מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
|
לילה אחד נשכבתי כהרגלי במיטה לאחר עוד יום קשה ומתיש. זמן רב ניסיתי להרדם כשכל צרותי מטרידות אותי. התהפכתי והסתובבי ללא הרף עד שלבסוף נרדמתי ומצאתי את עצמי עומד מול שערי גן עדן ומולי יושב אלוהים...
"הכנס" אמר אלוהים, "אז אתה רוצה לראיין אותי?"
"אם יש לך זמן עבורי", עניתי בהיסוס.
אלוהים חייך וענה:
"זמני הוא הנצח ויש לי זמן לכל דבר. מה ברצונך לשאול אותי?"
זמן רב עמדתי וחשבתי, תהיתי אילו שאלות אוכל לשאול שיעזרו לי בחיי ויתנו להם משמעות מחודשת.
"מה מפתיע אותך יותר מכל דבר אחר בבני האדם?" החלטתי לשאול לבסוף, מתוך תקווה ללמוד על תכונותי הטובות והמפתיעות ביותר.
ואלוהים ענה:
"משעמם להם להיות ילדים, והם ממהרים להיות גדולים ואז, הם רוצים לחזור ולהיות שוב ילדים.
הם מאבדים את בריאותם על מנת להרוויח כסף, ובסוף הם מאבדים את כספם על מנת להחזיר את בריאותם.
הם חושבים ללא הרף, ובדאגתם לעתיד, הם שוכחים את ההווה. וכך אינם חיים, לא בהווה ולא בעתיד.
הם חיים כאילו לעולם לא ימותו, אך לבסוף מתים כאילו מעולם לא היו בחיים."
חשבתי עמוקות על תשובתו, ועל כל הדרכים שעלי לשנות את חיי והחלטתי לשאול אותו שאלה נוספת. "כהורה, מהם השיעורים שהיית רוצה שבני האדם ילמדו?"
ואלוהים ענה עם חיוך :
"שילמדו שהאדם העשיר אינו זה שיש לו הכי הרבה, אלא זה שצריך הכי מעט. שילמדו שכסף יכול לקנות הכל מלבד שמחה.
שילמדו שהדברים שיקרים בחיים אינם הדברים השייכים לנו, אלא האנשים האהובים עלינו.
שילמדו כי ישנם אנשים האוהבים אותם עד מאוד, אולם אינם יודעים כיצד להביע את רגשותיהם.
שילמדו ששני אנשים יכולים להתבונן באותו דבר ולראותו שונה בתכלית.
שילמדו שזה לא טוב להשוות את עצמנו לאחרים. כל אחד מוערך על בסיס ערכו הוא, ולא בהשוואה לקבוצה כלשהי.
שילמדו שלוקח דקות ספורות לפגוע באדם אהוב, ולוקח שנים רבות לרפא פגיעות אלה. שילמדו לסלוח על ידי תרגול הסליחה.
ושילמדו שלא תמיד מספיק לזכות בסליחתם של אחרים, אלא חשוב לסלוח גם לעצמנו."
ישבתי עם אלוהים זמן מה ונהניתי מכל רגע.
לקראת סוף החלום, הבנתי שאני צריך להתעורר. לא ידעתי איך להודות לו על כל מה שעשה בשבילי ובשביל משפחתי, אז פשוט אמרתי לו "תודה".
"על לא דבר", הוא ענה לי, "אני תמיד פה, בכל פעם שיש לך שאלה בשבילי, אתה מוזמן."
|
|
תמונה ראשית:Polarstar |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: