נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
דכאון, כך כבר יודעים רבים, הוא הפרעה רצינית ביותר המשבשת לגמרי את שגרת החיים, וכן הוא עניין רווח במיוחד, שהוכר כהפרעה קלינית על ידי כל גורמי המקצוע. עם זאת עד היום ישנו טאבו חברתי שלילי סביב הדכאון, הגורם לאלו הלוקים בו – וישנם לא מעטים כלל – לנסות להסתירו ולהסוותו, במקום לשתף בו אנשים קרובים על מנת לנסות למצוא פתרון. בעזרת 10 הסימנים הבאים תוכלו לזהות מתי אחרים - קרוביכם, חבריכם או בני משפחתכם - מנסים להסתיר דכאון ולהפוך אותו לסמוי לעין, וחשוב שתכירו אותם כי רק כך תוכלו להגיש להם את העזרה שהם זקוקים לה בזמן.
אנשים הסובלים מדכאון מודחק נוטים לדבר הרבה על נושאים פילוסופיים ולהיגרר לאמירת משפטים מופשטים, באופן שלא הבחנתם בו מהם לפני כן. לפתע כל שיחת חולין עימם לוקחת באופן פתאומי תפנית אל עבר דיבורים על משמעות החיים, הם אומרים משפטים לא ברורים לחלוטין, כשניתן להבין שהם מגששים אחר משמעות ונוטים ל"הלקאה עצמית" באופן שונה ודרמטי מן הרגיל. העלאתם של נושאי שיחה כמו חיים ומוות, נטל החיים והמשא שהם לוקחים על עצמם, צריך בהחלט להדליק אצלכם נורה אדומה ולגרום לכם להבין כי האדם היושב מולכם מסתיר בתוכו דכאון רב.
אנשים המפתחים בקרבם דיכאון סמוי נוטים לחפש תירוצים על מנת להסתיר את תחושתם האמיתית ואת העצבות הקשה שהם סובלים ממנה, ולהלביש על עצמם "מסכה" של שמחה כדי שלא יזהו את גודל השבר המתפתח. ברוב המקרים, ככל שתהיו יותר עם אותו אדם דכאוני השם עצמו בתחפושת, ההסוואה הזאת אט אט תלך ותטשטש, והדכאון יתגלה במלוא עוצמתו. לכן, אנשים המעוניינים שאחרים לא יגלו בדבר תחושותיהם, נוטים להתרחק ולהעביר פחות את זמנם עם אחרים, כמו גם מרבים להמציא תירוצים שונים ומשונים על מנת להתחמק מאירועים חברתיים.
אנשים שדכאון מתפתח אצלם נוטים להתלונן על כאבים בלב, מתיחות ברגליים ובידיים, קשיי נשימה, כאבי ראש ושיניים וכל מיני תסמינים קלינים כאלו אחרים. לרוב, כאשר אנשים כאלו נבדקים, נמצא כי מצבם הפיזי והבריאותי תקין לחלוטין. הרגישות הבלתי מוסברת הזאת ותחושות הכאב הללו מצביעות על מצב פנימי בלתי יציב ועל התפתחותן של מחלות פסיכוסומטיות – מחלות הנובעות מגורמים נפשיים. נוצר מעגל אכזרי למדי של דכאון המוביל לכאבים פיזיים הגורמים להחרפתו, עד שהדברים הופכים לברורים יותר לעין ולסימן מובהק למדי עבורכם.
מצב רוח דכאוני נוטה להשפיע על הופעתו החיצונית של אדם, ירצה או לא ירצה בכך. אם מישהו סביבכם מפסיק לפתע לשמור על כללי ההיגיינה הבסיסים ביותר, לא מקפיד על ניקיון ביתו אפילו במעט, יוצא החוצה עם לבוש שאינו מתאים ובאופן כללי הופעתו החיצונית נראית מרושלת באופן בולט – גם אם התנהגותו הכללית אינה מצביעה על דכאון – עדיין יש לכם יסוד להרהר האם הכול תקין או שמה לא, וגם לבדוק את הדבר.
אנשים המסווים את דיכאונם חשופים יותר מאחרים להשפעות רגשיות על התנהגותם הרגילה, והדבר בהחלט בא לידי ביטוי בהתנהלות היומיומית הגלויה לעין. כך למשל, תוכלו לשים לב שאדם שלא נהג לבכות מול סרטים פוצח לפתע בבכי מול כל דבר שהוא צופה בו, או לחלופין אדם שלא הרבה להתעצבן פתאום מקלל בגסות ויוצא מדעתו בקלות בעת שהוא נוהג במכוניתו על הכביש. לעומת זאת, הדברים גם יכולים להתנהל בצורה הפוכה: הדכאוניים יכולים להפוך לאפתיים, להפסיק להביע את דעתם ואת רצונם, להסכים פתאום עם כל דבר שנאמר להם, לא להגיב כאשר מעליבים אותם ועוד כהנה וכהנה התנהגויות שצריכות להדליק אצלכם נורה אדומה בקשר למצבם.
סימן נוסף המצביע על דכאון חבוי ושקשור לחוסר היכולת להגיב כראוי למצבים שונים, הוא הניסיון של אנשים הלוקים בו להחביא את תחושתם האמיתית מאחורי מסכה של מצב רוח חיובי, לעיתים גם באופן מוגזם למדי. ככלל, כאלו המשתדלים בכל כוחם להסתיר דכאון, נוטים להיראות כאנשים שמחים וחסרי דאגות, אך הם עושים זאת בצורה כזאת שניתן על נקל להבחין שהדברים אצלם אינם כשורה ושיש הרבה תחושות לא טובות העומדות מאחורי ההסוואה הבלתי אמינה הזאת.
כשאנשים נתונים במצב דכאוני, הם נוטים לפתח אובססיה סביב דברים מסוימים. כך למשל, בחיפוש אחר פתרונות למצוקתם, הם מתחילים לסגל לעצמם מחשבות כפייתיות המטרידות את מנוחתם, כשהם יוצרים לעצמם אשליה כי ההרהורים החוזרים ונשנים הללו הם הדרך למצוא את התשובה, על אף שבפועל אין בהם שום מענה אמיתי. לא קשה להבחין בכך שחבר או אדם קרוב אליכם סובל מתסמונת "לעיסת המסטיק המנטאלית" הזאת: הוא מרבה להרהר בקול, דעתו פזורה והוא מדבר שוב ושוב על אותה הבעיה אך לא מנסה כלל לפעול במקום זאת.
אחת מהתופעות השכיחות ביותר בהתמודדות עם דכאון היא תחושת התשישות המתמשכת, וכאשר האדם מנסה להסוות את דכאונו התחושה הזאת רק הולכת וגדלה. אמנם לא כל אחד המתמודד עם ההפרעה הזאת סובל מן העייפות, אבל זהו עניין נפוץ מאוד, המאתגר רבים מאלו הסובלים מדיכאון ומשתדלים להסתירו. אם אתם מבחינים כי אדם קרוב אליכם מתקשה להתמודד עם משימות שגרתיות, שוכח מידע, נעשה עייף בקלות גם אם ישן טוב בלילה ועוד – אלו צריכים להדליק אצלכם נורה אדומה שתגרום לכם לנסות ולברר את מצבו האמיתי.
הרגלי אכילה חריגים מתפתחים אצל אדם המתמודד עם דכאון משתי סיבות עיקריות: כצורה מסוימת של התמודדות עם הבעיה, או כתופעת לוואי המתקשרת להיעדר דאגה עצמית, כמו בסעיף המדבר על הופעה מרושלת. אכילת יתר או היעדר אכילה אלו סימנים בולטים להופעת דכאון, שכדאי מאוד לשים אליהם לב. אכילת יתר מקושרת לרוב לרצון של האדם להתמלא באיזשהו אופן מבפנים, וכך ולהסב לעצמו עונג על ידי גורם חיצוני, כשאי אכילה עלולה להצביע על תחושות כמו חוסר חשק ועניין מובהקים.
אם אתם מבחינים כי מי מיקיריכם או מן האנשים הקרובים אליכם פיתח אחד או יותר מהתסמינים שהבאנו כאן, הפתרון הכי טוב הוא ראשית כל לדבר איתו ולהציע לו עזרה, לנסות לחלוק את הדברים שמפריעים לו ולהוריד את המסכות. בשיחה שכזאת חשוב שלא תנסו להמעיט בערך הבעיות של אותו אדם או תתבדחו עליהן כדי לנסות לפוגגן, אלא קחו אותן ברצינות מלאה – נסו לסייע לו באופן כנה, כזה שאכן ייגע בבעיות שבהן הוא עוסק, ולא במילים ריקות כמו "תתעודד" "תירגע" או "תפסיק להתנהג ככה". בכל מקרה, אם האדם שמולכם מסרב לשיחה, אל תנסו לכפות את עצמכם, אלא עזבו אותו לזמן מה אך המשיכו להשגיח על התנהגותו. היו קשובים, פקחו עין ותנו לאדם המתמודד עם הבעיה את התחושה שאתם כאן בשבילו.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: