#1 ורד (Rosa)
איזו רשימה של פרחים אדומים תהיה שלמה בלי ורדים? סמל לתשוקה ואהבה, הוורד האדום נחשב לאחד הפרחים היפים בעולם. מעבר לסמל הקלאסי הזה, יש בין 140 ל-180 מינים של תתי סוגים שונים של ורדים. בישראל גדלים שני מינים עיקריים של ורדים: ורד צידוני (Rosa phoenicia), הגדל בעיקר ליד נחלים בצפון הארץ, ו"ורד הכלב" (Rosa canina), הגדל בעיקר ברכסי הגליל, בכרמל, בשומרון וביהודה. ורדים זקוקים להרבה שמש והרבה השקייה, וניתן לגדל אותם בבית או בגינה. לחצו כאן כדי להכיר את המדריך השלם לגידול ורדים בבית.
#2 דליה (Dahlia)
הדליה היא "קרובת משפחה" של הסביון והחמנייה ממשפחת המורכבים, ומקורה במקסיקו, שם היא נחשבת לפרח הלאומי. פרחי הדליה מזוהים עם אלגנטיות וכבוד עוד מימי התקופה הוויקטוריאנית, והם ממשיכים להיות פופולריים מאוד גם כיום. הדליות הן פרחים מצוינים לגידול בשל המגוון המדהים של צורות וצבעים שקיים ביותר מ-20,000 הזנים שזוהו עד היום. נוסף על כך, הן קלות מאוד לטיפול ויש להן תקופת פריחה ארוכה במיוחד – הן מתחילות לפרוח ביוני ונשארות בפריחה עד גל הקור הראשון של החורף.
#3 צמח לב מדמם (Lamprocapnos spectabilis)
הפרחים האלגנטיים בצורת לב של צמח ה"לב המדמם" מגיעים בדרך כלל בשני צבעים - ורוד ואדום. זהו צמח רב-שנתי שמעדיף גידול בתנאי צל חלקי עד מלא ושייך למשפחת הפרגים. בסוף האביב הוא מתחיל לפרוח במחרוזות ארוכות של עד תריסר פרחים בצורת לב, ונשאר בפריחה במשך כמה שבועות. לאחר הפריחה, הצמח נעלם, אך אל דאגה - באביב הבא הוא יחזור עם פריחה עדינה נוספת.
#4 אדמונית (Paeonia)
האדמונית היא סמל של רומנטיקה, שגשוג וריפוי, שאהובה בזכות פרחים ענקיים ומקומטים שמגיעים במגוון גוונים. כמובן שהזנים האדומים הם הבולטים והדרמטיים ביותר, אך יש גם אדמונית ורודה (זן שירלי טמפל) או אדמונית לבנה (זן צ'ארלי ווייט). רק מין אחד מהמשפחה פורח בארץ ישראל - אדמונית החורש, צמח נדיר מאוד שצבע עלי הכותרת שלו הוא סגול -אדום יין. גידול אדמונית מצריך הקפדה על מספר דגשים כדי להבטיח פריחה יפה ועמידות לאורך זמן. יש לבחור מקום עם שמש חלקית או מלאה, קרקע מנוקזת היטב, ולהשקות באופן סדיר אך לא מוגזם.
#5 צבעוני (Tulipa)
הצבעונים גונבים את ההצגה בכל גינת אביב ומגיעים בכל גוון ושילוב אפשרי (למעט כחול אמיתי). יש לשתול את בצלי הצבעונים בסתיו בעומק של כ-10–12 ס"מ בקרקע מנוקזת היטב, ופריחתם האלגנטית והרומנטית תופיע בין אפריל למאי. בישראל ישנם זני צבעוני רבים בצבע אדום מרהיב, כמו למשל צבעוני ההרים (גולן, גליל, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה והשפלה), צבעוני המדבר (הר הנגב, מדבר יהודה, אזור מכתש רמון ובנחל צין) וצבעוני השרון (חולות מישור החוף וגבעות הכורכר עד הנגב).
#6 פרג מזרחי (Papaver orientale)
לפרג המזרחי יש גוונים רבים, אך הכתום-אדום הרווי הוא הקלאסי והמזוהה ביותר עם הצמחים והפרחים האלה. היתרון הגדול – הם רב-שנתיים באזורים עם חורף קר. לצערנו, הם פחות מותאמים לאקלים חם. מקורו באזור הקווקז וטורקיה, והוא גדל כצמח רב-שנתי שמעניק פריחה מרהיבה באביב ובתחילת הקיץ. בניגוד לפרג הבר המוכר לנו משדות ישראל, הפרג המזרחי מגודל בעיקר בגינות נוי, ומפתח פרחים שיכולים להגיע עד קוטר של 15 ס"מ. חשוב לשתול אותו באדמה מנוקזת היטב ולחשוף לשמש מלאה, שכן לחות עודפת עלולה לפגוע בשורשים.
#7 אכילאה אלף העלה (Achillea millefolium)
האכילאה, שקרויה על שמו של אכילס הגיבור מהמיתולוגיה היוונית, פורחת לרוב בצבעים לבנים או צהובים, אך קיימים גם זנים מרהיבים בגווני אדום עז. זהו צמח עשבוני ורב-שנתי שמפתח תפרחות שטוחות ומורכבות ממאות פרחים זעירים. מלבד יופיו, האכילאה זכתה להערכה בזכות שימושים רפואיים שהתפתחו לאורך הדורות – בעיקר לעצירת דימומים וטיפול בפצעים. קל מאוד לגדל אותה בגינה, שכן היא עמידה ליובש, מתאימה כמעט לכל סוג קרקע ואפילו מושכת פרפרים ודבורים.
#8 קליברקואה (Calibrachoa)
קליברקואה, המוכרת גם כ"מיני פטוניה", היא צמח גינה צבעוני שממלא אדניות וסלים תלויים בפריחה שופעת. היא פורחת במגוון צבעים, בהם גם אדום עז שמושך את העין. הפרחים קטנים יותר משל הפטוניה, אך הם מופיעים בכמויות עצומות וממשיכים לפרוח מהאביב ועד הסתיו. יתרון גדול של הקליברקואה הוא עמידותה לחום יחסית גבוה, דבר שהופך אותה לצמח נפלא לאדניות בישראל. כדי לשמור על פריחה שופעת, כדאי להקפיד על השקיה סדירה ודישון תקופתי.
#9 קיפודנית (Echinacea)
הקיפודנית, שמוצאה בצפון אמריקה, מזוהה בדרך כלל עם פריחה סגולה או ורודה, אך קיימים גם זנים אדומים מרהיבים. הצמח נקרא כך בזכות מרכזו הקוצני שנראה כמו קיפוד קטן, ממנו יוצאים עלי כותרת דקים וארוכים. מעבר ליופייה, הקיפודנית הפכה לצמח מרפא פופולרי מאוד – רבים משתמשים בה כמיצוי טבעי לחיזוק המערכת החיסונית. היא מתאימה לגידול בגינות שמשיות, זקוקה לקרקע מנוקזת היטב, ועמידה יחסית ליובש.
#10 קניפהופיה (Kniphofia hybrid)
לפיד האש, שנקרא גם קניפהופיה, הוא צמח מרהיב שמוצאו מדרום אפריקה. שמו ניתן לו בזכות התפרחות הגבוהות שצובעות את הגינה בכתום-אדום לוהט ונראות כמו לפידים דולקים. זהו צמח רב-שנתי המתאים במיוחד לאזורים חמים ושמשיים, והוא פורח בעיקר בקיץ. התפרחות הגבוהות מושכות ציפורים ופרפרים, מה שמוסיף עניין נוסף לגינה. לשתילה מוצלחת חשוב להקפיד על אדמה עשירה ומנוקזת היטב והשקיה מתונה.
#11 ציפורן (Dianthus)
הציפורן הוא אחד מצמחי הנוי האהובים והפופולריים בעולם, בזכות פרחיו הצבעוניים והעדינים שמגיעים בשלל גוונים – כולל אדום עז ורומנטי במיוחד. מקורו באירופה ובאסיה, והוא גדל כצמח חד-שנתי או רב-שנתי בהתאם לזן. בישראל אפשר למצוא אותו בגינות נוי רבות וגם בזרי פרחים מסחריים. לציפורן יש גם משמעות סמלית עמוקה – במיוחד האדום שהוא סמל של הערכה, אהבה ותשוקה. קל מאוד לגדל אותו בגינה או באדניות, אך יש להקפיד על שמש מלאה והשקיה מתונה.
#12 בגוניה פורחת עד (Begonia semperflorens)
הבגוניה הפורחת עד, כפי ששמה מרמז, מעניקה צבעי פריחה מרהיבים לאורך כל השנה כמעט. זהו צמח קטן וקומפקטי, עם עלים בשרניים מבריקים ופרחים עדינים בצבעים שונים – האדומים ביניהם הם הבולטים ביותר. בזכות גודלה הקטן היא מתאימה במיוחד לאדניות, עציצים ולשתילות גבול בגינות. היא אוהבת תנאי חצי צל עד שמש מלאה, זקוקה לקרקע לחה אך מנוקזת היטב, ולא דורשת כמעט טיפול מיוחד. בגוניה זו מעניקה לכל פינה ירוקה מראה מטופח עם נגיעות אדומות שמשמחות את העין והלב.
#13 מרווה הדורה (Salvia splendens)
מרווה הדורה, מין של צמחי השיננית, היא צמח נוי צבעוני שמגיע במקור מברזיל. היא מתהדרת בתפרחות בצבעים שונים, כתום, לבן, סגול ואדום, שצומחות לגובה של עד ל-50 ס"מ ומעניקות לה נוכחות בולטת בכל גינה. בישראל היא נפוצה מאוד בגינות ציבוריות ובאדניות ביתיות, בעיקר בזכות עמידותה וקלות הטיפוח שלה. בטבע לעומת זאת כמעט ואי אפשר למצוא אותה. המרווה ההדורה אוהבת שמש מלאה והשקייה סדירה, אך גם יודעת להסתדר עם חום יוקד.
#14 בת קלה (Zantedeschia)
הצורה האלגנטית ודמוית הגביע של הפרחים האלו הופכת אותם לסמל מוכר לטוהר וחן. לרוב הם מופיעים בלבן, אך קיימים גם זנים בגוונים אדומים עזים או אדום-כתום דרמטי. מקורם בדרום אפריקה, והם נחשבים לצמחי נוי יוקרתיים מאוד. בארץ מגדלים את הקלה בעיקר לצורך זרים וסידורי פרחים מיוחדים. זהו צמח רב-שנתי ממשפחת הלופיים, שדורש קרקע לחה ומנוקזת היטב. שימו לב ששתילה באזורים חמים עם הרבה שמש מחייבת הצללה חלקית, כדי למנוע נזק לעלים.
#15 מונרדה (Monarda didyma)
המונרדה, שמוכרת גם בשם "צמח הדבורה", היא צמח עשבוני בעל פריחה אדומה עזה בצורת כתר קוצני. מוצאה מצפון אמריקה, ושמה ניתן לה בזכות העובדה שהיא מושכת דבורים, פרפרים וציפורים כמו מגנט. מעבר ליופי, עלי הצמח הארומטיים שימשו במשך מאות שנים להכנת חליטות תה ורפואות עממיות. היא מתאימה לגידול בשמש מלאה או חצי צל, אוהבת קרקע לחה אך מנוקזת היטב, ויש לה דרישות השקייה בינוניות.
#16 המרוקליס (Hemerocallis)
המרוקליס מכונה גם "שושן יום" משום שכל פרח יחיד נפתח ונובל בתוך יממה אחת בלבד. אך אל דאגה, בזכות כמות גדולה של פרחים, מופע הפריחה של ההמרוקליס נמשך מספר שבועות, תלוי בזן. הצמח מגיע במאות זנים וצבעים, בהם גם אדומים מרהיבים שמוסיפים נופך דרמטי לגינה. זהו צמח עמיד במיוחד שמתאים כמעט לכל תנאי – הוא סובל חום, יובש וגם קרקע פחות איכותית. בארץ מגדלים אותו בגינות נוי רבות, והוא נחשב לבחירה אידיאלית למי שמחפש יופי לצד עמידות.
#17 היביסקוס (Hibiscus)
יש יותר מ-400 מינים של היביסקוס, מצמחים חד שנתיים קטנים כמו ההיביסקוס המשולש שמצוי בבקעת חולה, בבקעת כנרות ובעמק יזרעאל, ועד לשיחים גדולים ועצים. בערי הארץ יש הרבה שיחים של היביסקוס, שמקשטים את הרחובות בפרחים גדולים ומושכים בצבעים שונים, וגם אדום כמובן. במקומות רבים בעולם הוא מסמל אושר וחיים טובים, ומשמש גם להכנת תה צמחי פופולרי.
#18 רודודנדרון (Rhododendron)
הרודודנדרון הוא שיח ירוק-עד שמקורו באזורים הקרירים של אסיה ואירופה. פרחיו הגדולים והמרהיבים מופיעים באשכולות מרשימים, והזנים האדומים מביניהם מושכים תשומת לב רבה במיוחד. בשל דרישתו לקרקע חומצית ולחות גבוהה, קשה יותר לגדל אותו בישראל, אך ניתן למצוא אותו לעיתים בגנים בוטניים או באזורים הרריים קרירים. בעולם נחשב הרודודנדרון לפרח אלגנטי שמסמל תשוקה ויוקרה.
#19 גפנית מחומשת (Parthenocissus quinquefolia)
הגפנית המחומשת היא צמח מטפס חזק מאוד שמקורו בצפון אמריקה, המפורסם בעיקר בשלכת האדומה הבוהקת שלו בסתיו. אף על פי שאין לו פרחים אדומים מרהיבים, העלווה הצבעונית מעניקה מראה דרמטי וחגיגי לא פחות. בארץ היא משמשת בעיקר כצמח נוי לכיסוי קירות וגדרות, בזכות יכולתה להיצמד כמעט לכל משטח. היא עמידה לחום וליובש, אך מתפתחת יפה במיוחד כאשר היא מקבלת השקיה סדירה.
#20 חרצית (Chrysanthemum)
החרציות הן מהפרחים האהובים ביותר בישראל ובעולם – סמל לסתיו ולראשית החורף. הן מגיעות במגוון עצום של צבעים וצורות, הצהוב הוא כנראה המוכר ביותר והאדום-ורוד הוא בעל מראה כובש ומקסים במיוחד. מקור החרציות במזרח אסיה, וביפן הן נחשבות לסמל לאומי. בארץ ניתן למצוא חרציות בשדות פרחים ובגינות נוי רבות, בעיקר בזכות פריחתן השופעת והקלות היחסית בגידולן. צמח החרצית מכיל חומרים הנקראים פירטרינים (pyrethrins) שהם רעילים לחרקים, ובזכותם הוא מוגן מהמזיקים האלה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: