בדיחות של דתיים כוללות הומור של דתיים, בדיחות על הלכות, בדיחות על מנהגי שבת, בדיחות על הווי דתי, בדיחות על דוסים, בדיחות על חוזרים בתשובה, בדיחות על יוצאים בשאלה, בדיחות על ערב שבת, בדיחות על הכנות לשבת, בדיחות על נידה, בדיחות על חתונה, בדיחות על מקווה ועוד...
כל מי שחי או מכיר את העולם הדתי, ידוע שזה עולם שמטובל בהמון הומור עצמי ובהמון מצבים מצחיקים שמובילים לבדיחות טובות. תמצאו כאן: בדיחות על הלכות, בדיחות על מנהגי שבת, בדיחות על הווי דתי, בדיחות על דוסים, בדיחות על חוזרים בתשובה, בדיחות על יוצאים בשאלה, בדיחות על ערב שבת, בדיחות על הכנות לשבת, בדיחות על נידה, בדיחות על חתונה, בדיחות על מקווה ועוד...
ילד אחד ישב עם אביו בבית הכנסת ולפתע אמר לו: "אבא, אני צריך להשתין!"
מעט מובך מן המצב ומן המתפללים שסבבו אותם, השיב האב לילדו: "אביב, זה לא מכובד להגיד את המילה הזו בבית הכנסת. בפעם הבאה פשוט תגיד לי 'אני צריך ללחוש משהו'."
שבוע לאחר מכן ישבו האב וילדו בבית הכנסת, וכשהרגיש הילד שהוא צריך לשירותים הוא פנה לאביו ואמר לו: "אבא, אני צריך ללחוש משהו."
האב השיב: "אין בעיה, תלחש לי באוזן..."
מטוס עמד להתרסק ו-4 הנוסעים שהיו עליו גילו שיש רק 3 מצנחים...
הנוסע הראשון אמר: "אני שחקן כדורגל ידוע! מיליוני אנשים רואים אותי משחק בכל שבוע, יש לי מעריצים מכל העולם וכל הקבוצה שלי תלויה בי! אין מצב שאני עומד למות". הוא לקח את המצנח הראשון וקפץ מהמטוס.
הנוסע השני אמר: "אני פוליטיקאי חשוב! בלעדיי לא יהיה מי שיעביר חוקים או ישמור על שלום הציבור. אין בן אדם יותר חכם או אחראי ממני בכל המדינה! אין מצב שאני עומד למות". הוא לקח את המצנח השני וקפץ מהמטוס.
הנוסע השלישי, רב יהודי זקן, פנה אל הרביעי שהיה תלמיד קטן בן 10 ואמר לו: "אני כבר זקן ולא נשארו לי הרבה שנים, בעוד שאתה עוד צעיר ויש לך את כל החיים לפניך. קח אתה את המצנח".
"זה בסדר רבי", אמר לו הילד, "יש אחד לי ויש אחד לך - במקום מצנח האיש הכי חכם ואחראי בכל המדינה לקח את תיק בית הספר שלי".
משפחה תימנית קטנה יושבת סביב שולחן החג בערב פסח, כשכולם קוראים את ההגדה, מברכים ואוכלים בשקט.
פתאום שואל אחד מהילדים את אבא שלו: "אבא, למה אנחנו אף פעם לא מארחים את כל המשפחה ואת החברים בפסח?"
"כי בראש השנה דוד שלך אוהב לטוס לחו"ל," עונה האבא.
"ולמה אנחנו לא מזמינים לארוחה את המשפחה והחברים בסוכות?" ממשיך הילד.
"כי בסוכות דודה שלך אוהבת להיות עם המשפחה של בעלה," עונה האבא.
"ולמה אנחנו לא מזמינים לארוחה את המשפחה והחברים בשבועות?" מתעקש הילד.
"אתה יודע מה?" משיב האבא, "ביום כיפור נזמין את כל מי שאתה רוצה!"
חוואי אחד עבר לגור בעיר והחליט ללכת להתפלל לראשונה בבית הכנסת השכונתי. הוא מגלה שהאנשים בבית הכנסת רכלנים מאוד, וכולם נידו אותו בגלל המראה המוזנח שלו. אחרי שהסתיימה התפילה ניגש אליו הרב ואמר לו, "תראה... בבית הכנסת הזה אנחנו נוהגים להתלבש יפה לפני שאנחנו באים."
"אבל אני רק חוואי פשוט. אין לי בגדים אחרים חוץ מאלה. מה אני יכול לעשות?"
"נסה לדבר עם אלוהים", אמר הרב, "סמוך עליו, הוא יגיד לך מה לעשות."
בשבוע שלאחר מכן החוואי חזר לבית הכנסת עם בגדים מעט שונים, אך הם לא היו טובים יותר מאלו שלבש לפני כן. הרב קטע את התפילה ופנה אל החוואי בתקיפות, "לא אמרתי לך לדבר עם אלוהים ולשאול אותו מה ללבוש לפני שאתה בא לפה?"
"אמרת, בטח שאמרת, כבוד הרב," ענה החוואי.
"ועשית את זה?", נזף בו הרב.
"ברור שעשיתי את זה, כבוד הרב." אמר החוואי.
"ומה אלוהים אמר לך ללבוש?" שאל הרב.
החוואי אמר, "האמת, כבוד הרב, הוא לא ממש ידע. הוא אמר שאף פעם לא יצא לו להתפלל בבית הכנסת הזה."
המעשה ארע בבית הכנסת במהלך תפילת חג...
לפתע נפתחה הדלת ובפתח עמד השטן.
בקרב הנוכחים פרצה פאניקה, והציבור נמלט על נפשו מפחד הפגישה איתו.
רק יהודי זקן אחד נשאר יושב שלו על מקומו.
נגש אליו השטן ושאלו: "מה קרה לך, אינך פוחד ממני?"
"בכלל לא" השיב היהודי בנחת.
"ואיך זה שאתה מחוסן מהפחד מפני?" תמה השטן.
"48 שנות נישואין לאחותך" השיב הקשיש בשלווה...
עיתונאית מחו"ל ביקרה בכותל המערבי והסתכלה בעניין על המתרחש. היא ראתה יהודי קשיש שבדיוק סיים להתפלל, מקפל את הטלית ומתחיל ללכת משם. היא ניגשה אליו ושאלה: "האם אפשר לשוחח איתך?"
היהודי: "בבקשה."
הכתבת: "באיזה תכיפות אתה מתפלל כאן ככה?"
היהודי ענה: "כל יום מזה כבר ארבעים שנה."
העיתונאית: "ולמה אתה מתפלל?"
היהודי: "אני מתפלל שהיהודים והפלסטינים יחיו בשלום בלי ריבים ומלחמות ושכל הילדים שלנו יגדלו בשובע בשלווה ובביטחון."
העיתונאית: "ממש נהדר, ואיך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה?"
היהודי: "כאילו אני מדבר לקיר."
כשנעמה הביאה את יוסף החבר שלה לפגוש את הוריה, אביה הזמין אותו לחדר העבודה שלו כדי שיוכלו לנהל שיחה בארבע עיניים, במהלכה יכיר אותו ואת תכנוניו לעתיד המשותף עם בתו.
"אז מה התוכניות שלך לעתיד?", שאל האב את יוסף.
"אני אלמד תורה", ענה יוסף.
"מכובד מאוד", אמר האב. "אבל מה בדיוק תעשה כדי לספק לבתי בית נחמד לגור בו?"
"אני אלמד, ואלוהים לבטח יספק לנו אחד", ענה יוסף.
"ואיך בדיוק תקנה לבתי טבעת נחמדה?", שאל האב.
"אני אלמד הרבה ואלוהים יעזור לי", אמר יוסף.
"ומה בקשר לילדים?", שאל האב בספקנות, "כיצד תוכל לתת להם את כל מה שהם צריכים?"
"אל תדאג אדוני, אלוהים יעזור לנו ולילדינו", אמר יוסף.
השיחה המשיכה באותו האופן, ואחרי שיוסף ונעמה הלכו, האם שאלה את האב מה גילה על יוסף.
האב ענה: "ובכן, אין לו עבודה או תוכניות, אבל החדשות הטובות הן שכבר עכשיו הוא חושב שאני אלוהים!"
אברם ואסתר טסים מברוקלין לאוסטרליה לרגל חגיגות יום הנישואין ה-40 שלהם, כשלפתע מפציע קולו של הטיס ברמקולים: "נוסעים יקרים, אחד מהמנועים שלנו הפסיק לעבוד, אולם למזלנו זה קרה מעל אי קטן שאינו מסומן במפה, כך שאני מאמין שאנחנו נינצל, אך יש סיכוי שלא ימצאו אותנו לעולם.
הם נוחתים בשלום על האי ואברם מסתובב לאסתר ושואל: "תגידי אסתר, שילמת לרבי על הכיסאות שלנו בבית הכנסת?
"לא הספקתי", עונה אסתר.
"ותגידי, את התרומה לקרן היהודית שלחת?"
"אויש אברם", היא עונה בבושה, "שמתי במעטפה ולא שלחתי עוד..."
"ואת הצ'ק לבניית האגף החדש בבית הכנסת נתת?"
"אני כל כך מצטערת אברמ`לה, זה פשוט פרח מזכרוני."
אברם נותן לאסתר את הנשיקה הכי גדולה שנתן לה מזה 40 שנה, והיא מסתכלת עליו המומה ושואלת: "אבל אחרי כל זה, למה אתה מנשק אותי אברם?"
"כי הם ימצאו אותנו אסתר..." הוא עונה לה, "הם ימצאו אותנו...."
בעקבות התקף לב, אושפז גבר בבי"ח ועבר ניתוח לב פתוח. כשהתעורר מצא את עצמו מטופל ע"י צוות אחיות בבית חולים קתולי. כששבה אליו הכרתו באופן מלא שאלה אותו אחת האחיות כיצד הוא מתכוון לשלם עבור הניתוח והאשפוז, והאם יש לו ביטוח רפואי. בקול חלוש ענה לה: "אין לי שום ביטוח רפואי".
"אז יש לך כסף בבנק?" שאלה האחות.
האיש ענה: "אין לי שום כסף בבנק".
האחות ממשיכה: "האם יש לך איזה קרוב משפחה שיוכל לעזור לך?"
"יש לי רק אחות אחת רווקה, זקנה - נזירה באיזה מנזר" ענה האיש.
האחות נעלבת ואומרת: "הנזירות אינן רווקות זקנות, הן נשואות לאלוהים".
והגבר עונה לה: "טוב, אז תשלחו את החשבון לגיסי!"
עבור לבא-במייל
