אוטם שריר הלב - תאונת עבודה בעיני ביטוח לאומי?

עו"ד רוני רוטשטיין

על פי חוק הביטוח הלאומי, עובד אשר נפגע תוך ועקב עבודתו, זכאי להכרה כנפגע בעבודה. לדברים אלו  חשיבות רבה, שכן הנפגע בעבודה עשוי להיות זכאי לקיצבאות נכות והטבות נוספות, אשר עשויות להגיע לסכומים נכבדים ביותר, למשך כל ימי חייו.

הן עובדי כפיים והן עובדי הצווארון הלבן, אשר לקו בליבם, עשויים להיות מוכרים כנפגעים בעבודה. התרגזות קשה על חבר לעבודה או על ה"בוס", חשש מפיטורין, עומס חריג וכבד המוטל לפתע על העובד - כל אלו עלולים לגרום לאוטם בשריר הלב.

את המנגנון הפיזיולוגי המביא לאוטם, מתאר ד"ר שמחה מיזל במאמרו "אוטם שריר הלב ודחק נפשי":

"נשאלת השאלה, מה גורם להופעה פתאומית של התקף לב? ככל הנראה, בחלק או אולי אפילו ברוב המקרים, קריעת או בקיעת הרובד הטרשתי נוצרת באקראי כתוצאה מפעילות אנזימטית של תאי המערכת החיסונית (בעיקר מאקרופאגים ולימפוציטים), אך לעיתים לא נדירות, נגרמת זו בעת דחק נפשי או פעילות גופנית חריגה. בנסיבות אלו, ההתרגזות העזה, ההתרגשות הקיצונית והמאמץ יוצא הדופן או החרדה העמוקה, משמשים כגורם מזרז. בכל הנסיבות הללו, שריר הלב מתכווץ בעוצמה רבה וכתוצאה מכך חושף את העורקים הכליליים הצמודים לשריר הלב למאמצים מיכניים ניכרים. מאמצים אלו עלולים, בנוכחות נגע טרשתי נוקשה, להשרות קרע בתוכו ולגרום על ידי כך ליצירת קריש דם ולאוטם שריר הלב, כפי שתואר קודם ... כל שכן שהסתמנות זו אפשרית עוד יותר אצל אדם שבעורקיו הכליליים מקננים רבדים טרשתיים בלתי יציבים, גם אם לא היה מודע כלל לעובדה זו. מקריקיצון כמו לחץ בשל מצב בטחוני קיים, או עומס רב בעבודה שיוצר תעוקה רבה, יכולים להיות בבחינת 'הקש ששבר את גב הגמל' ".

פעמים רבות חש הנפגע כי קיים קשר של ממש בין עבודתו לבין אירוע האוטם, אולם אין הוא מסוגל לנסח את הקשר ביניהם באופן שיזכה אותו בהכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

באילו נסיבות, אם כן, יוכר האוטם כפגיעה בעבודה?

התנאים להכרה באוטם שריר הלב כתאונת עבודה:

בחוק הביטוח הלאומי, ובפסקי הדין של בתי הדין לעבודה שניתנו בנושא, נקבעו תנאים שונים להכרה באוטם שריר הלב כתאונה בעבודה. העיקר הוא: האוטם צריך להתרחש כתוצאה מאירוע חריג או ממאמץ מיוחד במסגרת העבודה.

חשוב לציין, כי אין חובה שהאוטם עצמו יתרחש במסגרת העבודה. גם אוטם שאירע לאחר שעות העבודה יוכל להיות מוכר כתאונת עבודה, כל עוד התרחש כתוצאה מאירועי העבודה. יחד עם זאת, על האוטם להתרחש בתוך פרק זמן שלא יעלה על מספר ימים מן האירוע החריג (בפסיקה הוכרה תקופה של עד שמונה ימים).

כאמור, האוטם צריך להיות פרי "מאמץ מיוחד" או "אירוע חריג" בשגרת העבודה. פירוש הדבר, כי דווקא אדם המצהיר על מתח מתמשך במסגרת עבודתו, או אדם הטוען לעבודה מאומצת באורח קבע – לא יוכר קשר סיבתי בין עבודתו לבין התקף הלב.

הפסיקה קבעה, כי השאלה אם מדובר באירוע חריג נבחנת על פי הנפגע הסובייקטיבי, והאופן בו חווה הנפגע את הדברים (אם כי יש לסייג זאת ולהדגיש, כי הטענה צריכה לעמוד גם במבחן המציאות והסבירות).

עוד נקבע, כי לעיתים, דווקא על רקע של לחץ מתמשך בעבודה, עלול אירוע מסויים ללבוש אופי מאיים במיוחד, ולהיחשב כ"אירוע חריג".

ומה באשר למשכו של אותו אירוע או חזרתו במהלך העבודה?

בפסיקה נקבע, כי כאשר מדובר בתקופה קצרה של לחץ או במספר בודד של אירועים חוזרים, עדיין יוכרו אלו – בנסיבות המתאימות – כ"אירוע חריג".

נותר עוד לבחון את שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין האוטם. כבר אמרנו, כי האוטם מתרחש בגופם של הלוקים בטרשת עורקים. מדובר, אם כן, בשני גורמים נפרדים: האחד, טרשת העורקים המקננת בגופו של העובד ללא כל קשר לעבודתו. השני, אירוע חריג הגורם להתרגזות/לחץ/פחד קשים, וההופך את הרובד הטרשתי לבלתי יציב, עד לסתימת העורק.

כיצד, אם כן, ניתן לומר כי האוטם נגרם דווקא כתוצאה מאירועי העבודה? מדוע שלא ייטען כי נגרם עקב המחלה המקננת בגופו של אותו עובד?

הפתרון לשאלה זו טמון בהבדל שבין קשר סיבתי רפואי לקשר סיבתי משפטי – גם אם הרופא יראה באוטם תוצאה של שני גורמים הכרחיים, המשפט מכיר במצב דברים בקשר סיבתי מלא בין אירועי העבודה לאוטם. בפסיקה נקבע כי:  " ניקח אדם בן חמישים שכל חייו הלך על פי התהום. הוא הלך סמוך לשוליים אך שמר על צעדיו. בא אדם הדוחף אותו דחיפה קלה, אך דחיפה שיש בה כדי להוציאו משיווי המשקל ולהפילו לתהום. ייתכן שהדחיפה לא היתה מספיק חזקה כדי לגרום לכך שאדם אחר יאבד את שיווי משקלו. סיבתיות רפואית היתה מודדת את כוח הדחיפה וקובעת שהסיבה העיקרית לנפילה היתה בכך שאותו אדם היה קרוב מדי לפי התהום. לסיבתיות משפטית מספיק להראות שלולא הדחיפה יכול היה אותו אדם להמשיך ללכת לפחות צעד אחד נוסף". (דב"ע מא/0-135, עוזי רווה - המוסד לביטוח לאומי;פד"ע, כרך יג, ע' 141) 

מסקנת הדברים ברורה: העובדה שהנפגע בעבודה סובל ממחלת כלי דם אינה שוללת את הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לבין אוטם שריר הלב. נהפוך הוא – סביר להניח כי אלמלא אותה מחלה לא היה האוטם מתרחש כלל, אך אין בכך כדי לפגוע בקשר שבין העבודה לבין האוטם.

בהמשך לדברים אלו, הוכרו כתאונה בעבודה אף מצבים "רעועים" יותר מבחינת הקשר הסיבתי: נקבע כי גם במצב של "אוטם מאיים" (מעין טרום – אוטם) אשר הפך לאוטם בפועל כתוצאה מאירוע חריג בעבודה, מדובר בתאונת עבודה.

דוגמאות למקרים שהוכרו בפסיקה:

להלן מספר דוגמאות למקרים שטופלו על ידינו בשנים האחרונות:

- סמנכ"ל בחברת כח אדם שנדרש לטפל בדרישת חוב יוצאת דופן של רשויות המס, ולקה בליבו עקב כך.

- סמנכ"ל שיווק שעסק בשיווק מוצרי אריזה, ונדרש לשווק מכונות אריזה בתערוכה בחו"ל – מה שלא היה בתחום התמחותו. הוא לקה בליבו, בעת התערוכה בחו"ל, והוכר כנפגע בעבודה.

- נגר שביצע עבודה עבור אדריכל. האדריכל תבע ממנו לסיים את עבודתו במהירות, ולפני המועד שהוסכם עליו מראש, מה שגרם למריבה קשה ביניהם. הנגר לקה בליבו, והוכר כנפגע עבודה.

- אדריכל שהתבקש לתכנן מבנה תעשייתי ענק ומורכב, ולקראת סיום הפרוייקט נדרש לשנות את התכנון מן היסוד, תוך דרישה שיעמוד בלוח הזמנים המקורי. הוא לקה בליבו והוכר כנפגע בעבודה. במקרה הזה הוגשה התביעה בחלוף שנים רבות ממועד האירוע, אך בית הדין קיבל את הטיעונים שהועלו על ידינו לעניין זה, והכיר בפגיעה על אף חלוף השנים הרבות.

 עד כאן התאוריה – ומה לגבי הפרקטיקה?

כאמור, קבלת מעמד של נפגע בעבודה במקרים של אוטם שריר הלב, עשויה לזכות את הנפגע בקיצבאות נכבדות ביותר לכל ימי חייו.

לפיכך, יש לטפל בתביעה מסוג זה במלוא תשומת הלב והזהירות.

כבר בשלב הגשת טופס התביעה לביטוח הלאומי חשוב מאד להיוועץ בעורכ/ת דין המתמחה בתחום. זאת משום שכל מילה שתירשם בטופס ביחס לנסיבות האירוע, עלולה להכריע את הכף להכרה או לדחיית התביעה. דוגמה נפוצה לכך היא נטייתם של נפגעים לתאר עצמם כנתונים בלחץ עבודה רב לאורך שנים (גם כשהדבר אינו נכון) – מה שיביא, כאמור לעיל, לדחיית התביעה.

בהמשך, ייחקר הנפגע על ידי חוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי. תירשם מפיו הודעה, אשר לרוב מכילה מספר עמודים, ושוב – כל מילה שתיאמר על ידו לחוקר, עשויה (או עלולה) להכריע את הכף. לפיכך, התייעצות בעורכ/ת דין בשלב שלפני החקירה, חשובה מאד.

במקביל, עורך המוסד חקירה במקום העבודה (שיחות עם המעביד, עם חברים לעבודה וכו'), ויש להתכונן לכך מבעוד מועד.

לאחר שלב ההכרה מגיע שלב קביעת אחוז הנכות. גם כאן הייעוץ המקצועי חשוב מאד. אדם שנגרם לו אוטם בשריר הלב סובל פעמים רבות מתופעות נוספות הקשורות באוטם (תגובה לתרופות, מצב נפשי בתגובה למצבו, בעיות בתחום חיי האישות ועוד). עורכ/ת הדין ייצג את הנפגע בפני הועדות הרפואיות, ויוכל לדאוג לכך שהועדה תתייחס לכל התלונות ברצינות הראויה. במידת הצורך, עורכ/ת הדין יפעל להשגת חוות דעת רפואית ממומחה מתאים.

עורכ/ת דין מקצועי יוכל לטפל גם בבעיה של התיישנות או שיהוי התביעה – פעמים רבות מוגשות תביעות אלו בחלוף שנים ממועד האירוע. על פי דיני הביטוח הלאומי יש למוסד שיקול דעת המאפשר לו להכיר בתביעה גם אם חלפו מספר שנים, אך יש לכך מספר תנאים וההתגברות על משוכה זו אינה פשוטה.

וכמובן – פעמים רבות התהליך דורש פניה לבית הדין לעבודה, אם בשלב ההכרה ואם בשלב הועדות הרפואיות. ייצוג נאות ומקצועי בשלבים אלו הינו הכרחי.

בואו לשאול את עו"ד רוטשטיין ועוד מומחי חוק ומשפט רבים נוספים שאלות בנושאי חוק ומשפט בפורום המומחים החדש שלנו - למעבר לפורום לחצו כאן!