אף על פי שאנחנו, בני האדם, חיים בעולם הזה כבר שנים רבות בלשון המעטה, עדיין ישנם סודות שעוד לא הספקנו לחשוף בנוגע לטבע שסביבנו, ובאופן פרטני בנוגע לחיות שמקיפות אותנו. עם זאת, בזכות טכנולוגיית הצילום רבים מאיתנו זכינו לראות תופעות שלעולם לא היינו נחשפים אליהם סתם כך, והיא רק משתכללת עם השנים, מה שמאפשר לנו להתוודע ליותר תופעות ורגעים נדירים בטבע. כחלק מהטכנולוגיה המתפתחת הזו נוצרו כיום רובוטים צלמים בצורת בעלי חיים, אשר מאפשרים לנו לצפות בחיות בסביבתן הטבעית מבלי שיחשדו לרגע שמישהו מתבונן בהן. מדהים לראות את הדברים שנתפסו בעדשת המצלמות הרובוטיות האלה ובעדשת צלמים מוכשרים באופן כללי, כשלפניכם 10 רגעים נדירים שטרם נראו על המסך.
בלב החורשה הזו שבמקסיקו ישנם לא פחות מחצי מיליארד פרפרי דנאית מלכותית שהגיעו מקנדה בעקבות הקור המקפיא, אולם כיצד כולם הגיעו יחדיו למקום הזה – זו תעלומה. הפרפרים מצטופפים יחדיו כדי להתחמם במהלך החורף, וכשהטמפרטורה מגיעה ל-10 מעלות, הם מתחילים להתעופף והיער כולו קם לתחייה בצורה קסומה ויוצאת דופן. את הסרטון הזה צילמו עם מצלמה מעופפת שמתחזה ליונק דבש – ציפור שהפרפרים רגילים לשהות בסביבתה, על כן הם לא נרתעים ממנה.
קואלות יורדות לקרקע לעיתים רחוקות מאוד, אולם הקואלה שבסרטון הבא עושה זאת ללא חשש ומתהלכת במהירות שאינה אופיינית לה, כל זאת עבור מטרה חשובה מאוד. זוהי עונת הרבייה והקואלה הזכר צריך להגן על הטריטוריה שלו, כשהוא עושה זאת בעזרת השמעת קולו כאזהרה לזכרים אחרים. בזמן שהוא עושה את זה הוא מריח את נוכחותה של נקבה, ואכן ישנה אחת בסביבה, אך עם תינוק על הגב, משמע אין סיבה לרדוף אחריה. עם זאת, היא יש אחת נוספת באזור, אך יריב אחר כבר מצא אותה, וכך מתחיל קרב הקואלות. את הסרטון הזה צילמו בין היתר עם מצלמה שמתחזה לקואלה ושהוצבה על עץ.
אוסטרליה ידועה בשלל חיות הכיס שמתגוררות בה, כשהידועה ביותר היא הקנגורו, אך אתם מוזמנים להכיר אחת אחרת, הקואקה, או ליתר דיוק, תינוק קואקה בגיל 3 חודשים בלבד שחי בכיסה של אימו ושמתחיל לנסות לאכול מזון מוצק. הסרטון צולם בעזרת מצלמה שמתחזה לקואקה, שלצערה נקלעה לאחת המריבות של הקואקות על מזון. עם זאת, מהר מאוד היא מנסה להשלים עם הקואקות האחרות על ידי הצעת מזון בעצמה, וההצעה מתקבלת בברכה.
מאחר שעצלנים נתקלים אחד בשני לעיתים רחוקות מאוד, כשמגיעה הזדמנות להתאהב הם מנצלים אותה מיד, וזה בדיוק מה שקרה לעצלנית שבסרטון. הבעיה היא שהעצלן שהיא מצאה הוא לא יותר מאשר מצלמה רובוטית בצורת חיה זו. העצלנית מתחילה את חיזורה בהצמדת האף שלה לשלו, ולאחר מכן משחררת קריאת חיזור. בדרך כלל הקריאה הזו הייתה מקבלת אחת בחזרה מהצד השני, אך הפעם זה לא קורה, והיא מבינה את הרמז.
בסרטון הזה המצלמה בתחפושת גורילה גילתה דבר מדהים – גורילות שרות כשהן אוכלות. הן מביעות הכרת תודה למזונן, וזו הפעם הראשונה שנתפסה בעדשת המצלמה התנהגות שכזו אצל גורילות בטבע. הגורילות אוכלות כ-18 ק"ג מזון ביום, ולכמות שכזו יש השלכות –שהן נמצאות במצב תמידי של נפיחות ועקב כך משחררות גזים כמעט ללא הפסקה, כשגם את זה ניתן לשמוע בסרטון.
בביצות של מיזורי חיים יצורים רבים שרובם שומרים מרחק אחד מהשני ובמיוחד מהאדם, אולם מבין כולם מפתיע ביותר למצוא שם ארנבים. אלו הם למעשה ארנבוני ביצות, שניחנים ביכולת מיוחדת שלא צולמה מעולם לפני הסרטון הזה – הם מסוגלים לשחות בזכות גופם הגדול, שמאפשר להם לצוף ולנוע היטב במים עם שרירים מפותחים. שלא כמו ארנבים אחרים שהאוכלוסייה שלהם בדעיכה, הארנבים האלה משגשגים תמיד בזכות יכולתם לנוע דרך המים, וכך לברוח מטורפים ולמצוא מזון.
בסרטון הזה, שצולם במפרץ החזירים בחוף הדרומי של קובה, תראו צבא של סרטנים אדומים בנדידה, כשהנקבות סוחבות איתן, כל אחת, עד 80,000 ביצים שצריכות מי מלח כדי לשרוד. המטרה של האימהות היא להגיע לים שבמרחק 7 ק"מ, כשעליהן לעבור בדרך רצופה סכנות, הכוללות בין היתר תנועת כלי רכב. מיליון שנות אבולוציה אפשרו לסרטנים האלה לשרוד ביערות, אולם כבישים ותנועה הם דבר אחר לחלוטין, וכך המסע של הסרטנים הופך להיות ריקוד עם המוות. הסרטנים האלה חיים רק על היבשה, אך בכל זאת הם צריכים להעביר את הביצים לים, והם עושים זאת בזהירות רבה.
גוזלי היקנה שבסרטון הם בני יום אחד בלבד, והם כבר יודעים איפה למצוא מזון – על חבצלות מים שעליהן ביכולתם ללכת בזכות משקלם הקל וכפות רגליהם הארוכות והרחבות. עם זאת, הם לא מודעים לסכנה שאורבת תחתיהן – תנין אימתני שמחפש גם הוא את מזונו. הגוזלים לא ישרדו זמן רב ללא הגנה, ולצערם, נקבת היקנה נוטשת את גוזליה ברגע שהם בוקעים מהביצים. עם זאת, האב נשאר כדי להגן עליהם, ועל אף שמעט קשה לו להתהלך על החבצלות, הוא עושה זאת באומץ. האב קורא לגוזלים אליו ולוקח אותם למקום בטוח, כשהדרך המהירה ביותר לעשות זאת היא לסחוב אותם תחת כנפיו.
בקן הזה תנינים צעירים מחכים לבקוע מביציהם במשך חודשיים, בזמן שהאימא ממתינה לכך בסבלנות. אחרי שהם בוקעים, בגיל שבוע בלבד, הם כמעט בלתי נראים בין העשב של הקן שלהם, וזאת בזכות צבעם השחור והפסים הצהובים שעל גבם. בזמן זה הם עדיין מצויים תחת ההגנה של אימם, משום שהם עלולים לשמש כמזון עבור תנין זכר רעב, אך כשהלילה מגיע הם מראים צד אחר שלהם, והם מקבלים אומץ לצאת החוצה מהקן כדי לצוד. האימא אמנם מגינה עליהם ממרחק מסוים, אך היא לא מאכילה אותם, לכן הם צריכים ללמוד לצוד מהר, והם עושים זאת כל הלילה ותופסים חרקים ודגים קטנים בלסתותיהם.
קוליברי זעיר מצוי נקרא גם "קוליברי הדבורה", וזאת מכיוון שהוא לא גדול ממנה בהרבה. הציפור הזו מזיזה את כנפיה כ-80 פעמים בשנייה בזמן תעופה, והיא טרף לחיות רבות, ביניהן נחשים, ציפורים ואפילו עכבישים. צבע הצוואר של הזכרים מרהיב ומשמש אותם למשיכת נקבות, להן יש צבעים חד-גוניים אפורים. הקן של הציפור הזו קטן יותר מכדור גולף, והאם מטילה 1-2 ביצים בגודל פולי קפה. הביצים בוקעות אחרי 3 שבועות, ולאחר מכן הגוזלים מכפילים את גודלם תוך 4 ימים בלבד. בשל העובדה שמדובר בציפור נדירה מאוד וכן גודלו הקטן של הקן, סביר להניח שסרטון שכזה טרם צולם בעבר.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: