סמל אביעד עקירב ז"ל

אביעד, בן גילה ועזרא. נולד בעפולה ביום י"א בשבט תשמ"ב (4.2.1982).

בחודש אוגוסט 2000 התגייס אביעד לצה"ל ושירת כמדריך ספורט בבסיס הטירונים של חטיבת הנח"ל בתל ערד.

ביום י"ג באייר תשס"ב (24.4.2002) נפל אביעד בעת מילוי תפקידו.

אביעד היה בן 8 כאשר התבשר על נפילת אחיו הגדול, עמית בצבא. אביעד היה ספורטאי, שיחק בנבחרת הנוער בכדורסל בעפולה.

כאשר התגייס לצבא עבר קורס מד"סים בוינגייט ושירת כמדריך כושר קרבי בבא"ח הנח"ל.

בזמן אימון עם טירונים אביעד הרגיש סחרחורת ונדם לנצח!!!

כל כך מתגעגעים, אוהבים וחושבים עליכם יום יום ילדינו היקרים.
 

בן גילה ועזרא. נולד בעפולה ביום י"א בשבט תשמ"ב (4.2.1982), אח צעיר ויפהפה לעמית ולאסף, שמלידתו זכה לאהבה ופינוקים רבים מכל בני המשפחה. אחיו עמית העניק לו את הכינוי 'פרוגי'.

אביעד החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'יזרעאל' בעפולה, וכבר מגיל צעיר בלט כילד נבון ומיוחד. כשהוריו רכשו מחשב חדש, היה זה אביעד שקרא את הוראות ההפעלה באנגלית והדריך את אביו בצעדיו הראשונים בעבודה עם המחשב.

ביום 11.7.1990 נהרג אחיו הבכור, עמית, ששירת בצנחנים, בעת מילוי תפקידו. אביעד היה אז בחופשת הקיץ בתום כיתה ב'. כשחזר לבית-הספר לכיתה ג' סיפרה המחנכת לתלמידי הכיתה על האסון שפקד את המשפחה, ואביעד קרא בפני כל ילדי הכיתה מתוך החוברת שהוציאה המשפחה לזכר עמית, שכונסו בה שירים שכתב עמית ודברים לזיכרו. לאחר ההקראה נתן אביעד את החוברת למורתו, למזכרת ודמעה זלגה על לחיו.

באותה השנה, בכיתה ג', החליט אביעד, בעידודם של אימו ואחיו, להירשם לקבוצת הכדורסל של 'הפועל עפולה'. עד מהרה הפך לשחקן בולט ומצטיין. אביעד שיחק בקבוצה ברציפות עד גיל 17, כשאמו מלווה אותו לכל הנסיעות והמשחקים ומכינה סנדוויצ'ים לכל הקבוצה.

את לימודיו התיכוניים עשה אביעד בבית-הספר 'בן גוריון' בעפולה. במהלך השנים רכש אביעד לעצמו ידידים רבים, ובבגרותו גם חברות רבות, וכולם היו בני-בית בבית המשפחה.

בחודש אוגוסט 2000 התגייס אביעד לצה"ל. תחילה ביקש ללכת בדרכי אחיו עמית ולשרת בצנחנים, אך מתוך רגישות והתחשבות בהוריו שינה כיוון ויצא לקורס מדריכי ספורט ב'מכון וינגייט'. אביעד, שכשחקן כדורסל עסק בספורט באופן קבוע, עבר את הקורס בקלות ושובץ לשרת כמדריך ספורט בבסיס הטירונים של חטיבת הנח"ל בתל ערד. בהסכמת בני המשפחה בחר אביעד שלא לשרת קרוב לבית, כפי שהוצע לו, וזאת מתוך רצון לעשות שירות משמעותי ולתרום ככל הניתן.

ביחידה ששירת בה אביעד עמדו מהר מאוד על יכולותיו ומסירותו, והוא מונה למדריך ספורט של טירוני הסיירת והיחידות המיוחדות. הטירונים העריצו את אביעד, שנהג תמיד להקשיב להם ולהתעניין בהם, וכשאחד החניכים התקשה לסיים את המסלול הוא התעקש שינסה שוב ושוב, ואף רץ יחד איתו עד קו הסיום.

ביום י"ג באייר תשס"ב (24.4.2002) נפל אביעד בעת מילוי תפקידו. בתום אימון שהעביר בחדר הכושר בבסיס הטירונים של חטיבת הנח"ל הוא התמוטט. כל הניסיונות להצילו לא צלחו ומשפחת עקירב איבדה בן נוסף במהלך שירותו הצבאי.

בן עשרים היה אביעד בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בעפולה. הותיר אחריו הורים ואח. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל.

ספד לאביעד מפקד היחידה: "גם ברגעים קשים, כשהכל היו שפופי גב, דאג אביעד לזרוק בדיחה, להמעיט בערך הבעיה, להדביק את הסובבים אותו בחיוך. נזכור אותו כפי שהיה, מדריך כושר מעולה, חייכן בלתי נלאה, אוהב את החיים."

עזרא, אביהם של עמית ואביעד, כותב להם: "מבין כל הדמויות המאשימות מופיעות פתאום דמויותיהם של בני, עמית ואביעד. עם החיוך השובב והחן שאין לעמוד בפניו, ובקול מרגיע הם דורשים: 'הביתה לך, אנו מבטיחים עוד ניפגש'. ידי הושטתי לחבקכם בני, אבל ידי אחזו רק את הריק."

מנציחים: גילה ועזרא עקירב.