להתחבר למחזוריות החיים

מאת: תרי וינברג

באדיבות www.aish.co.il
אתר עם חכמת חיים

כיצד לחזור לעצמנו, להתחבר מחדש למחזוריות החיים, ולחיות באופן בריא ונכון יותר?

פגישה מקרית עם מתמחה ברפואה סינית, הובילה את שתינו לשיחה מרתקת על כיצד למדו הסינים את הקשר בין בריאותו הגופנית והנפשית של האדם לבין מחזוריות הטבע מ... תורת ישראל! מה? שאלתי אותה, את חייבת להסביר לי מה זאת אומרת.

"פשוט" היא הסבירה לי, "הסתיו מייצג את הזמן בו הטבע מתחיל להתכנס בתוך עצמו, להשיל את עליו המיותרים ולהביט פנימה, אל תוכו. החג שמייצג תקופה זו בחיי האדם הוא יום הכיפורים בה האדם עושה אותה פעולה בדיוק: התכנסות פנימה וחשבון נפש, והיטהרות מכל הטפל והמיותר. בחורף הכל הופך חשוך יותר, איטי יותר, הימים מתקצרים וכאילו הכל קופא – אך לא באמת, העולם שמתחת לאדמה רוחש והומה ומכין את עצמו לקראת הבאות. וכך גם חג החנוכה שמייצג את תקופת החורף מזכיר לנו את הדיאלוג המרתק בין החושך לבין האור, בין שקיעת השמש המאפשרת לנו מנוחה ואגירת כוחות לבין זריחתה ביום שלמחרת רעננים ומלאי אנרגיה... ואז, מגיע האביב! כל מה שהתרחש במסתורי האדמה במשך חודשים פורץ לפתע ומלבלב בשפע! הקמה עולה וצומחת עד שמגיע עת הקציר שמביא אותה יחד עם שאר הביכורים אל בית המקדש בחג השבועות... ובקיץ השמש קופחת בעוז, הימים ארוכים ומתישים, האש פורצת בקלות, זמן מועד לפורענות... תקופת בין המצרים עד ט' באב..."

השיחה המרתקת לא נתנה לי מנוח והמשכתי לחשוב עליה ביני לבין עצמי עוד ימים רבים. ומה קורה לאדם המודרני שכבר לא חי לפי מחזוריות עונות השנה? מה הוא הרוויח, ומה הוא הפסיד? ומה קורה לו כשהוא מודה לקב"ה מדי יום על הסדר שברא בעולמו המבדיל בין יום לבין לילה ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם, אך בפועל אינו חי יותר לפי משמרות אלו? שהרי האדם המודרני אינו הולך יותר לישון עם שקיעת החמה וקם עם זריחתה, וכל מנגנון השינה הטבעי שלו הופר כבר מזמן על ידי החשמל הזורם בבתים?

ככל שהתרחקנו מהטבע וממחזוריותו, שחקנו את המנגנונים הביולוגים הטבעיים ששמרו על וויסות נכון ובריא של גופנו ונפשנו. האדם המודרני עובד באותו קצב ואותה אינטנסיביות בחורף ובקיץ, באביב ובסתיו; האישה אינה מאפשרת לעצמה מנוחה והרגעות בימי המחזור החודשי; מרבית האוכלוסייה ישנה מעט מדי שעות בלילה וקמה בבוקר עייפה ומותשת לעוד יום עמל, אוכלת עצמה לדעת הרבה מעבר לצרכיה, ומשועבדת לתרבות של בילויים בבתי קפה ומסעדות, המעמיסים על גופנו עוד אלפי קלוריות ריקות ומיותרות של מזון עתיר בתוספים מלאכותיים ומרובה תהליכי עיבוד, עד שכמעט לא נשאר בו זכר למוצר המקורי אשר נקטף זה מכבר מהשדה...

ולא רק זאת. חיים שלא על פי מחזוריות זו הופכים את החיים למשעממים ושוחקים: חורף נראה כמו קיץ ולילה כיום. הכל שגרתי, צפוי וידוע מראש. אין למה לחכות, אין ממה להתרגש. השחיקה והשעמום מובילים את האדם המודרני למחוזות של חיפוש מתמיד אחר ריגושים ואתגרים חדשים, עד אשר גם הם מפסיקים לרגש ואז מתחילים לחפש את האתגר הבא... חוסר שקט תמידי אופף אותנו או תחושת דכדוך וייאוש; למה כבר אפשר לצפות? מה יתחדש וממה כבר ניתן להתרגש?

חזרתי אל חברתי החדשה, המתמחה ברפואה סינית, וביחד בדקנו כיצד השורשים הרוחניים שלנו יכולים לעזור לנו לחזור לעצמנו, להתחבר מחדש למחזוריות החיים, ולחיות באופן בריא ונכון יותר לגוף ולנפש.

    עונות השנה: "בתבונה משנה עתים ומחליף את הזמנים" – שימו לב כיצד עונות השנה המתחלפות משפיעות עליכם ופעלו בהתאם: קצב חילוף החומרים משתנה, הגוף מתחמם או מתקרר, אנחנו עייפים או ערניים יותר, פעלתנים או פסיביים. אל "תריבו" עם הגוף שלכם אלא תנו לו להוביל את הקצב הנכון לכם בכל אחת מתקופות השנה.

    ימים ולילות: "ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו, בורא יום ולילה" – שמרו על שעות שינה מספקות! לכו לישון מוקדם יותר ואפשרו לגופכם לבצע בלילה את כל הפעולות הנדרשות של חיזוק מערכת החיסון, עיבוד המידע שנקלט במהלך היום וסידורו במאגרי הזיכרון, וחלימת חלומות המסייעת לתהליכים נפשיים.

    אוכל: "ויאמר משה בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע" – שמרו על זמני ארוחות קבועים, והפעילו מחדש את מנגנון הרעב והשובע על ידי הקשבה לצרכי הגוף! אל תאכלו אם אינכם רעבים, והקפידו על צריכת מזונות טבעיים ככל האפשר (לא מעובדים, לא קפואים ונטולי תוספים מיותרים). צריכת המזון והמשקאות משתנה באופן טבעי לפי עונות השנה! והקפדה יתרה עלינו להקפיד בנושא ארוחת הבוקר.

    שביתה: "ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו" – שמירה על קדושת השבת ואיסור המלאכה, מאפשרת לגוף ולנפש איזון בין ימי העמל וימים של מנוחה ורגיעה מלאה, בין החומר לבין הרוח. קידוש השבת מזמין אותנו גם לקדש את עצמנו כל שבוע מחדש, לכבד את צרכינו הרוחניים והנפשיים ולצאת פעם בשבוע "מעבדות לחרות".

    שמיטה ויובל: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם, ושבתה הארץ שבת לה' " – התורה מצווה עלינו לשמוט מדי שבע שנים את מלאכת עיבוד האדמה, וכעבור שבעה מחזורים שכאלו (49 שנים) מגיעה שנת היובל, בה אנו מצווים "לשמוט" גם את העבדים ושאר הרכוש אשר לנו. מצווה זו מזכירה לנו כי כפי שהקרקע צריכה מדי פעם להתחדש ולרענן את משאביה גם בני האדם צריכים לזכור לשמוט פעם בשבע שנים את ההשתעבדות לחומר, ולזכור כי הכל הגיע ויחזור לקב"ה. אנו לא בעלי העולם, אלא הוא היה הווה ויהיה שייך לקב"ה. משרד החינוך יצר מנגנון בו הוא מפריש ממשכורת המורים במשך שש שנים כסף לשנת שבתון בה הם מצווים לעזוב מלאכתם ולצאת לשנת התרעננות והשתלמות. האם נוכל ליצור גם לעצמנו מנגנון דומה של מחזוריות כלכלית, אשר מטרתה לסייע לנו להתנער מהשעבוד לכסף ולרכוש, ולהחזיר אותנו אל עצמנו (צרכינו הרוחניים והנפשיים) ואל אלוקינו פעם בשבע שנים?

    חודשים: "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לחודשי השנה" – המצווה הראשונה שקיבלו בני ישראל כעם היא מצוות ספירת החודשים, על פי לוח שנה ייחודי לעם היהודי, שבנוי על פי מולד הלבנה. לוח שנה זה מבטיח התאמה תמידית בין חגי ישראל ועונות השנה. מחזוריות זו עליה אנו מברכים מדי חודש, מזכירה לנו ומחברת אותנו לגוף האישי שלנו ולצרכיו על פי חודשי השנה ועונותיה, לא פחות מאשר מחזוריות התפילות והמנהגים הייחודיים לעם כולו. על-פי הקבלה, הסיבה כי הנשים נמנעות מעשיית מלאכה בראש חודש היא כי גם הן, כמו הירח, מתחדשות מדי חודש.

    גוף: "שבעת ימים תהיה בנידתה" – חיי האישה נבדלים מהגבר בין השאר בשל המחזור החודשי במהלכו מתכונן הגוף לקראת הריון בהפרשת הורמונים המכינים את הרחם לקליטתו, ועד לימי הנידה בה משתנה פעילות הבלוטות האחראית על הפרשת ההורמונים. אישה בנידתה חלשה יותר בשל הדם שהיא מאבדת, רמת הברזל בדמה יורדת, ולעיתים מצב רוחה משתנה בהתאם. הקשבה לצורכי הגוף הנשי, לריתמוס שלו, האטת או הגברת קצב הפעילות בהתאם, מאפשרת לאישה לחיות באופן נכון וטבעי על פי מחזוריות גופה, וצרכיה הרגשיים הנעים ומשתנים באופן הרמוני יחד עם מחזוריות זו. היום השמיני במצווה זו, כמו גם במצוות אחרות, מסמלים התחלה חדשה, מבטאים את הטהרה ואת ההתחדשות הדתית, האישית והזוגית. יש המקשרים את המספר 8 ל"אין סוף" – אינפיניטי, המזכיר לנו את מהות המחזוריות בחיינו, והקשר בין העבר, ההווה והעתיד.

ניתוק האדם המודרני מהטבע, ממחזוריות עונות השנה, החודש והשבוע, ממנגנונים מוחיים טבעיים של שינה ושובע ועוד, תורמים לשחיקה מואצת של הגוף והנפש, עייפות מוגברת, שגרה מתישה ועד שעמום ותחושת חוסר תכלית בחיים וצורך בחיפוש ריגושים ואתגרים.

מכאן, כשהתורה מצווה עלינו להתנהל על פי מחזוריות הטבע ומחזוריות האדם היא שומרת ומגינה עלינו מפני הצדדים הבעיתיים בחברה המודרנית. יש לנו את זכות הבחירה והברירה, במקום לצרוך תרופות כימיות שיעזרו לגוף ולנפש להתאושש מאורח החיים המערבי השוחק, אנו יכולים להתחיל "לצרוך מצוות" שעוזרות לנו להקשיב לצרכים של נפשנו וגופנו ובמקום להדחיקם ולהמשיך את מרוץ החיים – לאפשר למצוות אלו לרפא אותנו ברפואה טבעית שלמה ומלאה.