אי אפשר להכחיש את ההשפעה העצומה שהייתה להתפרצות נגיף הקורונה על החיים שלנו, ולמרות שנכון לעכשיו קשה להגיד מתי נחזור לשגרה, אפשר ללמוד מהאירועים האחרונים לקח חשוב מאוד. איש הכלכלה וטייס חיל האוויר לשעבר יוסי אש פרסם בעמוד הפייסבוק שלו קטע מרגש שמסביר את הלקח הזה לעומק, ומראה לנו כמה החיים שלנו יכולים להיות קלים יותר אם רק נאמץ אותו, גם אם באופן חלקי. למרבה ההפתעה המסר שלו לא קשור להיגיינה אישית, לשמירה על ריחוק חברתי או אפילו על תפקוד מערכת הבריאות, אלא למשהו הרבה יותר אישי ובעל משמעות...
נשיא ארצות הברית, שכבר שלוש שנים רב עם כל העולם, וגרם למלחמת סחר מיותרת, קיבל נוק אאוט מסיני אחד שאכל עטלף, שמפיל את כל הכלכלה האמריקאית (והעולמית) לקרשים.
קצת צניעות... כמה מאמצים עשינו כדי שהחור באוזון לא יגדל, והנה בא סיני אחד רעב, והשבית את כל התעשייה העולמית, את כל המטוסים ואת רוב המכוניות שלא פולטות כבר פחמן, כי כולם בבידוד או עובדים מהבית ... ורק אלוהים מציץ דרך החור באוזון שהולך ונסגר, ומחייך לעצמו בסיפוק. הנה שוב לימדתי אותם שיעור חשוב...
קצת צניעות, רבותי, קצת צניעות. זמר מפורסם התחתן השבוע, וראה זה פלא: במקום להזמין 1800 איש, ולהוציא 3 מיליון שקלים על החתונה, הוא ראה שזה עובד מצוין גם עם 100 מוזמנים. ואולי זה הזמן להפסיק גם את המירוץ המטורף של הבת מצוות בעשרות אלפי שקלים, ואת ימי ההולדת באלפי שקלים.
ומה איתנו? כמה קיטרנו על החבילות שלא מגיעות מעלי אקספרס, ועכשיו, כשחרב הפיטורים מתנפנפת מעל ראשינו, לא נעים להודות אילו שטויות מיותרות קנינו שם.
קצת צניעות, רבותי, קצת צניעות... רק לפני שבוע החזרנו למלצר בבית הקפה את הקפוצ'ינו, כי הקצף לא היה מספיק סמיך, או כי הזכוכית בכוס שהוגשה לנו לא הייתה מספיק דקה... והיום? רק תתנו לי ללכת לבית קפה, אפילו קפה בוץ בכוס חד פעמית אני לוקח בלי שאלות.
ופתאום, זה כבר לא חשוב אם נייר הטואלט יהיה עם שתי שכבות או שלוש. לוקחים את מה שנשאר על המדף ואומרים תודה.
קצת צניעות, זה מה שהטבע החליט ללמד אותנו, וקצת פרופורציות.
רק לפני שבוע כמעט הייתה פה מלחמת אחים, ועכשיו אפילו הפגנה אסור לעשות כמו שצריך. 100 מפגינים בכיכר מלכי ישראל? העטלף הסיני מת מצחוק... ואולי גם רומז לנו על מה חשוב באמת.
ולחשוב שטייסי אל על היו בסכסוך מתמשך עם ההנהלה, כבר שנים. ופתאום, תוך חודש, כבר אין על מה להתווכח. ומי עשה את זה? כמה אירוני, עכבר עם כנפיים. ואולי הוא יכניס לפרופורציות את כל סכסוכי העבודה והשביתות והמלחמות בין וועדי העובדים וההנהלות, ובפעם הבאה, כשאתם הולכים לפוצץ משא ומתן, תשימו על השולחן דגם של עטלף, ותחזרו לדבר.
השבוע גזמתי את עץ הקלמנטינות שלי. ככה זה בטבע, בשביל צמיחה צריך לנקות את הענפים הישנים, לדלל, לוודא שקרני השמש יגיעו לכל הענפים. לטבע חוקים משלו. וכשגזמתי, חשבתי שאולי עברנו קצת את הגבול, ומישהו רומז לנו לקחת צעד אחורה. וגם חשבתי, תוך כדי גיזום, שהמילה "הגזמה" והמילה "גיזום" הם מאותו השורש. וחבל רק שכל כך הרבה אנשים נפגעים, והתפקיד שלנו יהיה לוודא שהעולם ינצל את המשבר לפריחה מחודשת, ובריאה יותר.
ולעטלף נאמר, שאולי ניצחת ניצחון זמני, וכפית עלינו מחיר יקר, אבל שחמט לא יהיה כאן, ואנחנו נמצא תרופה, וננצח אותך בגדול. בסוף, אתה רק עכבר מכוער עם כנפיים.
אפילוג
כמה זה לא מקרי שדווקא בפרשת השבוע, פרשת כי תשא, מסופר על עגל הזהב, וכמה זה לא מפתיע פתאום לקרוא, שהעונש שאלוהים נתן בעקבות הסגידה לעגל הזהב היה דווקא מגיפה ("וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל ..." שמות לב' 35)
שבת שלום והרבה בריאות
יוסי
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: