ראשי > אקטואליה וספורט > אקטואליה וביטחון

הכוח שלנו אל מול התקשורת הישראלית

224

גודל גופן:

א א

בשבוע שעבר, נפטר אהרון דוידי, ממייסדי חטיבת הצנחנים. דוידי לחם במלחמת העצמאות, פעולות התגמול, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים ואף בקרב המיתלה המפורסם. הוא גם זכה בעיטור העוז על מבצע אחר בו השתתף. אהרון דוידי הוא גיבור ישראל שגידל דורות של לוחמים תחת הערך "אחריי". דוידי הגיע לדרגת תת אלוף ואף היה ד"ר בתחום לימודי דרום מזרח אסיה, תואר אותו רכש באוניברסיטת לונדון.

בשבוע שעבר גם נפטרה זמרת אמריקאית מפורסמת, ככל הנראה ממנת יתר של סמים. באתרי החדשות הפופולריים ביותר במדינה, הופיעה הידיעה על מותה של הזמרת האמריקאית בעמוד הראשי בבולטות. אהרון דוידי לעומתה, נדחק לדפים הפנימיים של האתרים ורק מי שנכנס לקרוא על נושא אחר, יכל לגלות את הידיעה. איננו שופטים את נסיבות מותה של הזמרת ואת העניין הציבורי בכך. כל שאנו מבקשים הוא איזון.

יש שמייחסים את ההתנהלות הזו של התקשורת ל"שמאלנות". אך למעשה, זה נובע מרדיפת הרייטינג של התקשורת, מהרדידות, מהנתק ממורשת ישראל. רק אם אנחנו, הקהל, נפסיק לצרוך תקשורת שכזו, או לפחות ניתן הזדמנות גם לתכנים אחרים, נוכל להתגבר על שיטפון הרדידות התקשורתי.

אם התקשורת אינה רוצה לפרסם את מותו של גיבור ישראל, אנו הציבור נעשה זאת במקומה, הרי זה הכוח שלנו בעידן האינטרנט.

איננו כועסים על התקשורת, אנו עצובים. התקשורת אמנם דוחפת לנו את האג'נדה שלה, אך גם לנו יש חלק ניכר בכך, כיוון שרייטינג, הוא דרישת הקהל.

אהרון דוידי, היה מוכן להקריב את חייו עבור ישראלים ויהודים שאת מרביתם לא הכיר כלל. אותם ישראלים ויהודים הם אנחנו, הפרצופים האלמוניים שיכולים לשבת בערב ולצפות בטלוויזיה בנחת, רק בזכות אנשים כמו דוידי, שבאותה שעה מסכנים את חייהם בכל מיני פינות חשוכות בארץ ובעולם.

לכן, הכרת התודה היא קודם כל הכרה בפועלם של אנשים אלו. לנו, ה"פרצופים האלמוניים" יש היום יותר כוח מתמיד ותודות לאינטרנט, אנחנו כבר לא כל כך אלמוניים... זה הזמן להחזיר טובה ולכבד אותו על ידי קריאה והפצה של סיפורו האישי.

יהי זכרו ברוך.

הנה סיפורו של דוידי ז"ל. לחצו על התמונה, שתפו והפיצו ככל יכולתכם!