1. כחלון הינבוט (Azanus jesous)
הפרפר הזה מתעופף לאורך כל השנה בעיקר בבקעת ים המלח ובקעת הירדן, אך ניתן למצוא אותו בכל רחבי הארץ. הוא מעדיף אזורים יבשים שקרובים לחופים ונחלים, אך יתכן שלא תזכו לראות את הצבע הסגול של כנפיו כשהוא במנוחה, כי הוא מעדיף לסגור אותן ולהראות את החלק התחתון, שצבעו חום בהיר עם כתמים שחורים.
2. כחליל הגרניון (Aricia agestis)
את הפרפר הזה תוכלו לראות בעיקר בצפון הארץ – ברמת הגולן, בחרמון ובחלק המזרחי של הגליל – וגם בירושלים, בהר מירון, בהרי יהודה ובשומרון, ממרץ עד אוגוסט. בחלק העליון של הכנפיים יש לו סהרונים כתומים בקצוות, ואילו בחלקן התחתון יש כתמים כתומים ונקודות שחורות בקצה. הוא מתעופף קרוב לקרקע, ובשעות הים הוא נח עם כנפיים פתוחות על עלים ופרחים. אם אתם רואים אותו עם כנפיים סגורות, זה אומר שהוא ישן.
3. רשתן העוזרר (Aporia crataegi)
את המין הזה תוכלו למצוא בצפון הארץ – מאצבע הגליל ועד לחרמון, ובהרי יהודה עד מודיעין – בעיקר ביערות פתוחים, אך גם בגינות, בין החודשים אפריל ליולי. כנפיו לבנות-שקופות עם ורידים שחורים בולטים שמעניקים להם מראה של ויטראז' זכוכית, ואם גיליתם שהן כמעט שקופות לחלוטין ועם ורידים חומים, תוכלו לדעת בוודאות שמצאתם נקבה.
4. כחלון הבלקן (Tarucus balkanicus)
הפרפר ידוע בכך שהוא נוטה להתעופף לאורך קו השבר הסורי אפריקאי ובאזור מישור החוף, בעיקר בין ורדים, עצי ערער ארזי ובוקיצה. באנגלית הוא נקרא "טיגריס קטן", וזאת עקב דפוס כנפיו האחוריות שמזכיר את המראה של הטיגריס. החלק העליון של הכנפיים שלו יכול להיות כחול אפור (זכר) או חום-אפור כמעט לחלוטין (נקבה), ובקצה האחורי של הכנפיים יש מחושים מדומים שמאפשרים לו להתל בטורפים ולברוח מהם לפני שהם מבינים איפה באמת נמצא גופו. עם זאת, לא נדיר שהוא מאבד חלק מכנפיו כשהם מנסים לתפוס אותן.
5. צמריר הקדד (Tomares nesimachus)
זהו אחד מבין 14 הפרפרים המוגנים בארץ, ואפשר למצוא אותו בעיקר באזור רמות מנשה, הרי אפרים ובגליל. הוא נמצא על סף הכחדה בגלל פגיעה בבתי גידולו, כך שאם תזכו לראות אותו, יש לכם מזל. החלק העליון של כנפיו כתום-אדום עם כתמים שחורים, בצדן התחתון הן לבנות עם כתמים כתומים שחורים.
6. כחליל חינני (Cyaniris semiargus)
הפרפר הזה מעופף בגליל העליון, בהר מירון ובחרמון בחודשי אפריל-מאי, בעיקר באזורים גבוהים – בין 1,000 ל-2,200 מטר מעל פני הים. הזכרים שונים מהנקבות – חלקן העליון של כנפי הזכרים הוא כחול ואילו של הנקבות חום. עם זאת, החלק התחתון של שני המינים זהה וצבעו אפרפר עם כתמים שחורים וקשקשים כחולים באזור שקרוב לגוף.
7. כתמית הורוניקה (Melitaea cinxia)
גם הפרפר הזה נכלל בין רשימת ה-14 המוגנים בישראל, והוא די נדיר, כשהוא מתעופף רק בחרמון ובגליל העליון. צבען העליון של הכנפיים שלו הוא כתום עם נקודות שחורות, ובחלקן התחתון הן בעלות דפוס צבעים כתום לבן יפהפה עם כתמים שחורים.
8. כחליל מקושט (Freyeria trochylus)
הפרפר הזה מתעופף ברוב חלקי הארץ מפברואר עד נובמבר. הוא קטן יחסית ולמעשה נחשב לאחד הפרפרים הקטנים ביותר בעולם, והוא מתעופף קרוב מאוד לקרקע, לכן קשה יחסית לזהות אותו. אם תצליחו להבחין בו, אתם תראו שהכנפיים שלו הן בצבע חום-קרמי עם כתמים שחורים וכתומים, וסהרונים אפורים. בזכות הקשקשים הירוקים-כחולים המתכתיים שבולטים בחלקן התחתון של הכנפיים האחוריות שלו, הוא זכה לכינוי "תכשיט דשא".
9. נימפית החרמון (Aglais urticae)
מין זה יחסית נדיר בארץ והוא נפוץ רק בחרמון ובחודשי הקיץ. אם יצא לכם לראות אותו, תוכלו לשים לב שהחלק העליון של כנפיו שונה לחלוטין מהחלק התחתון; הצד העליון של הכנפיים הוא כתום עז עם כתמים צהובים ושחורים, ואילו הצד התחתון שחור ואפרורי. זאת מכיוון שכך הפרפר הזה מסווה את עצמו – על ידי סגירת כנפיו.
10. כתמית פנינים (Issoria lathonia)
גם סוג הפרפר הזה מתעופף רק בחרמון ובין החודשים יוני ויולי. חלקן העליון של הכנפיים שלו הוא כתום מנומר עם כתמים שחורים, אך יופיו האמיתי נגלה בחלקן התחתון. הכנפיים הקדמיות גם הן כתומות מנומרות, אך האחוריות הן בעלות כתמים יפהפיים בצבע פנינה.
11. נימפית הרגלה (Hypolimnas misippus)
הפרפר הזה נדיר מאוד בארץ, וגם קשה לזהות אותו, כי הוא מחקה פרפרים אחרים ויכול להופיע בצורות רבות ושונות. חלקן העליון של כנפי הזכרים נוטה להיות שחור עם כתמים לבנים, ואילו הצד התחתון חום בבסיסו, ערמוני באמצע, וחום שוב לקראת הקצה. הנקבות יכולות להיות בעלות דפוסים רבים ושונים שמזכירים את המראה של פרפרים כמו דנאית הדורה שצבעה כתום ושחור.
12. כתמית הדרדר (Melitaea arduinna)
את הפרפר הנדיר הזה אפשר למצוא עם הרבה מזל מצפון לצפת או במעלה אפרים. הכנפיים שלו הן בצבע כתום תחום בפס שחור, ועם כתמים שחורים, אך מחלקן התחתון הן שונות לחלוטין, ובעלות דפוס מיוחד בצבעי כתום, לבן ושחור. הוא נמצא בסכנת הכחדה חמורה בארץ, לכן הוא נכלל ברשימת 14 הפרפרים המוגנים בישראל.
13. סנוניתן הוורדיים (Iphiclides podalirius)
את הפרפר הזה תוכלו למצוא בשפע באצבע הגליל, בצפון רמת הגולן ובחרמון בחודשי הקיץ, ואפילו בגינות ובערים, אך הוא מעדיף פרדסים. יש לו זנבות ארוכים מאוד ביחס לזנבי סנוניות אחרים, וצבע כנפיו לבן קרם או צהוב בהיר, עם פסי נמר וסימנים דמויי יתדות. בשולי הכנפיים התחתונות יש כתמים כחולים בצורת חצאי סהר.
מקור התמונות: Charles J. Sharp (
1) (
2), Milind bhakare (
1) (
2),
Christian Fischer,
Zeynel Cebeci,
Notafly, Alonto,
Thomas Bresson,
Gilles San Martin,
Sven Damero,
Zeynel Cebeci,
Jörg Hempel,
Böhringer Friedrich, Hectonichus (
1) (
2),
Uajith,
Ajith U,
Süleyman Salkutlu,
Le.Loup.Gris
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: