בדיחות בנושא קולרבי בריא

רופא אחד ניצל את המשכורת הגבוהה שקיבל בשנים האחרונות ופינק את עצמו בפרארי GTO חדשהוירקה, והוא החליט לקחת אותה לסיבוב ברגע שהוא קיבל אותה. כשעצר ברמזור אדום, לידו עצר גם איש זקן בקטנוע עם סירה, לבוש בבגדים ישנים ושלייקעס. האיש הזקן ראה את המכונית, התלהב מיד, סימן לרופא לפתוח את החלון ואמר לו "איזה רכב זה?" "זו פרארי GTO – היא עולה 2.5 מיליון דולר!" "זה הרבה כסף", אמר הזקן והוסיף, "למה היא עולה כל כך הרבה?" "זה בגלל שהיא מגיעה למהירות של 300 קמ"ש תוך שניות ספורות!", אמר הרופא בגאווה. האיש הזקן שאל "אכפת לך אם אסתכל עליה מבפנים?" "כמובן שלא" ענה רופא. האיש הזקן הכניס את הראש שלו דרך החלון של הפרארי והסתכל פנימה. לאחר מכן הוא התיישב בחזרה על הקטנוע שלו ואמר, "זו בהחלט מכונית מדהימה, אבל אני אשאר עם הקטנוע שלי". כשהאור התחלף בחזרה לירוק, הרופא החליט להראות לזקן מה הרכב שלו באמת יכול לעשות. הרופא לחץ על דוושת הגז ותוך שניות הגיע למהירות 120 קמ"ש. לפתע הוא הבחין במראה האחורית בנקודה קטנה שמתקרבת אליו במהרה. "מה לעזאזל יכול להיות יותר מהיר מהפרארי שלי?" שאל את עצמו הרופא, והגביר את המהירות ל-150 קמ"ש. לאחר מכן הוא ראה את האיש הזקן על הקטנוע שלו צובר מהירות אט אט מאחוריו. הרופא נדהם והחליט להגביר את המהירות של הפרארי ל-180 קמ"ש. הוא הרגיש די טוב עם עצמו עד שראה את הזקן מאחוריו שוב צובר תאוצה! לאחר 10 שניות הקטנוע של הזקן השיג אותו שוב מאחור, ולא משנה כמה הרופא לחץ על הגז, הקטנוע רק המשיך להתקדם לכיוונו במראה. לפתע האופנוע פגע בפרארי מאחור, ולמרבה המזל הזקן הצליח להישאר עליו בריא ושלם, גם לאחר התאונה. הרופא עצר מיד, קפץ מתוך מושב הנהג והלך לבדוק מה שלומו של האיש הזקן. הוא ניגש אליו במהירות ושאל אותו "אתה בסדר?! אני רופא! אם נפצעת אוכל לעזור לך! יש משהו שאני יכול לעשות?" האיש הזקן היה נראה מבוהל ומבולבל, ומהר מאוד הבהלה שלו התחלפה בכעס כשאמר "שחרר את השלייקעס שלי מהמראה שלך!"

בן 80 הגיע לבדיקות אצל הרופא. הרופא נדהם מהכושר והבריאות של הזקן ושאל אותו :"מה לדעתך עושה אותך כל כך בריא?" ענה הזקן: "אני צייד טווסי בר. כל בוקר אני קם לפני הנץ החמה, ורץ אחרי טווסים עד הערב ." הרופא אמר: "לא נראה לי שזאת הסיבה, בוודאי יש כאן משהו עמוק יותר. תגיד באיזה גיל מת אביך?" שאל הזקן: "מי אמר שהוא מת ?" "אתה רוצה לומר שאביך עדיין בחיים? בן כמה הוא?", שאל הרופא. הזקן אמר: "לאבי מלאו 99 שנה, ולמעשה הוא היה איתי הבוקר בצייד. זה מה שמחזיק אותו בכושר." הרופא אמר: "מדהים, אבל עדיין לא נראה לי שזאת הסיבה. תגיד באיזה גיל מת סבך?" שאל הזקן: "מי אמר שהוא מת?" "אתה רוצה לומר שסבך בחיים? הוא צריך להיות בן 120 לערך", אמר הרופא. הזקן השיב: "לסבי מלאו 118 שנה". הרופא המתוסכל אמר: "אני מניח שגם הוא צד איתך הבוקר?" "לא", אמר הזקן, "סבא לא היה יכול לבוא היום כי הוא מתחתן" "מתחתן?", נדהם הרופא, "מדוע בן 118 ירצה להתחתן?" "מי אמר שהוא רוצה?", השיב הזקן, "ההורים לוחצים .."

במשך כל 30 השנים שבהן הוא היה החזן בבית הכנסת של עירו, שמואל תמיד היה רואה את אליהו הזקן יושב ומתפלל במקומו הקבוע בכל יום. אך זמן קצר לאחר יום הולדתו ה-95, אליהו הפסיק להגיע לבית הכנסת... שמואל חשב בהתחלה שמדובר באירוע זניח, שכן מדובר באדם מבוגר מאוד, אך ככל שהימים עברו הוא הפך ליותר ויותר מודאג עד שיום אחד הוא החליט ללכת לביתו של אליהו ולדרוש בשלומו. למרבה הפתעתו של שמואל, כשהוא הגיע לביתו של אליהו היה זה הזקן בכבודו ובעצמו שפתח לו את הדלת כשחיוך גדול על פניו. לאחר חילופי דברים קלים, שאל אותו שמואל: "אמור לי אליהו, אין מאמין אדוק יותר ממך בקהילתנו, במשך 30 שנה ראיתי אותך בבית הכנסת כמעט מדי יום וכעת אתה נעלמת מבלי להגיד מילה. מדוע אינך מגיע יותר להתפלל איתנו?". אליהו הזקן הנמיך את טון הדיבור שלו וסימן לשמואל להתקרב אליו, "אני אסביר לך בדיוק מה קרה..." הוא אמר לו. "כשהגעתי לגיל 85 ציפיתי שאלקח אל השמיים בכל יום, אך למרות זאת המשכתי להגיע לבית הכנסת במקום להישאר בבית ולנוח כדי להבטיח את יחסיי הטובים עם בורא עולם. בגיל 90 הבנתי שכנראה זכיתי בחסדו, והמשכתי להגיע לבית הכנסת כדי להודות לו אך המשכתי לצפות למותי בכל יום. לפני כמה ימים, כשהגעתי לגיל 95, הבנתי שיושב במרומים כנראה קצת עסוק, ואין לו זמן לקבל את תודתי או לאסוף אותי לחיקו". "אני לא מבין מה הבעיה" אמר שמואל המבולבל, "אתה זכית לאריכות ימים וזה נראה שאתה בריא כשור למרות גילך המופלג, אז למה לא להגיע לבית הכנסת, להתפלל ולהגיד ליושב במרומים תודה?". "תראה..." אמר אליהו, "בשל גילי המתקדם אני מצפה למותי כבר הרבה מאוד זמן, אבל אם הקב"ה שכח אותי אני לא בדיוק להוט להזכיר לו...".

לקט 'הפנינים' הבא לקוח מתוך ספרה של אדיבה גפן "העולם על פי אימא". בטוח שתזהו כמה מהמשפטים שגם אימא שלכם אומרת! האהבה עיוורת, אבל אחרי החתונה.... רואים מצוין! ילדה יפה כמוך? איך זה שאין חתן? כדאי שתיזהרי! אם הוא פנוי בטח יש סיבה טובה. אני לא רוצה לראות אותך מאושרת - אני רוצה לראות אותך נשואה. יש שלושה דברים שאחרי שלומדים אותם פעם אחת, לא שוכחים אף פעם: לרכוב על אופניים, לשחות, ואת השלישי אני אגיד לך כשתהיי גדולה. כמה שילמת על הסמרטוט הזה? היא כל כך מגונדרת, שכשהיא הולכת נדמה כאילו רק עכשיו באה. אם את רוצה להיראות צעירה, את חייבת אורח חיים בריא: לאכול במתינות בערב, לישון כל יום בצהריים, להתעמל כל בוקר, ולשקר בנוגע לגילך. אני הורשתי לך יופי וחוכמה. מה שתעשי עם זה? זאת הבעיה שלך! בחורה עם שכל צריכה לעשות איתו משהו יותר חשוב מלחשוב. שלושה דברים שלא מתעייפים מהם: מים זורמים, אש בוערת, ולראות מישהו אחר עובד. בשביל שיידרכו עליך, אתה צריך קודם לשכב על הרצפה. בשביל להיות עשיר עליך להיות עשר שנים חזיר, אחר-כך אתה כבר נשאר כזה. כסף אף פעם לא הזיק לאף אחד. אני - שום דבר לא קיבלתי במתנה. הכול כואב לי, אבל אני אף פעם לא מתלוננת. אחרי שבעים - אם אתה קם בבוקר ושום דבר לא כואב - סימן שאתה מת. הלוואי שלא יהיה יותר גרוע. רק זקנים כמוני יודעים כמה אתם הצעירים טיפשים. בסוף תראי שאת דומה לי. תשברי, תשברי לי את הלב, אני הרי כבר רגילה! את רוצה להרוג אותי? מה קרה שנזכרת באימא שלך? נו טוב, מה כבר אימא שלך מבינה? אתה, אל תלמד את אימא שלך לעשות ילדים. אני, אני כבר אנוח בקבר. על הקבר שלי אשים כספומט - ככה אהיה בטוחה שתבקרו אותי. אני את שלי אמרתי!!!

3 חברות החליטו לחגוג יחדיו יום הולדת 50. שואלת האחת: "לאן נלך?" עונה חברתה: ל"בננה ביץ'" שואלת האחת: "למה דווקא לשם?" עונה חברתה: "כי המלצרים שם חתיכים לאללה". עברו 10 שנים ושוב החליטו החברות לחגוג יחדיו יום הולדת 60. שואלת האחת: "לאן נלך?" עונה חברתה: ל"בננה ביץ'" שואלת האחת: "למה דווקא לשם?" עונה חברתה: "כי האוכל שם בריא ונוח לעיכול". עברו עוד 10 שנים ושוב החליטו החברות לחגוג יחדיו יום הולדת 70. שואלת האחת: "לאן נלך?" עונה חברתה: "ל"בננה ביץ'" שואלת האחת: "למה דווקא לשם?" עונה חברתה: "כי יש שם רווח גדול בין השולחנות ויותר נוח עם ההליכון". עברו עוד 10 שנים ושוב החליטו החברות לחגוג יחדיו יום הולדת 80. שואלת האחת: "לאן נלך?" עונה חברתה: "ל'בננה ביץ'" שואלת האחת: "למה דווקא לשם?" עונה חברתה: "כי שם עוד אף פעם לא היינו..."

לזוג בגיל העמידה היו שתי בנות יפות, אך תמיד הם דיברו על כך שהם רוצים גם בן זכר. הם החליטו לנסות בפעם האחרונה להביא בן, כמו שתמיד רצו. האישה נכנסה להריון וילדה תינוק בריא. האב השמח מיהר מייד לחדר התינוקות לראות את הבן החדש שלו, אך נחרד לגלות שהילד הוא הילד הכי מכוער שראה מעולם. הוא אמר לאשתו: "אין מצב בעולם שאני האבא של התינוק הזה. תסתכלי על שתי הבנות היפות שיש לי! את מתפרפרת מאחורי הגב שלי?" האישה חייכה במתיקות והשיבה: "לא, לא הפעם!"

לאחר 60 שנות נישואים, זוג מבוגר בני 85 מתו בתאונת דרכים ועלו לשמיים. הם היו זוג בריא מאוד, בעשור האחרון לחייהם במיוחד, זאת הודות למודעות הגבוהה של האישה לנהל אורח חיים בריא, בדגש על תזונה נכונה. האישה נהגה לקחת את בעלה להתעמל והכינה לו מאכלי בריאות. כשהגיעו לגן עדן, בהתחשב בעובדה שהיו אנשים הגונים, לקח אותם המלאך לסיור באחוזה מדהימה, שבה היה מטבח מאובזר עם שף צמוד, 14 חדרים עם ג'קוזי, מרפסות שמש, בריכה ושאר מותרות. "וואו, מדהים!" התפעלו השניים. "כמה זה עולה?" שאל הבעל. "זה חינם", צחק המלאך, "פה זה גן עדן". לאחר מכן, המשיכו בסיור בשטח האחוזה והגיעו למגרשי הגולף הפרטיים. "המגרש הזה פתוח עבורכם כל הזמן וכל שבוע - המסלול מתחלף לבד", יידע אותם המלאך. "נהדר, וכמה זה יעלה לנו?" שאל הבעל. "כלום" השיב המלאך "זה לא יעלה לכם כלום, כי אתם בגן עדן". התחנה הבאה בסיור היא המועדון. כאן הם גילו מזנון עשיר עם כל מטעמי העולם, מרתפי יינות, בקבוקי אלכוהול משובח, סיגרים וכל טוב. "זה ממש מדהים, אבל לא נראה לי שאנו יכולים להרשות זאת לעצמנו" אמר הבעל. "עוד לא הבנת? אתה נמצא בגן עדן! כל זה שלך", החל המלאך לאבד סבלנות. "טוב, היכן השולחנות הדיאטטיים, אם כן?" שאל הבעל במבוכה. "הא! זה החלק הכי טוב כאן. אתה יכול לאכול, לשתות ולעשן כאוות נפשך, ללא כל השפעה על בריאותך. ברוך הבא לגן עדן..." איך ששמע את המשפט האחרון של המלאך, נכנס הבעל להתקף זעם, גידף וזרק את כובעו על הריצפה בכעס נורא. המלאך והאישה ניסו להרגיע אותו ושאלו "מה קרה?!" הבעל הביט באישתו ואמר "הכל באשמתך! אם לא קשקושי הבריאות שלך, הייתי יכול להיות פה כבר 15 שנה!!!"

אישה הגיעה לבית חולים על מנת ללדת. לאחר שילדה והחלימה ניגש אליה הרופא ואמר לה: "התינוק שלך נולד בריא לגמרי, רק יש משהו חשוב שעליי לספר לך.." "מה זה, דוקטור? מה יש לתינוק שלי??" מייד החווירה האישה, "תספר לי בבקשה מה לא בסדר איתו!" מייד הרגיע אותה הרופא: "אין משהו לא בסדר. זה פשוט שהתינוק שלך קצת שונה. הוא... אנדרוגינוס". "אנדרוגינוס? מה זה?" נבהלה האישה. "זה... הכוונה היא שלתינוק שלך... יש... גם את האיבר הגברי וגם את האיבר הנשי!" האישה החווירה ואמרה: "אלוהים! אתה מתכוון שלתינוק שלי יש גם בולבול וגם מוח..??"

רופא נוכל וכושל אחד לא הצליח למצוא עבודה אחרי שחיפש משרה במשך שנים, ובחר בסופו של דבר לפתוח קליניקה בעצמו. עם זאת, לא היה לו כסף לרכוש ציוד רפואי מתקדם, וגם לא תקציב לפרסם את עצמו, ולכן הוא תלה שלטים בכל רחבי העיר שבה גר: "קבלו אצלי טיפול זול בעלות של 50 שקלים בלבד, ואם לא ריפאתי אתכם - תקבלו 100 שקלים בחזרה!" עורך דין ממולח אחד ראה את המודעה והחליט לנצל את ההזדמנות להרוויח כסף קל. הוא הגיע למרפאה של הרופא ואמר לו, "ד"ר, אני חושב שאיבדתי את חוש הטעם". הרופא מיד קרא לאחות ואמר לה, "תביאי את קופסה מספר 22 ושימי 3 חתיכות בתוך הפה של המטופל". כבר בחתיכה הראשונה עורך הדין הבין מה שמו לו בפה – "מה זה?!" הוא צעק, "זה קקי של כלב!", והרופא אמר, "מזל טוב, אתה בריא! 50 שקלים בבקשה". עורך הדין שילם ויצא בבושת פנים מהמרפאה - אבל החליט שהוא ממש לא רוצה לצאת חייב, ולכן ביום שאחרי חזר אל הרופא, והפעם טען שהוא איבד את הזיכרון. הרופא קרא לאחות ואמר: "תביאי את קופסה מספר 22 ושימי 3 חתיכות בתוך הפה של המטופל". עורך הדין מיד נרתע וצעק, "לא, זה קקי של כלב!", והרופא אמר, "מזל טוב, אתה בריא! 50 שקלים בבקשה". עורך הדין שילם שוב ויצא מהמרפאה עצבני במיוחד. הוא חשב לעצמו ושיער שאם איכשהו יצליח לקבל 100 שקלים, הוא בסופו של דבר יוכל להחזיר לעצמו את מה שכבר הפסיד, לכן הוא לא ויתר וחזר למרפאה של הרופא פעם נוספת. הפעם טען שהוא איבד את הראייה שלו. "ובכן...", אמר הרופא, "לזה אין לי תרופה לצערי. הנה, קח 100 שקלים", והגיש לעורך דין שטר. "רגע", אמר עורך הדין, "זה שטר של 20!". "מזל טוב, אתה בריא!", אמר הרופא, "50 שקלים בבקשה."

במסגרת משפט רצח שהתנהל בארה"ב בפני שופט וחבר מושבעים, כולם הבינו שלנאשם אין סיכוי. אמנם הגופה של הנרצח מעולם לא נמצאה, אך ראיות שונות קשרו את הנאשם למעשה. גם לשופט ולחבר המושבעים היה ברור שהרשעה והוצאה להורג הן רק עניין של זמן... בדיון האחרון, שנייה לפני שהסתיים המשפט, פנה השופט לסנגור ושאל "לפרוטוקול" האם יש לו מה להוסיף. להפתעת כולם קם הסנגור ואמר בביטחון: "רבותיי, בית המשפט עומד להרשיע היום אדם חף מפשע באשמת רצח שלא ביצע, ואני עומד להוכיח לכם את זה. אני מבקש מכולכם כרגע להסתכל היטב על דלת האולם, כי בעוד מספר שניות ייכנס ממנה 'הנרצח' בכבודו ובעצמו כשהוא בריא ושלם". השופט, חבר המושבעים ושאר יושבי האולם עצרו את נשימתם והסתכלו על הדלת בדריכות. חלפה חצי דקה, חלפה דקה, אך איש לא נכנס. פנה השופט בזעם לסנגור: "אף אחד לא נכנס, האם אדוני מנסה לעשות צחוק מבית המשפט?" ענה הסנגור: "כבודו צודק. אף אחד לא נכנס וגם לא ייכנס, אבל העובדה שכולכם הסתכלתם לעבר הדלת, משמעותה שהאמנתם שקיימת איזושהי אפשרות שכלל לא בוצע רצח. די בכך כדי לבסס ספק סביר ולזכות את הנאשם". השופט ויו"ר חבר המושבעים הסתכלו זה על זה בתדהמה. השופט הורה לחבר המושבעים לצאת ולהכריע בדבר אשמתו של הנאשם. לאחר חמש דקות חזר חבר המושבעים והתיישב במקומו. דממה השתררה באולם. השופט פנה לחבר המושבעים ושאל: "האם קיבלתם החלטה?" קם יו"ר חבר המושבעים ואמר: "כן כבודו. קיבלנו החלטה פה אחד". "ומהי החלטתכם?" שאל השופט. ענה יו"ר חבר המושבעים: "אשם!" הסנגור ההמום ניתר ממקומו וצעק: "אבל מה בדבר הספק הסביר? הרי כולכם הסתכלתם על הדלת!" ענה יו"ר חבר המושבעים: "אנחנו הסתכלנו על הדלת, אבל הקליינט שלך לא..."

חמישה חברים מהצבא היו נוסעים ביחד לטיול דייג של שבוע בכנרת בכל שנה במשך כמעט 30 שנה, אך כמה ימים לפני הטיול ה-30 אשתו של יגאל החליטה שהשנה הוא לא נוסע, ונשאר איתה בבית. חבריו של יגאל היו מאוד מאוכזבים אבל החליטו לבסוף שלא לבטל את הטיול ולצאת לצפון בלעדיו. למרבה הפתעתם בלילה הראשון של הטיול, בעודם צולים את הדגים שתפסו על האש, התקרב רכב אל המחנה שלהם ומי יוצא ממנו אם לא יגאל. ארבעת החברים שמחו מאוד לראותו וקיבלו את פניו בצחוק וחיבוקים, בירה קרה ומנה חמה של דג צלוי. "שתהיה בריא יגאל, איך הצלחת לשכנע את אשתך שתיתן לך לבוא לפה? ועוד באמצע הלילה!" שאל אחד החברים. "טוב, האמת היא שבקושי הייתי צריך להתאמץ" ענה יגאל, "אשתי התגנבה מאחורי בזמן שראיתי טלוויזיה היום בערב וכיסתה את העיניים שלי מאחור. כשהסתובבתי גיליתי שהיא לובשת כותנת לילה חדשה וסקסית. לא ממש ידעתי איך להגיב, אבל לפני שהספקתי להגיד מילה היא תפסה לי את היד ומשכה אותי לחדר השינה. על המיטה היא פיזרה עלי ורדים, היא הדליקה נרות בכל רחבי החדר ואפילו קנתה סדינים חדשים ממשי." "מעניין מאיפה היא קיבלה את הרעיון לעשות דבר שכזה" אמר אחד החברים. "גם אני שאלתי זאת את עצמי ומהר מאוד קיבלתי את התשובה. על השידה ליד המיטה היה את הספר הזה שהיא קוראת עכשיו, '50 גוונים של אפור' ולידו היה זוג אזיקים. היא לקחה את האזיקים ואמרה לי לקשור אותה למיטה, אז קשרתי אותה למיטה." "ומה קרה אז?" "ואז היא אמרה לי לכבות את האור." "נו ומה אתה עשית?" "מה זאת אומרת מה עשיתי? ברור שכיביתי את האור!" "ואז מה קרה?" "ואז היא אמרה לי שאני יכול לעשות כל מה שאני רוצה." "ו...???" "ועכשיו אני פה אתכם!" מסקנה: גם אם נותנים לגבר את כל החופש שבעולם, עדיין לא בטוח שהוא ידע מה הוא צריך לעשות איתו!

בן 80 התחתן עם בת 20. שנה אחרי החתונה הזוג מגיע לחדר הלידה. נולד בן זכר במשקל 3.5 ק"ג, בריא ויפה. האחות שואלת את הזקן" "שלך?" "כן" הזקן עונה. "כל הכבוד" עונה האחות. "תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל". שנתיים לאחר מכן שוב מגיע הצמד לחדר הלידה. הפעם זו בת במשקל 3.5 ק"ג, בריאה ויפה. האחות שואלת את הזקן: "שלך?" "כן" הזקן עונה. "כל הכבוד" עונה האחות. "תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל". לאחר שנתיים נוספות, שוב מגיעים לחדר הלידה. נולד בן זכר במשקל 3.5 ק"ג, בריא ויפה. האחות שואלת את הזקן: "שלך?" "כן" הזקן עונה. "כל הכבוד" עונה האחות. "תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל". עונה לו האחות, "אולי כדאי שתחליף שמן, האחרון יצא שחור..."

בעל ואשה הגיעו לבית החולים ללדת את תינוקם. הרופא סיפר להם כי המציא פטנט - מכונה שיכולה להעביר את הכאב של הצירים מהאישה לאביו של הוולד. הבעל שמח לנסות על מנת להקל על אשתו. הרופא כיוון את המכונה להעברת 10% מכאב האישה לאב באומרו שגם זה סבל גדול יותר ממה שגבר יכול לשאת. הבעל הרגיש מצויין וביקש מהרופא להגביר את רמת הכאב ל- 20%. הרופא בדק אותו וכשראה שהכל תקין הסכים להגביר את רמת הכאב ל- 50%. הבעל עדיין הרגיש בסדר, וכשראה עד כמה הוקל לאשתו ביקש מהרופא להעביר אליו את כל הכאב. האישה ילדה תינוק בריא כמעט ללא כל כאבים והשניים שמחו שמחה גדולה. כשהגיעו הביתה, מצאו את הגנן מת על רחבת הכניסה.

גיבן אחד צועד ביער המפחיד והנורא. פתאום הוא שומע קול עמוק קורא לו: "הי, אתה!" "מי? אני?" נחרד הגיבן. "כן, אתה" משיב לו הקול. "מה יש לך על הגב?" הגיבן המבוהל עונה בגמגום "אמ... גיבנת!" "תן ת'גיבנת!" פוקד עליו הקול. הגיבן המבולבל מזדקף והפלא ופלא, הגיבנת נעלמה. שמח וטוב לב הוא מצליח לחצות את היער הגדול והנורא ופוגש בחבר שלו, הצולע. "אתה לא מאמין מה קרה לי!" מספר הגיבן בהתרגשות, "צעדתי ביער, פתאום נגלה אליי קול עמוק ולקח לי את הגיבנת. תראה אותי, אני בריא עכשיו!" "באמת?" הופתע הצולע "כן, אתה חייב להיכנס ליער. אולי הוא ירפא גם אותך" הצולע מדדה דרכו ביער, מסתובב במעגלים וממתין בשקיקה שמשהו יקרה. פתאום הוא שומע קול עמוק: "הי, אתה!" "מי? אני?" שואל הצולע. "כן, אתה" עונה הקול העמוק "מה יש לך על הגב?" "אמ... כלום" עונה הצולע "קח גיבנת!"

לא רק כתב היד של הרופאים אינו ברור, לפעמים גם השפה שלהם מצריכה תרגום מיוחד: צריך לטפל בזה בדחיפות - תכננתי לצאת לחו"ל אבל הבעיה הזו כל כך קלה ורווחית... אני חושב שאטפל בה לפני שהיא תיעלם מעצמה. הו, מה יש לנו פה? - אין לי מושג מה הבעיה, אולי תיתן לי רמז? אנחנו כבר נראה... - אני צריך לבדוק את ביטוח הרשלנות הרפואית שלי לפני שאטפל בבעיה. תן לי לבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך - תן לי לבדוק אם שילמת בפעם האחרונה לפני שאני ממשיך לדבר איתך. בוא נקבע תור להמשך השבוע? - בדיוק קניתי ג'יפ חדש, אז אני מחייב אותך על עוד ביקור. המממ... - מכיוון שאין לי מושג מה לעשות, אני מנסה להישמע מהורהר בתקווה שהאחות תתערב. צריך לראות איך זה יתפתח - אין לי זמן לשטויות שלך, תחזור אלי אם אתה לא מצליח לנשום. מה שלומך היום? - אני מרגיש מצוין. אתה, לעומת זאת, נראה רע. אני ארשום לך תרופה חדשה - אני עושה מחקר וצריך שפן ניסיונות. אם זה לא נעלם תוך שבוע, תרים אלי טלפון - אין לי מושג מה הבעיה שלך, אני מקווה שהיא תעבור לבד או שתלך לרופא אחר. הבדיקות שלך יצאו תקינות ואתה בריא כמו שור - כנראה שלא אוסיף קומה לווילה אחרי הכל... אני רוצה שעמית שלי יראה אותך - אני חייב לו כסף ואתה בצרות גדולות. אנחנו לא מרגישים כל כך טוב היום, אה? - אני לא זוכר איך קוראים לך או למה אתה כאן. אני רוצה לשלוח אותך לכמה בדיקות - משהו לא בסדר, אבל אין לי מושג מה. אני מעביר את ה"כאב ראש" הזה לאחיות. יכול להיות שיש עליך יותר מדי לחץ בעבודה? - אתה לא חולה, אבל אולי אוכל לסחוט ממך משהו למרות הכל. להוריד הכל, גם תחתונים - אני לא נהנה מזה יותר ממך... בשביל מה למדתי כמעט 10 שנים? אם הסימפטומים לא נעלמים עוד שבוע, תחזור אלי - יש לך שבוע לסבול, אחרי זה אני בחופש ואתה הבעיה של מישהו אחר. הוירוס הזה מסתובב הרבה בזמן האחרון - אני ממש מקווה שזה לא מגפה קטלנית, כי כבר שלחתי הביתה 5 חולים לפניך.