בשנים האחרונות עולם הפרסום עבר שינוי משמעותי. הפרסום הדיגיטלי צובר תאוצה והשימוש בו לעיתים בא על חשבון השימוש ברדיו, בטלוויזיה, בעיתון ובאמצעים אחרים. בעידן הדיגיטלי של היום, הידע על הצרכן נמצא בכל מקום ולכן הפרסום הדיגיטלי מבוסס נתונים אישיים ומתאים את עצמו באופן אישי לצרכן. כמות האינפורמציה המצטברת בפירמות גדולה ומדויקת יותר וכך הן מצליחות להשיג תוצאות מכר טובות יותר. בכתבה זו נכיר כיצד מצטברים הנתונים ואיך ניתן להשתמש בהם לבניית המותג.
מכירים את הצרכן טוב יותר
לאורך כל השנים בהן עולם הפרסום חושף מוצרים ומותגים ללקוחות פוטנציאליים נעשה שימוש בביטוי "קהלי יעד". המותגים פנו לנשים או גברים, לבני גילאים מסוימים או למעמד סוציו-אקונומי זה או אחר. השיטה לפלח את קהל היעד הייתה באמצעות בחירת המדיה המבוקשת. לדוגמה, עיתוני הנשים התמלאו במודעות הפונות לקהל יעד זה ועיתוני הכלכלה פנו לבעלי המעמד הסוציואקונומי הגבוה יותר. אך עם כניסת העידן הדיגיטלי ויכולת פילוח הנתונים המדויקת אותו האתר משמש לפניה לקהלי יעד שונים.
מי היו החלוצים בתחום?
חברת גוגל הייתה הראשונה לזהות את הפוטנציאל בפנייה ללקוחות לפי פרופיל מוגדר מראש. באמצעות שמירת נתונים על הגולשים בקבצי "קוקיס" היא תעדה באילו אתרים בקרו, מה תחומי העניין שלהם ו"ניחשה" האם המשתמש במחשב הוא גבר או אישה ומה גילו המשוער. באמצעות זיהוי בעלים של חיות מחמד, החברה המשיכה והציעה מוצרי מזון של חנויות חיות המפרסמות בפלטפורמה של "גוגל אדוורדס" למשתמשים שעבורם הייתה תועלת בפרסום שכזה, והרחיבה את שירותיה גם לווידיאו לקהל מפולח היטב. המודל הועתק על ידי חברות נוספות כמו פייסבוק, וכיום תעשיית המידע על גולשים ומשתמשים פוטנציאליים פורחת בתחום השיווק הדיגיטלי והפרסום.
כיצד השינויים בתעשיית הפרסום משפיעים על לימודי התקשורת?
המגמה מצביעה על כך שכיום יותר ויותר אנשים מבינים איפה נמצא העתיד ומה טוב ללמוד. כך לדוגמה מספר הנרשמים למקצועות כמו לימודי תקשורת וניהול עלה. אנשים נרשמים למגמות בתחום לימודי תקשורת ופרסום מקוונים ובוחרים קורסים כמו ניו מדיה, ניהול מדיה, כלים דיגיטליים, ניהול רשתות חברתיות ועוד. תחומים נוספים שהתפתחו קשורים גם להיבט המשפטי של השימוש במידע. באירופה למשל נחקקו חוקים מדויקים בדבר זכותם של משתמשים לדעת איזה מידע נשמר עליהם ולשנות או לערוך מידע זה. כך תחום התקשורת המקוונת הפך להיות לאחד התחומים הרווחיים בתעשייה.
שימוש באינטליגנציה מלאכותית וביג-דאטה
כיום, מומחי השיווק הדיגיטלי הופכים להיות חלק בלתי נפרד מחברות פרסום, ממשרדי יחסי ציבור ואפילו מסייעים למועמדים במערכות הבחירות בארץ ובעולם. נראה כי התעשייה הזו ממשיכה ומתפתחת ועושה שימוש גם בתחומים מורכבים יותר כמו אינטליגנציה מלאכותית (הלומדת את המשתמש ומתאימה לו תכנים, כמו למשל ביו-טיוב) וכן בשימוש במידע הרב שהצטבר על מנת לשפר את ביצועי הקמפיינים באמצעות מערכות ביג דאטה מורכבות.
צביעת קהל היעד
תהליך איתור וסימון קהל היעד ושימוש במידע המצטבר מכונה "צביעה" של קהל או משתמש. כך, ניתן למשל לזהות את כל בני העשרים עד עשרים וחמש מעיר ספציפית בארץ האוהבים קומיקס ולהתאים להם פרסומת לסרט חדש שיוצא לאקרנים. קמפיין אחר יכול להיות מותאם לבני גיל הזהב ולהציע נופשים וקרוזים מפנקים המותאמים לקבוצת הגיל שלהם.
לסיכום, תחומי הפרסום והתקשורת תלויים היום במידה רבה ביכולת לאסוף מידע ולהשתמש בו בצורה מושכלת על מנת להתאים את הקמפיינים השונים בצורה מדויקת לקהל היעד. במהלך לימודי תקשורת במוסדות מובילים, ניתן לרכוש את הידע והכלים על מנת לבנות את הקמפיין המדויק שיפגע "בול" במטרה. כלים טכנולוגיים שונים מאפשרים גם למי שאינו בקיא בתכנות להשתמש בקבצי עוגיות ו"לצבוע" את קהל המטרה כאשר הוא מבקר באתרים ובדפי הנחיתה השונים.
נגישות
