הסיכונים בטיסות ממושכות ואיך למנוע אותם

 כשאנחנו מתכוננים לטיסה, רובנו חושבים על הדרכון, על המזוודה, ועל השאלה אם השארנו מספיק זמן כדי לעבור את הבידוק הביטחוני בנתב"ג. הבריאות שלנו לרוב זוכה לפחות תשומת לב, במיוחד אם טסנו פעמים רבות ללא בעיה. עם זאת, מספר שעות במושב צפוף עלולות להיות לא נוחות, ומצבים רפואיים מסוימים דורשים קצת יותר תכנון.

זה לא אומר שהגיל צריך לשים סוף לתוכניות הטיול שלכם. רוב האנשים יכולים לטוס בבטחה, וסיבוכים רציניים הם נדירים. המפתח הוא להבין אילו אמצעי זהירות רלוונטיים עבורכם. מקרישי דם וכאבי מפרקים, דרך זמני נטילת תרופות ועד גרבי לחץ – הנה 10 דברים ששווה לשקול לפני העלייה למטוס:

1. ישיבה ממושכת עלולה להגביר את הסיכון לקרישי דם

טיסה ארוכה – למשל לארה"ב או למזרח הרחוק – נותנת לנו תירוץ מצוין לראות סרט או לסיים ספר, אבל הרגליים שלנו זקוקות מדי פעם לשינוי קצב. חוסר תנועה ממושך מאט את זרימת הדם בוורידי הרגליים ועלול לתרום לפקקת ורידים עמוקים (DVT). זהו קריש דם בווריד עמוק, לרוב ברגל. אם חלק ממנו ניתק ומגיע לריאות, הוא עלול לגרום לתסחיף ריאתי מסכן חיים. הסיכון הכללי הוא קטן, אך הוא הופך רלוונטי יותר בנסיעות שנמשכות מעל ארבע שעות. גיל מבוגר, היסטוריה של קרישי דם, ניתוח או פציעה לאחרונה, סרטן פעיל, מוגבלות בניידות, השמנת יתר, טיפול הורמונלי המכיל אסטרוגן והפרעות קרישה תורשתיות מגבירים את הסיכון. שילוב של מספר גורמים דורש תשומת לב מיוחדת. החשש קיים גם בנסיעות ארוכות ברכב, באוטובוס או ברכבת, אז זכרו לחשב גם את השעות בדרך לשדה התעופה וממנו. אם יש לכם היסטוריה של קרישי דם, התייעצו עם רופא המשפחה בקופת החולים לפני היציאה. תוכנית המניעה צריכה להתאים למצבכם הבריאותי ולאורך הנסיעה.

2. תנועות קטנות שוות את המאמץ
אתם לא צריכים שגרת אימונים של חדר כושר כדי לתת לרגליים שלכם קצת פעילות. כשזה בטוח ושלט חגירת החגורות כבוי, נסו לקום ולהתהלך כל שעה עד שעתיים. מושב מעבר (Aisle) יכול להקל על כך, במיוחד אם קשה לכם לטפס מעל נוסעים אחרים. בזמן הישיבה, הרימו את העקבים כשהאצבעות על הרצפה, ואז הרימו את האצבעות כשהעקבים למטה. תוכלו גם לכווץ ולשחרר בעדינות את שרירי התאומים (השוקיים). חזרו על תנועות אלו מדי פעם במקום להישאר חסרי תנועה לחלוטין במשך שעות. שמרו על נוחות, ופעלו בהתאם להגבלות שקיבלתם לאחר פציעה או ניתוח. אל תתחילו לקחת אספירין רק כדי למנוע קריש דם הקשור לטיסה. אם אתם כבר נוטלים אספירין או מדללי דם בשל מצב רפואי, המשיכו בתוכנית שנרשמה לכם אלא אם הרופא שינה אותה. חלק מהנוסעים בסיכון גבוה זקוקים לאמצעים נוספים, אך לקיחת תרופה על דעת עצמכם עלולה לגרום לנזק.

טיפ נוסף: מים הם לא תחליף לתזוזה. קל לשתות פחות מהרגיל בזמן טיסה, במיוחד כשרוצים להימנע מביקורים תכופים בתא השירותים הקטן. השאירו בקבוק מים בהישג יד ושתו באופן קבוע. עם זאת, הטענה הנפוצה לפיה שתייה מרובה מונעת קרישי דם בטיסות לא הוכחה מחקרית; השתייה לא מחליפה תנועה או תוכנית מניעה מהרופא. ההמלצה לשתות יותר צריכה לקחת בחשבון את ההיסטוריה הרפואית. אם קיבלתם הנחיה להגבלת נוזלים, פעלו לפיה ואל תכריחו את עצמכם לשתות. מטופלי דיאליזה צריכים לתכנן את הטיפול, התזונה וצריכת הנוזלים שלהם מראש. מומלץ להמעיט באלכוהול. הוא עלול לגרום לכם לישון ללא תנועה זמן רב יותר ועשוי ליצור אינטראקציה עם תרופות. טיסה היא לא הזמן לבדוק כיצד הגוף שלכם מגיב לשילובים לא מוכרים.

3. גרבי לחץ יכולים לעזור, אבל ההתאמה חשובה
גרבי לחץ נועדו לתמוך בזרימת הדם ברגליים, עם לחץ מדורג שהוא הגבוה ביותר סביב הקרסול. מחקרים מראים שהם מפחיתים DVT ללא תסמינים בטיסות ארוכות ויכולים להפחית נפיחות. עם זאת, המחקרים לא קובעים שהם מונעים בהכרח כל סיבוך קרישה חמור, והם אינם הכרחיים אוטומטית לכל נוסע בריא. טייץ הדוק או מחטבים לא בהכרח יספקו את אותה הגנה. אם גרבי לחץ מתאימים לכם, בקשו מאיש מקצוע רפואי להתאים לכם את המידה, האורך ועוצמת הלחץ הנכונים. חזק יותר הוא לא תמיד טוב יותר. שמרו על הבד חלק ואל תגלגלו את החלק העליון כלפי מטה, מה שעלול ליצור חסימת דם. הגרביים לא אמורים לגרום לכאב. אנשים עם מחלת עורקים פריפרית משמעותית (שמפחיתה את אספקת הדם לרגליים) זקוקים לייעוץ מומחה לפני השימוש. אם יש לכם תחושה ירודה, עור עדין או פצעים קיימים, בדקו את התאמתם מראש במקום לקנות זוג רנדומלי בדיוטי פרי בנתב"ג.

4. ישיבה צפופה עלולה להחמיר נוקשות מפרקים ושרירים כואבים
גב כואב או ברך נוקשה אולי אינם מסוכנים, אבל הם עלולים להרוס את היום הראשון של החופשה. הישארות בתנוחה אחת לאורך זמן יכולה להחמיר נוקשות, במיוחד אם יש לכם דלקת מפרקים. לחץ הנסיעה והמאמץ שבסחיבת המזוודות יכולים להוסיף לאי-הנוחות. בחרו מושב שנותן לכם מספיק מקום לשנות תנוחה כשמתאפשר. כרית תמיכה קטנה לגב יכולה לעזור, ומתיחות עדינות בישיבה שימושיות כשלא ניתן להתהלך. הימנעו מלהכריח מפרק כואב לזוז רק בגלל שקראתם שמתיחות זה דבר חיובי. חישבו גם על ההתנהלות בשדה התעופה. תאמו מראש שירותי סיוע או רכב תפעולי אם קשה לכם ללכת מרחקים ארוכים בטרמינל או לעמוד בתורים. בקשו עזרה בהרמת כבודת היד לתא העליון במקום להיאבק בכך, ושמרו את התרופות הקבועות בהישג יד. תכנון מותאם למגבלות ישאיר לכם יותר אנרגיה לדברים שאתם באמת רוצים לעשות כשתגיעו ליעד.

5. רמת חמצן נמוכה בתא הנוסעים לא עוזרת כשיש מחלות לב או ריאות
תאי הנוסעים מדוחסים, אך הלחץ בהם לרוב אינו שווה לזה שבגובה פני הים. לחץ נמוך יותר משמעותו פחות חמצן זמין בכל נשימה. נוסעים בריאים מתמודדים עם זה היטב, בעוד שאנשים עם מחלות לב, ריאות או אנמיה משמעותית עשויים להתקשות יותר. אם אתם סובלים מ-COPD, אי-ספיקת לב או מצב אחר המשפיע על הנשימה או זרימת הדם, בררו אם אתם זקוקים להערכה רפואית טרום-טיסה. יש נוסעים שזקוקים לתוספת חמצן במהלך הטיסה גם אם אינם משתמשים בו בבית. יש לתאם זאת מראש מול חברת התעופה, כולל אישור מחולל חמצן נייד וסוללות. התקף לב שאירע לאחרונה, החמרה באי-ספיקת לב או תעוקת חזה לא יציבה, דורשים התייעצות עם הרופא המטפל בשאלה האם ומתי מותר לטוס. אל תניחו ששחרור מבית החולים אומר אוטומטית שאתם מוכנים לטיסה לחו"ל.

6. כדורי שינה עלולים ליצור בעיות משל עצמם
המחשבה על שנת ישרים לאורך טיסה ארוכה היא ללא ספק מפתה. למרות זאת, כדור שינה או תרופה לאלרגיה שגורמת לנמנום אינם אביזר טיסה תמים, במיוחד עבור אדם מבוגר שכבר נוטל תרופות אחרות. שילוב תרופות יכול להגביר את הישנוניות ולהאט את זמני התגובה, ושימוש בכדורי שינה נקשר לסיכון מוגבר לנפילות בקרב מבוגרים. לזה יש משמעות רבה כשאתם צריכים לקום ממושבכם בתא נוסעים חשוך ולצעוד לכיוון השירותים. הימנעו מלשאול תרופה של נוסע אחר, לקחת מנה כפולה, או לשלב תרופת הרגעה עם אלכוהול. שאלו את הרופא או הרוקח אם התרופה הקבועה שלכם בטוחה לטיסה. לפעמים, כיסוי עיניים איכותי, תנוחת ישיבה נוחה ואוזניות מבטלות רעש יכולים להספיק כדי לעזור לכם לנוח. אם בכל זאת נרשמו לכם כדורי שינה, פעלו בדיוק לפי ההוראות.

7. שינויי לחץ עלולים לגרום ליותר מאוזניים סתומות
תחושת הלחץ באוזניים בזמן הנחיתה מתרחשת כאשר הלחץ באוזן התיכונה לא מצליח להשתוות לזה שבתא הנוסעים. פעולות כמו בליעה, פיהוק או לעיסת מסטיק יכולות לעזור. הצטננות קשה או דלקת אוזניים עלולות להחמיר את המצב, ואם הגודש חמור במיוחד, ייתכן שכדאי לשקול לדחות את הטיסה. אל תמהרו לקחת כדורים או ספריי נגד גודש. חלקם לא מתאימים לאנשים עם לחץ דם גבוה, מחלות לב או הפרעות קצב. התייעצו עם רוקח או עם רופא המשפחה לפני השימוש, במיוחד אם אתם נוטלים תרופות מרשם על בסיס יומי. גם ניתוחים שנערכו לאחרונה מצריכים אישור, שכן שינויי לחץ יכולים להשפיע על גז הכלוא בגוף (רלוונטי במיוחד לאחר הליכים בבטן, בחזה או בעיניים). אם ניתוח העיניים שלכם כלל החדרת בועת גז, אתם חייבים אישור מפורש מרופא העיניים כדי לטוס. העובדה שאתם מרגישים טוב לא מעידה על כך שהגז התפוגג לחלוטין.

דעו אילו תסמינים אסור להזניח

אל תפטרו נפיחות פתאומית, חום מקומי, אדמומיות או כאב לא מוסבר ברגל אחת, כתוצאה שגרתית של ישיבה ממושכת. אלו עלולים להיות סימנים ל-DVT ודורשים הערכה רפואית דחופה. לא ניתן להבדיל בוודאות בין קריש דם לבעיית שרירים רק לפי התחושה. קוצר נשימה פתאומי ולא מוסבר, כאבים בחזה, שיעול דמי או עילפון עלולים לאותת על תסחיף ריאתי או מצב חירום אחר. הזעיקו מיד את צוות האוויר אם אתם עדיין באוויר. לאחר הנחיתה, אל תחכו לתור רגיל אצל הרופא – התקשרו מיד למוקד מד"א (101) או פנו לחדר מיון. הישארו ערניים גם לאחר החופשה. רוב קרישי הדם הקשורים לטיסות מתרחשים בשבוע עד שבועיים שאחרי הטיסה, ולאו דווקא לפני שהמטוס נוחת. עדכנו את הרופא שחזרתם לאחרונה מטיסה.