המשפחה שלנו היא אחד מהמקורות הכי גדול לבדיחות. בין היתר תוכלו למצוא כאן בדיחות על אבות בדיחות על אמהות, בדיחות על ילדים, בדיחות על אחים, בדיחות על סבא, בדיחות על סתבא, בדיחות על נכדים, בדיחות על נינים, בדיחות על דודים, בדיחות על דודות, בדיחות על הורים ועוד..
בדיחות על משפחה כוללות בתוכן מגוון ענק של בדיחות כגון, בדיחות על אבות בדיחות על אמהות, בדיחות על ילדים, בדיחות על אחים, בדיחות על סבא, בדיחות על סתבא, בדיחות על נכדים, בדיחות על נינים, בדיחות על דודים, בדיחות על דודות, בדיחות על הורים ועוד..
עדנה ואבי, ההורים הגאים של שיראל בת ה-28, מתרגשים לקראת הפגישה הראשונה שלהם עם בן הזוג שלה.
עדנה הכינה את מיטב המטעמים שלה, אבי סידר את הבית למשעי ושם חולצה מכובדת עם עניבה, ושניהם חיכו בקוצר רוח לבואם של הזוג לארוחה.
בשעה 20:00 בדיוק הם שמעו צלצול בדלת, ניגשו בהתרגשות לפתוח אותה וחשכו עיניהם - בתם הטובה שיראל עומדת ליד בריון עם מבט קשוח, תספורת מוהיקן, קעקועים גדולים על זרועותיו ו-3 עגילים על כל אוזן.
לאחר הארוחה, בעת פינוי הכלים, עדנה תפסה את ביתה לשיחה קצרה כד להבהיר לה בדיוק מה היא חושבת: "תקשיבי שיראל, הבחור הזה שהבאת לפה לא נראה אדם נחמד במיוחד".
"נו באמת אמא" אמרה שיראל, "אם הוא באמת לא נחמד, נראה לך הגיוני שהוא היה נותן 500 שעות בשנה למען הקהילה?"
קשיש אחד שהיה צריך לעבור ניתוח מורכב מתעקש שבנו הרופא יבצע את ההליך.
ביום הניתוח, רגע לפני שהוא מורדם, מבקש הקשיש לדבר עם הבן שלו.
“כן אבא” אומר הבן, “רצית להגיד לי משהו?”
“רק רציתי להגיד לך שתהיה רגוע”, אומר האב בקול רך תוך שהוא מלטף את ידו של בנו, “אתה רופא מצוין, אני מאמין ביכולות שלך ובטוח שתעשה את כל מה שאתה יכול."
- "תודה אבא, אתה בידיים טובות אל תדאג."
- "אני יודע, אבל רק רציתי להזכיר לך שאם הניתוח לא יצליח וחס וחלילה יקרה לי משהו, רק תזכור שאמא שלך תעבור לגור אצלך בבית…”
חגית, מחנכת של כיתה א, החליטה לעשות שיעור מיוחד ומעניין, בו תכיר מעט יותר לעומק את משפחותיהם של תלמידיה ותעזור להם להיות אמפתיים וחברותיים יותר אחד כלפי השני. התכנון שלה היה לשאול את כל אחד מתלמידיה מה צריכה משפחתו ומה חסר לה כדי להיות מאושרת ושמחה יותר.
נטע הייתה הראשונה להצביע, והיא סיפרה כך: "המשפחה שלי מאוד שמחה ומאושרת רוב הזמן, אבל אנחנו צריכים קצת יותר כסף. אבא שלי תמיד יוצא לעבודה לפני שאני מתעוררת וחוזר אחרי שאני כבר הולכת לישון, ואימא סיפרה לי שזה בשביל שיהיה לנו כסף לקנות אוכל. אז המשפחה שלי צריכה כסף, ואני צריכה יותר זמן עם אבא שלי".
חגית התרגשה מאוד למשמע התשובה המפורטת של נטע, והודתה לה על כך שחלקה איתה ועם הכיתה את הסיפור. חגית שאלה מי רוצה להיות הבא בתור, ומיד היו עשרות ידיים באוויר והיא בחרה תלמיד נוסף שידבר.
הפעם היה זה רותם, שעמד במקום והתחיל לספר: "אצלנו במשפחה אנחנו מאוד מתגעגעים לאחי הגדול. הוא התגייס לצבא לפני שנתיים ועכשיו הוא נלחם בצפון ולא חזר הביתה יותר מחודש. הוא מגן עלינו ועל כל המדינה, אבל הוא חסר לנו מאוד. אימא שלי תמיד מחכה בשישי בערב ליד החלון כדי לראות אם יגיע, אבל הוא אף פעם לא בא. המשפחה שלי צריכה שאחי הגדול יחזור הביתה".
כך המשיך השיעור, כשכל תלמיד סיפר סיפור מרגש יותר מהאחר, עד שתמו הידיים שנותרו באוויר, אך עדיין היה ילד אחד שעוד לא דיבר...
היה זה נתי – הילד השובב והחצוף ביותר בכיתה. חגית נראתה קצת מאוכזבת ממנו וביקשה ממנו לחלוק כמו כולם מה צריכה משפחתו. נתי אמר, "המשפחה שלי לא צריכה כלום". "איך זה יכול להיות?" שאלה חגית, "בטוח יש משהו שהמשפחה שלך צריכה".
נתי שחרר אנחה ואמר "לא, באמת, יש לנו כל מה שאנחנו צריכים. אתמול בדיוק ראינו טלוויזיה בסלון – אני וההורים שלי – ובדיוק אחותי נכנסה הביתה ובכתה. היא צעקה 'אבא! בבקשה אל תכעס עלי, אבל עשיתי בדיקה ואני בהריון!', ואז אבא שלי צעק, "זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו!"
זוג עם שלושה ילדים חגג יום נישואים 50 והחליט לארגן ערב משפחתי.
"אימא, אבא, מזל טוב!" הגיע הבן הבכור וחיבק את הוריו "אני מצטער שאיחרתי. היה לי מצב חירום בבית החולים ואתם יודעים איך זה, אז לא היה לי זמן להביא לכם מתנה".
"אל תדאג", אמר האב "הדבר החשוב הוא שהצלחת להגיע".
הבן השני הגיע מיד אחריו "יום נישואים שמח!" הבן הכריז וחיבק את הוריו "אימא, אבא, אתם נראים נהדר. אני מצטער שאיחרתי, פשוט הטיסה התעכבה ומיד לקחתי מונית משדה התעופה הנה, אז לא היה לי זמן להביא לכם מתנה".
"זה שום דבר", אמר האב "אנחנו שמחים שהצלחת להגיע".
בדיוק אז נכנסה הבת "יובל שמח!" צהלה וחיבקה את הוריה "סליחה שאיחרתי, פשוט עברתי משרד והייתי מאוד עסוקה באריזה, כך שלא היה לי זמן להביא לכם מתנה".
"אל תדאגי חמודה", אמר האב "הדבר החשוב הוא שהגעת ושאנחנו כאן היום כולנו ביחד".
אחרי שהם גמרו את הקינוח, אמר האב "יש משהו שאימא שלכם ואני רוצים להגיד לכם כבר זמן רב. אתם מבינים, במרוצת 50 השנים האחרונות, היינו די עניים, אבל בכל זאת הצלחנו לחסוך יפה כדי לשלוח כל אחד מכם לאוניברסיטה. אני ואימא שלכם תמיד ידענו שאנחנו אוהבים זה את זה מאוד, אבל פשוט לא מצאנו זמן כדי להתחתן".
שלושת הילדים קפאו במקומם "אתה מתכוון לכך שאנחנו ממזרים?"
"כן", אמר האב "ממזרים וקמצנים".
אימא שלי לימדה אותי על חשיבות פורקן הרגשות – "עוד מעט אני אתן לך סיבה לבכות!"
אימא שלי לימדה אותי על חשיבות הקפדה על קשר עין – "תסתכל עלי כשאני מדברת אליך!"
אימא שלי לימדה אותי על היגיון – "בגלל שאני אמרתי ככה, זה למה!"
אימא שלי לימדה אותי על ציפייה – "חכה חכה, שאבא יבוא הביתה..."
אימא שלי לימדה אותי על קבלה – "כשנגיע הביתה אתה תקבל ממני מנה!"
אימא שלי לימדה אותי על פרדוקסים – "מה אתה חושב לעצמך? תענה לי כשאני מדברת אליך... אל תענה לי!"
אימא שלי לימדה אותי על התמודדות – "אם תיפול מהנדנדה ותשבור את המפרקת, אל תבוא לבכות לי."
אימא שלי לימדה אותי על אנטומיה – אם לא תפסיק לעשות פרצופים, יהיה לך פרצוף עקום כל החיים."
אימא שלי לימדה אותי על חשיבה לעתיד – "אם לא תעבור את המבחן בדקדוק, לעולם לא תצליח למצוא עבודה טובה."
אימא שלי לימדה אותי על העל-חושי –"תלבש מיד את הסוודר! אתה לא חושב שאני יודעת בדיוק מתי קר לך?"
אימא שלי לימדה אותי על הומור – "כשתחתוך את האצבעות ברגליים מהמשחק עם מכסחת הדשא, שלא תרוץ אליי אחר כך!"
אימא שלי לימדה אותי על התבגרות – "אם לא תאכל, לא תגדל."
אימא שלי לימדה אותי על מין – "מה אתה חושב, שעשו אותי באצבע?"
אימא שלי לימדה אותי על חוכמת הזיקנה – "כשתגיע לגיל שלי, תבין."
אימא שלי לימדה אותי להעריך עבודה טובה – "אם אתם הולכים להרוג אחד את השני, תעשו את זה בחוץ, הרגע ניקיתי פה!"
אימא שלי לימדה אותי על אמונה שלמה - "כדאי שתתפלל שהכתם הזה ייצא מהשטיח!"
אימא שלי לימדה אותי על נסיעה בזמן – "אם לא תיקח את עצמך בידיים אני אתן לך סטירה שתעיף אותך לשבוע הבא."
אימא שלי לימדה אותי על כוח הכבידה – "אל תאכל בעמידה, כל האוכל ירד לך לרגליים."
אימא שלי לימדה אותי על גמישות – "תראה כמה לכלוך יש לך מאחורי הצוואר!"
אימא שלי לימדה אותי על סבלנות – "אתה תשב פה עד שכל הירקות בצלחת ייגמרו!"
אימא שלי לימדה אותי על חכמת ההמונים – "ואם כולם היו קופצים מהגג?"
אימא שלי לימדה אותי על צביעות – "אמרתי לך כבר מיליון פעם, תפסיק להגזים!"
אימא שלי לימדה אותי מהו מעגל החיים – "אני הבאתי אותך לחיים ואני יכולה לקחת אותם ממך!"
אימא שלי לימדה אותי על תורשה – "אתה מתנהג כמו אבא שלך!"
אימא שלי לימדה אותי מהי קנאה – "יש מיליוני ילדים בעולם שהיו מתים להורים נפלאים כמונו."
אימא שלי לימדה אותי על ההיסטוריה של העם היהודי – "זה נראה כאילו היה בחדר שלך פוגרום!"
אימא שלי גם לימדה אותי את השיעור האהוב עלי ביותר - "חכה חכה עד שיהיו לך ילדים. אני מקווה שהם יעשו לך את מה שאתה עושה לי"
אבל יותר מהכל... אימא שלי לימדה אותי שלא כל דבר שיוצא מהפה שלה הוא קדוש!
מאבטח בבית חולים מתחיל את המשמרת שלו ונדהם לגלות בחדר המיון גבר עם כלב שיושב על כיסא ומאחוריו חבורה ענקית של כ-100 גברים נוספים שעומדים בשורה. סקרן ומבולבל, המאבטח ניגש אל הגבר עם הכלב ושואל אותו מה הוא עושה בחדר המיון. "אני מחכה שיסיימו לטפל באשתי ובאימא שלה", אומר הגבר. "למה, מה קרה להן?" שואל המאבטח.
"הכל התחיל בזה שאשתי לא הסכימה שאני אצא כדי לבלות עם חברים, אך התחיל בינינו ריב גדול, היא התחילה לצעוק עלי ולזרוק דברים בבית, אז הכלב שלי נשך אותה בתחת", עונה הגבר. "וואו, זה חתיכת סיפור..." אמר המאבטח, "ומה קרה לאימא שלה?"
"אז ישר אחרי שהכלב נשך אותה, אשתי התקשרה לאימא שלה, שמיד באה אלינו והתחילה לצעוק עלי ולאיים על הכלב, אז הוא נשך גם אותה בתחת", ממשיך הגבר.
"והכל בסדר איתן?", שאל המאבטח.
"כן, שתיהן בסדר גמור, רק צריכות כמה תפרים."
אחרי דקה של מחשבה המאבטח שוב פנה אל הגבר, "תגיד, יש סיכוי שאתה משאיל לי את הכלב שלך אחרי שאתה יוצא מכאן?"
הסתכל עליו הגבר ואמר: "אין בעיה, תעמוד בתור אחרי כולם!"
סבתא מצלצלת ומודיעה שהיא מגיעה לבקר בעוד חצי שעה.
כשהיא מגיעה הנכד רץ אליה, מחבק אותה ואומר לה:
"סבתא, לא חסר לנו כלום בבית".
הסבתא שואלת: "מה זאת אומרת?"
עונה הנכד: "כשצלצלת, אמא אמרה: 'רק זה היה חסר לנו..' ועכשיו כשהגעת, כבר לא חסר לנו כלום!!"
דוגמנית צעירה ומפורסמת התיישבה ליד נער צעיר במטוס נוסעים קטן ותוך כדי הטיסה שלהם, מערבולות אוויר נוראיות גורמות למטוס לרעוד ולהיכנס לצלילה מסוכנת לכיוון הקרקע. מיד הטייס קורא במערכת הכריזה לכל הנוסעים: "חברים, זה נראה רע, תחזיקו חזק!". כולם נכנסים לפאניקה ומתחילים לצרוח, חוץ מהנער הצעיר, שפונה ישירות לדוגמנית שיושבת לידו ואומר: "אני לא מאמין שיכול להיות שאני עומד למות ואף פעם לא נישקתי אישה!"
בלהט הרגע הדוגמנית תופסת את ראשו של הנער ומנשקת אותו בעוצמה. "ואוו זה היה מדהים!" הוא אומר מתנשם, "אבל זה רק גורם לי לחשוב על זה שיכול להיות שאני עומד למות ואף פעם לא הרגשתי איך זה להחזיק חזה של אישה..."
הדוגמנית מהססת לשבריר שנייה, אבל אז נזכרת שהיא כנראה עומדת למות גם כן, אז היא תופסת את שתי ידיו של הנער ומצמידה אותן לחזה שלה. "אני לא מאמין שזה קורה לי!" הנער אומר בהתרגשות, "אולי אני עוד אספיק להפוך לגבר לפני שנתרסק, אולי בבקשה תוכלי להגשים לי את המשאלה הזאת?"
בגלל שהיא מרגישה שהיא כבר מחויבת לנער הצעיר שמולה, הדוגמנית מסכימה ומתחילה לפתוח את חגורת המושב שלה ולהוריד בגדים, אבל אז המטוס מתיישר ומפסיק לרעוד. כל הנוסעים נושמים לרווחה, הדוגמנית המפורסמת נרגעת והנער הצעיר לא מספיק להגשים את משאלתו...
בסיום הטיסה כל הנוסעים שיוצאים מהמטוס לוחצים את ידו של הטייס, שעומד בפתח, ומודים לו בהתרגשות על כך שהצליח להשתלט על המצב ולהציל אותם. רק הנער הצעיר, שמגיח אחרון מהמטוס, יוצא עם פרצוף חמוץ, מתקרב אל הטייס ואומר לו: "אבא, כמה פעמים אני אצטרך להגיד לך את זה? בפעם הבאה תעשה את זה קצת יותר ארוך!"
ילדה קטנה שאלה את אביה: "אבא, כיצד נוצרו בני האדם?"
"אלוהים ברא את אדם וחווה, את הילדים שלהם ואת כל הגזע האנושי", ענה לה אביה.
יומיים לאחר מכן שאלה הילדה את אימא שלה את אותה שאלה.
ענתה לה אימה: "לפני המון שנים היו קופים, מהם התפתח המין האנושי".
הילדה המבולבלת חזרה אל אביה ואמרה: "אבא, איך זה יתכן שאתה אמרת לי שאלוהים ברא את בני האדם ואימא אמרה לי שבני האדם התפתחו מהקופים?"
ענה לה אביה: "ילדתי האהובה, התשובה מאוד פשוטה. אני דיברתי על המשפחה שלי ואימא דיברה על המשפחה שלה!"
במהלך קניות בסופרמרקט ראתה אישה סבא שעושה קניות עם נכדו בן ה-5. היא מיד הבחינה בהתנהגות המופרעת של הילד, שלא הפסיק לצרוח וביקש מהסבא לקנות לו כל ממתק אפשרי.
האישה הלכה בעקבותם ושמעה את הסבא אומר בקול רגוע: "די יוסי, מספיק, עוד 5 דקות אנחנו בבית ותוכל לעשות מה שאתה רוצה. לא עכשיו, יש כאן אנשים".
המשיכה האישה לעקוב אחריהם, ושוב הילד התחיל לצרוח שהוא רוצה שוקולד נוסף שראה, הסבא מיד הביא לו אותו ואמר ברוגע: "יוסי, שלוט בעצמך, יש כאן אנשים וזה לא יפה, עוד מעט נהיה בבית ותתפרץ כמה שתרצה. זה לא יפה ליד אנשים".
כשהמשיכו לעבר הקופה החל הילד לזרוק פריטים מהעגלה על הריצפה, והסבא אמר בקול רגוע: "יוסי, להתנהג ככה מול אנשים זה לא יפה. שלוט בעצמך, עוד כמה דקות מגיעים הביתה ותוכל לעשות מה שתרצה".
האישה התפעלה מהסבא הרגוע וביציאה מהסופר אמרה לו: "אני יודעת שזה לא ענייני, אבל הדרך שבה דיברת אל יוסי הקטן, איך שניסית להרגיע אותו ולהסביר לו שלא להתפרץ ליד אנשים, זה פשוט נפלא! אתה סבא נהדר וליוסי יש מזל גדול שהוא הנכד שלך!".
הסבא שמע וענה בעצבים: "אני יוסי, השם שלו זה דני והוא הולך לקבל מכות בבית!".
ניסים הוא רווק בן 42. יום אחד הוא פגש חבר ותיק ששאל אותו: "תגיד ניסים, למה אתה לא נשוי? לא הצלחת למצוא את הבחורה שתהיה אישה המושלמת בשבילך?"
"האמת, הייתי עם לא מעט נשים שרציתי להתחתן איתן, אבל בכל פעם שהבאתי אחת מהן לפגוש את ההורים שלי, אימא שלי לא התחברה אליה," ענה ניסים.
החבר חשב במשך כמה רגעים, ואז אמר בהתלהבות: "יש לי את הפתרון המושלם בשבילך! תמצא בחורה שהיא בדיוק כמו אימא שלך."
כמה חודשים מאוחר יותר נפגשו השניים שוב, והחבר שאל את ניסים: "נו, מצאת את הבחורה המושלמת? אימא שלך אהבה אותה?"
ניסים הסתכל עליו במבט קודר ואמר לו: "כן, מצאתי את הבחורה המושלמת. היא הייתה בדיוק כמו אימא שלי. צדקת, אימא שלי באמת אהבה אותה."
"אז למה אתה נראה עצוב?" שאל אותו החבר.
"כי עכשיו אבא שלי לא ממש אהב אותה..."
המעשה ארע בבית הכנסת במהלך תפילת חג...
לפתע נפתחה הדלת ובפתח עמד השטן.
בקרב הנוכחים פרצה פאניקה, והציבור נמלט על נפשו מפחד הפגישה איתו.
רק יהודי זקן אחד נשאר יושב שלו על מקומו.
נגש אליו השטן ושאלו: "מה קרה לך, אינך פוחד ממני?"
"בכלל לא" השיב היהודי בנחת.
"ואיך זה שאתה מחוסן מהפחד מפני?" תמה השטן.
"48 שנות נישואין לאחותך" השיב הקשיש בשלווה...
בחור אחד מתקשר לאימא הפולנייה שלו אחרי הרבה זמן שלא התקשר אליה.
“מה שלומך, לאן נעלמת לי?” שואלת האימא.
“הייתי עסוק אימא, ויש לי משהו חשוב לבשר לך.”
“נו, מה?”
“אני מתחתן… עם אתיופית.”
“אההה, נו, יופי ילד שלי, אתה הבן שלי ואני אוהבת אותך, אז מילא!”
“רגע, אבל יש עוד משהו חשוב.”
“מה עכשיו?”
“ההורים שלה רוצים לבוא אלינו לשישי-שבת, להכיר אתכם.”
“נו טוב, שיבואו, מה לעשות. אתה הבן שלי ואני אוהבת אותך. יהיה בסדר.”
“אבל איפה הם יישנו, אימא?”
“אהה, אתה והכלה האתיופית שלך תישנו בחדר שלך. ההורים שלה יישנו בחדר שלי ושל אבא ואבא יישן בסלון.”
“אימא, ואיפה את תישני?”
“אני? עד יום שישי אני כבר אמות…”
בלונדינית אחת החליטה שנמאס לה מכל הבדיחות שמציגות נשים בלונדיניות כטיפשות, ורצתה להוכיח לבעלה שזה לא נכון דרך מעשים. ביום קיץ חם אחד, אחרי שהוא יצא לעבודה בבוקר, היא החליטה לצבוע מחדש את חלק מחדרי הבית שלהם והתחילה לעבוד…
כשבעלה של הבלונדינית חזר הביתה הוא מיד הריח צבע טרי ולא ראה את אשתו בשום מקום. אחרי חיפוש מהיר הוא מצא אותה שוכבת על הרצפה של חדר השינה לבושה במעיל פרווה מעל לחולצתה. הפנים שלה היו אדומות מאוד והמעיל שלבשה היה ספוג לחלוטין בצבע ובזיעה.
-"מה קרה? הכול בסדר?" שאל הבעל בבהלה.
-"מצוין!" ענתה האישה.
- "מה את עשית פה?"
- "רציתי להוכיח לך שלא כל הנשים הבלונדיניות טיפשות, אז צבעתי את הבית בעצמי!"
- "זה מדהים מאמי, כל הכבוד ותודה רבה, אבל רק תגידי... למה את לבושה ככה? בטח נורא חם לך."
- "רציתי לעשות עבודה יסודית, ועל הפחית של הצבע היה רשום 'לתוצאות הטובות ביותר, שימו שתי שכבות'".
כתבת חדשות מקומית שמעה על אישה שמצליחה לגדל עשרה ילדים בלי בעיות ולדאוג לכל מחסור שלהם, למרות שהיא בכלל לא עובדת. היא הגיעה לבית של האישה המסתורית כדי לבדוק איך זה ייתכן והופתעה לגלות שהוא היה גדול למדי ומטופח היטב. היא דפקה בדלת והופתעה פעם נוספת כשראתה שהאישה שפתחה אותה עבורה הייתה בסך הכל בת כ-30. הכתבת הסבירה לאישה שהיא רוצה לראיין אותה, והיא הסכימה.
"הבנתי שיש לך עשרה ילדים, זה נכון?" פתחה הכתבת ושאלה.
"נכון מאוד" השיבה האישה.
"וזה נכון שאת בכלל לא עובדת?" המשיכה הכתבת.
"זה נכון מאוד" חזרה האישה ואמרה.
"לא קשה לך לגדל אותם ככה?" שאלה הכתבת בפליאה.
"בכלל לא, הם ילדים מאוד נוחים וממושמעים, תמיד באים כשאני קוראת להם ועושים את מה שאני מבקשת" ענתה האישה.
"מעניין מאוד, אפשר לדעת איך קוראים להם?" ניסתה הכתבת להקשות.
"כמובן, קוראים להם משה, משה, משה, משה, משה, משה, משה, משה, משה ומשה".
"רגע מה?" שאלה הכתבת ההמומה, "לכל 10 הילדים שלך קוראים משה? איך זה הגיוני???"
"ככה יצא" הגיבה האישה באדישות.
"אז מה את עושה אם את רוצה לקרוא להם לאכול או לצאת מהבית?" חקרה הכתבת.
"אני פשוט קוראת 'משה' והם כולם באים" השיבה האישה.
"אבל מה את עושה כדי שרק אחד מהם יבוא ולא כולם?" המשיכה הכתבת המבולבלת.
"אה זה קל, אני פשוט קוראת להם בשם המשפחה שלהם!"
רופא יהודי צעיר שטס ללמוד רפואה בארה"ב סיים את הלימודים שלו בהצלחה ויצא למסע התנדבות בשמורת אינדיאנים בניו מקסיקו.
כעבור שלושה שבועות הוא מתקשר לאימו ומספר בהתרגשות: "אימא יקרה, בעוד שבוע אני מגיע הביתה עם ארוסתי החדשה לסעודת ראש השנה, היא אינדיאנית ושמה 'כוכב זורח'".
"נחמד לשמוע..." אומרת האימא.
"גם לי יש עכשיו שם אינדיאני" ממשיך הבן, "מהיום אני 'צבי מנתר!' מה את חושבת על זה?"
"נחמד," אומרת האימא.
"למען האמת," הוסיף הבן אחרי מחשבה, "אני חושב שגם את צריכה עכשיו שם אינדיאני כדי לקרב את כל המשפחה".
"אתה לא צריך לדאוג," השיבה האם "יש לי שם ואני גם חושבת שהוא יקרב את המשפחה מאוד".
"באמת?" התפלא הבן "איזה יופי! מה השם?"
"אתה יכול לקרוא לי 'יושבת שבעה'".
כשהייתי קטן, סבי הניח אותי על ברכיו ואמר לי: "נכד יקר, העולם היום זה לא מה שהיה פעם."
"למה?", שאלתי.
"כשהייתי ילד אימי הייתה מביאה לי שקל, בזה הייתי יכול להביא שני כיכרות לחם טריים, חצי קילו מלפפונים, 6 ביצים, מעט גבינה וכד חלב. אבל היום... המצב לא מאפשר זאת, ילדי היקר."
"אתה צודק..." אמרתי, "מחירי המזון הבסיסי לא מפסיקים לעלות...."
"עזוב מחירים," ענה לי סבא "בכל מכולת היום יש מצלמות אבטחה!".
שתי סבתות ישבו על המרפסת בבית האבות ודיברו על המשפחה שלהן. אמרה הראשונה: "אני כל הזמן שולחת לנכדים שלי כרטיסי ברכה, מתנות, אפילו צ'קים! ולא משנה כמה אני נותנת להם הם בקושי באים לבקר אותי..."
"זה מעניין", אמרה החברה שלה, "כי גם אני שולחת צ'קים לנכדים שלי כל שבוע והם באים לבקר אותי כל הזמן."
"יש לך מזל", אמרה הסבתא הראשונה, "הנכדים שלך כנראה הרבה יותר אסירי תודה ומנומסים משלי..."
- "לא לא, אני בטוחה שהם עצלנים וכפויי טובה בדיוק כמו הנכדים שלך."
- "אז מה את עושה שאני לא עושה? למה אחרי שאת שולחת להם צ'קים מבקרים אותך ואותי לא?"
- "כי אני לא חותמת על הצ'קים שלי..."
אבא יהודי מפלורידה מתקשר לבן שלו דיוויד שבניו יורק, ואומר לו: ״בן, אני ממש לא אוהב את מה שאני הולך לספר לך, אבל אני ואימא שלך כבר לא יכולים לסבול האחד את השנייה ואנחנו מתגרשים. זהו זה! אני הולך לחיות את שארית חיי בשלווה ובנחת. אני אומר לך את זה עכשיו כדי שאתה ואחותך לא תהיו בהלם אחרי שאני אעזוב את הבית״.
האבא מנתק, ודיוויד מתקשר ישר לאחותו ג׳ינה כדי לב לבשר לה את החדשות. ג׳ינה אומרת לו: ״אני מטפלת בזה ועכשיו!״. היא ישר מרימה טלפון לאביה וצועקת עליו: ״אבא, אל תעשה שום דבר עד שאני ודייוויד נגיע אליכם הביתה! נהיה אצלכם בשישי בערב! אל תעשה כלום בינתיים!״ האב אומר: ״אוקיי, אוקיי, אני אחכה״ ומנתק את הטלפון.
ואז הוא קורא לאישתו ואומר לה: ״ברברה, הכל טוב, הם יבואו לסדר פסח. עכשיו, מה אנחנו הולכים להגיד להם בראש השנה?״
פולנייה אחת מתקשרת לחברה טובה שלה ערב אחד ושואלת: "מה שלומך? איך הבעל והילדים?"
עונה לה החברה: “המצב ממש נפלא! בעלי היקר בדיוק קיבל היום קידום בעבודה והילדים המתוקים שלי עושים שיעורי בית בחדר.”
"ואיך את מרגישה?" המשיכה הפולנייה.
"אצלי הכל יופי גם ותודה לאל אין לי על מה להתלונן." השיבה החברה.
"טוב הבנתי," אמרה הפולנייה, "אני אתקשר מאוחר יותר, אני רואה שיש לך אורחים..."
עמית ויונתן דיברו אחד עם השני בזמן ההפסקה בבית הספר.
עמית אמר ליונתן: "אני ממש מודאג, אבא שלי עובד 12 שעות ביום כדי שיהיה לי גג מעל הראש ואוכל חם על השולחן"
"נו ו..?" שאל יונתן.
"ואמא שלי מבלה כמעט את כל היום בבישול וניקיונות עבורי. אני ממש מודאג!", אמר עמית בחשש.
יונתן המבולבל אמר לעמית: "מה יש לך לדאוג? נשמע כאילו שהחיים שלך די מסודרים וכיפיים"
עמית אמר בבהלה: "ומה אם הם ינסו לברוח? על זה לא חשבת?!"
זוג אחד חוגג את ליל הסדר ומזמין את כל המשפחה לבלות ביחד את ערב החג והארוחה.
המשפחה מתכנסת, אבל הילדים של הזוג מאחרים והחמות מתלוננת בקול: "אוף הילדים שלכם, תמיד מאחרים..."
בסופו של דבר כולם מגיעים ומתיישבים לאכול, החמות מתעקשת לשבת בראש השולחן ליד שעון הקיר המשפחתי הגדול שעובר בירושה, ולאף אחד אין כוח להתווכח איתה. אחרי שמסיימים לקרוא את ההגדה, החמות הרעבה מתחילה להתלונן: "אוף עם האוכל פה, למה הוא תמיד מגיע באיחור?"
בסופו של דבר האוכל מגיע, כולם אוכלים והערב ממשיך. "אני אתחיל לפנות את הכלים כדי שלפחות נוכל להתקדם למנה האחרונה בזמן," אומרת החמות, ומספר שניות אחרי שהיא קמה נופל השעון הענק על הכיסא שעליו היא ישבה ומתנפץ לרסיסים.
כולם בהלם עד שלפתע נשמעת הכלה רוטנת: “אוף השעון הזה... תמיד מאחר…”
ד"ר לוי יצא לגמלאות בשעה טובה, וכל המטופלים שלו עברו להשגחתו של ד"ר אבנרי הצעיר. אחת מהמטופלים האלו הייתה ברכה פרלשטיין בת ה-85, והיא זומנה לפגישת היכרות עם הרופא החדש שלה כדי לעבור על ההיסטוריה הרפואית שלה ולבדוק את התרופות שהיא נוטלת.
בזמן שד"ר אבנרי בדק את כל התרופות שגברת פרלשטיין קונה באופן קבוע, עיניו נפקחו בתדהמה כשהוא ראה שהאישה המבוגרת שיושבת מולו קונה גלולות נגד היריון מדי חודש כבר במשך יותר משנה.
"גברת פרלשטיין", שאל הרופא המופתע, "את יודעת שהכדורים האלה שאת קונה כל הזמן הם אמצעי מניעה נגד היריון?"
"כן דוקטור", היא השיבה עם חיוך גדול על פניה, "בזכותם אני ישנה הרבה יותר טוב בלילה!"
- "אני לא יודע מה הרופא שטיפל בך לפני סיפר לך, אבל לכדורים האלו אין שום קשר לאיכות השינה שלך."
- "בחור יקר, תאמין לי שאני יודעת על מה אני מדברת. בזכות הכדורים האלו אני הולכת לישון רגועה מתמיד."
- "אני עדיין מבולבל גברת, גם אם את פעילה מינית, קשה לי מאוד להאמין שיש לך צורך בגלולות שכאלו...".
- "ברור שאין לי צורך בהן! אבל הנכדה בת ה-17 שלי אוכלת אצלנו ארוחת ערב בכל יום, אז אני מכניסה את הגלולות האלו לעוגה שאני תמיד נותנת לה ואז אני ישנה הרבה יותר טוב בלילה!"
שלוש נשים מבוגרות נפגשו זו עם זו כדי לפטפט על החיים, ובדומה לכל אימא, כל אחת מהן שמחה לספר לאחרות מה הופך את הבן שלה למוצלח ולאהוב מכולם.
"יעקב שלי," אמרה הראשונה, "הוא ללא ספק הבן שכל אימא הייתה רוצה. בכל יום ראשון הוא מביא לי זר ענקי של פרחים, מדי יום חמישי הוא מזמין אותי למסעדה יקרה לאכול, ומספיק שאני רומזת שחסר לי משהו בבית ולמחרת זה כבר ממתין לי על יד דלת הכניסה. כמות הכסף שהוא מוציא עלי היא דבר שאין כדוגמתו!"
"נשמע שיעקב באמת נחמד מאוד," ענתה השנייה. "אבל עם כל הכבוד, בכל פעם שאני חושבת על הדרך שבה משה מטפל בי, אני מבינה שאין מקום להשוואה. בכל בוקר הוא מכין לי חביתה וקפה טרי, בכל צהריים הוא מגיע במיוחד כדי לבשל לי ארוחה בת שלוש מנות, ובכל ערב ממתינה לי ארוחת מלכים אצלו בבית. כשמדובר על בזבוז כסף על אמא שלו, הוא אף פעם לא מפחד להיפרד מכמה מאות שקלים."
"נו," נאנחה השלישית. "אני לא רוצה לגרום לאף אחת מכן לאי נעימות, אבל כמה מאות זה סכום שולי ביותר. כבר כמה שנים שאריק שלי מבזבז עלי לפחות כמה אלפים מדי חודש!"
"כמה אלפים?!" קראו שתי האחרות. "איך זה ייתכן?"
"פשוט מאוד," ענתה האישה השלישית בסיפוק.
"פעמיים בשבוע הוא נוסע עד לירושלים ומשלם לאיזה ד"ר אחד 500 שקלים לשעה רק כדי לשכב על הכורסה שלו ולדבר עלי ועל איזה אמא מיוחדת אני..."
איש עסקים מצליח ועשיר נפגש לראשונה עם חתנו הטרי. ״אני מברך אותך על הצטרפותך למשפחה שלנו״ הוא אומר לו, ״וכדי להראות לך עד כמה אני מעריך אותך ודואג לך, אני רוצה להפוך אותך לשותף 50-50 בעסקים שלי. כל מה שאני צריך שתעשה בתמורה זה שתלך למפעל שלי מדי יום ותלמד איך-״
״תסלח לי, אדוני״, מפריע החתן באמצע דבריו של איש העסקים, ״אבל אני שונא מפעלים. אני לא יכול לסבול את הרעש״.
״אני מבין...״ אומר לו איש העסקים, ״אם ככה אז תעבוד במשרד ותהיה אחרי על הניהול של הכספים״.
״אני שונא עבודה משרדית״ אומר החתן, ״אני לא יכול לסבול את התחושה של להיות תקוע מאחורי שולחן עבודה״.
״טוב, תראה״ אומר איש העסקים בחוסר סבלנות, ״הרגע עשיתי אותך לבעלים של חצי מהעסק שלי, אבל אתה לא אוהב מפעלים ולא יכול לעבוד במשרד. אז מה אני יכול לעשות איתך?״
״זה פשוט״ אומר החתן, ״תקנה ממני בחזרה את החלק שלי!״
אחרי שהיא קמה משנת הצהריים שלה, שירה בת השש הרגישה כאב בטן נוראי וביקשה מאימא שלה שתעזור לה ותיתן לה תרופה. "מתוקה שלי" ענתה לה אימה, "יכול להיות שאת באמת צריכה תרופה, אבל כנראה שהבטן שלך פשוט ריקה ולכן היא כואבת. כבר הרבה זמן לא אכלת, אז בואי נכין לך משהו ביחד ונראה איך תרגישי אחרי שתאכלי קצת".
השתיים ניגשו למטבח והכינו לעצמן משהו לאכול, ואחר כך כאבי הבטן של שירה נרגעו והיא המשיכה את היום שלה בלי דאגות במשחקים ובצפייה בטלוויזיה. מאוחר יותר באותו היום, אבא של שירה הגיע הביתה ונשכב על הספה בתשישות.
"מתוקה", הוא פנה לאשתו ואמר, "תוכלי בבקשה להביא לי כדור? הראש שלי ממש כואב..."
"אבא", התערבה שירה הקטנה, "אני יודעת איך לעזור לך!"
"איך את יכולה לעזור לי?" הוא שאל.
"אימא הסבירה לי היום שהראש שלך כואב בגלל שהוא ריק אז אתה צריך להכניס משהו פנימה!"
לאבא אחד נמאס מזה שבנו חי חיי רווקת על חשבון הוריו בגיל מאוחר, והוא החליט שהגיע הזמן למצוא לו שידוך. יום אחד הוא נכנס לחדר של בנו והודיע לו: "אתה כבר לא ילד קטן ואתה כבר צריך למצוא לך אישה ולהקים משפחה. בשבוע הבא אתה תכיר את הבחורה שאני בחרתי לך והיא תהייה אשתך". הבן כמובן החל להתנגד ולצעוק על אביו שאין לו שום זכות להחליט עבורו על נושאים שכאלה, אבל האבא פשוט אמר "היא הבת של ביל גייטס", והבן ההמום מיד הסכים לבחירה של אביו. "אבל תגיד לי רק דבר אחד", שאל הבן, "למה שהבת של ביל גייטס תרצה להתחתן איתי?"
"תסמוך עלי, יש לי תוכנית..." אמר האבא. למחרת האבא שלח מייל לביל גייטס בו הוא מבקש את רשותו לחתן בין הילדים שלהם. בשל העובדה שמדובר בהצעה חריגה מאוד האבא קיבל תשובה ישירה ממר גייטס בכבוד ובעצמו, ששאל מדוע עליו להסכים לבקשה ההזויה הזאת. האבא ענה מייל תגובה קצר וענייני "כי הבן שלי הוא הסמנכ"ל של פייסבוק". למרבה ההפתעה ביל גייטס השיב שאם כך בהחלט יש אפשרות לשקול את הזיווג בחיוב...
למחרת האבא שלח הודעה למארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, בו הוא מציע לו למנות את בנו לסמנכ"ל של החברה. גם הפעם האבא זכה לתגובה סקפטית ואפילו מזלזלת: "למה שאני ארצה למנות את הבן שלך לסגן שלי?!" שאל צוקרברג המבולבל. האבא פשוט ענה "כי הבן שלי הוא החתן של ביל גייטס".
החתונה התקיימה שבוע לאחר מכן, וככה עושים עסקים!
אימא אחת הוזמנה לארוחת ערב אצל בנה שגר בתל אביב עם שותפה צעירה ונאה. במהלך הביקור של האם, היא החלה לחשוד שיש קשר בין הבן שלה לשותפה שלא סופר לה עליו, והסקרנות שלה התעוררה. במשך כל הארוחה היא בחנה את ההתנהגות שלהם ושאלה את עצמה את הם מסתירים ממנה משהו כי הבן שלה מתבייש או שהשותפה שלו לא אוהבת אותה. בתום הארוחה כשהאם שאלה את בנה על כך הוא פשוט אמר לה: "אימא את סתם מדמיינת, אני מבין למה את חושבת ככה, אבל אני מבטיח לך שאנחנו רק שותפים ולא יותר".
כשבוע לאחר הארוחה ניגשה השותפה אל הבן ושאלה: "תגיד, אתה זוכר את הצלוחית הכסופה היפה ששמנו עליה את כוס התה בביקור של אימא שלך? אני לא מוצאת אותה בשום מקום! יש אולי סיכוי שהיא שמה אותה בטעות בארון הלא נכון בזמן שהיא עזרה לנו לסדר?"
"אני לא חושב" אמר הבן, "אבל אני אשלח לה הודעה ליתר ביטחון". הוא לקח את הטלפון שלו וכתב לה: 'הי אימא, מאז שהיית אצלנו השותפה שלי לא מוצאת את צלוחית הכסף היפה שהגשנו לך עליה התה. אני לא אומר שזה קשור אלייך ושאולי שמת אותה במקום הלא נכון או לקחת אותה בטעות, אבל המצב הוא שהיא פשוט לא מוצאת אותה'.
זמן קצר לאחר מכן הוא קיבל הודעה בחזרה: 'בני היקר, אני לא אומרת שאתה והשותפה שלך מסתירים ממני משהו ושאתה לא מספר לי כלום על החיים שלך, אבל המצב הוא שאם השותפה שלך הייתה ישנה במיטה שלה היא הייתה מוצאת את הצלוחית הכסופה מתחת לכרית שלה.
באהבה,
אימא'
כשנעמה הביאה את יוסף החבר שלה לפגוש את הוריה, אביה הזמין אותו לחדר העבודה שלו כדי שיוכלו לנהל שיחה בארבע עיניים, במהלכה יכיר אותו ואת תכנוניו לעתיד המשותף עם בתו.
"אז מה התוכניות שלך לעתיד?", שאל האב את יוסף.
"אני אלמד תורה", ענה יוסף.
"מכובד מאוד", אמר האב. "אבל מה בדיוק תעשה כדי לספק לבתי בית נחמד לגור בו?"
"אני אלמד, ואלוהים לבטח יספק לנו אחד", ענה יוסף.
"ואיך בדיוק תקנה לבתי טבעת נחמדה?", שאל האב.
"אני אלמד הרבה ואלוהים יעזור לי", אמר יוסף.
"ומה בקשר לילדים?", שאל האב בספקנות, "כיצד תוכל לתת להם את כל מה שהם צריכים?"
"אל תדאג אדוני, אלוהים יעזור לנו ולילדינו", אמר יוסף.
השיחה המשיכה באותו האופן, ואחרי שיוסף ונעמה הלכו, האם שאלה את האב מה גילה על יוסף.
האב ענה: "ובכן, אין לו עבודה או תוכניות, אבל החדשות הטובות הן שכבר עכשיו הוא חושב שאני אלוהים!"
לבני היקר, וגם לדבר הזה שאיתה התחתנת, שלום.
שנה טובה ואל תדאג לי, אני בסדר גמור, בהתחשב בעובדה שאני לא יכולה לנשום או לאכול וכואב לי בכל הגוף.
מה שחשוב זה שיהיה לך חג שמח איפה שאתה נמצא עכשיו, רחוק מאוד מאמא שלך. אני מצרפת את עשרת השקלים האחרונים שלי למכתב, אני מקווה שתבזבז אותם על הנכדים שלי. אלוהים יודע שהאמא שלהם אף פעם לא קונה להם משהו נחמד או מבשלת להם כמו שצריך. הם נראים כל כך רזים בתמונות, הילדים המסכנים.
תודה רבה לך על הפרחים ששלחת לי ליום ההולדת. היה כל כך קשה לך לבוא לבקר? שמתי אותם בפריזר, שיישארו טריים עד שתצטרך אותם בשביל הקבר שלי.
ובכן בני, הגיע הזמן שאני אזחל למיטה לישון, איבדתי את מקל ההליכה שלי בשבוע שעבר כשרדפתי אחרי ג'וקים, אבל אל תדאג לי. התרגלתי לשבת בחושך, כי אתה גר רחוק ואין מי שיחליף את הנורה שנשרפה. גם התרגלתי לקור מאז שהמזגן התקלקל ואין מי שיתקן אותו. יש לזה יתרונות, המיטה הקפואה בבית האבות כל כך קרה, שאני לא מרגישה את הכאבים בעצמות.
אל תחשוב על לשלוח לי כסף, אני יודעת שאתה צריך אותו בשביל החופשות המשפחתיות היקרות אליהן אתה נוסע כל שנה. תמסור את כל אהבתי לנכדים המתוקים שלי וד"ש לזאת, איך שקוראים לה עם השורשים השחורים, שבגללה אתה לא גר איתי יותר...
שנה טובה, אמא.