אחרי שהעלייה במספר החולים בארץ וקצב התפשטות המגפה נבלמו לפחות נכון לעכשיו, נחשפה אחת מהנפגעות הגדולות ביותר של מחלת הקורונה - הכלכלה הישראלית. אך מה שנפגע באמת הוא לא איזה מושג מעורפל שבו אוהבים להשתמש אנשי עסקים ופוליטיקאים, אלא בני אדם: שכירים, עצמאיים, בעלי עסקים, פנסיונרים ועוד. רבים יצאו לחופשות ללא תשלום, סבלו מירידות קשות ברמת ההכנסה ונאלצו להתמודד עם חשבונות ותשלומים שהפכו עם הזמן לנטל קשה מנשוא. אך במקביל בתחום דיני העבודה בישראל קיימים חוקים שונים שנועדו להגן על העובדים, בתקופת משבר הקורונה ובכלל, כמו גם הטבות וזכויות מיוחדות. במיוחד בתקופה הקשה הזאת חשוב לדעת כמה שיותר על מה שמגיע לכם ולהתעקש על כך שתקבלו אותו - וזה בדיוק מה שהכתבה הבאה תעזור לכם לעשות.
מה קורה כשמעסיק מחייב לחזור לעבודה אחרי מגפת הקורונה למרות שאין אפשרות, או מחזיר לעבודה רק עובדים מסוימים?
מי שיצא לחל"ת ושייך לקבוצות סיכון מסוימות או לחלופין מי שהילדים שלו עוד לא חזרו למסגרת הלימודים והטיפול הרגילה, לא בהכרח יהיה מוכן לשוב לעבוד אפילו כשהדבר יתאפשר על ידי המעסיק שלו. במקרים שכאלה העובד יכול לבקש הארכת חל"ת, ניצול ימי חופשה או עבודה במתכונת מצומצמת כפי שיוסבר בהמשך. אם אין אפשרות לגמישות ויש חובה לחזור לעבודה מצד המעסיק, הוא רשאי לפטר עובדים כל עוד ההליך נעשה באופן חוקי. פיטורים בעקבות אילוצי הורות או מצב בריאותי יכולים במקרים מסוימים להעניק לעובדים עילה לתביעת המעסיק ולקבל פיצויים מכורח פיטורים שלא כדין.
ומה לגבי מצב הפוך שבו עובד רוצה לחזור אך לא מקבל אישור לכך, למרות שרבים בסביבת העבודה שלו סיימו את החל"ת שלהם? במקרה שכזה, כל עוד הנהלת החברה או העסק מחזירה עובדים לפעילות רגילה על בסיס קריטריונים ענייניים ושקופים בעלי קשר ישר לעבודה שיש לבצע, זה לא בהכרח ייחשב כאפליה. מצד שני יש צפייה שמקום עבודה גם ייקח בחשבון שיקולים כמו מצב כלכלי של עובד ואת רמת הסכנה הבריאותית שלו בסביבת העבודה. אם מעסיק לא פועל בצורה שכזו אז בחלק מהמקרים ניתן להגיד שמדובר באפליה ובהחלטה שמטרתה לפגוע בעובדים ובזכויות שלהם, אך רק בעל מקצוע מהתחום המשפטי יכול לקבוע זאת.
איך נראית העבודה אחרי שחוזרים מחל"ת בשל משבר הקורונה?
עובדים שחוזרים לעבודה אחרי חופשה ללא תשלום צריכים לזכור שלא תמיד מדובר בשינוי שעובר ללא בעיות, ואם שבתם לעבודה לאחר פחות מ-30 ימי חל"ת דעו שאינכם זכאים לדמי אבטלה על התקופה בה הייתם בבית. כדי למנוע כאב ראש עתידי מול הגופים השונים, בתור התחלה לאחר חזרתכם לעבודה, יש לעדכן את לשכת התעסוקה ואת הביטוח הלאומי שהחל"ת שלכם הסתיימה - ואת זאת ניתן לעשות בעזרת אתרי האינטרנט או המוקדים השונים של גופים אלו. אחרי שעשיתם זאת אתם עדיין צריכים להתמודד עם קשיים שהמעסיק שלכם אולי יציב; זכרו שזה לא חוקי להעביר אתכם לתפקיד אחר או לשנות את תחומי האחריות שלכם לאחר שתחזרו לעבודה, ושינויים בהיקף המשרה והשכר שלכם אפשריים רק באופן שיוצג בהמשך.
יש דברים שבאופן בלתי נמנע צריכים להשתנות ולקבל דגש רב יותר אחרי שחוזרים לעבודה במסגרת הרגילה לאחר התפרצות הקורונה, ואחד מהחשובים שבהם הוא התנאים שמאפשרים קיום סביבת עבודה בטוחה, נקייה ובריאה - כשעל המעסיקים ובעלי העסקים לדאוג לשמירה על כל אלו ולהגנה על העובדים שלהם. לפי המוסד לבטיחות וגיהות, על מעסיקים לספק לעובדיהם את ציוד המגן האישי שנדרש כדי לשמור עליהם בעת ביצוע עבודתם. אם אתם לא זוכים ליחס שכזה, יכול להיות שמקום העבודה שלכם עובר על החוק ואין שום סיבה שבריאותכם תהיה בסכנה כתוצאה מכך, אך יש להתייעץ עם איש מקצוע בתחום דיני עבודה כדי לבדוק את הנושא.
פגיעה בהיקף משרה או שכר בעקבות אילוצי הקורונה
בתקופת ההגבלות החמורות שאפיינה את תחילת משבר הקורונה ומכה גלים עד היום, עובדים רבים יכלו להמשיך לעבוד, אבל לא באותם התנאים שקדמו למגפה. גם כעת כשהשוק מתחיל לחזור לשגרה אלו שינויים שאיתם מתמודדים אנשים במשרות שונות. הם עובדים פחות שעות ומרוויחים פחות כסף, כי לעסקים מסוימים ייקח זמן עד שהם יחזרו למחזורי רווח ופעילות שגרתיים. מצד אחד זה מבורך שיש אפשרות לעבוד ולהתפרנס גם בזמנים שכאלה, אך זה לא אומר שמותר לאחרים לדרוס את הזכויות שלכם, לכן חשוב לדעת מה מותר ואסור לעשות במסגרת שינויים שכאלה.
תחילה חשוב להגיד: כל שינוי בהיקף משרה או שכר צריך להיות בהסכמת העובד. אם השינוי הזה הוחלט עבורכם ללא הסכמה מראש, זאת במקרים רבים הרעה בתנאי עבודה שבגינה אפשר להתפטר ועדיין להיות זכאים לפיצויי פיטורים וזכויות אחרות. שנית, גם אם קיבלתם הצעה מסודרת וחוקית ממקום עבודתכם, לפני שתסכימו לה זכרו ששינויים אלה עלולים לפגוע בזכויות הפנסיוניות שלכם ובהיבטים שונים של התנהלות מול הביטוח הלאומי. אם שינויים בשכר ובשעות העבודה שלכם בוצעו תחת איומים גם זה כמובן לא מצב תקין, שכן המעסיק יכול לבחור להוציא עובדים לחל"ת במקום לפגוע בהם באופן שכזה, וגם אסור לו על פי חוק לעשות זאת לנשים בהריון, הורים בחופשת לידה ואוכלוסיות דומות.
פיטורים בתקופת הקורונה - מה אסור ומה מותר?
באופן כללי מאוד, עובד המצוי בחוזה של שנה ויותר מוגן מפני פיטורים כל זמן שנעדר מעבודתו בזמן מצב החירום, ועד חודשיים לאחר מכן. כלומר, אם עובד קבוע פוטר בזמן זה, פיטוריו על פי החוק בטלים ומבוטלים. אם עובד המוגן על ידי מסגרת חוזה שכזו רוצה לתבוע מעסיק שפיטר אותו בתקופה הזו, עליו להוכיח את השפעת מצב החירום או שמסגרות הלימוד של ילדיו נסגרו והוא נאלץ לשהות איתם בבית ולהשגיח עליהם בהעדר פתרון סביר אחר. אך עובדים רבים במשק לא מוגנים תחת המסגרת הזו וייתכן שהם פוטרו או יפוטרו בקרוב- ובמקרים אלו לזכור את הפעולות שחייבות להתקיים כדי שתהליך הפיטורים יהיה חוקי, ואם הן לא יתקיימו הם יכולים לתבוע את המעסיקים שלהם בשל הפרת זכויותיהם.
גם בימי קורונה הליך פיטורים תקין מחייב שימוע תקין שבו לעובד יש הזדמנות להגיב לדברי המעסיק, הודעה מוקדמת שאינה במסגרת זמן חל"ת, קבלת כל הזכויות שמגיעות לעובד אם התפטר בשל נסיבות שעדיין מצדיקות קבלת פיצויי פיטורים וכדומה. אם לא התקיים הליך תקין או שהפיטורים לא היו מוצדקים והם פגעו בעובד במידה חריגה וללא הצדקה, בהחלט יש סיבה טובה להתייעץ עם עורך דין כדי לבדוק את האפשרות שהעובד יקבל את מה שמגיע לו או פיצוי על כך שזכויותיו נפגעו.
לסיכום:
את ההשלכות של מחלת הקורונה על הכיס ומקום העבודה שלנו אנחנו כנראה נרגיש עוד הרבה זמן. אך במקביל אסור לאף אחד לנצל את הזמנים האלו כדי לפגוע בזכויות שלכם כפי שהן תוארו בכתבה הזאת וגם באחרות כמובן. יש חוקים שונים ומנגנונים שנועדו להגן עלינו ולעזור לנו בתקופה הזאת, ואפשר להתווכח בלי סוף על מה שעוד נחוץ, אך אם לא נלחמים על אותם הדברים שמגיע לנו לקבל - זה לא באמת משנה. אם מישהו מנסה לפגוע בכך, זכרו שהחוק בצד שלכם והתייעצו עם עורך דין מתחום דיני העבודה כדי להחליט מהי הדרך הטובה ביותר לקבל את הפיצוי שמגיע לכם.
חושבים שזכויותייכם נפגעו? מלאו את הפרטים הבאים ותוכלו להתייעץ עם עורך דין ללא התחייבות:
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: