חשבון נפש - 3 מפתחות לחיים של טעם ומשמעות

עשרת ימי תשובה בין ראש השנה ליום כיפור הם זמן של חשבון נפש. אלה הימים בהם אנו נדרשים בין היתר לכפר על עוונותינו, לסלוח לאויבינו ולהתחייב למעשים טובים, כל זה בתקווה להיחתם בספר החיים. אך מה הטעם לרצות להיחתם בספר החיים אם איננו מבינים את המטרה של החיים שלנו? אם איננו חיים אותם במלאות?

זמן של חשבון נפש, אינו מחויב להיות קודר, הוא יכול ואף נדרש להיות מואר. הגיע הזמן שנהפוך מזחל לפרפר!

כאשר היינו ילדים וצעדנו בתלם, היה קל מאוד להבין את תכלית קיומינו, שכן דיקלמנו פרקי מוסר וצדק שלמדנו במסגרת המשפחתית והחינוכית, אך עם הזמן, ככל שאנו מתבגרים, אנו נוטים להרפות את האחיזה מהאין ברירה ומבינים כי יש אין סוף ברירות. 

בימים אלה, יותר מתמיד, אנו נושאים בליבנו תחושה של כמיהה ורצון להתעורר אל תכלית קיומנו ולחיות חיים מלאי עניין, שמחה וסיפוק. זו טבעה של הרוח האנושית - לחיות מתוך געגוע, געגוע אל תחושת מלאות וחיות שמעולם לא הכרנו, אך תמיד האמנו כי היא צריכה להיות נחלתנו.

ואם אנו כל כך רוצים למצוא את הנחלה ולפצח את מטרת החיים, מדוע זה כל כך קשה?

קרוב לוודאי שזה בגלל התניות חברתיות המושרשות בנו ולא מאפשרות לנו לחיות חיים של תכלית; התרבות של היום לא מעודדת אותנו להגשים את שאיפותינו הגבוהות, אלא מציעה לנו להסתפק בקיים, להבטיח הישרדות בסיסית. מערכת החינוך שלנו נועדה לעצב אותנו כעובדים טובים וצייתנים המקדישים את כל מרצם לקריירה, במקום לטפח בנו את אש היצירתיות החותרת לסלול לעצמה דרך. החוזים החברתיים שלנו קיימים כדי להנציח את הסטטוס-קוו ולא לעודד את הפוטנציאל הגבוה שלנו לפרוח. במצב כזה, האם זה באמת מפליא שאיננו מצליחים למצוא לעצמנו מטרה? אנחנו פשוט לא הוכשרנו לכך! לא הוכשרנו להביא את העתיד הנכסף אל ההווה שלנו.

זה לא שאין לנו את הכישרון או העניין לחיות חיים מלאי תכלית ומשמעות, אלא שאנו כבולים בתוך מערכת אמונות ומגבלות ישנה, מספרים לעצמנו סיפורים מצומצמים על קיום זמני וצר, ולכן נאלצים להתקיים במינימום. הסיבה שהרבה מאוד אנשים חשים שאין להם מטרה או שהם אינם מסוגלים לחיות את החיים שהם נולדו לחיות, נובעת בעיקרה מהתחושה כי החומה גבוהה מדיי, הגבולות צפופים מדיי והסוף קרוב מדיי.

יש פתגם שאומר, בתרגום חופשי "מה שהזחל מכנה סוף העולם, המאסטר מכנה פרפר" אני מאמינה כי הגיע זמן הפרפר. בדיוק כמו שהזחל בפקעת שלו מתחיל תהליך טרנספורמציה להפוך לפרפר, מאמין כי יש לו קיום גדול ונשגב יותר, כך גם אנו צריכים להאמין כי אנו מסוגלים לשנות צורה ולהפוך למשהו גדול ונפלא יותר. הזחל לא יודע את הפרפר, הוא מאמין בפרפר. והפרפר? חייו קצרים יחסית ובכל זאת, הוא אינו מתבטל וחושב לעצמו שגורלו נחרץ ואין טעם, אלא משקיע את מרצו; מדלג ממקום למקום, מפרח לפרח, נכון ומשתוקק לגלות את המטרה לשמה הגיע, נכון לטעום את העולם.

3 מפתחות להעצמה אישית

המפתח הראשון לחיי משמעות וטעם הוא לטפח מערכת אמונות חדשה על עצמנו ועל התפקיד שאנו מקיימים בתוך הסיפור הגדול של האנושות. לחיות חיים גדולים, ידרוש מאיתנו להבין את האתגרים וההזדמנויות של הרגע הנוכחי וכיצד הם לוקחים חלק בעיצוב ההיסטוריה. להבין כי הקיום שלנו הוא אומנם חלקיק קטן בתוך מכלול היקום, אך המכלול הזה זקוק לנו. כמו מחזור חייו של הפרפר שעובר גלגולים, כך גם אנחנו צריכים להבין את המחזוריות שלנו. זה יעזור לנו להתמודד עם המורכבות של העולם, להבין כי היקום הוא דינאמי ובכל פעם נוצרים דפוסים חדשים של השתנות. כי לא רק שאנו חיים ביקום, הרי שגם היקום חי בנו ורק באמצעות השתחררות מדפוסים ישנים, נוכל לתת מקום לביטוי חדש הרוצה להתעורר, להתעצם ולהתוות לנו דרך.

המפתח השני הוא לגלות ולהבין את השדה העצום של האינטיליגנציה הפנימית השוכנת בכל אחד מאיתנו באלפי רמות ומינונים. בעזרת הכרה ביכולות האנושיות השונות העומדות לרשותנו (חושית, גופנית, נפשית, רגשית, סמלית, רוחנית...) אנו יכולים להתחיל לעצב דרכים חדשות לעבור בהן. עלינו להבין כי לא נידונו לעבור את גלגול החיים האלה בתור זחל בלבד, בתור גולם, בתור ביצה או בתור פרפר. אנו יכולים להיות כל הדברים הללו יחד!

המפתח השלישי נותן לנו את האמצעים להשתחרר מכבלי העבר ומהרגלים ישנים ולאמץ דרכים גבוהות יותר המותאמות לעידן החדש. באמצעות השתחררות מהעבר, נוכל לאפשר לעצמנו להתבונן בעולם בהתלהבות וחגיגיות, לראות את הכול כביטוי של היוצר. לא להיות מונעים מרגשות אשם, מהתחייבויות או מכיסופים, אלא לנוע על ידי הכרת תודה תמידית, הסמוכה ובטוחה כי כל גלגול שלנו הוא שלם ונכון, בדרך אל המטרה.

המפתחות הללו הן אמצעי, הן אפשרות, הן ברירה. זו לא תרופת קסם ואיש לא מבטיח לנו כי מאחורי הדלתות שנפתח, תתגלה התשובה. אך אין ספק כי זו הזדמנות. היום אתם הזחל - מחר אתם הפרפר!

חשבון נפש הוא נקודת ציון המחייבת התבוננות מערכתית על היקום ועל עצמנו בתוך היקום. ואם אנו כבר נדרשים להתבונן ולשאול את עצמנו שאלות, אם אנו כבר מתאמצים לעשות הכול כדי להיחתם בספר החיים, למה שלא נעשה עוד צעד אחד קטן כדי להיחתם בהם לחיים טובים של חסד ורחמים, של מלאות ותכלית, של שפע וסיפוק...?

מעוניינים להתייעץ עם מאמן אישי? לחצו כאן!