1. אירוס ארץ-ישראלי
יש הרבה פרחי אירוסים מרהיבים שמקשטים את הארץ בחודשי החורף, אך אין ראוי מהאירוס הארץ-ישראלי - האנדמי למדינה הקטנה שלנו - כדי לפתוח את הרשימה הזו. מדובר בצמח נמוך, 10-15 ס"מ בסך הכל, אך פריחתו מרהיבה ולוכדת את העין בקלות כאשר היא מקשטת את מרגלות ההרים ברוב חלקי הארץ מחודש דצמבר עד לאפריל. כל פרח פורח לתקופה קצרה בלבד במהלך החודשים האלו, רק בין יום לשבוע, וכאשר זה קורה מדובר במחזה מרהיב. ככל שאר מיני האירוס במדינת ישראל, גם הזן הזה מוגן על פי חוק ואסור לקטוף אותו.
2. ציפורני-חתול מצויות
יש הרבה פרחים צהובים שמתחילים לפרוח כשהחורף הישראלי מגיע, ויכול להיות שבעבר התבלבלתם ביניהם - אז היום נעשה לכם קצת סדר בראש, לפחות ביחס לחלקם. הראשון שנציג הוא ציפורני-החתול המצויות, שצבעו הוא לרוב צהוב בהיר עד כתום, הוא נפוץ מאוד בישראל ופורח בעיקר מדצמבר ועד אפריל. מקור שמו העברי נובע מפירותיו (אותם ניתן לראות בתמונה מטה, לצד הפרח) שכפופים כלפי המרכז ודומים בצורתם זו לציפורניים של חתול. בנוסף לציפורני-החתול המצויות גדלים בארץ עוד 3 מינים נוספים, אך כמעט ואין הבדל משמעותי בין פריחתם והם נדירים למדי.
3. רותם המדבר
פרח זה מקשט את חולות צפון הנגב וצומח על שיחים שללא פרחים נראים דלים למדי ואף כמו צמחים מתים. רק בזמן חודשי החורף ענפיו של רותם המדבר מתכסים בתפרחת מרהיבה של פרחים פרפרניים קטנים, לבנים עם כתם סגול קטן. לרותם מיוחסות תכונות רפואיות רבות אך במקביל לכך זרעיו רעילים למאכל והוא צמח מוגן בישראל, לכן יש רק להעריך את יופיו ולא להזיק לו או לנסות לעשות בו שימושים שונים.
4. ציפורנית מצרית
פרח זה מקשט בחורף הישראלי כמעט את כל חלקי הארץ למעט צפון הנגב, הערבה, החלק הדרומי של בקעת הירדן ומדבר יהודה. קל לזהות אותו בזכות הפרחים בעלי 5 עלי כותרת שלו, המופיעים בגווני ורוד עד ארגמן ויוצרים מרבדים של צבע בגובה כ-20 ס"מ מחודש ינואר ועד אפריל. כפי ששמו מרמז זהו לא צמח אנדמי לישראל וניתן למצוא אותו בכל רחבי המזרח התיכון.
5. מקור חסידה מצוי
כאשר פירות הצמח הזה מבשילים הם מתנתקים מהתרמיל דמוי המקור שמעניק לו את שמו, ומסתלסלים בדומה למחוגי שעון. זאת כנראה הסיבה העיקרית לכך שהכרתם אותו עד היום, אך כדאי שתתוודעו גם לפריחתו מלאת החן, שצבעה לרוב ורוד - אלא אם מדובר בפרח מקור חסידה גדול. פרחיו של הזן המצוי מלבלבים בחודשים פברואר עד מאי ואם תבחנו אותם מקרוב תראו שעלי הגביע מכוסים בצפיפות בשערות ושהם מורכבים מ-5 עלי כותרת ו-5 עלי גביע.
6. חרצית עטורה
זהו כנראה אחד מהפרחים שאנשים הכי נוטים לבלבל עם פרח ציפורני החתול שכבר תואר, אך אם תבחנו את התמונה היטב וודאי תראו את ההבדלים בין השניים. פרח זה מתחיל לפרוח רק בפברואר והוא יוצר מרבדי פריחה בצבע צהוב- בוהק כמעט בכל חלקי הארץ, אפילו קצת באזורי המדבר. גובהם של הפרחים הוא כ-60 ס"מ וקיימת גם הסתעפות גנטית של הזן הזה שפרחיה בהירים יותר ואף לבנים. החרצית ידועה כפרח שמושך אליו חרקים רבים, שהנפוץ שבהם היא פרחית נעמי - חיפושית בצבע שחור בוהק שעליה תבנית מורכבת של נקודות וכתמים לבנים. אם תראו חיפושית שכזאת על פרח צהוב, יש סיכוי גבוה שמדובר בחרצית המצויה.
7. ורוניקה סורית
אם אתם מטיילים בצפון הארץ ובמרכזה בחודשים ינואר עד מרץ, ונתקלים במצבור פרחים קטנים בצבע כחול סגלגל ולבן, סביר להניח ששווה לכם להתקרב אליהם… הסיבה היא לא ריחם של פרחי הוורוניקה הסורית, אלא היופי של 4 עלי הכותרת הפתוחים לרווחה שחושפים נקודה צהובה-ירוקה במרכזם. מקור שמו של הצמח הזה הוא באישה מפורסמת מהמסורת הנוצרית; ורוניקה הקדושה ליוותה את ישו למקום הצליבה שלו וניגבה את פניו במטפחתה.
8. חרדל השדה
שמו הנוסף של הפרח הזה הוא חרדל הבר, ואכן ניתן לראות אותו מקשט כמות גדולה של שדות, מרחבי טבע ואפילו אזורים עירוניים בחורף הישראלי. הפרחים מגיעים לגובה של 60-120 ס"מ ויש להם עלי כותרת בצבע צהוב בוהק שניתן לראות בעיקר בחודשים דצמבר עד מאי. עלי הצמח הם דמויי כינור, מנוצים ומפורצים, וחשוב לדעת שהם רעילים ואינם ראויים למאכל בעלי חיים. לעומת זאת הגבעול, התפרחת והתרמילים הטריים של חרדל השדה הם אכילים ולזרעי הצמח מיוחסות סגולות רפואיות.
9. כובע הנזיר
צמח זה הוא מין פולש בישראל שנפוץ בגינות רבות אך מצא את דרכו גם אל שטחים פתוחים, כמו למשל אזור נחל שיח בחיפה. ניתן לזהות אותו בזכות עליו הגדולים שצורתם כצלחת מעוגלת ופרחים גדולים גם כן בצבעי צהוב וכתום, שצומחים מחודש ינואר ועד מאי. אם אתם מזהים את הפרח הזה בגינה שלכם דעו שכדאי לשקול היטב האם לתת לו להמשיך לצמוח. זאת משום שהוא בעל כושר רבייה גבוה מאוד והוא עלול להשתלט על השטח והמשאבים של כל שאר הצמחים שלכם.
10. יקינתון מזרחי
אם בכל פעם ששמעתם את שיר הילדים "פזמון ליקינתון" לא הצלחתם לדמיין בדיוק באיזה פרח מדובר, אז הנה התשובה לפניכם. פרח זה מקשט בעיקר את אזור החרמון והגליל העליון ופורח במחצית השנייה של החורף. התפרחת שלו מורכבת למעשה מ-5 עד 15 פרחים באשכול, שכל אחד מהם בצורה דמוית פעמון ובצבעים כחול, סגול, תכלת או לבן. היקינתון המזרחי הוא צמח מוגן בישראל ואין לקטוף אותו, אך בהחלט ניתן ליהנות מריח פריחתו.
11. כליל החורש
עץ חורש זה פורח אמנם רק בסוף החורף ותחילת האביב, אך בזכות המראה המרשים שלו לא יכולנו שלא לכלול אותו ברשימה הזו. אמנם הוא נחשב לעץ קטן יחסית, אך כאשר הוא מתכסה בפריחה הוורודה שלו קשה מאוד שלא לשים לב אליו. הוא צומח בעיקר בצפון הארץ ובאזור הרי יהודה ושומרון, אם כי ניתן גם לראות אותו בגינות ציבוריות ובפארקים, או בסמוך למטעי זית, תפוח ואגס, משום שנעשה בו שימוש לצורך הדברה ביולוגית.
12. תלתן תריסני
את הזנים השונים של התלתן אתם אולי מקשרים לאמונה בסגולות המזל הטוב של תפרחת בעלת 4 עלים. אך אם אתם חובבי פרחים, הרבה יותר תשמחו לראות את הפריחה של התלתן התריסני, שהוא שכיח מאוד בצפון ומרכז הארץ. הוא מלבלב מינואר ועד מאי וצבע פרחיו הוא לבן עד ורוד. עוד דרך טובה לזהות את זן התלתן הזה היא כתמים חומים משני צדי העלעלים של הצמח ושיני גביע רחבות יותר מאלו של זנים אחרים.
מקור התמונות: Hanay, אורנה לוטן, Magnus Manske, Mary Hutchison, matanya, Zeynel Cebeci, Zachi Evenor, י.ש., Daniel Ventura, י.ש. 2, Isidre blanc, גדעון פיזנטי
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: