מכתב פתוח לאלפרד נובל

מאת: הרב יוני לביא

באדיבות www.aish.co.il
אתר עם חכמת חיים

חמישית אחוז מאוכלוסיית העולם, וכמעט רבע מן הזוכים. מייסד פרס נובל היה ראוי לפרס של עצמו עבור ההוכחה שהיהודים מאירים את העולם.

"מר אלפרד נובל היקר שלום.

קצת מוזר שדווקא ביום הגדול שלך, בו שימך נישא בפי כל, והעולם כולו חולק כבוד למפעל הכביר שייסדת – אתה עצמך לא תהיה. ובכל זאת, מה שהתחיל לפני 112 שנה בדיוק, ממשיך לתקתק בעקביות של שעון שבדי. טובי המוחות והכשרונות ממתינים כל שנה בציפיה דרוכה להודעה הרשמית על ששת הזוכים בפרס היוקרתי בעולם.

מה שמעניין בסיפור הזה הוא שהוא התחיל בכלל בגלל טעות כפולה. החלק הראשון והטרגי שלה היה כשאתה פיתחת את הדינמיט. חומר הנפץ העוצמתי. מבחינתך המטרה היתה ברורה - קידום האנושות. כריית מנהרות למעבר של רכבות באופן מהיר, פיצוץ סלעים, סכירת נהרות. כשרשמת עליו פטנט והפצת את הרעיון הלאה, לא העלית בדעתך שבני אדם ירתמו אותו לשכלל את מכונות ההרג שלהם ולהרבות רצח וקטל בעולם. הטעות השניה היתה כשעיתון צרפתי, שקיבל ידיעה שגויה על מותך, פרסם 'הספד' אכזרי – מותו של "סוחר המוות". נכנסת אז לדיכאון עמוק, ממנו לא יצאת עד יום מותך. בצוואתך בחרת להוריש את כספך הרב להקמת קרן שתחלק מדי שנה פרס יקר ערך לאנשים שתרמו יותר מכל למדע ולטובת האנושות. קיווית לזכות בזה ל'מחילה' כלשהי, על המוות שחוללה המצאתך הראשונה. מאז ועד היום, בכל עשירי לדצמבר, היום בו עצמת את עיניך לעולמים, מתכנסים לבניין העיריה בסטוקהולם, אורחים מכובדים מכל קצוות תבל, לטקס הנכסף.

מה שלא ידעת אז, מר נובל, שעם השנים ילך ויתברר דרך הפרס שלך דבר מדהים. עובדה מרתקת המחייבת כל אדם ישר לעמוד ולהשתאות למולה. 838 אנשים זכו עד היום לקבל את הפרס הנחשק בתחומי הפיזיקה, כימיה, רפואה, ספרות, כלכלה ושלום. הפרס מחולק לפי קריטריונים קפדניים על-פי הערך של הגילוי, ללא התחשבות בשיוך האתני של האדם. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה. בעולם של שבעה מיליארד בני אדם, מבחינה מספרית, הרכיב היהודי זעום ביותר. צאצאיהם של אברהם, יצחק ויעקב מונים כ-13 מיליון איש בלבד. פחות מחמישית האחוז מכלל האוכלוסייה האנושית. אך באופן בלתי פרופורציונאלי בעליל, אחוז הזוכים היהודים בפרס נובל הוא כמעט רבע מכלל הזוכים (188 פרסים עד כה)!

ישנם תחומים בהם היהודים בולטים אף יותר (40% מהזוכים בפרס בכלכלה). רק לשם השוואה, העם הסיני הגדול, המוֹנֶה 1.3 מיליארד נפשות (לא בדיוק, מאז שהתחלתם לקרוא את המאמר נולדו עוד 5000 תינוקות סיניים...), זכה לגרוף 11 פרסי נובל. כל מדינות ערב, על 330 מיליון תושביהם, זכו בשישה פרסים בלבד (ביניהם ארבעה פרסים לשלום, שאחד מהם הוענק ליאסר ערפאת...). גם האדם העקשן ביותר יתקשה להתווכח עם המספרים ועם המסקנה העולה מביניהם. אין עוד עם בעולם, שהתרומה שלו לקידום האנושות כה גבוהה וקריטית כמו העם היהודי.

הפרס שלך, מר אלפרד היקר, הוא הוכחה מובהקת לכך, ולו היית חי היום, אולי היא אפילו היתה מזכה אותך בפרס נובל. אך מכל מקום זו אינה ההוכחה היחידה. ההשפעה היהודית על העולם, המהפכנות והחדשנות מותירות את טביעות אצבעותיהן בכל מקום בו מביטים. כדוגמא אפשר למנות את אלברט אינשטיין היהודי, אבי תורת היחסות, שהביא למהפכה בתפיסת החומר והאנרגיה, הזמן והמרחב, כמותו פרויד בפסיכולוגיה, שפינוזה וברגסון בפילוסופיה, קרל מרכס אבי התורה הקומוניסטית ועוד. אחד המחקרים העוסק ב"מרכיב היהודי בהיסטוריה העולמית" מראה כיצד בכל הניסיונות למהפכות ותיקון העולם שנעשו במאתיים השנים האחרונות – המוקד היה תמיד יהודי.

אחרי כל הנתונים המרשימים האלו לא נעים לי לאכזב, אבל לא אוכל שלא לגלות לך, מר נובל, שכל זה הוא באמת, הדבר השולי. אחד מגדולי ענקי הרוח וההוגים היהודים במאות השנים האחרונות, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, כתב לפני כמאה שנה שהכישרון הגדול של עם ישראל, הוא בתחום אחר לגמרי. התחום הרוחני. כל ההשפעות האחרות, הן רק נלוות לבשורה העיקרית שהענקנו לעולם. בדרכים ישירות ועקיפות. האמונה בא-ל אחד, ערך קדושת חיי האדם שנברא בצלם, עשרת הדיברות בתור הקוד המוסרי הבסיסי, חזון של שלום לאנושות כולה כש"לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" – כל אלו הם הצד הגלוי של המטבע, וההשפעה הסמויה עוברת דרך שתי הדתות הגדולות בעולם – הנצרות והאיסלאם, כשרעיונות יהודיים (גם אם משובשים) התפשטו והשפיעו מאוד על כל האנושות הנאורה.

לא אוכל לסיים מבלי לגעת בנקודה כאובה. האם העולם ידע להעריך, להוקיר ולהעריץ את העם היהודי, על כל מה שהוא העניק לו? למרבה הצער לא. הוא גמל לו בנחלי דם ואש, ברדיפות, פוגרומים, גירושים ושואה, מבלי לקלוט שהוא פוגע בכך בעצם בעצמו. כמובן, שלרגע אחד זה לא עצר אותנו מלהמשיך למלא את תפקידנו להאיר לעולם ולקדם אותו, כפי שלמדנו מאבינו הראשון, אברהם, "אב המון גויים".

נוח בשלום על משכבך, מר אלפרד נובל

ממני,

יהודי אחד מארץ ישראל."