נושא משך זמן ההגנה שמספקים חיסוני חברות פייזר ומודרנה נגד נגיף הקורונה הוא כיום עניין בעל חשיבות גדולה מאוד ברחבי העולם, ובפרט בישראל שהייתה מהמדינות הראשונות להגיע לאחוז מחוסנים גבוה בקרב קבוצות הסיכון. במקביל, אנו גם המדינה הראשונה שבה קיים דיון רציני סביב שאלת הצורך במנת חיסון שלישית ומשתי הסיבות האלה חשוב מאוד שתכירו את המחקר הבא שנציג בפניכם וגם את כמה מההתפתחויות האחרונות בזירת המוטציות השונות של הנגיף שתוקפות מקומות שונים ברחבי העולם.
ממצאים מעודדים בנוגע למשך ההגנה שמספקים חיסוני הקורונה
נתחיל בחדשות הטובות, לפי מחקר שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בארה"ב, ההגנה שמספקים חיסוני פייזר ומודרנה נגד נגיף הקורונה היא ארוכת שנים. יתרה מכך, אנשים אשר חלו במחלה וקיבלו 2 מנות חיסון עשויים אף להיות מוגנים לכל חייהם. לפי מסקנות המחקר זריקות חיזוק של מנת חיסון שלישית לא יהיו נחוצות עבור האוכלוסייה הכללית, אך המדענים שערכו אותו מסייגים את הקביעה בכך שלא יצוצו זנים חדשים ומסוכנים יותר של הנגיף. לפני שנבחן את הסכנות האפשריות בזירה הזאת, בואו נבין מה בדיוק אפשר ללמוד מהמחקר.
כ-50 נחקרים השתתפו במחקר של אוניברסיטת וושינגטון וסיפקו דגימות תאים מתוך קשרי הלימפה שלהם, בעזרתן ניתן היה לראות כיצד הגוף ומערכת החיסון מגיבים לקבלת 2 מנות חיסון של פייזר או מודרנה. קשרי הלימפה, אשר מכונים גם בלוטות לימפה, הם חלק ממערכת החיסון שמפוזר בכל רחבי הגוף ומבצע סינון של פתוגנים (חומרים מחוללי מחלות) מהנוזל החוץ תאי מהרקמות ומהאיברים שבגוף. ניתוח הדגימות האלו הצביע על כך שתאי מערכת החיסון בקשרי הלימפה "מתאמנים" על התגוננות בפני נגיף הקורונה אפילו 15 שבועות ממועד קבלת מנת החיסון הראשונה.
"העובדה שראינו תגובות שכאלה אחרי כמעט 4 חודשים ממועד החיסון היא סימן טוב מאוד" כך אמר ד"ר עלי אלאבדי, אימונולוג שהיה ממובילי המחקר. לרוב, התגובות החיסוניות שנצפו מגיעות לשיאן ומתחילות לדעוך אחרי שבוע עד שבועיים, אך זה לא המצב בחיסוני mRNA כמו אלו שנבדקו. עורכי המחקר מדגישים שחלק מהסיבה שהם לא בדקו את החיסונים של חברות כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון ואחרות, היא שהם אינם מבוססים על הטכנולוגיה הזאת ולכן הם בספק בנוגע לכך שהם יכולים לספק הגנה מתמשכת לאותו אורך זמן.
מדוע בכל זאת יש ספק בקשר ליעילות חיסוני הקורונה לאורך זמן?
למרות שהמחקר הזה מעודד מאוד, בתקופה הנוכחית - אמצע יולי 2021 - נערכים מחקרים רבים במדינות שונות לבחינת יעילות החיסונים לאורך זמן, כולל גם כאן בישראל, והמסקנות קצת מבלבלות. קיימים נתונים סותרים בנוגע ליעילות החיסונים, במיוחד כנגד זן (וריאנט) הדלתא - עליו ודאי שמעתם לא מעט בזמן האחרון. בקנדה למשל נערך מחקר אשר סיפק נתונים חיוביים בדומה לזה שהוצג בחלק הקודם של הכתבה, אך משרד הבריאות בישראל הציג בעבר נתונים לפיהם יכולת החיסון למניעת הדבקה יורדת ל-64%. גם לפי ההערכות מעלות החשש האלו, עדיין צוין ששיעור ההגנה שלו ממחלה קשה נותר גבוה ועומד על כ-93%.
לפי ד"ר אלאבדי ועמיתיו, המפתח למצב שבו החיסון שומר על יעילותו לאורך זמן תלוי ביכולת של קהילות בכל העולם לעצור את התפשטות הנגיף בשטחן ולהתחסן כדי למנוע התפתחות מוטציות נוספות שיכולות להיות עמידות בפניו. "וירוסים לא יכולים לעבור מוטציות אם הם לא מתרבים" אמר בהקשר זה ד"ר אנתוני פאוצ'י, מראשי כוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה בארה"ב. לדבריו, ככל שעוד ועוד אנשים נדבקים במחלה משום שלא התחסנו או לא פעלו על פי הנחיות הממשל שלהם - כך גובר הסיכון להתפתחות מוטציות מסוכנות נוספות, כמו זן הדלתא. למרבה הצער עושה רושם שממש בימים אלו מתפתחת בדרום אמריקה מוטציה שכזו.
מה ידוע על זן למדא של הקורונה?
בזמן שבישראל, ארה"ב ומדינות נוספות מתמודדים האזרחים עם אחוז הולך וגדל של חולי קורונה אשר חלו בעקבות זן הדלתא המדבק, ארגון הבריאות העולמי קבע שווריאנט C.37, המכונה גם זן למדא, הוא מוטציית קורונה בעלת סיכוי גבוה להפוך לאיום נרחב. המספרים עוד לא מצביעים על סכנה ברורה ורחבת היקף כמו זה שגרם הדלתא, אך כבר כיום ישנם מספר נתונים שמעידים על כך שאי אפשר להתעלם ממנו. הלמדא זוהה לראשונה בפרו בדצמבר 2020 ומאז התקבלו דיווחים על כך שהוא התפשט ל-30 מדינות ואולי אף יותר. נכון לאפריל 2021, כ-81% ממקרי הקורונה בפרו קושרו לזן הזה ובצ'ילה כשליש מהחולים החדשים במדינה בתקופה האחרונה נדבקו בו. נכון לעכשיו אין מספיק ראיות מחקריות כדי לקבוע האם מדובר בזן תוקפני ומסוכן יותר מאלו שאיתם התמודדנו עד עתה, אך מחקרים ראשוניים מראים שהוא עמיד בפני חיסון הקורונה הסיני CoronaVac.
כאן בארץ כבר אותרו עשרות מקרים של חולי קורונה מזן למדא, אך לפי מומחים ישראליים נוגדנים של אנשים מחוסנים יעילים נגדו ב-60%-70%. הסיבה למספרים האלו היא ככל הנראה שינויים שנגרמו בעקבות מוטציות לחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה, שבעזרתם הוא נקשר וחודר לתאים מארחים - ושנגדם עוצבו ופותחו חיסוני פייזר ומודרנה. דבר אחד שברור לכולם הוא שלמדא לא יהיה זן הקורונה האחרון שיתפשט באופן נרחב, ושאת יעילות החיסונים הקיימים כיום כנגדו יהיה צורך לבחון באופן מקיף. אפשר לפחות להיות מעודדים מכך שבקשר לזן הדלתא יעילות חיסוני הקורונה היא ככל הנראה גבוהה ומתמשכת, ושעולם המדע והרפואה מספק לנו כלים יעילים למאבק בהמשך התפשטות הנגיף ומניעת הדבקות המוניות בווריאנט הלמדא ודומיו, שעימם ככל הנראה נתמודד לעוד זמן רב.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: