ראשי > טכנולוגיה > מדע וטכנולוגיה

האינטרנט של הדברים

מאת: שי קוריצקי

גודל גופן:

א א

אתם נוסעים הביתה ותקועים בפקקים, היה יום ארוך ואתם מתים להגיע הביתה ולהתרחץ. אתם עוצרים בצד ומושיטים יד לפלאפון שלכם, בכמה הקשות אתם מתחברים למערכת הביתית שלכם, ומורים לדוד להידלק, למזגן להתחיל לחמם את הבית, לטלוויזיה לחפש ערוץ המציג חדשות ולאורות בכניסה להאיר. לאחר כמה שניות מחשבה אתם גם מורים לקומקום החשמלי להרתיח מים לקפה, ומבקשים מהמקרר להזמין עוד חלב מהסופר השכונתי. עם חיוך על הפנים, אתם חוזרים אל המסלול, רגועים בידיעה שבית חמים, מואר ומזמין מחכה לכם עם מקלחת חמה.

רבות נאמר על הטכנולוגיה המתקדמת של הסמארטפונים שלנו. מה שנראה לנו כמו מדע בדיוני רק לפני עשרים שנה, עתה, קורם עור וגידים - כל אחד מאתנו הנושא מכשיר המסוגל ליצור קשר עם כל אחד אחר מכמעט כל מקום בעולם. ולא רק לשוחח, גם לשלוח תמונות, וסרטונים, לנהל שיחות וידאו, לפרסם דברים במגוון של רשתות חברתיות, לשחק משחקים משוכללים, להאזין למוסיקה, לראות סרטים - והרשימה הולכת ומתארכת מדי יום, כאשר מספר האפליקציות השונות בהן משתמשים הטלפונים הניידים כבר מזמן עבר את המיליונים.

אז מהו הצעד הבא באבולוציית המכשיר המשומש ביותר? מה צופן העתיד לסמארטפונים שלנו ולאינטרנט בכלל?

העתיד, מסכימים מומחי טכנולוגיה רבים, הוא האינטרנט של הדברים.

האינטרנט של הדברים הוא תיאור פשוט לרעיון מורכב. זהו עתיד בו הטלפונים והמחשבים שלנו לא ישמשו רק לתקשורת, צילום ומשחקים, אלא יתחילו לשלוט בשאר החפצים בחיינו מכל מקום שנחפוץ.

מתי כל זה יקרה? הרבה יותר מוקדם משאתם חושבים. חברות רבות משקיעות עכשיו באינטרנט של הדברים, וסיסקו, אחת מחברות התוכנה והתקשורת הגדולות בעולם, צופה שעד 2020, השוק של אינטרנט הדברים יהיה שווה כ-14 טריליון דולרים, ולא פחות מ-50 מיליארד (!) התקנים שונים, כמו מכשירי חשמל, שבבים וכדומה, יהיו מחוברים לאינטרנט אף הם. זהו צפי מפתיע, במיוחד משום שאנו מדברים על עתיד שיתרחש בעוד מספר שנים בודדות בלבד.

מומחים צופים יתרון נוסף בפיתוח של אינטרנט הדברים, והוא פתיחת מגזר תעסוקתי ענק, אשר יעסיק מיליוני אנשים בפיתוח, התקנה ותחזוק המערכת הטכנולוגית החדשה הזו.

לדוגמא, גוגל הודיעה לא מזמן כי היא מפתחת מערכת חדשה ושמה Android@home, שתאפשר לבעלי סמארטפונים לשלוט על מכשירים חשמליים והתקנים ביתיים דרך הטלפון שלהם. האפשרויות הן בלתי מוגבלות.

לא סתם פרשנו בפניכם עתיד בו אתם מורים לבית להדליק את הדוד לפני שהגעתם הביתה, להדליק אורות, להדליק את הטלוויזיה על ערוץ מסוים, ולהרתיח לכם מים בקומקום לקפה. תוכלו להורות לדלת הכניסה להיפתח בפני אורחים שהגיעו לפניכם, או להינעל בעצמה, אם שכחתם לנעול אותה כשעזבתם. תוכלו לכבות אורות ומכשירי חשמל בלחיצת כפתור.

זה אולי נשמע בדיוני, אך רוב המומחים סבורים שמהפכת אינטרנט הדברים היא ממש מעבר לפינה, ובעוד עשור, רוב הבתים המודרניים יצוידו במערכות שכאלה, הנשלטות דרך אפליקציות.

ההישג הזה מתאפשר משום שבימינו, אנו מסוגלים לפתח שבבים כה קטנים, עד שעוביים מגיע לכמה שערות בודדות בלבד. שבבים אלה יכולים לשבת על כל מכשיר חשמלי בלי להפריע לפעולתו, וכל תפקידם יהיה לקבל מכם הוראות ולהעביר אותם למכשיר. הם יהיו זעירים והכי חשוב - זולים.

אינטרנט הדברים לא עוצר בבית. מה עם מערכת ההשקיה של הגינה שלכם? מה עם מערכת ההשקיה של חקלאים? גם את אלה תוכלו להפעיל מרחוק ולבקש שיתחילו או יעצרו את ההשקיה, מכל מקום שתימצאו. חקלאים יוכלו 'לשתול' שבבים באדמה שלהם שישדרו לטלפון שלהם מידע על רמת החומציות, הפוריות והמוכנות של האדמה לשתילה בזמן אמת. שבבים יוכלו לחפש ולאתר טפילים, מחלות ובעיות אחרות הפוגעות ביבולים.

גם על הרכב תוכלו לשלוט מרחוק; להורות לו לצאת מהחניה או להפעיל את המזגן מראש כך שיהיה נעים וקריר (או נעים וחמים) כשתיכנסו אליו. תוכלו לכוון את הרדיו על התחנה האהובה עליכם, ולחשב את המסלול אל היעד שברצונכם להגיע אליו.

על אף שפיתוחים כאלה יקלו על החיים ויוסיפו לנוחיותנו, הרי שהפיתוחים הכי חשובים בתחום 'אינטרנט של הדברים' יהיו ללא ספק בתחום הרפואה.

הנה סיטואציה לדוגמא: עברתם ניתוח קשה, והתאוששות ארוכה לפניכם. אתם הולכים הביתה והרופא אומר: "אם משהו קורה, התקשרו אלי מיד."

אך זה לא פשוט לזהות סימנים שמשהו מסוכן מתרחש, ואז לתפוס את הרופא, לקבל ייעוץ, ולהחליט לבוא לבית החולים. כל זה דורש זמן שלחולה אולי אין, במיוחד במקרים של התקף לב.

האינטרנט של הדברים מציע פתרון טוב יותר. שבב זעיר מוזרק לגופכם, ועוקב אחר סימנים למחלה או להידרדרות במצבכם. כאשר השבב מזהה בעיה, הוא מעדכן את הרופא בזמן אמת וגם שולח לו מידע ספציפי לגבי הבעיה. לא רק שהרופא מעודכן יותר מהר מכפי שהייתם יכולים להודיע לו, אלא שהוא גם מסתמך על מידע אמיתי ולא על תיאור מעורפל שלכם. הוא יודע בדיוק מה קורה לכם ויכול ליצור קשר מיידי או אפילו לשלוח אמבולנס אם זהו מקרה חירום. השבב יכול גם להזעיק בני משפחה לעזרתכם במקרה של פציעה, או בעצמו להזעיק אמבולנס למיקומכם, בעוד הוא מספק לו הוראות הגעה.

ולא רק במקרי חירום, אלא גם בבריאות השוטפת שלנו יום יום. מי שיהיה מוכן להזריק שבבים (כמעט מיקרוסקופיים) לגופו ולהוריד את האפליקציה הנכונה, יהיה מסוגל לעקוב אחר בריאותו היום-יומית. אפליקציות סלולריות יציעו לכם את האפשרות לעקוב אחר מצב לחץ הדם שלכם או רמת הסוכר בדם, הן יודיעו לכם אם חסרים לכם ויטמינים או חומרים תזונתיים חיוניים אחרים, יציעו לכם פתרונות לטיפול בבעיה ויעדכנו אתכם כשגופכם שב למצב אופטימלי.

שבבים אחרים יתריעו בפני התפתחות מחלות; מעששת ועד סרטן, מה שעשוי בהחלט להציל את חייכם על ידי גילוי מוקדם של המחלה.

זה אולי נשמע טרחני, אבל מעקב וידע בזמן אמת על מה חסר לכם ומה הגוף שלכם צריך יכולים להוסיף שנים לחייכם, ולדברי מספר מומחים, אף עשורים.

אבל שלא תחשבו שרק יתרונות צפויים בעתיד שכזה, כל טכנולוגיה חדשה גם מביאה איתה סיכונים.

הסיכון הגדול ביותר, מזהירים המומחים, הוא טרוריזם היוצר כאוס. לא על ידי פיצוצים ויריות, אלא על ידי פריצה לאפליקציות שבמכשירים הסלולריים שלנו, או לשבבים הנמצאים בגופנו, במכונית שלנו או בביתנו, וזריעת הרס ומידע מטעה. כך יוכלו האקרים מסוימים לשתול מידע כוזב על בריאותנו, להורות לשבבים להתעלם ממחלות, להורות למכונית שלנו לעצור באמצע כביש מהיר או

להפעיל את כל המכשירים החשמליים בשכונה בבת אחת עד שייווצר נתך במערכת החשמל. האקרים מוכשרים יוכלו אף להתחקות אחר מיקומנו, מה שמקל על חטיפות והתנקשויות.

סכנה נוספת היא הסתמכות יתר על המידע שאנו מקבלים דרך האפליקציות הללו, עד שנתעלם מאיתותים ישירים ששולח לנו גופנו. כך למשל, יש לקחת בחשבון שאפליקציות ושבבים עשויים להתקלקל, ואם נסמוך על הטכנולוגיה בעיניים עצומות ונתעלם מבעיות שהשבב אולי לא זיהה, התוצאה עלולה להיות טרגית.

למרות הסיכונים, האינטרנט של הדברים פותח דלת למגוון עצום ובלתי מוגבל של אפשרויות העשויות להקל על חיינו, לשפר את התפוקה שלנו וחשוב מכל - לשמור על בריאותנו. העתיד מגיע, ונותר רק לחכות ולראות איך חיינו יראו לאחר שנכניס אליהם גם את אינטרנט הדברים.

מקור תמונות: freedigitalphotos.net / KROMKRATHOG, graur razvan ionut, africa, chanpipat, Stuart Miles, adamr

שתף כתבה