כיצד המוח והרגש משפיעים על הדרך שבה אנחנו רבים?
לא תמיד ברור לנו מה עובר בראש שלנו בזמן שאנחנו רבים עם בן או בת הזוג, אך ד"ר ליאת יקיר מסוגלת לתת לנו הצצה לתוך המוח שעוזרת לגלות זאת. משום שריבים הם חלק בלתי נפרד מכל זוגיות או מערכת יחסים, יש למידע הזה חשיבות רבה וכוח להשפיע על איכות הקשר ויכולתו לשגשג לאורך זמן. אחרי שמבינים אותו, רואים את הריב באור אחר וגם מסוגלים להתנהל בצורה טובה יותר ופוגענית פחות לכל הצדדים. ד"ר יקיר היא חוקרת ומרצה המתמחה בשורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית, אז אין מוסמכת ממנה לחשוף בפניכם את העולם המרתק הזה, ויש לה עוד הרבה מה לשתף איתכם בסוף הכתבה…
למה בעצם אנחנו רבים?
ריבים הם חלק מחיי היומיום שלנו בהמון תחומים; בזוגיות, במקום העבודה, עם חברים ובתוך המשפחה. אין כמעט אדם שלא נקלע לריבים מידי פעם, ולמרות שכל ריב נראה אחרת, כמעט כולם מתנהלים באופן דומה מבחינת המוח שלנו. ריב הוא ברמה הבסיסית ביותר תוצר של מנגנון ההישרדות שהמין האנושי פיתח עוד משחר ההיסטוריה כדי להימנע מאיומים ולהתמודד איתם. ברגע שהמוח מזהה איום או פגיעה כתוצאה מהתנהגות של בן או בת הזוג, מופרשים הורמונים שמובילים אותנו לאחת משתי בחירות אפשריות. לפי ד"ר ליאת יקיר, האפשרויות האלה הן:
קיפאון, בריחה או לחימה (Fight, Fly or Freeze) - לפי האסטרטגיה הזו האפשרויות להתנהגות בזמן ריב הן; להילחם (Fight) ב"איום", זה הרגע שכל הרעל יוצא מאיתנו כלפי האדם השני; לברוח ממנו (Fly), נמנעים מהריב, מוכנים לספוג בכדי לפייס, דבר אשר יוצר תסכול ומרירות; או לקפוא בחוסר תגובה (Freeze), להתכנס בתוך עצמנו ולנתק את עצמנו מהרגשות.
פיוס וריצוי (Befriend And Tend) - האסטרטגיה השנייה, שואפת "לנטרל" את האיום באמצעות פעולה חיובית שמטרתה לשנות מצב שלילי.
למוח קשה מאוד "לשבור" את טווח הבחירה המצומצם הזה? משום שהוא מצוי תחת השפעת הורמונים ש"עוקפת" את פעילותו של החלק הרציונלי. ד"ר יקיר מסבירה ששמו של המצב הזה הוא "מחטף האמיגדלה", על שם האזור במוח שמעורב בוויסות הפעולה של המערכת ההורמונלית. במצב הזה אין כמעט מקום להיגיון בחשיבה שלנו, היכולת שלנו להביע אמפתיה יורדת משמעותית ואנחנו צריכים משהו, או מישהו, לפרוק עליו את הלחץ שאנו חווים…
מה המשמעות של ריב בקשר?
רוב הריבים במערכות יחסים יובילו לתגובת Fight, Fly or Freeze שתסתיים בלחימה, כאשר במקרים מסוימים קודמת לה תקופה של חוסר תקשורת (בריחה) או הסתגרות, חוסר פעולה ודיכאון (קיפאון). תפיסת האיום שלנו שיוצרת את הריב ומעוררת את מחטף האמיגדלה, עלולה להיות רגישה מאוד בעקבות יום קשה בעבודה או רצף של אירועים שליליים קטנים יחסית בזוגיות או בחיים בכלל. לכן זה ממש לא מקרי שבזמני מצב רוח רע הסיכוי לריב בזוגיות מזנק לשמיים.
בגלל הסיבות האלה רוב האנשים חושבים שריבים הם חלק שלילי של הקשר הזוגי, אך לפי ד"ר יקיר הם בעצם "מנגנון הרגעה" יעיל מאוד למוח למצבים של לחץ נפשי. היא ממשיכה ומסבירה ש"הריב מעיד על ביטחון בקשר ועל היכולת לאבד שליטה לפעמים, אך גם עשוי לסמן את הצורך שלנו בהרגעה על ידי בן הזוג". אם תחשבו על זה לרגע, יש בזוגיות מידה מסוימת של "חוזה" בין הצדדים שבמסגרתו כל צד מסוגל לבטא תסכולים על הקשר והחיים בכלל. חשוב כמובן להקפיד על ריסון ולא להפוך את בן או בת הזוג לשק החבטות שלכם באופן קבוע ולהבין כיצד ניתן לייעל את הריב - וגם כאן ד"ר יקיר באה לעזרתכם.
הכרת הרגשות ששולטים עלינו בזמן ריב יכולה לעזור לקשר
לטובה ולרעה, הריב והמוח מונעים על ידי הורמונים ורגשות. אפשר להסביר ריבים באופן ביולוגי ולטעון שהם "כלי" שהזוגיות מספקת לנו כדי לפרוק את המתח שהוביל להפרשת קורטיזול ("הורמון הלחץ"). במקביל גם עולה רמת האדרנלין שלנו, שבגללה יש התרגשות מסוימת בריב. באופן מפתיע, ברמה הביולוגית, לפעמים אנו רבים עם בן או בת הזוג גם כדי לחוות את האופוריה שיש בפיוס. הפיוס וההקלה של פריקת המתח הנפשי מובילים להפרשת אוקסיטוצין ("הורמון האהבה") ודופמין ("הורמון הריגוש"), המעניקים תחושת אופוריה וחיזוק הקשר. כדי להגיע ליעד הזה בשלום, כדאי להכיר כמה טיפים לריב נכון:
-
"האמיגדלה שלנו לא אוהבת לשמוע ביקורת והאשמות", אומרת ד"ר ליאת יקיר, לכן מומלץ למקד את הניסוחים שלכם בצרכים שלכם, לא בהאשמות, וגם להביע בקשות במקום לקבוע דרישות. שימוש בטיפ הזה עוזר להימנע מגירוי שמעורר רגשות של מבוכה ואשמה, וכך גם את תפיסת האיום של הצד השני.
-
הימנעו מ"ארבעת רעלני הריב" - לפי ג'ון גוטמן, פרופסור לפסיכולוגיה וחוקר ריבים מפורסם, ישנם 4 גורמים שהופכים ריב לרע ומזיק: ביקורת קשה - לא רק כלפי התנהגות בן או בת הזוג, אלא כלפיו באופן כולל. התעלמות - כאשר צד אחד נאטם ולא ניתן לתקשר איתו כי הוא מוצף רגשית או מסיבות דומות. מגננה - להבדיל מגישה של שיתוף פעולה והתמקדות בפתרון. בוז ולעג - כאשר אחד מהצדדים בריב לועג לצד השני ומאיר אותו באור מגוחך.
-
שעה וחצי גג, ובלי צעקות! לפי ד"ר יקיר: "אם כבר נכנסתם לריב, הכלל הראשון הוא - צאו לאחר שעה וחצי מהריב. אל תמשכו את הריב מעבר לכך ואל תיעלמו אחד לשני ליום או יומיים". מבחינת טון הדיבור, היא מסבירה שזה טבעי שהקול עולה, אך גם אם זה קורה יש להימנע מגידופים ומאמירות קשות. במקביל זכרו לשמור על תקשורת מקרבת ללא האשמות או ביקורת קשה, שמובילה כאמור ל"מחטף אמיגדלה".
הכירו לעומק את הקשר בין המוח, הרגש וקבלת החלטות
ביום שישי בבוקר 15.7.22, ייערך כנס "נפלאות התבונה" בהשתתפות ד"ר ליאת יקיר ופרופסור ידידיה גפני, שיעניקו 2 הרצאות מרתקות על הדרכים והמנגנונים שבאמצעותם המוח והרגש משפיעים על קבלת ההחלטות שלנו והדרך שבה אנחנו רואים את המציאות ומגיבים לה. בהרצאות החשובות הללו יסבירו פרופ' גפני וד"ר יקיר, כיצד ההבנה של המנגנונים הללו יכולה לגרום לנו לבצע בחירות והחלטות בצורה הרבה יותר טובה ויעניקו כלים פרקטיים שיעזרו לכם לשפר ולקדם את עצמכם בכל תחומי החיים, כגון חיי הזוגיות והמשפחה, התנהלות בעולם העסקים ובמקום העבודה, המצב הכלכלי, חיי החברה שלכם ועוד...
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: