עד כמה חשוב לצאת לחופשה מהעבודה?
במחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד ואשר תוצאותיו הפיקו מדד בשם "סולם פרמינגהם" אשר בודק את מידת הסיכון של אדם לחלות במחלות לב וכלי דם, עקבו החוקרים אחרי נשים מעיירת פרמינגהם שבמסצ'וסטס למשך 20 שנה, כשבמהלך זמן זה נמצא שהנשים שיצאו הכי פחות לחופשות היו בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לחוות התקף לב. במחקר אחר שעקב במשך 9 שנים אחרי 12,000 גברים בעלי סיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, נמצא כי אלו שיצאו לחופשות באופן קבוע חוו פחות התקפי לב ואף מתו פחות מאשר אלו שעבדו ללא הפסקה.
בנוסף לכל, אי יציאה לחופשה מזדמנת מדי פעם לפעם מגבירה את השחיקה שאנו חווים בעקבות העבודה, מה שמשפיע על מצבנו הרגשי ועלול להוביל לבעיות בזוגיות, בעיות בריאותיות ואף דיכאון. עם זאת וכפי שנאמר, לא כל חופשה היא כזו שיכולה למלא את המצברים שלנו ולהפחית מאיתנו את הלחץ שבעבודה, אך אם יודעים כיצד לתכנן את החופשה המושלמת ניתן בהחלט להשיג את הרוגע הכה נדרש.
אז מה הסוד לחופשה המושלמת?
הפסיכולוגית סבינה סוננטאג מאוניברסיטת קונסטנץ שבגרמניה חקרה את הנושא הזה במשך 20 שנה, והיא ועמיתיה מאמינים כיום שהם מצאו את 4 הגורמים שהופכים חופשה לכזו שתורמת למצב הבריאותי והנפשי. לפי ההסבר של סבינה, חופשה שמעורבים בה 4 הגורמים האלה היא כמו ארוחה דשנה לנשמה, ואילו חופשה שאינה כוללת אותם היא כמו צריכת קלוריות ריקות. הנה הם כאן לפניכם:
1. רגיעה – חשוב עבור כולם באותה המידה
הגורם הזה הוא ברור ומובן – עלינו ליהנות מחופשה מרגיעה שאינה מפעילה עלינו לחץ. הרגיעה לא מחייבת אתכם לחוות חופשה פאסיבית בסגנון "בטן-גב", אלא כוונתה שהפעילויות שתעסקו בהן במהלך החופשה לא צריכות להרגיש כמו מטלות, ולא אמורות לדרוש מכם מאמצים רבים שאינכם רגילים אליהם.
2. שליטה – חשוב בעיקר עבור מי שאין לו תחושת שליטה בעבודה
בהקשר לריפוי הנפש, שליטה משמעותה שיש בידכם הכוח להחליט כיצד תנצלו את הזמן, האנרגיה ותשומת הלב שלכם. הגורם הזה חשוב במיוחד עבור אנשים שלא יכולים לשלוט בכל דבר בעבודתם - למשל דרישות של לקוחות "מעצבנים" או היותם חלק מצוות גדול שאחראי יחדיו על פרויקט משותף וכדומה - כמו גם עבור אלו שמבלים את רוב הזמן שאינו בעבודה בעיסוק במטלות הבית במקום בפעילויות פנאי. היכולת לשלוט בכך שתוכלו לעשות מה שתרצו, מתי שתרצו, במהלך החופשה, מספקת תחושה משחררת שעוזרת למלא מצברים.
3. חוויות שקשורות למומחיות שלכם – חשוב בעיקר עבור אנשים שאין להם ביטחון בעבודה
חוויות שכאלה הינן מעניינות עבורכם וכאלה שאתם יודעים כיצד להתמודד איתן היטב. לרוב הן מאתגרות, אך הפרס שתקבלו מהן מתעלה על המאמץ שתצטרכו להשקיע בהן – זאת משום שמדובר בתחום המומחיות שלכם. אם אתם עוסקים בעבודה פיזית ואתם בכושר טוב, ככל הנראה טיולי הליכה יתרמו לכם מאוד, ואם אתם למשל עוסקים במדעי הרוח, חקר מעמיק של התרבות המקומית יכול להיות יעיל יותר עבור החופשה שלכם. זה חשוב במיוחד עבור אנשים שחווים רמה גבוהה של חוסר ידיעה בעבודתם, בין שבשל העתיד הלא ברור שלהם בחברה בה הם עובדים ובין אם בשל התחושה שמשדרים להם שהם לא יודעים כיצד לבצע את עבודתם כמו שצריך.
דוגמה מעניינת לכך אנו יכולים לקחת מאחד ממאורעות מלחמת העולם השנייה: באותה התקופה משחק השח-מט היה פופולארי מאוד בקרב צוותי מפענחי צפנים סודיים של שירות המודיעין הבריטי. ראש צוות אחד, ששהה באחוזת בלצ'לי פארק (שם מוקמה יחידת פיענוח הצפנים), שיחק בנבחרת השח-מט הבריטית וגייס שחקנים נוספים מהצוות שלו אליה, מתוך אמונה שהמשחק עוזר לפתח את יכולת החשיבה עבור פיצוח צפנים. על אף שהפעילות נראתה כסוג של "אימון" עבור העבודה, משחקי השח-מט עדיין נתפסו כפעילות פנאי, משום שהם היו מהנים ומרגיעים.
4. ניתוק מהעבודה – חשוב בעיקר עבור מי שמכור לעבודתו
הגורם הזה נמצא לראשונה במחקר שנערך פה בישראל על ידי הסוציולוגים דליה עציון, דב עדן ויעל לפידות. הם חקרו חיילי מילואים לאחר שחזרו משירותם ומדדו את רמות המעורבות והאנרגיה שלהם בעבודה. למרבה ההפתעה, לאחר שירות המילואים העובדים דיווחו על כך שהם חווים הרבה פחות לחץ ושחיקה בעבודתם, מאשר מה שהרגישו לפני שיצאו לשירות המילואים. למעשה, התוצאות שלהם נראו בדיוק כמו אלו של אנשים שיצאו לחופשה. זה נכון לא רק בנוגע לישראלים - גם במדינות אחרות התגלו אותן תוצאות במקרים שכאלה, וזה הראה שאפילו אם החופשה מהעבודה הינה מפרכת פיזית או מנטאלית, היא יכולה לספק הפוגה מועילה מהמטלות השגרתיות שקיימות במקום העבודה.
ממצאים נוספים התגלו בנוגע לאלו שהמשיכו לעסוק בעבודתם דרך הסמארטפון במהלך שירות המילואים – אותם אנשים לא חוו את אותן ההשפעות שהציגו הנחקרים האחרים, ורמות הלחץ והשחיקה שלהם נשארו כמעט אותו הדבר. התוצאה הזו הייתה זהה גם בנוגע לאלו שלא הפסיקו לחשוב על עבודתם במהלך שירות המילואים, אפילו אם לא עסקו בה. ההשפעות החיוביות של הניתוק נמשכות למשך חודש בלבד לאחר החזרה לשגרה, אך הדבר תואם לממצאים של מחקרים שנערכו באותו נושא על יציאה לחופשה במקום לשירות מילואים – זה הוכיח שהניתוק מהעבודה הוא הגורם שהכריע על תחושת העובדים לאחר שחזרו.
אז למה לא לצאת לחופשה ארוכה במיוחד?
אף לא אחד מהגורמים שצוינו כאן מעיד על אורך מסוים שאידאלי לחופשה, ולכן חוקרים העלו גם את השאלה "מתי האושר מגיע לשיאו בחופשה?". כשפסיכולוגים ניסו לענות על השאלה הם חקרו אנשים ואת תחושותיהם במהלך החופשה, והם מצאו שרמות האושר עולות בצורה חדה במהלך הימים הראשונים ומגיעות לשיאן בסביבות היום השמיני – כשלאחר מכן הן יורדות בהדרגה. בעוד שלחופשה בת 2-3 שבועות יש יתרונות משלה, כמו למשל הכרת התרבות באופן מעמיק יותר, היא לאו דווקא מובילה לאושר רב יותר, לכן מומלץ יותר לצאת לחופשות קטנות מדי מספר חודשים, מאשר לתכנן חופשה אחת גדולה פעם בשנה-שנתיים. על כן, עלינו לחשוב על חופשה כמו שאנו חושבים על שינה – מומלץ לעסוק בה באופן קבוע למשך זמן שמספק יתרונות לגופנו ונפשנו, אולם יותר מדי (או פחות מדי) ממנה עלול רק להזיק.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: