אובדן זיכרון היא בעיה שמטרידה את כולנו ככל השנים חולפות, ולמרבה הצער היא מתרחשת גם אם מצליחים להימנע מבעיות בריאותיות כמו דמנציה ואלצהיימר. כבר שנים רבות שעולם המדע והרפואה עוסק בחקר התהליך שגורם לנזק הזה ומנסה לעכב או לעצור אותו, כאשר בחוד החנית של התחום יש שאיפה מתקדמת אף יותר. זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אך יותר ויותר ראיות מחקריות מצביעות על כך שניתן לשקם זיכרון פגום ולהחזיר את המוח למצב צעיר יותר באופן חלקי. בניסוי שנערך באוניברסיטת קיימברידג' האנגלית ופורסם לאחרונה במאמר מדעי, הצליחו החוקרים לעשות את זה - וזה מדהים בדיוק כפי שזה נשמע…
מה היה הרקע למחקר על שיקום הזיכרון?
בשנים האחרונות התגלה מידע רב בנוגע לרשתות פרינאורליות (Perineuronal Nets - PPN) שהן המבנים האחראיים לייצוב סינפטי במוח הבוגר וחלק ממכלול הגורמים המאפשר את הפלסטיות - כלומר הגמישות - של מערכת העצבים של הגוף, עליה כבר הסברנו בהרחבה בעבר. הרשתות האלה הן למעשה סוג של פיגומים שמקיפים תאי עצב במוח. הן מופיעות לראשונה בגיל 5 ורמתן יורדת כשהמוח מגיע לרמת קישוריות מספקת. בשלב הזה באופן מעשי הגמישות המוחית "מכובה", הפלסטיות של מערכת העצבים יורדת ובעקבות זאת לאורך זמן גם יכולת הזיכרון. תוך כדי מחקרים על הרשתות האלו, התגלה שישנן כאלו המכילות חומר בשם כונדרויטין 4-סולפט (Chondroitin 4-Sulphate) שמגביל את הפלסטיות של מערכת העצבים, בעוד שישנן כאלו המכילות חומר בשם כונדרויטין 6-סולפט (Chondroitin 6-Sulphate) שמגביר אותה. לאור שני הסוגים האלו, שאלו את עצמם חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' האם זה אפשרי לשנות את סוג הרשתות שמקיפות את העצבים במוח שלנו לסוג שיגביר את יכולותיהם...
כיצד בוצע המחקר והוכח השיפור בזיכרון?
בשלב הראשון של הניסוי החוקרים בחנו עכברים בני 20 חודשים שנחשבים למבוגרים מאוד. הם קבעו בעזרת סדרת ניסויים, שנערכה בהשוואה לעכברים בני 6 חודשים, שבני 20 החודשים הם בעלי זיכרון חלש יותר. כך לדוגמה, מבחן אחד בדק את היכולת שלהם לזכור צורות של חפצים; העכברים בניסוי הוכנסו למבוך בצורת Y כשבקצה של כל "זרוע" של המבוך הונח חפץ זהה וניתן להם זמן לחקור אותו. מעט לאחר מכן, העכברים הועברו למבוך דומה - אלא שהפעם בקצה של זרוע אחת הופיע אותו החפץ מהפעם הראשונה ובזרוע השנייה חפץ חדש. החוקרים מדדו את משך הזמן שהעכברים חקרו כל חפץ בשלב השני של הניסוי והגיעו למסקנה שעכברים המבוגרים לא זכרו היטב את החפץ שהשתתף בשני השלבים.
בשלב השלישי והמהפכני באמת בניסוי, החוקרים הזריקו לעכברים המבוגרים נגיף נשא (viral vector) שיכול לשחזר ולבנות מחדש את הכונדרויטין 6-סולפט ברשתות הפריאורונליות. לאחר הטיפול הזה העכברים המבוגרים הפגינו ביצועים דומים לאלו של העכברים הצעירים במבחני הזיכרון. אם בכך הניסוי היה נעצר היה די בזה כדי להצדיק התרגשות קלה ואופטימיות בנוגע לעתיד הטיפול בבעיות זיכרון, אך זה לא היה סוף הניסוי…
בשלב הרביעי החוקרים הרביעו עכברים מהונדסים גנטית שלא היו מסוגלים לייצר כמויות גדולות של כונדרויטין 6-סולפט כדי לחקות מצב של מוח מזדקן בגיל צעיר. כבר בגיל 11 שבועות העכברים האלו הפגינו התנהגות שיוחסה לאובדן זיכרון מתקדם, אך טיפול באמצעות נגיף הנשא מהשלב השלישי שיקם את הזיכרון שלו והחזיר אותו למצבם של עכברים בריאים באותו הגיל. פרופסור ג'יימס פוסט (James Fawcett) מהמרכז לתיקון המוח באוניברסיטת קיימברידג' טוען שיש סיבה להתרגש מהתוצאות האלו. "למרות שהמחקר בוצע על עכברים, פעולת המנגנון אמורה להיות אפשרית גם בקרב בני אדם כי המולקולות והמבנה של המוח זהים" כך הוא אמר, והוסיף: "הממצאים מעידים על כך שזה אפשרי למנוע מבני אדם לפתח בעיות זיכרון בגיל מבוגר".
מסקנות והשלכות לעתיד על טיפול בבעיות זיכרון
שיטת הטיפול של פרופסור פוסט וצוותו צוברת יותר ויותר עניין ותמיכה בכל הקשור לבעיות נוירולוגיות. בהחלט יכול להיות שבעתיד נוכל פשוט לקחת כדור עם חומר פעיל שישפיע על האופן שבו הרשתות הפריאורונליות במוח שלנו יהיו בנויות באופן מסוים שיהפוך אותו לצעיר יותר. הדבר החשוב ביותר ששיקום רמות הרשתות עם כונדרויטין 6-סולפט מצליח להשיג הוא תיקון בעיות זיכרון והגנה על היכולת להגברה סינפטית ארוכת-טווח (Cortical Long-term Potentiation), שזה בדיוק מה שנחוץ כדי לשפר את הזיכרון שנפגע כתוצאה ממעבר השנים. לצד חדשות מעודדות מאוד מהעת האחרונה בתחום חקר האלצהיימר וההשלכות שלהן, גם מחקרים שכאלה מעניקים לנו הרבה תקווה לכך שבעתיד המוח והזיכרון שלנו ישרתו אותנו בנאמנות גם בגיל הזהב.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: