תכנים משעשעים

הזקן והאגם
הזקן והאגם
איש זקן וערירי היה בעלים של חווה גדולה ומבודדת. בקצה החווה היה לו אגם גדול, עם שולחנות פיקניק נאים וכמה עצי פרי מסביב. הוא נהג לבקר במקום מדי שבוע; לקטוף מפירות העצים ולרחוץ באגם. רק שערב אחד, החוואי הזקן גילה שהוא לא לבד. בזמן שקטף פירות כדי להביא איתו חזרה לחווה, שמע קולות וצחקוקים. הוא התקרב לאגם וזיהה קבוצה של בחורות צעירות, שרחצו בעירום באגם שלו. הבנות הנבוכות שראו את הזקן, מיהרו לשחות אל הצד של המים העמוקים באגם. אחת מהן צעקה לו: "לא נצא החוצה עד שתעזוב"! "לא באתי הנה כדי לצפות בכן שוחות בעירום" ענה הזקן בנימוס "או לגרום לכן לצאת מהאגם ערומות". וכשהוא מרים את דלי הפירות הוסיף: "באתי כדי להאכיל את התנין..."
החיים הם צירוף מקרים מוזר
החיים הם צירוף מקרים מוזר
אישה אחת קנתה ארון יפהפה ממגדת עתידות והציבה אותו בחדר השינה. לתדהמתה, היא גילתה שבכל פעם שעוברת מונית מחוץ לבית, דלתות הארון היו נפתחות מעצמן. היא זכרה שמגדת העתידות אמרה שהארון הוא מיוחד וקסום, אבל היא חשבה שזה שטויות אז היא החליטה להזמין נגר כדי שיבדוק מה הבעיה. כשהנגר הגיע, האישה מספרת לו על ארון הקסמים ואיך שהוא נפתח בכל פעם שעוברת מונית ליד הבית, אבל גם הוא מתקשה להאמין לתופעה. ליתר ביטחון הוא מחליט להיכנס לארון ולבדוק מקרוב מה בדיוק קורה שם. ברגע שהנגר נכנס לארון, מגיע הבעל החשדן של האישה. הוא ניגש לחדר השינה, פותח את הארון ומגלה בתוכו את הנגר. "מה אתה עושה כאן?" זועם הבעל. עונה לו הנגר "אתה תאמין לי אם אגיד שאני ממתין למונית???"
לוכד הנמרים והכלב הענק
לוכד הנמרים והכלב הענק
אחד מתקשר בפאניקה למוקד העירוני: "נמר טיפס על העץ מול הבית שלי! אני לא יכול לצאת מהבית!" "אין בעיה", אומר הקול מהצד השני, "תוך חמש דקות יהיה אצלך לוכד מקצועי והכל יהיה בסדר". כעבור כמה דקות שומע האיש דפיקה בדלת. הוא פותח, ומולו עומד אדם עם רובה ציד ענק וכלב עוד יותר ענק. הלוכד מוריד את הנשק, מוסר אותו לבעל הבית ואומר לו: "אני עולה עכשיו על העץ ומנער את הענף שהנמר יושב עליו. הכלב הזה שהבאתי איתי זה כלב מאולף! איך שהנמר נופל מהעץ, הכלב מתנפל עליו, נועל את הלסתות שלו על הביצים של הנמר, ולא משחרר עד שאני מגיע וקושר את הנמר". שואל האיש: "איפה אני נכנס לתמונה?" משיב הלוכד: "בדיוק מה שרציתי להגיד לך - במקרה ואני נופל מהעץ, אתה יורה בכלב!"
עשה ממנו צחוק
עשה ממנו צחוק
כלב אחד החליט לצאת למסע מסביב לעולם והצטרף לטיול מאורגן בספארי של אפריקה. באחד מימי הטיול, הוא איבד את הקבוצה והתחיל לשוטט בספארי. פתאום, ראה נמר מפחיד דוהר לכיוונו. הכלב ידע שפאניקה לא תעזור לו, אז הוא התיישב על האדמה ליד אוסף עצמות, תפס אותן בפה ומלמל בקול: "וואו, זה היה נמר טעים... מעניין אם יש עוד כאלה נמרים טעימים באזור..." כשהנמר שמע את הכלב, הוא בלם במהירות והביט בו בחרדה "זה היה קרוב" חשב לעצמו "הכלב הזה כמעט אכל אותי!" חיש מהר הוא הסתובב והתחיל לרוץ הרחק מהכלב. קוף שובב שישב על העץ, ראה בדיוק מה קרה והחליט שזו הזדמנות טובה להתיידד עם הנמר. הוא זינק אחריו וסיפר לו שהכלב עשה ממנו צחוק. "באמת??" התרעם הנמר והסתכל על הקוף "עלה על גבי! בוא נראה לו מה זה!" הכלב, שעדיין שוטט באיזור וחיפש את הקבוצה, ראה פתאום את הנמר דולק אחריו ועל גבו רוכב קוף. שוב הוא התיישב על האדמה ומלמל: "איפה הקוף המעצבן הזה?! לפני שעה כבר ביקשתי ממנו שיביא עוד נמר..."
שיטת שמוקלר לשיווק מסמרים
שיטת שמוקלר לשיווק מסמרים
משפחת שמוקלר ייצרו מסמרים במהלך הרבה מאוד שנים. סבא רבה היה מייצר מסמרים, סבא היה מייצר מסמרים, לאחר מכן האבא... לאחר שהם קנו את המפעל בהפרטה, האבא אמר לבנו: "חיים, אני מייצר מסמרים כבר 30 שנה ומעולם לא הייתי בחופשה... אני רוצה שאתה תישאר בתור מנהל ואני אסע לפחות לחודש עם אמא לחופשה..." "אבא, אני הרי לא מומחה במסמרים, אני איש שיווק, איש פרסום." ענה האבא: "בני, יש לנו מחסנים מלאים במסמרים, אני אחזור בעוד חודש והכל יהיה בסדר!" הבן הסכים ונשאר, האבא נסע. לאחר שבועיים אבא מקבל מברק: "אבא תחזור בדחיפות, המסמרים נגמרו." אבא חוזר: "מה זאת אומרת נגמרו!? חיים: "אבא, נתתי פרסום..." אבא: "בוא תראה לי!" הבן מראה את הפרסומת; על הלוח הגדול נראה דמותו של ישו ממוסמר לצלב ויש כיתוב: "מסמרים של שמוקלר - מחזיקים כבר 2000 שנה". אבא אומר לבנו: "חיים! אתה כמובן איש שיווק מצוין, אבל אתה אידיוט! איך אפשר היה להציג את דמותו של ישו על פרסומת? מה לא מספיק החטיפו לנו היהודים מכות, עשו פוגרומים? תוריד את הפרסומת הזו מיד!!!" אבא נתן הוראה, להגביר את ייצור המסמרים, חיים הוריד את הפרסומת, אבא נסע להמשיך את החופשה. לאחר שבועיים האבא מקבל מברק בהול: "אבא, תחזור דחוף, גם המסמרים האלו נגמרו." אבא מגיע: "מה, עוד פעם הפרסומת?" חיים: "כן, רק תרגע, הפעם אין שום ישו, הכל כפי שאתה בקשת." אבא מסתכל על לוח הפרסום, שם מופיע צלב ריק, ללא ישו וכיתוב: "אם היה לכם את המסמרים של שמוקלר..."
החמות שבאה לחג ושעון הקיר העתיק
החמות שבאה לחג ושעון הקיר העתיק
מקור תמונה: Thomas Quine
זוג אחד חוגג את ליל הסדר ומזמין את כל המשפחה לבלות ביחד את ערב החג והארוחה. המשפחה מתכנסת, אבל הילדים של הזוג מאחרים והחמות מתלוננת בקול: "אוף הילדים שלכם, תמיד מאחרים..." בסופו של דבר כולם מגיעים ומתיישבים לאכול, החמות מתעקשת לשבת בראש השולחן ליד שעון הקיר המשפחתי הגדול שעובר בירושה, ולאף אחד אין כוח להתווכח איתה. אחרי שמסיימים לקרוא את ההגדה, החמות הרעבה מתחילה להתלונן: "אוף עם האוכל פה, למה הוא תמיד מגיע באיחור?" בסופו של דבר האוכל מגיע, כולם אוכלים והערב ממשיך. "אני אתחיל לפנות את הכלים כדי שלפחות נוכל להתקדם למנה האחרונה בזמן," אומרת החמות, ומספר שניות אחרי שהיא קמה נופל השעון הענק על הכיסא שעליו היא ישבה ומתנפץ לרסיסים. כולם בהלם עד שלפתע נשמעת הכלה רוטנת: “אוף השעון הזה... תמיד מאחר…”
מורים קוראים לזה העתקה - תלמידים קוראים לזה עבודת צוות.
כל יום בצבא זה כמו קפה - או שהוא שחור או שהוא נס.
השדכן והשוליה
השדכן והשוליה
שדכן אחד הרגיש שהעסקים חלשים, אז החליט להצמיד אליו נער שוליה, כשחקן חיזוק. הוא הסביר לנער את העבודה טוב-טוב. "כשאני מדבר עם מישהו על חתן או כלה מיועדים, התפקיד שלך הוא לנפח את העניינים. למשל אם אני אומר שהכלה המיועדת יפה, אתה תוסיף שהיא יפה מאוד מאוד, הבנת?" הנער הסכים והתלווה אל השדכן ובכל בית אליו נכנסו, הילל את המשודכים בהצלחה רבה. יום אחד, הגיעו לביתם של זוג מבוגר שביקש למצוא שידוך לבנם. השדכן סיפר להם שהכלה יפה. "לא סתם יפה" הוסיף השוליה "יפה כמו הירח!" השדכן סיפר להם כמה היא משכילה. "למדה במדרשה הכי גבוהה!" הוסיף השוליה. השדכן סיפר שהיא מנהלת משק בית למופת. "היא חרוצה, היא מנומסת, מסורה, עדינה ובשלנית מעולה!" "כל כך הרבה דברים טובים באישה אחת..." מלמל האב של החתן המיועד "מה, אין בה שום פגם?" מביט עליו השדכן בקריצה "טוב נו, אולי יש לה מגרעה אחת מזערית... גיבנת קטנה על הגב..." קופץ השוליה ממקומו "מה קטנה?! הר! יש לה הר!!!"
השפן של השכן
השפן של השכן
איש אחד חזר הביתה מהעבודה ומצא את הכלב שלו מחזיק בין שיניו את השפן המחמד של השכן. האיש נבהל ומיהר לחלץ את השפן הלעוס, אבל לרוע המזל הוא גילה שהשפן מת. האיש ידע שאם השכן יגלה שהכלב שלו הרג את השפן, הוא יכעס וישנא אותו לנצח, לכן החליט להכניס את השפן המלוכלך והלעוס לתוך הבית, לקלח אותו, לייבש אותו ולהגניב אותו חזרה לכלוב של השכן, בתקווה שכשימצא אותו יחשוב שמת בנסיבות טבעיות ולא יכעס. לאחר מספר ימים, הוא פוגש בקצה הרחוב את השכן, ששואל אותו: "שמעת שפלאפי מת?״. "אממ.. כן...לא... מה קרה?" מגמגם האיש "יום אחד פשוט מצאתי אותו מת בכלוב" ענה השכן "הדבר המוזר הוא שיום אחרי שקברתי אותו בגינה, יצאתי החוצה והתברר לי שמישהו חפר והוציא אותו מהקבר, קילח אותו, ייבש אותו והחזיר אותו לכלוב! אני אומר לך, יש בחוץ אנשים משוגעים! "
כדורגל בגן עדן
כדורגל בגן עדן
ג'ו וסאם היו זוג חברים בני 92, שכל חייהם היו החברים הכי טובים. סאם גסס, וג'ו היה בא לבקר אותו כל יום. "סאם" אמר ג'ו, "אתה יודע כמה אהבנו לשחק כדורגל שהיינו צעירים, ואפילו שיחקנו ביחד בליגה. סאם, אתה חייב לעשות לי טובה אחת. כשתגיע לגן עדן, ואני יודע שאתה תגיע לגן עדן, איכשהו אתה חייב ליידע אותי אם יש כדורגל בגן עדן". סאם הסתכל על ג'ו ואמר: "ג'ו, היית החבר הכי טוב שלי במשך כל חיי. אם זה יהיה אפשרי, אני אעשה את זה בשבילך". וזמן קצר לאחר מכן עצם את עיניו ומת. בחצות, מספר לילות לאחר מכן התעורר ג'ו משנתו לשמע קול חלש שקורא לו, "ג'ו... ג'ו..." "מי זה??" שאל ג'ו תוך כדי שהוא מתיישב על המיטה. "מי אתה??" "ג'ו, זה אני, סאם" "נו באמת. אתה לא סאם. סאם מת לפני כמה ימים" "אני אומר לך", התעקש הקול. "זה אני, סאם!" "סאם? זה אתה? איפה אתה?" "אני בגן עדן" אמר סאם, "ואני חייב לספר לך, יש לי הרבה חדשות טובות וקצת חדשות רעות" "אז תתחיל עם הטובות" "החדשות הטובות הן," אמר סאם "יש כדורגל בגן עדן. יותר מזה, כל החברים ששיחקו איתנו ונפטרו כבר משחקים שם. ויותר מזה, אנחנו שוב צעירים וחזקים. ועוד יותר טוב מזה, כל הזמן אביב פה ואין גשם או קור. והדבר הכי טוב, אנחנו יכולים לשחק כדורגל כמה שאנחנו רוצים, ואנחנו לא מתעייפים אף פעם!" "באמת?" התפעל ג'ו, "זה מעולה!! הרבה מעבר לציפיות שלי! אבל מה החדשות הרעות?" "אתה השוער ביום שלישי!"
עצה מהרב
עצה מהרב
מספרים על יהודי שבא לרב ואמר לו שהחליט להתאבד. שאל אותו הרב: "מה קרה? למה? והרי אתה יודע שהתאבדות היא חטא חמור" ענה היהודי: "בני יחידי התנצר, אין טעם לחיי!" אמר לו הרב: "זה נורא, אבל זה לא סוף העולם" "לך קל לדבר" אמר היהודי "אתה טועה" ענה הרב "גם לי יש בן שהתנצר" "באמת?" תמה היהודי "ומה עשית?" "התפללתי והתחננתי אל האלוקים" הסביר הרב. "ומה ענה לך האלוקים?" שאל היהודי "הוא אמר שאין מה לעשות" ענה הרב "גם לו יש בן שהתנצר"
רציתי לאכול רק קוביית שוקולד אחת אבל נשברה לי חצי חבילה - מי אני שאתווכח עם הגורל?
למה הכביש בדיכאון?
כי הוא מרגיש מזופת!
את באה איתי לבנק? נפקיד את החיוך שלך ונקבל מיליון דולר!
"עם השנים למדתי שלא מומלץ להסתמך על ציטוטים באינטרנט, חלק מהם עלולים להיות שקרים" - אפלטון
"גבר רודף אחרי אישה עד שהיא לוכדת אותו" - מרסל אשאר
חתול תעלול
חתול תעלול
גבר אחד ממש שנא את החתול של אשתו עד שיום אחד הוא לא עמד בזה יותר והחליט להיפטר ממנו. כאשר אשתו יצאה מהבית, הגבר התגנב מאחורי החתול, הרים והכניס אותו לרכב. הוא נסע 20 בלוקים מהבית והשאיר אותו באחד הגנים הציבורים. כאשר חזר הגבר הביתה, החתול המתין לו בכניסה. למחרת, הוא החליט להרחיק עוד יותר. הוא שם את החתול ברכב, נסע 40 בלוקים מהבית, הניח את החתול בצידי הדרך ונסע חזרה. כאשר נכנס לחניה, הופתע למצוא את החתול מתבונן בו בעיניים קשות. בשאר ימות השבוע, הוא לא התייאש וניסה להיפטר ממנו, כאשר בכל פעם הוא זורק את החתול הרחק מהבית ובכל פעם החתול מוצא את הדרך חזרה. בניסיון השביעי, הוא כבר החליט ללכת עד הסוף. הוא עצם את עיניו של החתול, שם אותו ברכב, נסע 100 ק"מ צפונה, פנה ימינה ואז שמאלה, עבר גשר ושוב פנה ימינה, ירד לדרך כורכר, עשה פרסה, הקיף את הכנרת ולבסוף זרק אותו בחורשה. מספר שעות לאחר מכן הבעל התקשר לאשתו ושאל: "תגידי, החתול בבית?" "כן" ענתה לו בחביבות, "למה אתה שואל?" בייאוש ענה לה הבעל: "תני לי לדבר איתו, הלכתי לאיבוד ואני צריך הכוונה הביתה!"
שומרת המוסר
שומרת המוסר
הגברת חנה מינתה את עצמה להיות "שומרת המוסר" של קהילת מתפללי בית-הכנסת. היא התערבה בכל נושא ודחפה את חוטמה לכל מקום, אך איש מהחברים לא העיר לה על כך כי כולם פחדו מנחת ידה... יום אחד היא האשימה את דוד, שהצטרף לקהילה רק לאחרונה, שהוא נוהג להשתכר. לשאלתו "למה?", היא ענתה שהיא ראתה שלשום אחה"צ את המכונית שלו חונה ליד הפאב היחיד בעיר. "לכן", היא אמרה לו בנוכחות כמה מהגברים שיצאו בשבת מבית-הכנסת והנשים שחיכו להם, "כולם יודעים מה אתה עושה שם וכדאי שתזהר לך". הבחור המסכן שתק ולא הגיב. הוא פרש בשקט לביתו, אך לאחר שיצאה השבת התניע את מכוניתו והחנה אותה ליד הבית של הגברת חנה. עד הבוקר...
עורך דין הוא בעל המקצוע היחיד שאתה שוכר כדי שהוא יגן עליך מפני מישהו שגרוע בדיוק כמוהו.
מחוץ לחנות הזאת תלוי שעון גדול...
מחוץ לחנות הזאת תלוי שעון גדול...
איש אחד הולך ברחוב ולפתע מבחין שהשעון שלו הפסיק לעבוד. הוא מסתכל סביב ומחפש חנות שעונים בקרבת מקום. בקצה הרחוב הוא מזהה חנות קטנה עם שעון גדול שתלוי בחוץ וממהר אליה. כשהוא נכנס לחנות, להפתעתו הוא לא רואה תצוגה של שעונים, אלא רק דלפק ארוך, מאחוריו יושב אדם דתי עם זקן לבן וארוך. "שלום" אומר האיש "אתה יכול בבקשה לבדוק את השעון שלי. אני חושב שהוא התקלקל". "אני מצטער" אומר המוכר "אני לא יודע כלום על שעונים. אני מוהל". "כמה נחמד" עונה האיש "בהחלט עבודה חשובה". הוא ממשיך. "אבל אם ככה, למה תלית שעון גדול מחוץ לחנות שלך?" "ובכן" עונה המוהל "מה עוד יכולתי לתלות שם?"
האיש עם המזל
האיש עם המזל
איש אחד יצא לרחוב ותפס מונית שבדיוק עברה בדרך. כשנכנס למונית הנהג קיבל את פניו בשמחה "תזמון מושלם! בדיוק כמו של חיים!" "מי?" שאל הנוסע. "חיים" ענה הנהג "חיים פלדמן. הוא כזה מן בחור שתמיד קרו לו הדברים הנכונים בזמן הנכון. העובדה שעברתי לידך בדיוק כשהיית צריך מונית, זה מסוג הדברים שתמיד קרו לחיים פלדמן" הנוסע לא התרשם מהסיפור על האיש עם המזל התמידי ואמר לנהג: "לכל אחד יש עננה מעליו". "לא לחיים פלדמן!" השיב הנהג והיה נחוש לשכנע אותו שחיים יש רק אחד. "חיים היה אתלט נהדר. הוא יכול היה לשחק גולף עם המקצוענים ולנצח בתחרויות שחייה בלי בעיה. היה לו קול כמו של זמר, הוא רקד כמו כוכב ברודווי, והיית צריך לשמוע אותו מנגן בפסנתר - פשוט יצירת מופת!" "טוב, אולי הוא באמת משהו מיוחד" ענה הנוסע. "יש עוד!" המשיך הנהג "היה לו זיכרון כמו של מחשב. הוא זכר את ימי ההולדת של כולם. הוא ידע הכול על יין ועל צמחים והוא גם ידע לתקן הכול. לא כמוני שאני מתקן מדף אחד ואז כל הארון מתפרק. חיים פלדמן תמיד עשה הכול נכון" "וואו!" הנוסע כבר התרשם. "הוא ידע את הדרך המהירה להגיע לכל מקום, לא כמוני שתמיד נתקע בפקקים. הוא אף פעם לא עשה טעות ותמיד פירגן ופינק את האישה שלו. הוא מעולם לא ענה לה, גם כשצעקה עליו או עשתה טעות. אני נשבע לך, הוא הגבר המושלם! אף אחד אף פעם לא יוכל להשתוות לחיים פלדמן!" "הוא באמת נשמע כמו בחור מדהים, איך הכרת אותו?" התעניין הנוסע. "ובכן" ענה "מעולם לא פגשתי את חיים. הוא מת. אני התחתנתי עם האלמנה שלו!"
ילד אחד ניגש לאמא שלו בגאווה: "אימא, אני מטעין את החלב!"
האימא הייתה מאוד מבולבלת ושאלה את הילד למה.
"כי יש לו רק 3 אחוז!" הוא ענה.
מה סוג הגלידה האהוב על חתולים?
גלידת פרווה.
פילה מתחילה לצאת לדייטים עם חילזון וכבר אחרי שבוע היא אומרת לו שהיא רוצה להתחתן איתו. בתגובה הוא אמר לה: "זה נראה לי ממש מהר מדי אז אני רוצה שתהיי כנה איתי, את רוצה להתחתן רק בגלל שיש לי בית?"
למה צרפתים אוכלים חלזונות? כי הם לא אוהבים מזון מהיר.
איש אחד נכנס למסעדה ושואל את המלצר איך הם מכינים את התרנגולות שלהם לפני הבישול. "אנחנו לא מכינים אותן בכלל" הוא ענה לו, "אם מספרים לממזרות האלה יותר מדי הן ישר מתחילות לתכנן בריחה…"
איך עכבישים מעבירים הודעות אחד לשני? דרך הרשת.
הזקן והתכשיט
הזקן והתכשיט
בצהרי יום שישי אחד, איש זקן נכנס לחנות תכשיטים עם בחורה צעירה ויפה לצידו. הוא אומר לתכשיטן שהוא מחפש תכשיט מיוחד מאוד עבור החברה שלו. הצורף מסתכל על הזוג המוזר ובלי לשאול שאלות הוא מראה להם צמיד טניס יפה בשווי 5000 שקלים. הזקן מביט בחטף על הצמיד ואומר: "אדוני, כנראה לא הבנת אותי, אני מחפש תכשיט מאוד מאוד מיוחד" התכשיטן מציית לבקשה, פותח את הכספת ומוציא משם טבעת יהלומים מדהימה ונוצצת: "זו טבעת יהלומים עתיקה השוקלת 5 קראט ומשובצת ביהלומים קטנים ומלוטשים", מסביר התכשיטן. "מה המחיר של הטבעת?" שואל הזקן. "אמ... 40,000 שקלים" עונה התכשיטן ומחליף צבעים במבוכה. באותו הרגע, העיניים של הבחורה נצצו וכל גופה רעד מהתרגשות. הזקן שראה את גודל שמחתה, משיב בביטחון: "אנחנו ניקח אותה". התכשיטן שואל איך הם ירצו לשלם והזקן שולף פנקס צ'קים "אני יודע שאתה צריך לוודא שאכן יש לי את הסכום הדרוש בחשבון" הוא אומר, "לכן, אכתוב את הצ'ק היום, אתה תאמת זאת מול הבנק ביום ראשון ואני אבוא ביום שני לקחת את הטבעת" התכשיטן מסכים. בבוקר יום ראשון, התכשיטן מתקשר נרגז אל הזקן ואומר לו: "התקשרתי לבנק ואין לך סכום כזה בחשבון!" "אני יודע" אומר לו הזקן, "אבל אתה יכול לדמיין לך איזה סוף שבוע עבר עליי?"
צ'אק נוריס יכול לבנות את רומא ביום אחד.
רוצים להתחיל את היום עם חיוך?
הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.