print header

לזכור מליון וחצי ילדים

מאת: תרי וינברג
פסיכותרפיסטית, מגשרת ומנחת קבוצות

כמדי שנה, בחלוף אווירת השמחה והעליצות של חג האביב, נערכים הורים ואנשי חינוך בכובד ראש לקראת יום השואה המתקרב, ומתלבטים האם וכיצד לחשוף את הילדים לתכנים הקשים של יום זה. הדילמה הטבעית היא בין הצורך לזכור ולא לשכוח, לבין הרצון לשמור, ולו עוד לרגע קט, על נפשם הרכה של הילדים מסיפורי הזוועה שהתרחשו בזמן השואה.

מיליון וחצי מתוך ששה מיליון יהודים שנרצחו בשואה היו ילדים. ילדים רכים בני שנה, ושש, ותשע, ועשר, ששיחקו בארגז החול, שציירו ציורים, שחלמו חלומות, שאהבו ממתקים, ששיחקו עם חבריהם בגינה ושהאמינו במלוא התום כי הוריהם יוכלו תמיד להגן עליהם וכי העולם שסביבם מיטיב ומגונן.

הכאב הגדול הכרוך בחשיפת ילדינו לסיפורי השואה נובע בין השאר מהזמן הקצר שעבר, ומהיותה של הטראומה טרייה ומוחשית. הזכרון המשפחתי והלאומי כולל סיפורים אישיים של קורבנות מקרבה ראשונה הנחשפים אלינו דרך תמונות, שירים, סיפורים וציורים ומקשה על יכולתנו להיות בתפקיד של "מעביר המורשת" כפי שאנו עושים ביתר קלות כשאנו מספרים לילדינו על מעשיהם של המן הרשע, פרעה, אנטיוכוס ושאר צוררי היהודים.

שואה ילדים יהודיים, אושוויץ 1945

בקלות רבה אנו יכולים להזדהות עם הדמויות המביטות בנו מן הסיפורים והתמונות ולחוש את כאבם ואבדנם, דבר המעורר בנו לעיתים גם פחד וחרדה מפני האפשרות שבמוקדם או במאוחר ההסטוריה תחזור על עצמה.

הפחד העמום המקנן בכל אחד מאיתנו, מצורר בן זמננו אשר זומם במחשכי מוחו הקודח שואה נוספת, מאיים עלינו ביתר שאת כהורים, וחושף אותנו לפחדים העמוקים ביותר כי אולי ביום מן הימים גם אנו לא נוכל למלא את תפקידנו ולהגן על צאצאינו. חרדות אלו דוחפות אותנו לעיתים לרצות להתעטף במעטה האפילה ולא לדבר בגלוי על שארע, ובכך לדחוק מחשבות מאיימות אלו.

הקירבה הכרונולוגית לתקופת השואה, מאיימת ככל שתהיה, היא זאת שמאפשרת לנו להעביר לילדינו מסרים בדרך הטבעית והנוגעת ביותר; דרך הסיפור האישי, האינטימי של הילד הבודד, סיפור אחד מני רבים, אנו יכולים לחשוף אט אט את תמונת התקופה שעבורנו היום נראית כמקשה אחת של סבל בלתי נגמר, אולם עבור הילדים שחיו אז – היו הוויה מצטברת של יום יום בה למדו, התחברו, כאבו, שמחו והתעצבו. 

הסיפור האינטימי של הילד הבודד הופך את מיתוס ה"שישה מיליון" לסיפור אותו הילד יכול לעכל, ובאמצעות חשיפת חיי היום יום לראות את הפן האנושי ולעיתים אף הומוריסטי של חיים אלו לצד הזוועות הבלתי נתפסות של מעשי הנאצים; כאלו הם בין השאר סיפוריהם המתועדים של ילדי בית היתומים של יאנוש קורצ'אק.

חוש ההומור שימש את יאנוש קורצ'אק בכדי להפוך את חייהם הקשים של היתומים שגידל למעט יותר נסבלים: "כמעט מלאו לי עשר, כשהביאה אותי אמא לבית היתומים של דר' קורצ'אק. אותו בוקר לא הייתי שרוליק הגיבור, אלא 'שייע שמעייה הבכיין'. נלחצתי אל אמא כדי לעצור את הדמעות... הרמתי ראש לשמיים להקת עורבים שחורים בכנפיים פרושות, חגה מעל ראשי, מתקרבת ומתרחבת, מתחת לשמיים האפורים. קורצ'אק אמר: יש אצלנו כבר שרוליק ושרול. איזה בלבול. אולי נקרא לך סטאשק. השתוללתי משמחה. עכשיו בוא נוריד את התלתל שלא יכנו אותך סטאשק התרנגול. לפני שחשבתי פעמיים, היה ראשי מגולח כראשי שאר הילדים בבית." (ישראל זיגמן (סטאשק), יאנוש קורצ'אק בין היתומים, ע' 66-68)

תמונה אישית עם שם של ילד, עוזרת לנו לחשוף את ילדי הגיל הרך לתקופת השואה יותר מאשר אלפי מילים; כזה הוא לדוגמא סיפורם של הניו ז'יטומירסקי מהעיר לובלין ודוד רובינוביץ מקילצה שבפולין שנרצחו בשואה, לצד סיפוריהם של ילדים דוגמת איציק וינברג, שמואל פיזאר ואחרים, שהצליחו לשרוד את השואה וסיפוריהם האישיים מופיעים בכתבי יד ושם, מוזיאונים נוספים לזכר השואה בארץ ובעולם, ספרים, סרטים ואתרי אינטרנט רבים.

הניו הניו ז'יטומירסקי

"חינוך לנער על פי דרכו" כך היו עונים הלל הזקן, כמו גם יאנוש קורצ'אק לשאלות כיצד, כמה ואיך לדבר עם הילד על תמונות, שמות ומספרים הקשורים לשואה. כל ילד בהתאם לגילו ויכולותיו הקוגניטיביות והרגשיות מסוגל להתמודד באופן שונה עם כמויות ואיכויות שונות של מידע. על כן חשוב להיות קשוב לאופן ההתמודדות של הילד עם נושא טעון זה ולנהל עמו דיאלוג בהתאם לשאלות המועלות על ידו, תוך רגישות רבה להשלכות שהילד עושה לעולמו האישי.

ספירלה מעגלית מאפשרת לנו מדי שנה לחזור לסיפור השואה, ופעם אחר פעם להרחיב יותר ויותר את מעגל ההבנה וההתבוננות בתקופה אפלה זו ביחד עם ילדינו, תוך יצירת חוויה משותפת של למידה ופיתוח חוסן אישי ומשפחתי.

במקום לטעת חרדות ופחד מעולם עמום ואפל של רשע וזדון עדיף כי לא נפחד לענות לשאלות הכנות של ילדינו, ובכך נעזור להם להפנים מסרים מותאמים לגילם, שיסייעו להם לבנות חוסן נפשי על מנת להתמודד עם הכאב הכרוך בחשיפה לאחד הפרקים הקשים ביותר שידע העם היהודי.
  

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: ילדים, חינוך, משפחה, יום השואה
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.