לבקש עזרה - סימן לחולשה?

למרות שזה נשמע די פשוט, לבקש עזרה או להסכים לקבל עזרה, זה אתגר שחלקינו מתקשים בו. זה עשוי להיות קשה בשביל אנשים שתופסים עצמם כעצמאים וכל-יכולים ובאותה המידה, זה יכול להיות קשה גם לאנשים עם מוגבלות שלא נעים להם לבקש.
כאשר אנו מסרבים לקבל עזרה או לא יודעים לבקש, אנו בעצם שוללים מציאות הדדית של שותפות ואחווה, מציאות שבה שיתוף פעולה, הירתמות ופרגון הם אמצעים שיכולים לעזור לנו לשגשג ולהצליח. דחיית עזרה רק מנציחה את הבעיה ויותר מזה, היא מפרקת את פוטנציאל "הקולקטיב" לבודדים מסוגרים, מנותקים וחסרי אמון.

הנה 7 טיפים שיעזרו לכם להתגבר על המחשבה השגויה שלבקש עזרה זו חולשה:

1. שאלו את עצמכם מניין זה מגיע?
על מנת להתמודד עם התפיסה כי הסתייעות היא סימן לחולשה, עליכם להיות כנים עם עצמכם, נכונים לשאול את עצמכם מדוע אתם חשים כך:
האם זה פחד מלעג? פחד מדחייה? האם אתם חוששים שהסתייעות תהפוך אתכם לנזקקים, תלותיים או פגיעים? האם זה מעיד עליכם כבלתי כשירים וחסרי מיומנות?
האם בקשת עזרה פוגעת בביטחון העצמי שלכם ומצטיירת כחוסר אונים? האם התחושה נובעת מהעובדה שאתם תופסים את עצמכם כאנשים עצמאים שמאז ומעולם דאגו לעצמם כיוון שאף אחד אחר לא עשה זאת? ייתכן וזה מגיע ממקום של אגו או חוסר אמון באנשים? האם זה דחף פרפקציוניסטי להגיע למקסימום ההישגים בגפכם? האם אתם חוששים כי אם תאמרו את הבעיה בקול רם היא לעולם לא תיעלם? 
דעו לכם כי ברגע שאתם מזניחים את הבעיה או מתייחסים אליה בקלות דעת, כך היא תתנפח להיות אתגר קשה יותר לפיצוח. מיצאו את מקור הדחייה.

2. הפסיקו להתייחס אל עצמכם במונחים של סופרמן.
בין אם אתם מגדירים את עצמכם ככל-יכולים ובין אם זו רק שאיפת ליבכם, עליכם לערוך הפרדה בין אלמנטים של חוסן וגבורה לבין אלמנטים של סיוע ובקשת עזרה. האידיאלים
שאתם מציבים לעצמכם באים בסתירה למציאות וכתוצאה מכך גובר הקושי. איש לא מצפה מכם להיות גיבורים גדולים, לכן הפסיקו לצפות זאת מעצמכם. ואם בכל זאת האידיאל של סופרמן מניע אתכם, זיכרו, גם לגיבורים הגדולים היו עוזרים שייעצו, תמכו והשתתפו בנטל. הנטייה לתרגם את הפתגם "אם אין אני לי - מי לי?" לחובה להתמודד לבד, היא שגויה. עליכם לראות את המציאות כפי שהיא ולא כפי שהייתם רוצים שתהיה. העולם לא זקוק לגיבורי-על הוא זקוק לבני אדם!

3. תשובות אינן נוחתות מהשמיים, הן תולדה של תקשורת.
לא כל התשובות נמצאות בספרים או באינטרנט, לא כל הלקחים הופקו ונמצאים כעת בתרמיל הכלים שעל גבכם. גם אם תרמיל הכלים שלכם הוא מלא וכבד, ונדמה לכם כי אתם מומחים גדולים בעלי ניסיון וידע, הרי אין זה אומר שתמה הלמידה. החיים הם שיעור מתמשך ותשובות, גם אם הן כבר ידועות לכם, הרי שהן יכולות להשתנות עם הזמן. החיים דינאמיים, אל תיבנו חומה של ידע סביבכם! ברגע שאתם נועלים עצמכם מהסביבה, הרי שאתם מגבילים את הידע שלכם ולא מאפשרים יחסי גומלין של אהבה, תמיכה, עצה, נדיבות ותשומת לב. ברגע שאתם משתפים בתחושותיכם ומבקשים עזרה, הרי שהפוטנציאל לפיתרון גדל, שכן כעת אינכם לבד במערכה, צורף אליכם תרמיל כלים נוסף וייתכן ובו נמצאות עוד תשובות.
אנשים אחרים מהווים פרספקטיבה חשובה - הם יכולים לשפוך אור על תחומים שאינכם בקיאים בהם או להאיר זוויות חדשות שלא לקחתם בחשבון. בקשו את עצתם - הפחד שזה עשוי לבלבל אתכם לא שווה את העובדה כי זה עשוי דווקא להקל.

4. המירו משאלות לב למציאות.
ברגע שאתם מניחים בצד את משאלות הלב ורואים את המציאות כמצב נתון, הנפח שתפסה הבעיה אצלכם בראש יצטמצם. אם אינכם מסוגלים לבקש עזרה, הרי אין זה אומר שאינכם יכולים לקבל אותה אם מציעים לכם. אלה האמיצים שמושיטים אליכם יד, על אף שאתם חומה של מגננות והכחשות, הם אנשים שראוי שתסמכו עליהם.
עשו זאת בפשטות - הסכימו לקבל עזרה! רק אם תסכימו לקבל עזרה ממישהו המעוניין בטובתכם, תוכלו לבחון האם עזרה זו תורמת לכם ומפתחת בכם יחסי אמון.
ובאותה נשימה, יש הרבה מאוד אנשים שרוצים לעזור ולא תמיד יודעים אם ההצעה תתפרש בעיניכם כעלבון, אל תישבו בחיבוק ידיים ותמתינו להצעות מלמעלה, לפעמים כל מה שצריך זה להגיד "אני צריך אותך" והעזרה כבר שלך. 

5.התמודדו עם הפרדוקסים.
החשש שלכם מדחייה גורם לכם לדחות את החשש - כלומר, לא להתמודד איתו. התכחשות אינה פיתרון.
לבקש עזרה זה סימן של חוזק - רק אנשים חזקים יכולים להודות שהם אינם מושלמים ולהסתייע באחרים. לעומת זאת, לא לבקש עזרה זה סימן של חולשה - הוא יכול להצביע על חוסר כנות, חוסר יכולת התמודדות, חוסר מודעות ופחד.
על מנת לקבל עזרה עליכם להעניק עזרה - על מנת להיות ראויים לתשומת הלב, הפירגון והרצון הטוב, עליכם להפגין אותם כלפי אחרים. כאשר אתם רואים כמה טוב זה עושה להם, תוכלו ללמוד את ערכה של התרומה ההדדית ולבקש כזו גם לעצמכם.
לסמוך על אחרים כדי לסמוך על עצמכם - רק ביחסי תן-וקח עם האחר, תוכלו ללמוד מניעים, מניפולציות, תום לב וכוונות זדון. כאשר אתם מקיימים שלל מערכות חליפין, הרי שהאינטואיציות שלכם גדלות ואתם לומדים לסמוך עליהן. לסמוך על מערכת השיקולים שלכם, לסמוך על המניעים שלכם, לסמוך על היכולות שלכם.
 

6. עירכו סדרי עדיפויות.
לא כל בעיה ואתגר שתיאלצו להתמודד איתם יחייבו עזרה מאחרים, יש שיעורים שטוב ללמוד לבד ויש שיעורים שעדיף ורצוי ללמוד ביחד. עירכו סדרי עדיפויות של מיומניות וכישורים שאתם יכולים להפעיל לבד וכאלה שדורשים שיתוף.

7. החשיבו את עצמכם כראויים לעזרה.
אל תקטינו ותזלזלו בעצמכם, אל תתייחסו אל עצמכם ואל הבעיות שלכם בקלות-דעת, שכן ככה הם ייתפסו גם בעיני האחר. אל תתנצלו על המצב איתו אתם מתמודדים ועל העובדה שאתם מבקשים עזרה; לבעיות אין היררכיה ולכאב אין עוצמת ביקורת.
הזנחה רגשית ופיסית רק תחמיר את הבעיה ושום נכות אינה מצדיקה אפליה או השפלה, לכן הסירו את 'משקפי המסכן' שלכם וחידלו עם הביקורת העצמית. שיפוטיות היא האויב הגדול ביותר וכאשר אתם מחזיקים את המראה, הרי שההשתקפות יכולה להיות די מכוערת. תנו למישהו אחר להחזיק עבורכם את המראה, אם אינכם מסוגלים להוות משענת עבור עצמכם, תנו למישהו אחר לתמוך בכם. היו אמפטיים כלפי מה שאתם מרגישים וכלפי מה שאתם מתמודדים איתו. אל תזלזלו ואל תפחדו לבקש עזרה.
 

אייזיק ניוטון כתב:
"אם ראיתי קצת יותר בחיים זה רק בגלל שעמדתי על כתפם של ענקים"

הרשו לעצמכם להפגין חוזק ולבקש עזרה!