maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

פוקוס מתוך ספר התניא - סיום ספר התניא!

לקריאת השיעור הקודם - רצוא ושוב - לחצו כאן!

ב"ה

סיום התניא!

לחיים לחיים! השבוע הוא שבוע מאוד מיוחד, השבוע אנו מסיימים את החלק הראשון בספר התניא ספר של בינונים – ליקוטי אמרים, ובו ג"ן פרקים. במהלך החודשים האחרונים למדנו מתחילת הספר וניסינו להוציא כלים מעשיים והתבוננויות מועילות לחיי היום היום. ננסה הפעם לעשות סקירה כללית של מה שלמדנו וגם כמובן לקבל כלים מהפרקים האחרונים אותם נלמד השבוע.

ראשית אפשר ללמוד מעצם העניין. שיעור התניא היומי, כפי שחולק על ידי הרבי הקודם לפני כשבעים שנה בדיוק בשנת תש"ג (מופיע בלוח היום יום שהודפס באותה שנה). אחד המשתתפים בשיעור שמסרתי פעם, היה בעל תשובה 'טרי' בתחילת דרכו. הוא היה אז בהתלהבות גדולה מספר התניא ורצה ללמוד את כולו וכמה שיותר מהר. אמרתי לו שהרצון שלו הוא מעולה, אבל סוד ההצלחה הוא בלימוד מסודר ובמינון המתאים. אתה רוצה לדעת את כל התניא? אין בעיה תחלק אותו לחלקים קטנים, תלמד כל יום קצת ותוך ארבעה וחצי חודשים תסיים את החלק הראשון. לא צריך לעשות זאת לבד, כבר עשו זאת בשבילנו. עם קצת התמדה, תוך שנה מסיימים את כל ספר התניא כולו. כל מה שצריך לעשות הוא להקדיש כמה דקות ביום.

מעט מעט אגרשנו מפניך

הרבה פעמים כאשר אנו ניצבים מול משימה גדולה קשה לנו להאמין שנוכל לבצע אותה. אדם שניצב מול הר גבוה מתקשה להאמין שיוכל לטפס אותו, גם אדם שניצב מול 'הר' של טפסים במשרד לפעמים מתקשה להאמין שיוכל לסיים אותו (מעניין שכאשר אדם ניצב מול 'הר' של אוכל בצלחת, הוא לא חושב כיצד יצליח להתגבר עליו, אלא פשוט מתחיל לאכול, ביס ביס ובסוף זה נגמר...). חסיד נדרש ללמוד את כל התורה שבכתב, כל התורה שבעל פה, פנימיות התורה, ולעיתים נדמה כי זו משימה בלתי אפשרית. אך ראו זה פלא, כולנו עושים זאת מדי שנה בשנה, והשיטה לא כל כך מסובכת. פשוט צריך לחלק לחלקים קטנים ולהתחיל ללמוד. אם היינו מודיעים למישהו כי בשנה הקרובה ילמד את כל התניא, כל החומש, ויעשה סיום על 14 ספרי הרמב"ם, זה ישמע לו לא הגיוני, כיצד הוא מסוגל ללמוד כל כך הרבה. אבל רואים שכאשר יש לימוד מסודר ושיטתי, במינונים קטנים ועם הרבה התמדה, הכל אפשרי. גם המשימות הגדולות ביותר הופכות להיות קטנות ופשוטות.
כשהרבי הורה להתחיל ללמוד רמב"ם לפי החלוקה של שלוש פרקים ליום, הוא גם ביקש שכל פעם שמסיימים נושא (כל כמה פרקים) יערכו התוועדות ויחגגו את הסיום. לכאורה אפשר היה לשאול, מה העניין הגדול, אז סיימנו נושא, מדוע לערוך התוועדות? (לפעמים זה יכול לקרות כמה פעמים בשבוע) אך מצד שני אפשר לראות איך ציון הסיום בהתוועדות מוסיף חיות בלימוד, ונותן כוחות להמשיך ללמוד עוד ועוד.

המעשה הוא העיקר

לפני שניגש לפרקים הנלמדים השבוע, נחזור רגע אחורה ונסקור את מה שלמדנו עד כה. בתחילת התניא קיבלנו 'תמונת מצב' אמיתית ומדויקת של הנפשות הפועלות בקרבנו, של הכוחות שלהן, הלבושים, הרצונות, המיקומים ועוד. תמונה זו מאפשרת לנו להתחיל להפעיל את הנפש כראוי. בהמשך, למדנו על מצבים שונים במאבק ביניהם ושיטות שונות כיצד להתגבר על הנפש הבהמית, שיטת ההתבוננות והעבודה הפנימית מחד, וגילוי כוחות מסירות הנפש מאידך. אחר כך קיבלנו עצות חשובות איך להיות בשמחה, לצאת מעצבות, להתגבר על טמטום הלב, ואולי החשובה מכולן, איך לאהוב כל יהודי. למדנו מהי הגאולה וכיצד כל אחד מאיתנו שותף בהבאתה, עד כמה המעשה חשוב, אך לא פחות מכך הכוונה. בפרקים האחרונים הרחבנו על כל אחת מדרגות הכוונה (אהבה ויראה) וגם קיבלנו הדרכה מפורטת כיצד להגיע אליה.

כעת אנו בפרקים האחרונים המסיימים את הספר, וכאן חוזר מסר שכבר למדנו, אך הפעם אדמו"ר הזקן מסביר אותו באופן עמוק יותר. המעשה הוא העיקר, על אף ההדרכה המפורטת שקיבלנו על כל דרגות הכוונה (כעשר פרקים), צריך לזכור כי המעשה הוא העיקר. המשכת השכינה לעולם נעשית דווקא על ידי קיום מצוות מעשיות. נכון שצריך להתבונן ולהתכוון, אבל "לא המדרש עיקר אלא המעשה". המעשה הוא זה שמזכך את הנפש הבהמית, אמנם הבינוני לא מזכך את הנפש הבהמית באופן פנימי כמו הצדיק, אבל גם הוא מזכך אותה, גם הוא מאיר אותה באור השם, ואת זה הוא עושה בעיקר על ידי המעשה. ולכן צריך להתרכז בעשייה, וגם אם כרגע אין את הכוונה הראויה, לא צריך להיחלש בעניין העשייה, לעשות ולעשות ולעשות ובע"ה בהמשך כבר נמלא את העשייה בכוונות הראויות.

קצת חשבון נפש

סיום הוא גם זמן של קצת חשבון נפש. במדור זה, כאמור, ניסינו לקבל כלים מעשיים מספר התניא. אמנם היו שקראו לספר התניא 'ספר העצות', אך האם זהו העניין של התניא? בשביל זה אנחנו לומדים תניא, כדי לשפר את הזוגיות או את חינוך הילדים? אכן הרבי רוצה שלימוד החסידות יהיה ב'הבנה והשגה', שהלימוד יזין אותנו, שנוכל 'לחיות' ממנו, וזהו גם אחד החידושים בספר התניא ובחסידות חב"ד בכלל על שאר החסידויות, אך האם זהו העיקר?
ספר התניא הוא ספר אלוקי, ספר קדוש – 'תורה שבכתב' של החסידות, כל מילה, כל אות, מדויקת בתכלית, בדוגמת החומש. כשם שלגבי החומש כולנו יודעים ומבינים כי כל אות נאמרה למשה מסיני, כך גם לגבי התניא. כשם שלגבי החומש אנו יודעים כי צריך להתמסר לחלוטין לכל מה שכתוב שם, כך גם לגבי ספר התניא. בספר זה הכניס אדמו"ר הזקן 'תשובות לכל השאלות' אין לנו צורך בתשובות נוספות משום מקור אחר. זהו לא ספר קריאה, או ספר שבא להוסיף לאדם, להביא אותו לשלימות נעלית יותר, זהו ספר החיים. ספר שמוכנים למות בשבילו, ספר שמוכנים לשכוח מהכול ולהתמסר אליו ואך ורק אליו. החסידים ברוסיה הקומוניסטית החזיקו מעמד ועמדו בכל הניסיונות בזכות הדביקות המוחלטת בספר התניא, וכך גם בדורנו, כדי לעמוד בכל הניסיונות החדשים שמציב לנו העולם המודרני, צריך ללמוד תניא באופן שזה החיים שלנו. לא רק שאנו לומדים תניא (שאז הרי יש אותנו ויש את התניא, ואנחנו לומדים את התניא), אלא שאנחנו והתניא הופכים להיות דבר אחד וכל המציאות שלנו היא תניא. אכן יש גם בתניא עצות מעולות לחיים שלנו, אך העיקר הוא שנתבטל ונתמסר לתניא לגמרי.

מתכיפין התחלה לסיום

מסיימים את ליקוטי אמרים ומיד מתחילים את החלק השני 'שער הייחוד והאמונה', חלק בו נלמד באופן העמוק ביותר על אחדות השם ועל דרגת האמונה אליה אנחנו שואפים. בתחילת חלק זה מופיעה אגרת בשם 'חנוך קטן', שם מסביר אדמו"ר הזקן על בסיס הפסוק "חנוך לנער על פי דרכו אשר גם כי יזקין לא יסור ממנה", שחינוך אמיתי, חינוך שמחזיק לאורך שנים הוא דווקא חינוך שנעשה בהתאם לדרגתו של המחונך. והדרגה שלנו היא כזו המצריכה הבנה בענייני אלוקות, הבנה באמונה, כדי שאכן נוכל לקיים מצוות כראוי באופן פנימי, באופן הנדרש.

למעבר לשיעור הבא - אמונה והבנה - לחצו כאן!
 

באדיבות: נדב כהן - מחבר הספר "מודעות יהודית"

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: יהדות, דת, תניא, קב"ה, סוף, סיום
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: