1. המפל השחור - סווארטיפוס (Svartifoss)
מוקף בעמודי בזלת כהים וסימטריים שנראים כמעט כאילו פוסלו ביד אדם, סווארטיפוס הוא אחד המפלים המזוהים ביותר עם הנוף האיסלנדי. פירוש שמו הוא "המפל השחור", והוא שוכן באזור סקפטאפל (Skaftafell), שהוא חלק מהפארק הלאומי ואטנאיוקול (Vatnajökull National Park) שבדרום־מזרח איסלנד. מנקודת ההתחלה הסמוכה למרכז המבקרים של סקפטאפל מטפסים כ-1.5 ק"מ עד לנקודת התצפית שמעל המפל. מי שיבחר במסלול המעגלי המלא, שאורכו כ-5.8 ק"מ, יוכל לראות בדרך גם את המפלים הונדפוס (Hundafoss) ומגנוסארפוס (Magnúsarfoss), לצד יער מרשים ונופים נפלאים של האזור.
אחד המפלים המפורסמים והמצולמים ביותר בדרום איסלנד הוא סליאלנדספוס, שמימיו צונחים מגובה של כ-60 מטרים. מה שהופך אותו למיוחד במדינה עם כל כך הרבה מפלים מרשימים הוא השביל שמקיף את בסיס המפל ומאפשר, כאשר התנאים מתאימים, לעבור גם מאחורי מסך המים ולראות את הנוף ואת המים מזווית בלתי רגילה. חשוב להצטייד בביגוד עמיד למים ובנעליים מתאימות, שכן האזור רטוב וחלקלק. בחורף ובתקופות שבהן מצטבר קרח באזור השביל שמאחורי המפל עלול להיסגר מטעמי בטיחות, ולכן כדאי לבדוק את מצב הגישה לפני הביקור.
3. אסקיה (Askja)
בלב הרמות הגבוהות והפראיות של איסלנד נמצאת אסקיה, קלדרה (שקע שנוצר בראשו של הר געש) עצומה במערכת הגעשית של הרי דינגיופיול (Dyngjufjöll). ההגעה לאזור היא הרפתקה וחוויה בפני עצמה: הדרכים שעוברות בשטחי הרמה המבודדים של מרכז איסלנד, פתוחות בדרך כלל רק בעונת הקיץ ומתאימות לרכב שטח מתאים או לטיול מאורגן. הנוף הצחיח והגעשי של האזור אף שימש בשנות ה-60 לאימוני אסטרונאוטים מתוכנית אפולו לפני הטיסות לירח. אחד המראות הבולטים במקום הוא מכתש ויטי (Víti), שנוצר בהתפרצות של שנת 1875 ובתוכו אגם גיאותרמי בהיר. אפשר לצפות בו מקרוב במסלול ההליכה באזור, אך הירידה אל תוך המכתש תלולה ועלולות להתרחש בה מפולות בוץ וסלעים, ולכן אין להתייחס לרחצה במים כחלק מובטח מהביקור ויש לפעול בהתאם לתנאים ולהנחיות המקומיות.
קשה לפספס את כנסיית הדלגרים כאשר מסתובבים ברייקיאוויק (Reykjavík), בירת איסלנד. המגדל שלה מתנשא לגובה 73 מטרים והיא הכנסייה הגדולה במדינה ואחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של העיר. האדריכל גודיון סמואלסון (Guðjón Samúelsson) שאב השראה מהנוף האיסלנדי, ובמיוחד מתצורות הבזלת העמודיות, ההרים והקרחונים של המדינה. בניית הכנסייה החלה בשנת 1945 והיא נחנכה במלואה בשנת 1986, יותר מארבעה עשורים לאחר תחילת העבודות. אפשר לבקר בחלל המרשים של הכנסייה וגם לעלות למגדל התצפית, שממנו נשקף נוף פנורמי נהדר של הגגות הצבעוניים של רייקיאוויק, המפרץ וההרים שמסביב.
אחת הדרכים המרשימות והמומלצות ביותר ליהנות מהנופים של הרמות האיסלנדיות היא לצאת לטרק לאוגאווגור, ממסלולי ההליכה הידועים במדינה. המסלול הקלאסי משתרע על פני כ-54-55 ק"מ, מלנדמנלאוגר (Landmannalaugar), הידועה בהרי הריוליט הצבעוניים ובמעיינות החמים שלה, ועד לת'ורסמורק (Þórsmörk) הירוקה. בדרך עוברים בין שדות לבה שחורים, אזורים גיאותרמיים, לצד נהרות, עמקים, הרים וקרחונים, והמסלול המלא נמשך בדרך כלל כארבעה ימים. מי שרוצה להאריך את החוויה עד סקוגאר (Skógar) יכול להמשיך מת'ורסמורק במסלול פימוורדוהאלס (Fimmvörðuháls), שאורכו כ-25 ק"מ נוספים. לאורך לאוגאווגור ניתן ללון בבקתות הרים או באתרי קמפינג מוסדרים, אך כיום מומלץ ולפעמים אף נדרש להגיע עם הזמנות מאושרות מראש ללינה או לקמפינג.
6. אגם מיוואטן (Myvatn)
בצפון איסלנד תמצאו את אגם מיוואטן, אגם רדוד המוקף באחד הנופים הגעשיים המרתקים במדינה. האגם וסביבתו נוצרו בעקבות סדרת התפרצויות געשיות לפני כ-2,300 שנה, והיום אפשר לראות באזור מכתשים מדומים, תצורות לבה ואזורים גיאותרמיים פעילים. מיוואטן מפורסם גם בזכות עולם החי שלו, ובמיוחד אוכלוסיית עופות המים העשירה שלו, הכוללת מגוון גדול במיוחד של ברווזים המקננים באזור. פירוש השם Mývatn הוא "אגם הימשושים", ואכן בחודשי הקיץ עלולים להופיע סביב המים נחילים גדולים של ימשושים זעירים. אלו חרקים שאינם עוקצים והם ממלאים תפקיד חשוב במערכת האקולוגית. אם אתם מגיעים למקום בתקופה הזו ואתם מעדיפים שהם יתרחקו מכם, שקלו להביא איתכם דוחה חרקים כזה או אחר וכך חווית הביקור שלכם במקום לא תיפגע.
7. האזור הגיאותרמי האוקדאלור (Haukadalur)
עמק האוקדאלור הוא אחד משלושת האתרים המרכזיים במסלול "מעגל הזהב" (Golden Circle), והוא ביתו של האזור הגיאותרמי המפורסם גייסיר (Geysir). הגייזר הגדול גייסיר, שממנו נגזרה למעשה המילה האנגלית geyser, כמעט שאינו מתפרץ כיום, אבל במרחק קצר ממנו נמצא סטרוקור (Strokkur), שמספק את ההצגה האמיתית למבקרים במקום. סטרוקור מתפרץ בדרך כלל בערך אחת לעשר דקות ויכול לשלוח עמוד של מים חמים וקיטור לגובה של עד כ-30 מטרים. מסביב תמצאו בריכות חמות, אדמה מבעבעת ופתחי קיטור שממחישים היטב עד כמה האזור שמתחת לרגליים עדיין פעיל. שימו לב שבעת הביקור חשוב להישאר על השבילים המסומנים ולא להתקרב למים הגיאותרמיים.
8. מערות הקרח של קרחון ואטנאיוקול (Vatnajokull)
אחת החוויות המיוחדות ביותר שאפשר למצוא באיסלנד היא כניסה למערת קרח טבעית באזור קרחון ואטנאיוקול. המערות נוצרות ומשתנות ללא הרף בעקבות תנועת הקרחון וזרימת מי ההפשרה, ולכן צורתן, מיקומן ולעיתים גם עצם קיומן משתנים משנה לשנה. בפנים אפשר לראות קירות קרח כחולים ושקופים למחצה, קשתות, סדקים ושכבות של קרח וחומר געשי שיוצרים מראות כמעט לא מציאותיים. רוב הסיורים במערות הטבעיות של ואטנאיוקול נערכים בחודשים הקרים, בדרך כלל בין הסתיו לאביב, כאשר התנאים יציבים יותר. לעולם אין להיכנס למערת קרח באופן עצמאי - הביקור צריך להיעשות במסגרת סיור עם מדריך מוסמך ולאחר בדיקה של תנאי הקרחון באותו יום.
חוף רייניספיארה, סמוך לעיירה ויק (Vík í Mýrdal), הוא אחד המראות הדרמטיים ביותר בדרום איסלנד. החול הוולקני השחור, מצוקי הבזלת והעמודים המשושים יוצרים נוף שנראה כמעט כמו עולם אחר, ומול החוף מתנשאים מתוך האוקיינוס עמודי הסלע רייניסדראנגר (Reynisdrangar). לפי אגדה איסלנדית עתיקה, עמודי הסלע הם למעשה טרולים שניסו לגרור ספינה אל החוף אך נתפסו באור השמש והפכו לאבן. לצד היופי, חשוב לזכור שרייניספיארה הוא גם חוף מסוכן במיוחד בגלל "גלי פתע" עוצמתיים שעלולים להגיע הרבה מעבר לקו הגלים הרגיל. יש להישאר הרחק משפת המים, לעולם לא להפנות גב לים ולציית לשלטי האזהרה שבכניסה לחוף. כאשר מוצגת אזהרה אדומה, הכניסה לחוף אסורה וניתן לצפות בו רק מאזור התצפית המיועד לכך.
הלגונה הכחולה היא אחד מאתרי הספא המפורסמים ביותר באיסלנד, והיא נמצאת באזור סווארטסנגי (Svartsengi), סמוך לגרינדוויק (Grindavík) שבחצי האי רייקיאנס (Reykjanes). בניגוד למה שאפשר לחשוב במבט ראשון, הלגונה אינה אגם טבעי רגיל: היא החלה להיווצר בשנות ה-70 כתוצאה מפעילות תחנת הכוח הגיאותרמית הסמוכה, כאשר מים גיאותרמיים עשירים במינרלים הצטברו בשדה הלבה. כיום המים החלביים-כחולים, העשירים בסיליקה, מינרלים ואצות, נשמרים בדרך כלל בטמפרטורה נעימה של כ-37 עד 40 מעלות. המקום פופולרי מאוד ולכן מומלץ להזמין כניסה מראש. חשוב גם לדעת שחצי האי רייקיאנס פעיל מבחינה געשית, ובשנים האחרונות נרשמו באזור התפרצויות ופינויים זמניים. הלגונה פועלת כיום, אך מצבה והגישה אליה עשויים להשתנות בהתראה קצרה, ולכן יש לבדוק את העדכונים הרשמיים לפני הנסיעה.
לסיכום:
אז כפי שאפשר לראות, איסלנד מציעה הרבה יותר מזוהר צפוני ונופים מושלגים. בתוך מדינה אחת אפשר לעמוד מול מפלים אדירים, ללכת בין שדות לבה והרים צבעוניים, לצפות בגייזר שמתפרץ מול העיניים, להתקרב לקרחונים ולסיים את המסע המופלא הזה בטבילה במים גיאותרמיים חמימים. חלק מהמקומות שברשימה מתאימים לעצירה קצרה ונוחה, ואחרים דורשים הליכה מאתגרת, רכב מתאים או תכנון מוקדם, אבל כולם ממחישים בדרך אחרת את הקשר יוצא הדופן בין אש, קרח, מים ורוח שהפך את איסלנד לאחד מיעדי טיולי הטבע המרשימים בעולם.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: