ראשי > כדאי לדעת > דברים שכדאי לדעת

12 ביטויים שאנו נוהגים לומר באופן שגוי

מאת: הילי נגר

447

גודל גופן:

א א

מדי יום אנו משתמשים במגוון רחב של ביטויים מוכרים אולם, עם כל הרצון הטוב שלנו לדבר בשפה עברית עשירה, אנו לעיתים קרובות משתמשים בהם בצורה שגויה, עד כדי כך שמשמעותם המקורית מתחלפת במשמעות אחרת לגמרי. לפניכם 12 ביטויים שכאלה, אותם אנו משבשים מבלי לשים לב, אם מתוך הגייה לא נכונה או מתוך חוסר הבנה. בכתבה הבאה תוכלו למצוא הסברים מפורטים על מקורותיהם של ביטויים אלו, את הסיבות לשגיאות שאנו עושים בשימוש שלהם וכמובן, את הדרך הנכונה שיש להשתמש בהם. כך, מעתה ואילך תוכלו להשתמש בביטויים האלו בביטחון גמור מבלי לשגות!

Steffen Banhardt

1. חצי הכוס המלא

ביטוי זה נאמר לשם עידוד והרמת המצב רוח - להתמקד בצד החיובי של הדברים במקום בצד השלילי. אולם, הדרך שבה אנו נוהגים לומר ביטוי זה – "חצי הכוס המלאה", משבשת את המשמעות. במקרה הזה המילה חצי מתייחסת לכוס המלאה – משמע, הכוס מלאה אז שני החצאים שלה מלאים. על כן, צריך לומר, חצי הכוס המלא – אז המילה חצי מתייחסת למילה מלא כלומר, החצי המלא של הכוס.

2. החלום ושברו

אנו מפרשים את הביטוי כחלום שהתנפץ: תכנית שלא יצאה לפועל, תקווה שהתרסקה, תכנון שנכשל. אולם המשמעות המקורית של הביטוי הזה הוא החלום והמסר שלו, הפתרון שלו. מקור הביטוי מספר שופטים: "ויהי כשמוע גדעון את מספר החלום ואת שברו וישתחו" (ז', טו'). על פי הכתוב, גדעון הקשיב לשיחה של שני אנשים, כאשר אחד מהם סיפר על חלומו ובתגובה האחר פירש לו אותו. למרות זאת, הביטוי הובן אחרת מהמקור זאת בהתאם לפירוש המוכר של המילה שבר - התרסקות, ניפוץ, שבירה. כתוצאה מכך, יש הטוענים, כי למרות השימוש המשובש, ניתן לומר כי מדובר בשימוש שמתאים לתקופתנו ולכן הוא יכול להתקבל.

3. פסח על שתי הסעיפים

אנו נשתמש בביטוי זה כאשר נרצה לתאר אדם שמתלבט בין שתי אפשרויות ולא מגיע להחלטה. בהתייחסות ראשונה, נראה כי ביטוי זה במקורו שגוי, וכי היה צריך לומר את הביטוי "פסח על שני הסעיפים" מכיוון שהמילה סעיף היא מילה ממין זכר ולכן המספר שתיים המתייחס אליה אמור להיאמר בהתאם, שניים – שני הסעיפים. אולם, בלשון המקרא המילה סעיפים מקבילה למילה מחשבות ולכן צריך להתייחס למילה סעיף כנקבה. אם חוזרים למקור של ביטוי זה, בספר מלכים א': "ויגש אליהו אל כל העם, ויאמר עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים" (יח, כא'), אליהו הנביא ניגש את העם וגער בו על כל שהוא מדלג בין שתי המחשבות - בחירה בדרך האל או בדרכי אלי הבעל. כדי לומר ביטוי זה בדרך התקינה ביותר, יש להגות את המילה סעיפים בפ' דגושה.

Jacob Bøtter

4. כל דכפין ייתי ויכול

ביטוי זה מקורו בהגדת פסח "כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח" ומשמעותו כל מי שרעב שיבוא ושיאכל, כל מי שצריך ואין ביכולתו שיבוא ויחגוג את חג הפסח. כלומר, הביטוי מתייחס להכנסת אורחים רחבה – לא להותיר את האדם הזר, הבודד או העני לבדו. כיום ביטוי זה קיבל משמעות אחרת, ולעיתים שלילית, של כל אחד, כל בן אדם, כל מי שמעוניין – גם אם הוא לא רצוי ולא מתאים למקום.

5. חדשים לבקרים

כאשר נרצה לתאר דבר מה המתרחש לעיתים קרובות, מדי פעם או באופן קבוע, נשתמש בביטוי "חדשות לבקרים". אולם הדרך התקנית לומר ביטוי זה היא "חדשים לבקרים", ככתוב במקרא: "חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו. חדשים לבקרים רבה אמונתך" (איכה, ג', כג'). כלומר, כל בוקר מחדש האמונה באל רבה. גם במקרה הזה יש הסבורים כי השיבוש בביטוי נעשה כתוצאה מהתאמתו לשפה המודרנית. המילה חדשות, עם המצאתה, הוחלפה במילה חדשים וכך היא הולמת את ההיגיון הפנימי של השפה באומרנו את הביטוי בדרך הבאה: "חדשות לבקרים". אך כאמור הדרך המדויקת לומר ביטוי זה היא "חדשים לבקרים".

6. הלנצח תאכל חרב?

שאלה זו מביעה תסכול על מלחמה או סכסוך ארוך ששורר בין גורמים כמו מדינות, או אנשים פרטיים ובעיקר מביעה רצון עמוק ועז לסיים את המצב הזה ולחיות חיי שלום. השיבוש הלשוני שנעשה בביטוי זה הוא החלפת המילה תאכל במילה נאכל – הלנצח נאכל חרב? כביכול, עד מתי נאכל חרב – עד מתי אנחנו נהיה שרויים במצב מלחמתי. אולם, אין אנשים "אוכלים" חרב – עד כמה שזו מטאפורה ציורית למדי, אלא החרב היא זו שאוכלת, או יותר נכון, מאכלת. חרב מאכלת משמשת לשחיטה, ולכן הפועל תאכל נאמר בהקשר של הרג – הלנצח תהרוג בנו החרב?

7. יצא שכרו בהפסדו / יצא הפסדו בשכרו

הביטוי יצא שכרו בהפסדו, שמקורו בפרקי אבות, מתאר מצב בו נעשתה פעולה שגרמה ליותר נזק מאשר תועלת, עסקה בה ההפסד היה גדול על הרווח. אולם ישנו ביטוי דומה לו: "יצא הפסדו בשכרו" שלו משמעות הפוכה – נוצר רווח רב מהפעולה, המעשה היה כדאי. השיבוש נעשה כאשר אנו מתבלבלים בין שני ביטויים אלו ומשתמשים בהם למצבים שלא מתאימים למשמעות שלהם, ולכן צריך לזכור מהו הביטוי המתאים לתיאור כל מצב.

8. לבור את הבר מן התבן

המשמעות של הביטוי הזה הוא התמקדות בעיקר במקום בתפל או התייחסות לדברים הטובים שנאמרו לעומת דברים חסרי ערך. לרוב אנו משבשים אותו ואומרים אותו כך: לבור את המוץ מן התבן. השגיאה נובעת מפירוש שגוי של המונחים תבן, מוץ ובר. פירוש המילה בר הוא גרעיני החיטה, פירוש המילה תבן, על פי התנ"ך, הוא קש יבש שנותר לאחר הדיש ופירוש המילה מוץ הוא קליפות חיטה. על כן, כשאנו אומרים לבור את המוץ מן התבן, לברור את הקליפות מתוך פסולת התבואה, אין היגיון באמרה זו, שכן מדוע נתאמץ להוציא את קליפות הגרעינים מערימת קשים יבשים? יש הגורסים כי בלבול זה מקורו בפירוש של המשנה למילה תבן שגורס כי הוא תערובת של בר ומוץ.

Mike Krüger

9. קול קורא: במדבר פנו דרך

משמעות ביטוי זה היא קריאת גאולה, קריאה שיש בה דברי נחמה. עם זאת, אנו משתמשים בביטוי זה באופן שגוי שמשמעותו - קריאה ללא מענה, קול שלא שומעים לו, דברים שנופלים על אוזניים אטומות (כמו קול שאינו נשמע במדבר הגדול). מקור ביטוי זה בספר ישעיה: "קול קורא: במדבר פנו דרך ה', ישרו בערבה מסלה לאלוהינו" (מ', ג'). בהקשר המקראי, הנביא שמע קול קורא במדבר שקריאתו הייתה: הכשירו את הדרך כי הגאולה מהאל מתקרבת. כלומר, ישנו ביטוי אחר שנגזר מהביטוי המקורי והוא: קול קורא, שמשמעותו קריאה גדולה ונרגשת לציבור, במקרה הזה המשמעות דומה.

10. מאחורי סורֵג וּבְרִיח

כאשר אנו רוצים לומר שדבר נמצא מאחורי סורג ובריח אנו מתכוונים לכך שהוא נעול וכלוא עם מנעול. על פניו, אין בביטוי זה מקום לטעויות, אולם ישנו שיבוש נפוץ שאנו עושים בהגייתו כאשר אנו אומרים אותו כך: "מאחורי סורַג וּבַריח", עם פתח באות ב'. בַּריח בעברית הוא סוג של נחש. אלא אם כן אנחנו רוצים לכלוא אדם מאחורי סורגים ונחשים אימתניים, זו טעות להגות את המילה בריח כך בהקשר לביטוי זה, ולכן יש להגות אותה עם שווא באות ב' - בְרִיח שפירושה מנעול.

Matthias Ripp

11. חלק הארי

פירוש המילה ארי הוא אריה, ולכן משמעות הביטוי חלק הארי הוא החלק של האריה, כלומר החלק הגדול ביותר (שמתאים לגודלו של האריה), החלק שהוא הרוב. השיבוש שנעשה בביטוי זה הוא כאשר אומרים את הביטוי "החלק הארי". זו טעות כי אין בצמד מילים זה שום היגיון. כשרוצים ליצור צורת סמיכות אין מיידעים גם את המילה הראשונה וגם את המילה שלאחריה, כפי שאומרים בטעות הנהוגה, אלא רק את המילה השנייה של צמד המילים.

12. עשה לילות כימים

על אדם חרוץ שעובד קשה, ומתאמץ למשך שעות ארוכות נאמר עליו שעשה לילות כימים – עשה בלילה את מה שהוא עושה ביום. השיבוש שנעשה בביטוי זה מאוד משעשע, עקב היפוך המשמעות של הביטוי – עשה ימים כלילות. אם הוא אכן עשה את ימיו כלילותיו, הוא כנראה ישן לאורך כל היממה. כך קורה, שהביטוי השגוי הזה השגור בפינו, מתייחס לאנשים חרוצים, שקדנים, אשר עובדים קשה, כישנוניים ובטלנים.

שתף כתבה