שלושה ציידים סיפרו אחד לשני עד כמה הכלבים שלהם חכמים.
אחד אמר: "פעם יצאתי לצוד, לקחתי את הרובה אבל שכחתי את התחמושת בבית. נתתי לכלב שלי להריח את הקנה והוא מיד רץ והביא לי את התחמושת."
"זה כלום", אמר השני, "אני פעם יצאתי לצוד, לקחתי את התחמושת ושכחתי את הרובה. נתתי לכלב שלי להריח את התחמושת והוא מיד רץ והביא לי את הרובה."
"זה לא מרשים אותי", אמר השלישי, "אני פעם יצאתי לשחות עם אשתי באגם והיא שכחה לקחת בגד ים. נתתי לכלב שלי להריח את השמלה שלה והוא מיד רץ והביא לי את הרובה, התחמושת ואת השכן."
שני מיליארדרים שלא התראו הרבה זמן נפגשים בבית מלון יוקרתי ומתחילים לדבר. האחד שואל: "מה נשמע בבית?"
"מעולה!" עונה השני. "קניתי פיל!"
- "פיל? השתגעת?"
- "אתה לא מבין, זו הקנייה הכי טובה שעשיתי בחיי! הוא מטפח את הדשא, הילדים משחקים איתו במקום לשבת מול המסכים, הוא אפילו עוזר לאשתי להזיז רהיטים כשאני לא בבית! חיית מחמד מושלמת!"
- "נשמע מדהים. כמה עלה לך?"
- "מיליון דולר. מציאה מטורפת במחיר הזה!"
- "תמכור לי אותו בשניים?"
- "לא, הוא כמו משפחה!"
- "שלושה מיליון?"
- "אי אפשר לתמחר חברות כזאת..."
- "חמישה מיליון!"
- "טוב, בסדר. רק כי אנחנו חברים."
כעבור שבועיים, המיליארדר שקנה את הפיל מתקשר למיליארדר שמכר אותו ומתחיל לבכות: "אני בבעיה ענקית! הפיל הזה הורס את הגינה, מלכלך בכל מקום, הילדים מפחדים ממנו והוא לא מפסיק לתקוע בחדק כל הלילה! אשתי רוצה להתגרש! זו הקנייה הכי גרועה שעשיתי בחיי!"
אז המוכר מצקצק בלשונו ואומר: "ברור שאתה בבעיה ענקית, עם גישה כזאת אף פעם לא תצליח למכור את הפיל הזה!"
כינה אחת מגיעה לפקיד בלשכת הדיור של הכינים ואומרת: "העיפו אותי מהאיש הקודם שלי ועכשיו אין לי איפה לגור, מה לעשות?"
הפקיד מסתכל במחשב ואומר: "יש לך מזל! יש לי מקום פנוי בשבילך על השפם של מר לוי!"
"נהדר", אומרת הכינה ויוצאת לבית החדש שלה.
כעבור יומיים היא חוזרת ללשכה ואומרת לפקיד: "אני לא יכולה לגור על השפם של מר לוי, הוא מעשן הרבה ויש לי אסתמה."
"טוב", אומר פקיד הדיור, "יש לי גם מקום פנוי במפשעה של גברת פינקלשטיין."
"נהדר", אומרת הכינה ויוצאת לבית החדש שלה.
כעבור יומיים נוספים שוב חוזרת הכינה ואומרת: "אני לא יכולה לגור על האישה הזאת יותר!"
"מה הבעיה עכשיו?" שואל הפקיד.
"אחרי שסידרתי את כל הבית שלי בין השערות של גברת פינקלשטיין והלכתי לישון, פתאום בבוקר אני מתעוררת בשפם של מר לוי…"
קרקס נודד הגיע לעיירה נידחת בארה"ב ועצר לנוח באזור לפני שהמשיך הלאה במסעו. במהלך הלילה, אחד מהפילים של הקרקס ברח מהכלוב שלו ואיש לא הצליח למצוא אותו…
לאחר כחודש קיבל השריף המקומי שיחה מאישה שגרה בחווה מרוחקת והיא הייתה בהיסטריה מוחלטת…
"שריף, אתה חייב לבוא לכאן! יש לי חיה משונה בשדה!" אמרה האישה.
"בלי פאניקה" הרגיע השריף "קודם כל אני רוצה שתתארי לי את החיה הזאת ותסבירי לי מה הסכנה שאת נמצאת בה".
"אני בבית והחיה הזאת בחוץ, אבל זה לא משנה אתם חייבים לבוא עכשיו! זו חיה אפורה גדולה עם זנב ארוך, והיא קוטפת את כל גידולי החסה שלי עם הזנב הזה!"
"מה זאת אומרת קוטפת חסה עם הזנב?" שאל השריף המבולבל, "מה היא עושה עם החסה הזאת?"
אז האישה ענתה לו "אתה בחיים לא תאמין לי…"
איש נכנס לפאב עם קוף שלא הפסיק לקפוץ ממקום למקום. הוא קפץ על השולחנות, על הברמן, על האנשים, אפילו על שולחן הביליארד ואכל כדור ביליארד שלם!
הברמן המזועזע אמר לבעל הקוף: ״אתה ראית מה הוא עשה?! הוא אכל כדור ביליארד!״
הבחור אמר: כן, אני מצטער, הוא שובב מאוד. אל תדאג אני אשלם על זה.״
כמה ימים לאחר מכן הבחור חזר עם הקוף, ושוב הוא קפץ ממקום למקום, על ברז הבירה, על החביות, על המשקאות ועל הבר, וכשעצר ליד צלוחית זיתים, הוא הרים זית אחד, הכניס לתחת, הוציא ואז אכל.
הברמן המזועזע אמר לבעל הקוף: אתה ראית מה הוא עשה?! הוא הכניס זית לתחת ואז אכל אותו!״
הבחור אמר: ״כן, אתה מבין... מאז התקרית עם כדור הביליארד הוא מודד כל דבר לפני שהוא מתחיל לאכול.״
מקור תמונה: Sue Cro3 צפרדעים טיילו ביער כשלפתע התחיל מבול נוראי והן חיפשו מקום להסתתר מהגשם. באמצע היער הן מצאו בית עם חלון פתוח ונכנסו לתוך חדר המקלחת. כל אחת מהצפרדעים החליטה לישון במקום אחר; הראשונה נכנסה לסל הכביסה, השנייה קפצה לתוך האמבטיה והשלישית החליטה ללכת לישון באסלה.
למחרת בבוקר שלושת הצפרדעים נפגשות ומספרות על הלילה שלהן.
"אני ישנתי מעולה!" אמרה הצפרדע הראשונה. "הסל היה מלא במגבות רכות וחמות!"
"אני ישנתי בסדר," אמרה הצפרדע השנייה. "האמבטיה הייתה קצת קרה וקשה, אבל בסוף נרדמתי."
"אני ישנתי מדהים, אבל היה לי בוקר נוראי," אמרה הצפרדע השלישית. "אחרי שהשמש זרחה פתאום נהייה חושך מוחלט, התחיל גשם חזק, שמעתי רעם נוראי והכי גרוע זה שבסוף גם נפלה עלי אבן ענקית מהשמיים!"
בוקר אחד חוואי קנה לעצמו תרנגול חדש, וברגע שהביא אותו לחווה הוא מיד הזדווג עם כל 150 התרנגולות שהיו שם. החוואי התרשם לטובה, אך זה לא נגמר שם, כי עד הצהריים התרנגול עשה זאת שוב, וביום שלמחרת הוא הזדווג עם כל הברווזים והאווזים שהיו שם, בנוסף ל-150 התרנגולות.
אחרי מספר ימים שכאלה החוואי ראה שהתרנגול שוכב על האדמה באפס כוחות, נראה שהוא גוסס וכמעט מת, ומעליו אפילו החלו לחוג נשרים. החוואי אמר לו: "מגיע לך יא חרמן".
התרנגול פקח עין אחת, הרים כנף בזהירות לכיוון המקור שלו ואמר: "ששש... הם בדיוק עומדים לנחות!"
חוואי אחד הלך לשוק למכור את אחד הסוסים שלו ב-2,000 דולר, ומצא קונה בלי שום בעיה. הוא הבטיח לו שידאג להעביר לו את הסוס תוך שבוע אחד, אך בצער רב הסוס הלך לעולמו באמצע השבוע. החוואי הבטיח להחזיר לקונה את כספו, אך הקונה בחר לקבל את הסוס כפי שהוא בכל זאת.
בשבוע שלאחר מכן החוואי פגש את אותו קונה שוב בשוק ושאל אותו מה הוא עשה עם הסוס המת שקנה. הקונה סיפר לו: "עשיתי הגרלה עם סכום כניסה של 50 דולר, ומי שזכה קיבל את הסוס. השתתפו 100 אנשים, וככה אספתי 5,000 דולר.
החוואי היה המום ושאל: "מה, ואף אחד לא התעצבן לגלות שהסוס מת?"
הקונה ענה לו: "רק הזוכה, אז החזרתי לו את ה-50 דולר שלו."
ביום סוער אחד, רבי הלך ברחוב כשלפתע רוח חזקה העיפה את הכובע מראשו. הרבי רדף אחרי הכובע, אך הרוח הייתה חזקה מדי. היא סחפה את הכובע שלו הרחק הרחק, עד שבחור צעיר שראה מה קרה התחיל גם הוא לרדוף אחרי הכובע, תפס אותו והחזיר לרבי.
הרבי היה אסיר תודה, נתן לבחור הצעיר שטר של 20 דולר ובירך אותו. הבחור הצעיר כה התרגש, והחליט ללכת להמר על סוסים עם ברכתו של הרב. הוא הסתכל על רשימת הסוסים ושם את כל 20 הדולר על סוס אחד. אחרי שסיים להמר הוא חזר הביתה וסיפר את כל מה שקרה באותו היום לאביו.
"... הסתכלתי על רשימת הסוסים, והיה שם סוס פולני בשם 'שטריימל' שהסיכויים שלו לנצח היו 1 ל-100, אבל מאחר שקיבלתי את ברכתו של הרב שמתי את כל 20 הדולר שהביא לי עליו, ונחש מה... הוא ניצח! במרוץ הבא היה סוס אמריקאי בשם 'מגבעת' עם סיכויים של 1-30, אז שמתי עליו את כל כספי הזכייה, ונחש מה... גם כאן זכיתי!"
"אז איפה הכסף?" שאל אביו.
"הפסדתי את כולו במרוץ האחרון..." אמר הבן. "היה ברשימה סוס צרפתי בשם 'שאטו' עם סיכויים של 1 ל-5 ששמתי עליו את כל כספי הזכייה. בגלל ש'שאטו' בצרפתית זה כובע, חשבתי שהוא יהיה הבחירה הנכונה."
"אידיוט!" צעק אביו, "שאטו זה אחוזה, שאפו זה כובע!". האבא רתח מזעם, ואחרי שנרגע קצת שאל, "אז מי ניצח במרוץ?"
הבן ענה, "איזה סוס ספרדי אחד שאף אחד לא ציפה שיהיה לו סיכוי – 'סומבררו'..."
יום אחד בא יוסי בהפתעה לבית של דני חברו, וראה אותו יושב לצד השולחן בחצר עם לוח דמקה ויונה שעומדת מולו בצד השני.
״תגיד לי, מה אתה עושה?״ שאל יוסי המופתע.
״מה זאת אומרת?״ ענה דני, ״אני מלמד את היונה הזו לשחק דמקה!״
״אתה רציני?״ השיב לו יוסי, ״זה הדבר הכי מוזר ששמעתי כל החיים״.
״למה מוזר? זה פשוט מאוד״ אמר בתגובה דני.
״תשמע זה מטורף, יונה שמשחקת דמקה בטוח צריכה להיות היונה הכי חכמה בעולם!״ אמר יוסי.
״היא דווקא לא כזאת חכמה...״ אמר לו דני בזלזול, ״מתוך 10 משחקים ששיחקנו היא ניצחה אותי רק פעמיים״.
אישה אחת נכנסה לחנות חיות מחמד וביקשה מהמוכר תוכי מדבר. המוכר הציג בפניה את המבחר שלו וסיים עם התוכי הכי יקר ומיוחד: "זה לא סתם תוכי מדבר, הוא אפילו תוכי מאולף ומחונך! ללא ספק החיה הכי מובחרת שיש לי כאן בחנות. את מוזמנת לדבר איתו בעצמך ולראות".
האישה הסקרנית ניגשה אל התוכי והחלה לדבר איתו:" שלום לך, אני מחפשת חיית מחמד מחונכת וחברותית, איך תברך אותי כשאני אגיע הביתה?"
"שלום גברתי" ענה התוכי.
"ממש נפלא!" אמרה האישה למוכר ולתוכי, "ותגיד לי, אם אני אגיע הביתה עם גבר, מה תגיד?"
"שלום גברתי, שלום אדוני," ענה התוכי.
"ומה אם..." הקשתה האישה, "אני אגיע הביתה עם שני גברים?"
"שלום זונה" ענה התוכי.
האישה הייתה מזועזעת מתגובת התוכי והמוכר מיהר להתנצל. "גברתי אין לי מושג למה הוא אמר את זה! אני מבטיח לך שהוא בדרך כלל מתנהג למופת! אין לי מושג מה עובר עליו, אבל אם תתני לי שבוע לאלף אותו עוד קצת אני מבטיח לך שהבעיה הזאת תיעלם."
אחרי שבוע האישה חוזרת לחנות ופונה שוב אל התוכי כדי לראות האם הוא מאולף טוב יותר. "איך תברך אותי כשאני אגיע הביתה?" היא שאלה את הציפור.
"שלום גברתי," ענה התוכי.
- "ואם אני אגיע הביתה עם גבר?"
- "שלום גברתי, שלום אדוני."
- "איך תברך אותי אם אני אגיע הביתה עם שני גברים?"
- "שלום גברתי, שלום אדונים נכבדים."
- "ואם אני אגיע הביתה עם שלושה גברים?"
- "שלום גברתי, שלום אדונים נכבדים."
- "ואם אני אגיע הביתה עם ארבעה גברים?"
התוכי פנה אל המוכר ואמר: "משה אתה מבין עכשיו שאני צודק? אמרתי לך שהיא זונה!"
כומר אחד עבר ליד חווה, ושם הוא ראה שלט שעליו היה כתוב "סוס נוצרי למכירה". מאחר שגם לו הייתה חווה קטנה משלו, הוא התעניין מיד ונכנס לשאול כמה עולה הסוס. "קודם כל קח אותו לרכיבת מבחן", אמר לו החוואי שמכר אותו, "אחר כך נדבר על המחיר".
הכומר עלה על הסוס ואמר "דיו!" אך הסוס התעלם.
"לא לא..." אמר החוואי, "זה סוס נוצרי - דיו לא יעבוד. עליך להגיד 'השבח לאל' ואז הוא ירוץ קדימה."
הכומר עשה זאת, וכשניסה לעצור ואמר "הויסה" הסוס לא עצר.
החוואי צעק לעברו "לא לא... זה סוס נוצרי - הויסה לא יעבוד! עליך להגיד 'אמן' ואז הוא יעצור!"
הכומר המשיך לרכב על הסוס ומאוד אהב את הרכיבה ואת העובדה שהסוס מציית להוראות שכאלה. הוא אמר לו שוב ושוב "השבח לאל" והסוס דהר בכל רחבי השטח, עד שלפתע ראה לידו נחש והתחיל לדהור קדימה במהירות אל עבר צוק.
"אמן! אמן!" צעק הכומר, והסוס עצר בדיוק בקצה הצוק. הכומר ניגב את הזיעה הקרה ממצחו, הרים את ידיו לשמים ואמר "השבח לאל"...
תוכי, קוף ולטאה ישבו על צמרת עץ בג'ונגל ועישנו ביחד סמים. הפה של הלטאה התחיל להתייבש, והיא ירדה לנהר לשתות קצת מים. הלטאה שתתה עוד ועוד ועוד, ופתאום ראה אותה תנין ושאל: "את מסטולה?"
"כן" אמרה הלטאה, "אני, קוף ותוכי יושבים שם על איזה עץ ומעשנים".
התנין רצה להצטרף לחגיגה ועשה את דרכו לעץ, בעוד שהלטאה נשארה מאחור והמשיכה להרוות את צמאונה.
כשהתנין הגיע אל מתחת לעץ, קלט אותו הקוף ופנה אל התוכי: "תגיד, אתה לא חושב שהלטאה פתאום קצת השמינה?"
יום אחד מת הגורילה הזכר בכלוב הגורילות בגן החיות. הגורילה הנקבה בדיוק נכנסה לתקופת ייחום, וגן החיות חיפש באופן בהול מחליף לגורילה הזכר.
אחד העובדים בגן החיות ראה שעובד הניקיון הגרוזיני עובד בלי חולצה, והגורילה שבכלוב בוהה בו ללא הפסקה. לכן הוא ניגש אליו ושאל: "אתה מוכן לשכב עם הגורילה שלנו בשביל 500 שקל?"
"אחשוב על זה ואחזיר לך תשובה מחר", אמר המנקה הגרוזיני.
ביום שלמחרת ניגש עובד גן החיות בשנית למנקה הגרוזיני ושאל אותו האם יש לו תשובה. "בתנאי אחד!" אמר הגרוזיני, "אתה צריך לתת לי איזה שבוע כי כרגע אין לי 500 לתת לך."
גרוזינית אחת עומדת מול המראה ובוחנת את גופה, בזמן שבעלה צופה בתוכנית על זאבים בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק. האישה מתבאסת על הגוף השעיר שלה - על השערות שבחזה, על הזקן המבצבץ ובכלל על כל שערה ושערה שלדעתה לא אמורה להיות על גופה של אישה יפה.
"אני מגעילה, נכון?" היא שואלת את בעלה. הוא מצדו לא מגיב. "היי, תענה לי! אני נראית כמו הזאבים האלה נכון?"
הבעל אומר: "מה פתאום! ממש לא! את רחוקה שנות אור מזאב!"
"איזה בעל מתוק יש לי, תמיד אתה יודע איך לגרום לי להרגיש טוב יותר", היא אומרת.
"ראית איזו חיה יפה ואצילית זו?" המשיך הבעל.
מורה לביולוגיה לימדה את הכיתה שלה על לווייתנים. היא סיפרה לכיתה שמבחינה פיזיולוגית זה בלתי אפשרי שלוויתן יבלע בן אדם שלם, כי למרות שזו חיה עצומת מימדים הבטן שלה קטנה מאוד. באותו שלב אחת התלמידות בכיתה הרימה את ידה וביקשה לדבר.
״אבל המורה, בשיעור תנ״ך למדנו שלוויתן בלע את יונה הנביא בשלמותו.״
"תגידי לי באיזה שיעור אנחנו? התעצבנה המורה על התלמידה, והמשיכה להתעקש שלוויתן לא באמת יכול לבלוע בן אדם במציאות.
אז התלמידה אמרה: ״אוקיי, כשאגיע לגן עדן אני אשאל את יונה״.
המורה, שרצתה להתחכם קצת, אמרה לה: ״ומה אם יונה הלך לגיהנום?״
״במקרה הזה את תוכלי לשאול אותו״.
כתב אחד מגיע לחווה כדי לעשות כתבה על משק הפרות. הוא פונה לחוואי כורדי שעומד ליד שתי פרות ומראיין אותו.
מראיין: "כמה חלב מייצרות הפרות שלך?"
חוואי: "איזו, השחורה או הלבנה?"
מראיין: "השחורה."
חוואי: "שני ליטר ביום."
מראיין: "והלבנה?"
חוואי: "שני ליטר ביום."
מראיין: "איפה הן ישנות?"
חוואי: "השחורה או הלבנה?"
מראיין: "השחורה."
חוואי: "באסם."
מראיין: "והלבנה?"
חוואי: "באסם."
מראיין: "הפרות נראות בריאות מאוד... מה אתה נותן להן לאכול?"
חוואי: "לשחורה או ללבנה?"
מראיין: "לשחורה."
חוואי: "חציר."
מראיין: "וללבנה?"
חוואי: "חציר."
המראיין התחיל להתעצבן ואמר: "למה אתה ממשיך לשאול אותי אם אני מתכוון לשחורה או ללבנה אם התשובות הן אותו דבר?!"
חוואי: "אהה, זה כי השחורה שלי."
מראיין: "והלבנה?"
חוואי: "גם שלי."
ילד חמוד אחד הסתובב לו ברחבי העיר עם קופיף קטן על הכתף.
לפתע, עצר אותו שוטר שאמר לו "ובכן ובכן, מה יש לנו כאן בחור צעיר? אני מקווה שאתה לוקח את הקוף הזה לגן החיות..."
יום למחרת הילד טייל שוב ברחובות העיר כשהקופיף על כתפו, וכשהוא חלף בשנית ליד השוטר, זה החל לגעור בו: "היי אתה! חשבתי שאמרתי לך לקחת את הקוף הזה לגן החיות!"
הילד ענה לו: "כן, לקחתי אותו. היום אני אקח אותו לקולנוע נראה לי..."
סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל נפגשו בשנת 1945 לארוחת ערב ידידותית. במהלך המפגש אחרי כל השיחות והדיונים, היה להם פתאום קצת משעמם - אז כשהם קלטו פתאום חתול במסעדה בה נפגשו, הם החליטו לעשות תחרות ולבדוק מי מהם יצליח לשכנע אותו לאכול ממרח חרדל.
צ'רצ'יל היה הראשן לנסות. הוא לקח כפית כסף, טבל אותה במעט חרדל וניסה פשוט לדחוף לפיו של החתול - אך ללא הצלחה. "אתם הבריטים פשוט לא מבינים כלום", צחק רוזוולט ואמר "צריך לעשות את זה עם קצת דמוקרטיה, תן לי לנסות". רוזוולט לקח חתיכת עוף שנותרה על השולחן הסעודה, מרח עליה חרדל והניח אותה לצד החתול. החיה התקרבה אל חתיכת העוף הטבולה בחרדל, רחרחה אותה מעט, אבל אז התרחקה מהמקום מבלי להתעניין באוכל.
ללא היסוס קם סטלין ממקומו, לקח את צנצנת החרדל, והתחיל למרוח ממנה על הזנב של החתול. החתול בתגובה החל לילל בקול גדול וללקק את זנבו כדי לנקות אותו; ילל וליקק, ילל וליקק, עד שאכל את כל החרדל שסטלין מרח.
המנהיג הסובייטי פנה בחיוך גדול אל השניים האחרים ואמר: "ככה אנחנו עושים את זה במדינה שלנו – בהתנדבות!"
כלב פודל ישב בפארק העירוני לצד חברו הפינצ'ר.
לפתע, החל הפודל לפרוק את אשר על ליבו: "תקשיב פינצ'י, החיים שלי הם בלגן אחד גדול!"
הפינצ'ר שאלה בהפתעה: "מדוע אתה אומר את זה?"
"כי הבעלים שלי לא נחמדים, החברה שלי ברחה עם איזה כלב שנאוצר אחד ואני הפכתי לפחדן כמעט כמו חתול"
"אתה לא רוצה ללכת לראות פסיכולוג?" שאל הפינצ'ר.
ענה לו הפודל: "תאמין לי שהייתי רוצה, אבל אסור לי לעלות על הספה..."
קצב אחד רואה כלב ליד החנות ומגרש אותו, אך הכלב לא זז. לפתע הוא מבחין בפתק בפיו עליו כתוב "2 ק"ג כרעיים" ובתוך הפתק שטר של 50 ש"ח.
הקצב ההמום מכין לכלב שקית עם העוף, שם בפנים את העודף והכלב יוצא לדרכו.
יצר הסקרנות של הקצב כבש אותו והוא החליט לעקוב אחרי הכלב. הוא רואה אותו מגיע למעבר חצייה, ממתין שהרמזור יתחלף לירוק, מסתכל לשני הכיוונים, חוצה ונעצר בתחנת אוטובוס.
הכלב בודק את לוח הזמנים ומחכה עד שמגיע האוטובוס. הוא בודק את המספר, מוציא את העודף מהשקית, משלם לנהג ומתיישב. הקצב עולה אחריו ומתיישב. לאחר שהם יוצאים מהעיר ומגיעים לפרברים, נעמד הכלב על רגליו האחוריות, מצלצל בפעמון ויורד. הקצב עדיין בעקבותיו.
הכלב ממהר לבית עם חצר, מניח את השקית עם העוף בצד ודופק בדלת. אחרי כמה רגעים יוצא איש מהבית ואומר "כלב טיפש שכמוך!"
הקצב נדהם ואף כועס, הוא ניגש אל בעל הבית ואומר: "אתה לא נורמלי! הכלב הזה הוא גאון!"
"איזה גאון?!" עונה האיש, "זו פעם שנייה השבוע שהוא שוכח את המפתחות של האוטו!"
גורילה נמלט מגן החיות. לאחר זמן מה, שומרי גן החיות התייאשו ממסע החיפושים הלא מוצלח וחדלו מלהמשיך.
3 שבועות לאחר מכן מתקבל טלפון בגן החיות מאדם היסטרי שאומר כי הגורילה נמצא אצלו בחצר.
שומר גן החיות ממהר למקום וכעבור זמן לא רב, הוא יוצא מהרכב עם רשת, מחבט בייסבול, כלב תקיפה ורובה הרדמה.
האיש ניגש אליו ושואל: "למה אתה צריך את כל הדברים האלה?"
השומר עונה לו: "אני אטפס על העץ ואחבוט לגורילה בראש עם האלה. כשהוא ייפול, אתה תזרוק עליו מיד את הרשת והכלב ירוץ ישר לביצים שלו".
"אוקיי, נעשה את זה" עונה האיש, "אז למה צריך רובה?"
"ובכן" עונה השומר, "אם העניינים על העץ מסתבכים ואני נופל לרצפה, אל תהסס לירות בכלב!"
אחד מתקשר בפאניקה למוקד העירוני: "נמר טיפס על העץ מול הבית שלי! אני לא יכול לצאת מהבית!"
"אין בעיה", אומר הקול מהצד השני, "תוך חמש דקות יהיה אצלך לוכד מקצועי והכל יהיה בסדר".
כעבור כמה דקות שומע האיש דפיקה בדלת.
הוא פותח, ומולו עומד אדם עם רובה ציד ענק וכלב עוד יותר ענק.
הלוכד מוריד את הנשק, מוסר אותו לבעל הבית ואומר לו: "אני עולה עכשיו על העץ ומנער את הענף שהנמר יושב עליו. הכלב הזה שהבאתי איתי זה כלב מאולף! איך שהנמר נופל מהעץ, הכלב מתנפל עליו, נועל את הלסתות שלו על הביצים של הנמר, ולא משחרר עד שאני מגיע וקושר את הנמר".
שואל האיש: "איפה אני נכנס לתמונה?"
משיב הלוכד: "בדיוק מה שרציתי להגיד לך - במקרה ואני נופל מהעץ, אתה יורה בכלב!"
זוג חרדים הגיעו לגן החיות בניו יורק עם כל שמונה עשר ילדיהם, אבל בכניסה נאמר להם על ידי הקופאי שהשעה מאוחרת וגן החיות כבר סגור.
ההורים: "אבל הבטחנו להראות לילדים את הגורילה"
הקופאי: "כל הילדים האלה שלכם?"
ההורים: "ברוך השם, כן"
הקופאי: "אז תמתינו כמה דקות כאן אני אביא את הגורילה לכאן. היא חייבת לראות את זה!"
שליח עם חבילה מגיע לבית פרטי גדול. על השער בחוץ הוא נתקל בשלט: "סכנה - תוכי!"
אומנם שליח עם ניסיון אך מעולם לא נתקל בשלט אזהרה כה מוזר. הוא מגחך מעט לעצמו ונכנס בצעד בוטח לחצר, ואכן רואה תוכי קטן יושב לו בכלוב, מתנדנד מתקרת המרפסת.
הוא מגיע קרוב לכלוב של התוכי כאשר התוכי לפתע צורח:
״רקסי, תקוף!!!!״
ארנב סקרן הולך ביער ונתקל בחיה שהוא אינו מכיר.
"סלח לי" הוא פונה אליו ושואל, "איזה סוג של חיה אתה?"
הוא עונה: "אני כלב זאב".
"איך זה יכול להיות?" שואל הארנב הסקרן.
והכלב עונה לו: "פשוט מאוד, אבא שלי היה זאב ואמא שלי הייתה כלבה. זה הופך אותי לכלב זאב"
הארנב הסקרן ממשיך לטייל ביער ונתקל בחיה נוספת שהוא אינו מכיר.
"סלח לי" הוא פונה אליו ושואל, "איזה סוג של חיה אתה?"
החיה עונה: "אני דב נמלים"
והארנב פולט בתגובה: "אלוהים אדירים!"
שני חברים נפגשים בגינה לאחר שלא ראו אחד את השני הרבה זמן, כל אחד מהם עם כלב פינצ'ר קטן. אחד החברים מציע לשבת בבית קפה ולהתעדכן על כל התקופה בה לא התראו.
"ומה נעשה עם הכלבים?" שואל החבר השני.
"אל תדאג, תעשה מה שאני עושה ויהיה בסדר".
החבר הראשון מרכיב את משקפי השמש שלו ונכנס לבית הקפה עם הכלב.
המארחת עוצרת אותו ושואלת: "לאן זה?"
עונה הבחור: "לשתות קפה"
שואלת המארחת: "ומה עם הכלב?"
"זה כלב הנחייה שלי", עונה הבחור.
"פינצ'ר כלב נחייה?", תוהה המארחת,
והבחור משיב לה: "תתפלאי, אבל פינצ'רים הם כלבי נחייה מצוינים"
החבר הראשון נכנס לבית הקפה, ובעקבותיו עושה אותו הדבר גם החבר השני. הוא מרכיב את משקפי השמש ונכנס עם הכלב.
גם אותו המארחת עוצרת ושואלת: "לאן זה?"
"לשתות קפה", הוא עונה לה.
והמארחת שואלת: "ומה עם הכלב?"
משיב לה הבחור: "זה כלב הנחייה שלי, אני עיוור!"
"הפינצ'ר?", תוהה המארחת,
והבחור מזעק: "מה?? נתנו לי פינצ'ר?"
וטרינר מקיים יחסי מין עם אשתו כאשר לפתע מצלצל הטלפון שלו, הווטרינר מפסיק את האקט ועונה לטלפון.
בצד השני מדברת אישה ששואלת: "יש שני חתולים מיוחמים שמזדווגים מתחת לחלון שלי, ועושים המון רעש, מה לעשות?"
עונה לה הווטרינר: "תפתחי את החלון ותאמרי להם שמחפשים אותם בטלפון"
שואלת האישה:"וזה יעזור?"
עונה לה הווטרינר: "אצלי זה עובד…"
גבר בן 30 שומע דפיקות בדלת, הוא ניגש, פותח את הדלת ורואה חבר שלו מתקופת הצבא שלא ראה כבר 10 שנים לפחות, ואיתו חתול קטן.
שני הגברים ישבו, צחקו, סיפרו אחד לשני כל מה שעבר עליהם בשנים מאז שנפגשו,
ובינתיים, החתול קרע את הספות, שרט את מסך המחשב, עשה את צרכיו בעציץ וגרר נייר טואלט לאורך כל הבית.
כשהחבר עמד ליד הדלת לפני שהלך, אמר לו: "אני ממש שמח שבאת, באמת. אבל תוכל בפעם הבאה לא להביא איתך את החתול שלך?"
ענה לו החבר: "חשבתי שזה החתול שלך!"
איש אחד הגיע לבית של חבר שלו ורואה שיש על דלת הכניסה לחצר שלו שלט גדול עם הכיתוב: "זהירות חתול!"
האיש חושב לעצמו שאם יש לו שלט כזה, אז החתול שלו בטח עושה קציצות מכלבי דוברמן...
הוא נכנס לחצר ורואה חתול ג'ינג'י קטנטן וחמוד עם עיניים כחולות גדולות.
מגחך לעצמו פנה אל חברו ושאל אותו: "למה שמת את השלט הזה?"
החבר ענה: "אתה יודע כמה פעמים כבר דרכו לי עליו?"
חתול שיכור יצא מהפאב השכונתי. הוא התנדנד ברחוב, ומרוב שהיה שיכור, התמוטט באחת הסמטאות.
שני כלבים, רועה גרמני ורוטווילר, ראו את החתול המעולף ושניהם רצו לאכול אותו. הם החלו לריב ונלחמו זה בזה עד המוות.
בבוקר התעורר החתול. כשראה מסביב את שני הכלבים הענקיים המתים והדם מסביב אמר לעצמו: "וואו! אני נהיה אלים כשאני שיכור..."
עבור לבא-במייל
