10 גזעי החתולים המוזרים בעולם

חתולים יכולים לעורר הרבה התלהבות ושמחה בקרב מי שמגדל אותם. רגשות אלה עשויים להכפיל את עצמם כשמדובר בגידול של גזעים אקזוטיים. בין אם בגלל השיער שלהם או היעדרו, ובין אם בגלל גודל איבריהם, היינו מצפים כי חתולים מוזרים ינודו אל הרחוב, אך 10 גזעי החתולים שלפניכם, מוזרים ככל שיהיו, דווקא מתקבלים בהרבה אהבה...

הספינקס הוא כנראה הגזע הידוע ביותר המשוייך לקטגוריית החתולים המוזרים. בעוד שיש מי שמביט בו וחושב שהמראה שלו אקזוטי ומקסים, הרי שאחרים מצטמררים ממנו. עם זאת, גם אם אינכם מעריצים את הספינקס, אתם חייבים להודות שיש להם עיניים מהפנטות, שבולטות במיוחד לאור העובדה שאין להם שום פרווה. אבל במידה וחשבתם שזה מקל על התחזוקה שלהם, טעות בידיכם. הספינקס אולי לא משירים שיער על הספה אבל הם יכולים להשאיר סימנים שמנוניים תחתם, במיוחד אם הם נשארים במקום אחד יותר מדי זמן. הסיבה לכך היא שהעור שלהם מייצר שמנים טבעיים, מה שמחייב את הבעלים שלהם לרחוץ אותם על בסיס יומי. למרות שאוהבי חתולים שאלרגיים לפרוותם מעדיפים את הספינקס כיוון שאין להם פרווה, הרי שהספינקס נוטים להשאיר קשקשי עור שעלולים לעורר את התגובות האלרגיות.

הספינקס המודרני מקורו בשנות ה-60 בקנדה. פרון, חתול חסר שיער זווג עם אמו ו"גילוי העריות" הוליד את הגזע המפורסם. למרות שמאז, הגזע הלך והתרבה, הרי שעדיין הספינקס נחשב לגזע נדיר. מדובר בחתול אינטיליגנטי וחכם מאוד, חברותי ונאמן.

ה-Ukrainian Levkoy דומה לספינקס בהיבטים מסויימים, כשהבולט בהם הוא היעדר הפרווה, אבל הוא נבדל מהספינקס באוזניים מקופלות ועיניים צרות. הפרופיל שלו הוא זוויתי ונהוג להגדיר אותו כ"פני כלב". לרוב, חתולים מהגזע הזה יהיו חסרי שיער, אך יש מקרים בהם ה-Ukrainian Levkoy נולדים עם כתמים בודדים של שיער, או מכוסים פרווה רכה וקצרה.

למרות המראה הגס, הם ידועים כחתולים ידידותיים ופעילים שמעדיפים את חברתם של בני האדם ושל חיות מחמד אחרות, ומכיוון שהם מחפשים לא רק חום אנושי אלא גם חום פיזי, הרבה מבעליהם נוטים להלביש אותם.

זהו גזע יחסית חדש שהורבע בתחילת שנות ה-2000 על ידי Elena Biriukova מאוקראינה. נכון להיום יש מאות בודדות של חתולים כאלה ברחבי העולם, אך הם הולכים ונהיים פופולאריים.

בניגוד לחתולים אחרים, לקורניש רקס אין פרווה עילית המשמשת להגנה, והפרווה התחתית שלו מורכבת מפלומה קצרה מאוד ומתולתלת.  החתול הראשון של הגזע נולד לראשונה בשנת 1950 בקורנוול שבאנגליה. השם רקס הוסף לכינוי הגזע, כיוון שבלטינית פירושו "מלך" והוא חוזר אל התקופה בה המלך אלברט הראשון מבלגיה גידל ארנבות בעלות מוטציה דומה. מאז, נהוג להוסיף 'רקס' לגזעים של חתולים עם פרווה מתולתלת או יוצאת דופן. לקורניש רקס יש מאפיינים יחודיים נוספים, כמו: עצמות לחיים גבוהות, לחיים שקועות, אף ארוך, סנטר חזק, מותניים צרות, רגליים ארוכות, ממש כמו דוגמנית צמרת. ואם לא די בכך, הגזע מתהדר גם במבחר מסוגנן של צבעים. זהו גזע שובב, ידידותי ושופע חיבה.

לעומת האוזניים הזקופות והגדולות של הקורניש רקס, לסקוטיש פולד בקושי יש אוזניים. האמת היא שהסחוס של האוזניים של גזע זה שמוט, מה שגורם לאוזן להתקפל כלפי מטה ולהיראות זעירה. יש אנשים שחושבים שזה נותן לגזע מראה חמוד של ינשוף, שמתעצם גם נוכח העיניים הגדולות והעגולות. הגזע הופיע לראשונה בתחילת שנות ה-60 בסקוטלנד, ובמהלך השנים נערכו הרבעות מבוקרות כדי לפתח ולהרבות את הגזע החתולי בעל האוזניים השמוטות. הסקוטיש פולד הם חברותיים, שובבים ואהובים מאוד.

כאשר מסתכלים על השיער הארוך והגלי של חתולי הלה-פרם, קשה שלא להתרשם. הפרווה מורכבת מתלתלים קצרים והדוקים, תלתלים ארוכים ושמוטים וקצוות שיער חלק.
לגזע יש היסטוריה די מעניינת, החתולה הראשונה מהגזע, קרלי, נולדה ברפת ותוארה "ללא ספק, כחתלתולה המכוערת ביותר בעולם", אך ממש כמו בסיפור הברווזון המכוער, היא גדלה מהר מאוד והפכה לחתולה יפה ומרשימה עם פרווה מיוחדת.

קרלי נולדה בחווה בדאלאס, אורגון, בסמוך לשטח קדוש של שבט אינדיאני, והשם של הגזע מייצג את הקשר ההדוק עם התרבות האינדיאנית. הפירוש של לה פרם מתייחס לאמונה שהגזע נוצר תחת עיניו הפקוחות של האליל ‘Tsagaglalal’ שהרבה מגילופי האבן סביב מוקדשים לו. חתולי לה-פרם היו תחילה נפוצים רק בארה"ב ונהגו להיקרא על שם ילידים אמריקאיים, אך היום הגזע הולך ונהיה נפוץ בכל העולם.

Exotic Shorthair

"החתולים האקזוטיים עם השיער הקצר" דומים מאוד במראה שלהם לחתולים הפרסים, ולא בכדי. הם נוצרו בשנות ה-60 מהכלאה מקרית של חתול פרסי וחתול מסוג שורטהייר אמריקאי. פרט לפרווה הקצרה והצפופה, יש להם ראש עגול, פנים פחוסות ואוזניים קטנות. גם גופם קטן ועגול ומשווה להם מראה של גוש פרווה. הם ידועים כבעלי מזג עדין ואצילי, אוהבים את חברתם של בני האדם וחיות מחמד אחרות ויודעים להפגין חיבה ונאמנות לבעליהם.
 

חתולים מגזע ה-Peterbald לעיתים קרובות נולדים בלי שיער, אך לא תמיד. הם ידועים בשל גופם הארוך והרזה, האוזניים הגדולות והמחודדות, העיניים השקדיות וכפי שניתן לראות בתמונה - הסנפירים. כפות הידיים והרגליים הגמישות מאפשרות להם לתפוס חפצים, להיתפס על רהיטים ואפילו לפתוח דלתות. ה-Peterbald הפך לגזע רשמי בשנת 1997, במקור מרוסיה. הפרווה שלהם מתוארת כחמה ורכה בעוד שאלו הקירחים מתוארים כדביקים למגע. כמו חתולים קירחים אחרים, גם את ה-Peterbald רצוי לא לחשוף לאור שמש ישיר, כדי שלא יחטוף כוויות. בדומה לחתולי הספינקס, הם דורשים רחצה יומית כדי להסיר את התאים השומניים. למרות התחזוקה המורכבת, בעליהם מתוגמלים בחיה נאמנה, אינטיליגנטית שיודעת להפגין חיבה.

עם הפסים האקזוטיים, החתול הזה נראה כאילו הוא שייך לטבע, ואינו חתול מבויית. למעשה חתול הסוואנה הוא הכלאה של חתול בית וחתול פרא אפריקני בשם Serval, את העקבות של המורשת הפראית אפשר לראות בכתמים על הגב והאוזניים ובסימני הצ'יטה שליד אפם. חתול הסוואנה הוא אחד הגזעים הגדולים ביותר של חתולי מחמד בעולם.
הם אידיאליים עבור אנשי הכלבים, כיוון שיש להם אישיות דומה יותר לזו של כלב. הם נאמנים, הם יודעים ללכת עם רצועה וניתן אפילו לאלף אותם.

כאשר גזע המאנצ'קינים נוצר לראשונה בשנות ה-90, מיד התעוררה מחלוקת האם להכיר בהם כגזע חתולים חדש, או שמא המום של הרגליים הקצרות לא יאפשר להם לשרוד לאורך זמן. רבים דאגו כי הגן האחראי למוטציה של הרגליים הקצרות, יותיר את החתולים עם בעיות הדומות לאלו של כלבים קצרי רגליים כמו כלבי הקורגי וכלבי התחש, אך עד כה לא חל סימן לכך שהגזע רגיש יותר מחתולים אחרים לבעיות בעמוד השידרה או הירכיים. למרות הרגליים הקצרות, אוהדי המאנצ'קינים טוענים שזה לא מפריע לחתולים להתנהל בטבעיות - הם קופצים, רצים ועומדים בקצב של חבריהם ארוכי הרגליים. המאנצ'קינים אהובים ופופלאריים מאוד, בעיקר בשל ישיבת הארנבת המקסימה שלהם.

ה-ELF cat הוא כנראה הגזע המוזר ביותר וגם הצעיר ביותר. הוא הכלאה מתוכננת של הספינקס והקורל האמריקאי. מהראשון הם ירשו את היעדר הפרווה, מהשני הם ירשו את האוזניים המדהימות. אלה חיות אינטיליגנטיות וחברותיות מאוד, מתאימות לגידול בבתים. הם מסתדרים מצויין עם חיות מחמד אחרות ודורשים הרבה תשומת לב ואהבה.

ספרו לנו - איזה מבין גזעי החתולים הייתם בוחרים לאמץ?