בדיחות בנושא חולים

אישה אחת הלכה לחדר מיון בבית חולים גדול במרכז הארץ בעקבות בעיה שנמשכה מספר שבועות. לאחר שעות של המתנה, היא התבקשה להיכנס לבדיקה בחדר מספר 6, שם ציפה לה רופא צעיר בשם ד"ר לוין. כעבור כמה דקות של בדיקות שונות, הסתכלויות, אורות בעיניים וטפיחות על הבטן, הוא הושיב אותה ואמר לה בפנים רציניות: "תראי גברת, לפי מה שאני רואה כאן ומבין מהבדיקות שערכתי, אין לך שום בעיה – את פשוט בהריון!" באותו רגע יצאה הגברת ההמומה מהחדר בסערה והתחילה להלך במסדרון המחלקה הנה והנה, בעודה זועפת וצועקת בזעם. ד"ר דהן, רופא מבוגר וותיק שמעולם לא שמע מהומה שכזו בבית החולים, החליט לצאת ממשרדו ולראות מה קרה. הוא ניגש אל הגברת הזועמת ושאל אותה מה בדיוק הבעיה; לאחר שהוא האזין לסיפורה, הוא הרגיע אותה וביקש ממנה להמתין כמה דקות במשרדו. בינתיים הוא צעד במסדרון אל עבר חדרו של ד"ר לוין. הוא נכנס למשרד, סגר אחריו את הדלת ושאל את הרופא הצעיר בכעס: "מה לעזאזל עובר עליך?!". ד"ר לוין הסתכל עליו בפליאה ולא באמת הבין במה מדובר, לכן הרופא הוותיק המשיך: "נכנסת אליך למשרד אישה בת 80 עם בעיה חמורה, מספרת לך שיש לה שני ילדים גדולים ו-3 נכדים, ואתה אומר לה שהיא בהריון?!" בזמן שהרופא הוותיק המשיך לנזוף בו, ד"ר לוין הסתכל שוב על הטופס הרפואי שלה, ואז הוא הרים את המבט, קטע אותו ואמר: "לפני שאתה ממשיך, ד"ר דהן, אני יכול לשאול אותך משהו?" "כן, ד"ר לוין?" "היא עדיין משהקת?"

אחרי שהיה מעורב בתאונת דרכים, בעל אחד התקשר לאשתו ואמר לה: "את לא מבינה מה עובר עלי! בדרך בחזרה מהעבודה מכונית שנסעה במהירות מופרזת פגעה בי! יעל לקחה אותי לבית חולים ועשו לי פה צילומים וכל מיני בדיקות... שברתי את יד שמאל, יש לי 3 צלעות שבורות ויכול להיות שצריך לקטוע לי את הרגל!" "אני לא מאמינה..." אמרה אשתו "מי זאת היעל הזאת בכלל?"

ליוני, פקיד קבלה במלון גדול בתל אביב, היה משחק קטן שהוא אהב לשחק כדי לשעשע את עצמו ולהפיג את השעמום; כשזוגות שונים הגיעו למלון לירח דבש שלהם, הוא היה שואל את האישה מה המקצוע שלה במהלך שיחת הצ'ק אין ועל פי תשובתה היה מנחש כמה זמן הזוג שמולו הולך להישאר ביחד בחדר ולעשות אהבה. יום אחד הגיעו אל המלון 3 זוגות שיצאו לירח דבש, בזה אחר זה. כשהזוג הראשון הגיע, יוני שאל את הכלה הטרייה מה המקצוע שלה, והיא ענתה: "אני עובדת כעוזרת בית". יוני חייך וחשב לעצמו: "עוזרות בית הן תמיד נשים שמתות על רומנטיקה – נראה לי שהם הולכים לבלות הרבה בחדר...". כשהגיע הזוג השני, שאל יוני את האישה את אותה השאלה, והיא השיבה: "אני אחות בבית חולים". יוני חשב לעצמו: "וואו, אחיות הן כאלו סקסיות. שני אלו כנראה לא ייצאו מהמיטה לרגע...". כשהזוג השלישי ניגש לקבלה חזרה אותה שאלה קבועה, והפעם האישה ענתה: "אני באה מתחום ההוראה". הפעם יוני שמר על ארשת פנים רצינית וחשב לעצמו: "מורות בדרך כלל קשוחות... הם בטח ילכו למיטה ישר בהתחלה, אבל תוך זמן קצר כבר ייצאו מהחדר". אחרי שעה בערך, יוני ראה את הבעל הראשון, שנשוי לעוזרת הבית, יורד לבדו אל ארוחת הערב. "כבר אתה כאן למטה?" שאל יוני את הבעל בקריצה, "חשבתי שאתה ואישתך הולכים לבלות את כל הלילה ביחד...". "תאמין לי שניסיתי", ענה לו הבעל בעצבנות, "אבל כלום לא קרה, היא רק התעקשה שהיא רוצה לארגן את החדר והתיקים". זמן קצר לאחר מכן הגיע גם הגבר השני שהתחתן עם אחות. "מה אתה עושה כאן לבד כל כך מוקדם?", שאל אותו יוני. "אין לי למה להישאר בחדר", ענה הבעל מתוסכל, "כל פעם שאני רוצה להיות עם אישתי היא אומרת לי שקודם אני חייב להתקלח כדי לשמור על היגיינה". יוני המתין שגם הזוג השלישי, המורה ובעלה, ירדו לארוחת הערב מוקדם כפי שציפה, אבל זה לא קרה. רק לקראת סוף המשמרת שלו, ממש באמצע הלילה, הבעל ירד ושאל את יוני אם נשאר משהו לאכול. "לפחות ישנת כמו שצריך עד עכשיו?", שאל אותו יוני בחצי קריצה. "איזה ישנתי?" ענה לו הבעל בקול תשוש, "נכנסו למיטה ברגע שנכנסו לחדר, אבל בכל פעם שרציתי להפסיק כדי ללכת לאכול אישתי אמרה לי 'אנחנו הולכים לעשות את זה שוב ושוב עד שתקלוט איך עושים את זה נכון!'"

מאבטח בבית חולים מתחיל את המשמרת שלו ונדהם לגלות בחדר המיון גבר עם כלב שיושב על כיסא ומאחוריו חבורה ענקית של כ-100 גברים נוספים שעומדים בשורה. סקרן ומבולבל, המאבטח ניגש אל הגבר עם הכלב ושואל אותו מה הוא עושה בחדר המיון. "אני מחכה שיסיימו לטפל באשתי ובאימא שלה", אומר הגבר. "למה, מה קרה להן?" שואל המאבטח. "הכל התחיל בזה שאשתי לא הסכימה שאני אצא כדי לבלות עם חברים, אך התחיל בינינו ריב גדול, היא התחילה לצעוק עלי ולזרוק דברים בבית, אז הכלב שלי נשך אותה בתחת", עונה הגבר. "וואו, זה חתיכת סיפור..." אמר המאבטח, "ומה קרה לאימא שלה?" "אז ישר אחרי שהכלב נשך אותה, אשתי התקשרה לאימא שלה, שמיד באה אלינו והתחילה לצעוק עלי ולאיים על הכלב, אז הוא נשך גם אותה בתחת", ממשיך הגבר. "והכל בסדר איתן?", שאל המאבטח. "כן, שתיהן בסדר גמור, רק צריכות כמה תפרים." אחרי דקה של מחשבה המאבטח שוב פנה אל הגבר, "תגיד, יש סיכוי שאתה משאיל לי את הכלב שלך אחרי שאתה יוצא מכאן?" הסתכל עליו הגבר ואמר: "אין בעיה, תעמוד בתור אחרי כולם!"

בעל ואישה שהיו נשואים במשך שנים רבות היו רבים ללא הפסקה, וכל השכנים תמיד היו שומעים אותם צועקים זה על זה עד השעות הקטנות של הלילה. לאישה היה משפט קבוע שהיא הייתה צועקת לקראת הסוף של כל ריב: "אני נשבעת שאם אני אמות לפניך, אני אחפור דרך החוצה מהקבר ואחזור לרדוף אותך רק כדי שתמשיך לסבול למשך כל החיים שלך!" כמובן שכל השכונה סבלה מהמצב הזה וכולם קיוו שהזוג יפסיק לריב… כל הצעקות הנוראיות פתאום נגמרו באמצע לילה אחד, כשלמחרת התברר שבמהלכו האישה הובהלה לבית חולים ונפטרה מהתקף לב. כמה מהשכנים של הזוג הלכו להלוויה של האישה ונדהמו לגלות שבעלה מתכוון לרשום על המצבה שלה: "כאן נחה האישה שנשבעה לחפור את דרכה מהקבר ולרדוף אותי עד יום מותי". "תגיד", שאלו השכנים את הבעל, "אנחנו יודעים שאתם רבתם הרבה ולא הסתדרתם, אבל אתה לא מפחד שלרשום דבר שכזה על המצבה שלה זה ממש קיצוני? מה יקרה אם בגלל המילים הקשות האלה תעורר משהו רע והיא באמת תקיים את ההבטחה שלה?" "מה אתם חושבים?" שאל הבעל, "שאני כל הזמן שמעתי את האיומים שלה ולא חשבתי על זה? ביקשתי שיקברו אותה הפוך!"

אישה שוכבת על שולחן הניתוחים בבית חולים. האישה: "אני מתה מפחד, זה הניתוח הראשון שלי". הרופא: "זה בסדר, אין ממה לחשוש, זה גם הניתוח הראשון שלי".

האוכלוסייה של ישראל מונה כ-8.5 מיליון תושבים. 2,840,625 מתוכם הם ילדים ונערים מתחת לגיל 18. זה משאיר רק 5,659,375 אנשים מעל לגיל העבודה המקובל. 2,254,692 מתוכם כבר יצאו לפנסיה. זה משאיר רק 3,404,683 אנשים כדי לעבוד. 1,368,943 מתוכם סובלים מנכות. זה משאיר רק 2,035,740 אנשים כדי לעבוד. 904,433 מתוכם עובדים בממשלה וברשויות מקומיות. זה משאיר רק 1,131,307 אנשים כדי לעבוד. בכל זמן נתון יש כ-200,000 אנשים בחופש. זה משאיר רק 931,307 אנשים כדי לעבוד. מתוכם 278,552 הם סטודנטים שמחפשים רק משרות חלקיות. זה משאיר רק 652,775 אנשים כדי לעבוד. מתוכם 237,266 אנשים נמצאים בשירות סדיר או קבע בצבא. זה משאיר רק 415,489 אנשים כדי לעבוד. מתוכם 176,247 אנשים הם אברכים. זה משאיר רק 239,242 אנשים לעבוד. מתוכם 143,588 אנשים מובטלים. זה משאיר רק 95,654 אנשים לעבוד. מתוכם 74,923 אנשים מאושפזים בבית חולים. זה משאיר רק 20,731 אנשים כדי לעבוד. מתוכם 20,729 אנשים בישראל נמצאים בכלא. זה משאיר רק 2 אנשים בשוק התעסוקה בישראל, אנחנו. אז בזמן שאני עושה את כל העבודה, כל מה שמעניין אותך זה לשבת מול המסך ולקרוא בדיחות. כל הכבוד לך, ממש כל הכבוד...

איש אחד יושב בתחנת אוטובוס וממתין לבדו לאוטובוס המבושש לבוא. לאחר מספר דקות מגיעה אישה ומתיישבת בקצה השני של ספסל התחנה. לפתע - האישה מתעטשת, מוציאה ממחטה, מקנחת את אפה ואז מתחילה פתאום לרעוד למשך 15 שניות מבלי להפסיק. הגבר מביט עליה מופתע, אך לאחר שהיא נרגעת מעט והרעידות מפסיקות, הוא מחליט שלא לומר דבר וחוזר להתעסק בטלפון הסלולרי שלו. עוברות מספר דקות, ושוב האישה מתעטשת, מוציאה את ממחטתה, מקנחת את אפה ומתחילה לרעוד ולהתפתל למשך מספר שניות, הפעם באופן עוד יותר ברור לעין, תוך כדי שהיא מנסה להסתיר ולהצניע גניחות ואנחות. הגבר חושב לעצמו: "מסכנה, בטח חטפה איזה שפעת קשה או חלתה במחלה ממש מוזרה" אך מחליט שאין לו סיבה להתערב וחוזר להתבונן במסך הטלפון הנייד שלו. בפעם השלישית שזה קורה, האישה כבר לא יכולה עוד להסתיר ומעבר לרעידות החזקות שמלוות את העיטוש, גם גניחות, אנחות וקריאות רמות בוקעות מפיה בקול רם. לאחר שהיא נרגעת מעט, הגבר מחליט שהוא חייב לסייע לה, פונה אליה ואומר: "תסלחי לי, אבל לא יכולתי שלא לשים לב שהתעטשת כבר 3 פעמים ואחרי כל עיטוש רעדת וגנחת עוד יותר. הכול בסדר? את מרגישה טוב? אני יכול לעזור לך איכשהו?". האישה משפילה מבטה לרצפה ועונה בביישנות: "לא... זה שום דבר, באמת..." הגבר, שעכשיו כבר מסוקרן למדי, עונה לה: "נראה שזה קצת יותר משום דבר. אולי תספרי לי?" האישה עונה לו: "תסלח לי, אני קצת מתביישת..." עונה לה הגבר: "אין במה להתבייש גברת. את יודעת אילו מצבים רפואיים אני ראיתי? אני אח בבית חולים במקצועי, אני בטוח שאוכל לסייע לך איכשהו". "אם ככה..." משיבה האישה וחיוך מבויש מופיע על פניה, "אני מתמודדת עם מצב רפואי נדיר במיוחד, בכל פעם שאני מתעטשת אני מגיעה לאורגזמה". "באמת?" תוהה הגבר בפליאה "כזה דבר עוד לא ראיתי". "בחיי" עונה האישה "כל עיטוש גורם לי לגמור". "זה נשמע איום ונורא..." עונה לה הגבר, "אז מה את לוקחת, אם אני יכול לשאול?" האישה פורצת בצחוק רם ומשיבה: "יש לי קופסה עם אבקת פלפל בתיק וכל פעם שעולה לי החשק אני פשוט מצמידה אותה לאף. כיף גדול, תאמין לי..."

איש מאושפז כמה ימים בבית חולים. ביום החמישי שואל האיש את הרופא: "נו, יש לך תוצאות של הבדיקות?" הרופא:"כן" האיש:"נו, וכמה זמן יש לי לחיות?" הרופא:"עוד עשר.." האיש:"מה עשר? עשרה חודשים? עשר שנים? מה עשר?" הרופא: "תשע..שמונה..שבע.. "

בבית חולים נערכה ביקורת פתע ולמבקר הצמידו רופא שעבר איתו בין המחלקות, כדי להראות לו כיצד מתנהל בית החולים. במהלך הסיור המבקר ראה מטופל באחד החדרים שאונן באופן נמרץ. "אלוהים אדירים!" הוא אמר, "זו בושה וחרפה, איך אתם נותנים לדבר כזה לקרות?!" הרופא סגר את דלת החדר ואמר: "לבחור שכאן יש בעיה רצינית שגורמת לאשכים שלו להתנפח לממדים עצומים. אם הוא לא יגיע לפורקן 5 פעמים ביום, הם עלולים להתפוצץ. זה הטיפול שהוא מקבל וזה עובד די טוב בינתיים." הם ממשיכים בסיור ולפתע המבקר רואה שבחדר אחר, אחת האחיות מבצעת מין אוראלי במטופל. "אלוהים אדירים!" הוא אמר, "מה זה צריך להיות?! איך אתה מסביר לי דבר כזה בבית חולים?!" הרופא סגר את דלת החדר וענה: "אותה מחלה, ביטוח טוב יותר."

אישה הגיעה לבית חולים על מנת ללדת. לאחר שילדה והחלימה ניגש אליה הרופא ואמר לה: "התינוק שלך נולד בריא לגמרי, רק יש משהו חשוב שעליי לספר לך.." "מה זה, דוקטור? מה יש לתינוק שלי??" מייד החווירה האישה, "תספר לי בבקשה מה לא בסדר איתו!" מייד הרגיע אותה הרופא: "אין משהו לא בסדר. זה פשוט שהתינוק שלך קצת שונה. הוא... אנדרוגינוס". "אנדרוגינוס? מה זה?" נבהלה האישה. "זה... הכוונה היא שלתינוק שלך... יש... גם את האיבר הגברי וגם את האיבר הנשי!" האישה החווירה ואמרה: "אלוהים! אתה מתכוון שלתינוק שלי יש גם בולבול וגם מוח..??"

שייח' פרסי מפורסם ועשיר הגיע לבית חולים בעקבות בעיה רפואית דחופה ומיד נשלח לחדר ניתוח כדי שהרופאים יוכלו לנסות להציל את חייו, הייתה רק בעיה אחת, לשייח' היה סוג דם נדיר מאוד ובבית החולים לא היו מנות דם מתאימות, למרבה המזל, לאחר בירור קצר הרופאים גילו שבבית החולים מבקר יהודי צעיר שיש לו את סוג הדם המתאים. השייח' הבטיח לצעיר פיצוי הולם אם הוא יסכים לתרום לו דם כדי שהוא יוכל לעבור את הניתוח, והיהודי הסכים בשמחה. הניתוח עבר בהצלחה והשייח' היה נאמן להבטחתו – כמה ימים לאחר שהוא יצא מבית החולים הוא קנה ליהודי שעון רולקס יוקרתי ומכונית BMW חדשה. שבוע ימים לאחר מכן השייח' הגיע לבית החולים כדי לעבור ביקורת לאחר הניתוח ולרוע המזל הרופאים גילו שמשהו השתבש בצורה נוראית ושיש צורך לערוך ניתוח דחוף נוסף. בצירוף מקרים מדהים, אותו צעיר יהודי שתרם לשייח' דם עבור הטיפול הקודם שלו ביקר בבית החולים שוב בדיוק באותו היום, וכדי לאפשר לו לעבור את הניתוח הדחוף ומציל החיים השייח' ביקש מהרופאים לפנות אליו לצורך קבלת תרומת דם נוספת בתמורה לפיצוי הולם. היהודי הסכים בשמחה להעניק תרומת דם נוספת, וכעבור כמה ימים כשהוא כבר חזר לביתו, הוא שמע דפיקה בדלת וגילה שם שליח שנתן לו מעטפה יוקרתית עם החותמת האישית של השייח'. 'כרטיסי טיסה? צ'ק על סכום כסף מטורף? מעניין מה הוא הביא לי הפעם...' חשב הצעיר. אך כשהוא פתח אותה הוא מצא בפנים רק כרטיס ברכה פשוט שעליו היו כתובות כמה מילות תודה. מבולבל ומאוכזב, התקשר הצעיר לשייח' הפרסי ושאל אותו "תגיד, איך זה יכול להיות שבפעם הקודמת שעזרתי לך אתה היית כל כך נדיב והענקת לי מתנות נפלאות, ובפעם השנייה שאני מציל את החיים שלך כל מה שאני מקבל זה כרטיס ברכה מסכן?" "תראה..." ענה השייח', "בפעם הראשונה שעזרת לי הייתי 100% פרסי גאה והייתי חייב לך פיצוי הולם. עכשיו כשיש לי את הדם שלך בגוף אני כבר כמעט כמוך! אז לא צריך לעשות עניין גדול מקצת עזרה של יהודי ליהודי..."

זקן אחד מתקשר לנציגת שירות של קופת חולים כדי להזמין תור לרופא. הוא אומר לנציגה: “אני רוצה לקבוע תור ביום ראשון הקרוב לרופא עיניים ולמומחה כליות". "אתה מתכוון שני תורים שונים אדוני?" שאלה הנציגה. "לא, אני צריך תור עם שניהם," השיב הזקן. "אני מצטערת אדוני, אני לא יכולה לזמן לך את שני התורים האלה ביחד," אמרה הנציגה. "אולי תספר לי מה בדיוק הבעיה ואני אראה איך אפשר לעזור לך?" “אני בעצמי לא יודע מה הבעיה”, השיב הזקן, “או שאני עיוור צבעים או שהשתן שלי כחול…”

קלארק קנט שכב על ערש דווי במיטת בית חולים, ואשתו, לואיס ליין, ישבה לצדו. אחרי זמן ארוך של שתיקה היא אמרה, "יקירי, אני חייבת להתוודות על משהו. לפני שנים רבות היה לי רומן עם... ובכן... עם סופרמן. זה היה רק לילה אחד וכל כך התחרטתי על זה מאז! אני מקווה שתוכל לסלוח לי..." "את לא צריכה לדאוג כלל וכלל," הרגיע אותה קלארק ובשארית כוחותיו הסיר את משקפיו. "את מבינה? אני סופרמן! אפילו אם לא ידעת שזה הייתי אני, בעינייך ראיתי שאת נאמנה אלי, לא משנה איזו תחפושת אלבש." "איזו הקלה", אמרה לואיס וניגבה דמעה מעיניה. "אז זה היית אתה גם בתחפושת של באטמן?"

מרוקאי יושב בבר ושותה בירה. לפתע נכנס אדם וצועק: "חיים, אישתך בוגדת בך!!" עוזב המרוקאי את הבירה, תופס סכין מהבר ורץ איתה לעבר ביתו. בדרך הוא נדרס ומובהל לבית חולים, ובזמן הנסיעה מהרהר המרוקאי במה שקרה ואומר לעצמו: "בוא'נה, אתה חייב להירגע קצת ולהפסיק להיות כזה עצבני... אתה בכלל רווק וגם לא קוראים לך חיים".

3 גופות הגיעו יום אחד לחדר המתים של בית חולים בזו אחר זו, ולמרות שלא היה ביניהן שום קשר, לכל שלושת הגופות היה מכנה משותף מוזר. הן היו של 3 גברים שמתו עם חיוך ענק על הפנים, והחוקרים של בית החולים נדרשו לבדוק מה נסיבות המוות שלהם במהירות האפשרית כדי לדווח למשטרה. אחרי לילה ארוך של עבודה, נפגש החוקר הראשי עם בלש מהמשטרה והרגיע אותו שאין שום קשר בין המקרים. "אז למה כולם מחייכים?", שאל הבלש. "המקרה הראשון הוא של גבר צרפתי בן 70 בשם ז'אק ששכב עם הפילגש בת ה-20 שלו כשהלב שלו פשוט קרס, וזאת הסיבה שהוא חייך כשהוא מת." "המקרה השני הוא של גבר אנגלי בן 30 בשם ג'ו שזכה בלוטו, אז הוא יצא לפאב כדי להשתכר עם כל החברים שלו. בזמן המסיבה ובעודו חוגג, הכבד שלו קרס בגלל האלכוהול, וזאת הסיבה שהוא חייך כשהוא מת." "ומה לגבי המקרה השלישי?", שאל הבלש, "גם הוא שתה בכמויות או בילה עם אישה?". "לא לא, את המקרה שלו היה הרבה יותר קל להבין. זה גבר איראני בן 40 בשם חאסן שנפגע על ידי ברק." "אך למה הוא חייך כשהוא מת?" "הוא חשב שמישהו מצלם אותו."

אחרי שהוריקן רב עוצמה הכה בהאיטי, פוליטיקאי מארה"ב הגיע עם המשלחת הראשונית של כוחות החילוץ כדי להצטלם לצד המחלצים ולצבור יחסי ציבור חיוביים. כשהוא הגיע לכפר שנפגע מהסופה, הוא ראה שראש הכפר מתראיין לערוץ חדשות גדול ומיד הוא התערב בשיחה ושאל כיצד הוא יכול לעזור. "יש לנו כרגע 2 צרכים דחופים" אמר ראש הכפר, "הראשון הוא שיש לנו פה בית חולים, אבל אין רופא". ברגע שהוא שמע את זה הפוליטיקאי מיד שלף את הטלפון שלו מהכיס, צעק ודרש מהאדם שאיתו הוא דיבר לשלוח סיוע, ואז הבטיח לראש הכפר שהוא סידר לו צוות רפואי מלא שיגיע מחר. "ומה הבעיה השנייה שלכם?" שאל הפוליטיקאי. "הבעיה השנייה," אמר ראש הכפר, "היא שנפלה האנטנה הסלולרית ואין קליטה בכל הכפר..."

ארגון צדקה הבין שמעולם לא קיבל תרומה מאחד מעורכי הדין המבוססים ביותר בעיר. לכן, מתנדב של הארגון החליט לערוך ביקור במשרדו המפואר של עורך הדין, שבו הוא מעסיק עשרות עובדים. המתנדב פתח את הפגישה באומרו: "הבדיקה שלנו מעלה שלמרות שהכנסתך השנתית היא למעלה מ-10 מיליון₪, לא תרמת אפילו אגורה לצדקה. האם לא תרצה להעניק משהו בחזרה לקהילה, באמצעות הארגון שלנו?" עורך הדין חשב לרגע והשיב: "ראשית כל, האם הבדיקה שלכם מראה גם שאמי גוססת לאחר מחלה ארוכה וקשה ויש לה חשבונות ענקיים לרופאים ולבתי חולים, שהם מעבר ליכולתה לשלם?" המתנדב הנבוך מילמל: "אה... לא, לא ידעתי על כך" "שנית" אומר עורך הדין, "האם הבדיקה שלכם הראתה שאחי, נכה, עיוור ומרותק לכסא גלגלים, ואינו יכול לכלכל את אשתו וששת ילדיו?" המתנדב ההמום ממשיך ומתנצל, אבל עורך הדין חותך אותו מיד: "דבר שלישי, האם הבדיקה שלכם גם מראה, שבעלה של אחותי נהרג בתאונת דרכים מחרידה, כשהותיר אותה בלי אגורה, עם משכנתא ושלושה ילדים, אחד מהם נכה והשני בעל לקות למידה שדורשת מורים פרטיים?" המתנדב המושפל, הרוס לגמרי, אומר: "אני כל כך מצטער, לא היה לי מושג." אומר לו עורך הדין: "אז... אם לא נתתי כסף לאף אחד מהם, מה מביא אותך לחשוב שאני אתן משהו לך?"

אי שם בבית חולים במרכז הארץ, חמש אחיות נפגשות לארוחת בוקר בקפיטריה של בית החולים, לאחר שעברו לילה סוער במחלקותיהן ומתחילות לפטפט: - הראשונה אומרת: "הלילה שכבתי עם רופא מרדים, אני מה זה מאוכזבת!" - "למה?" שואלות האחיות. - "לא הרגשתי כלום מכלום! נאדה!" - "גם אני לא מרוצה" אומרת האחות השנייה ומספרת: "אני שכבתי עם מנהל בית החולים..." - "נו... ו...?" מתפלאות חברותיה - "הוא כל הזמן נתן הוראות אבל את כל העבודה במיטה הייתי חייבת לעשות בעצמי..." - שלישית עונה לה: "לי היה מזל רע, הלילה שכבתי עם סטאג'ר. כל הזמן שאל אותי: הכל בסדר? את חושבת שאני עושה עבודה טובה? את בטוחה שעושים את זה כך?" - "ומה אני אגיד?" אומרת הרביעית, "נפלתי על אחראי הביטחון..." - "עד כדי כך?" שואלות האחרות. - "כן, כשנשארתי ערומה במיטה, הוא התחיל להתלונן שזאת עבודה מאוד קשה לבן אדם אחד והוא צריך לקרוא לתגבורת". החמישית הייתה שקטה ולא דיברה מילה. היתר הסתכלו עליה בתימהון ושאלו אותה: - "ומה איתך? עם מי את בילית הלילה?" - בחיוך ממזרי היא עונה: "אני שכבתי עם טכנאי רנטגן, משהו פשוט נפלא! ביקש ממני לשכב בכל מיני תנוחות; מקדימה מאחורה, על הצד... וכשסיימנו הוא אמר לי: כמה חבל שזזת, נצטרך להתחיל את הכל מחדש..."

לא רק כתב היד של הרופאים אינו ברור, לפעמים גם השפה שלהם מצריכה תרגום מיוחד: צריך לטפל בזה בדחיפות - תכננתי לצאת לחו"ל אבל הבעיה הזו כל כך קלה ורווחית... אני חושב שאטפל בה לפני שהיא תיעלם מעצמה. הו, מה יש לנו פה? - אין לי מושג מה הבעיה, אולי תיתן לי רמז? אנחנו כבר נראה... - אני צריך לבדוק את ביטוח הרשלנות הרפואית שלי לפני שאטפל בבעיה. תן לי לבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך - תן לי לבדוק אם שילמת בפעם האחרונה לפני שאני ממשיך לדבר איתך. בוא נקבע תור להמשך השבוע? - בדיוק קניתי ג'יפ חדש, אז אני מחייב אותך על עוד ביקור. המממ... - מכיוון שאין לי מושג מה לעשות, אני מנסה להישמע מהורהר בתקווה שהאחות תתערב. צריך לראות איך זה יתפתח - אין לי זמן לשטויות שלך, תחזור אלי אם אתה לא מצליח לנשום. מה שלומך היום? - אני מרגיש מצוין. אתה, לעומת זאת, נראה רע. אני ארשום לך תרופה חדשה - אני עושה מחקר וצריך שפן ניסיונות. אם זה לא נעלם תוך שבוע, תרים אלי טלפון - אין לי מושג מה הבעיה שלך, אני מקווה שהיא תעבור לבד או שתלך לרופא אחר. הבדיקות שלך יצאו תקינות ואתה בריא כמו שור - כנראה שלא אוסיף קומה לווילה אחרי הכל... אני רוצה שעמית שלי יראה אותך - אני חייב לו כסף ואתה בצרות גדולות. אנחנו לא מרגישים כל כך טוב היום, אה? - אני לא זוכר איך קוראים לך או למה אתה כאן. אני רוצה לשלוח אותך לכמה בדיקות - משהו לא בסדר, אבל אין לי מושג מה. אני מעביר את ה"כאב ראש" הזה לאחיות. יכול להיות שיש עליך יותר מדי לחץ בעבודה? - אתה לא חולה, אבל אולי אוכל לסחוט ממך משהו למרות הכל. להוריד הכל, גם תחתונים - אני לא נהנה מזה יותר ממך... בשביל מה למדתי כמעט 10 שנים? אם הסימפטומים לא נעלמים עוד שבוע, תחזור אלי - יש לך שבוע לסבול, אחרי זה אני בחופש ואתה הבעיה של מישהו אחר. הוירוס הזה מסתובב הרבה בזמן האחרון - אני ממש מקווה שזה לא מגפה קטלנית, כי כבר שלחתי הביתה 5 חולים לפניך.

בכניסה לעיר חלם היה בור גדול בכביש ובעלי עגלות שהיו נוסעים בלילה היו נכנסים לבור, העגלה הייתה קופצת והנוסעים היו נחבטים בחוזקה בגג או ברצפת העגלה. עד שהיו מביאים אותם לבית החולים, היה מצבם מחמיר וחלקם היו נופחים את נשמתם. כינס ראש העיר חלם את מועצת החכמים כיצד לפתור את הבעיה. הציע מנהל בית החולים: "אני מציע להצמיד רופא לבור שייטפל מיידית בחולים וכך יינצלו חייהם". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב, אבל לא מספיק טוב". הציע הממונה על העגלות: "נצמיד אמבולנס לבור שיוביל במהירות את הפצועים לבית החולים". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב". אמר מהנדס העיר: "אני מציע לבנות בית חולים על יד הבור וכך יפונו החולים במהירות לבית החולים". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב!, אני מציע לסתום את הבור ולחפור בור חדש ליד בית החולים!"

רופא מרוקאי אחד בדיוק סגר את דלת המרפאה שלו כשלפתע הגיע אליו מטופל עם סכין בבטן. "אתה יכול לפתוח לי דוקטור?" זעק המטופל. הרופא המרוקאי ענה לו: "השעה 7. המרפאה סגורה." המטופל הראה לרופא את הסכין, הרופא צעק עליו שהוא צריך ללכת לבית חולים, האיש צרח בחזרה שהוא כאן עכשיו, הרופא הסביר שיש לו עוד דברים לעשות בחיים וככה העניין נמשך דקות ארוכות של צעקות. "אתה יודע שבמקומות אחרים יקבלו אותי עכשיו בלי לחשוב פעמיים?!" אמר המטופל. "אתה צודק לגמרי!" אמר הרופא המרוקאי, הוציא את הסכין מהבטן של המטופל, תקע לו בעין ואמר: "מרפאת העיניים פתוחה עד 9!"

בעקבות התקף לב, אושפז גבר בבי"ח ועבר ניתוח לב פתוח. כשהתעורר מצא את עצמו מטופל ע"י צוות אחיות בבית חולים קתולי. כששבה אליו הכרתו באופן מלא שאלה אותו אחת האחיות כיצד הוא מתכוון לשלם עבור הניתוח והאשפוז, והאם יש לו ביטוח רפואי. בקול חלוש ענה לה: "אין לי שום ביטוח רפואי". "אז יש לך כסף בבנק?" שאלה האחות. האיש ענה: "אין לי שום כסף בבנק". האחות ממשיכה: "האם יש לך איזה קרוב משפחה שיוכל לעזור לך?" "יש לי רק אחות אחת רווקה, זקנה - נזירה באיזה מנזר" ענה האיש. האחות נעלבת ואומרת: "הנזירות אינן רווקות זקנות, הן נשואות לאלוהים". והגבר עונה לה: "טוב, אז תשלחו את החשבון לגיסי!"

מנשה חסר המזל נסע עם חבריו לחופשה בתאילנד ובלילה האחרון של הנופש גבר עליו יצרו והוא הלך עם אחת הבנות שפגש ברחוב השוקק של בנגקוק אל חדר המלון שלו. לרוע מזלו, שכח מנשה להביא עימו אמצעי מניעה, אך זה לא יימנע מבחור שכמוהו להגיע לפרקו... מנשה בילה את הלילה עם הבחורה ובבוקר כשהתעורר לבדו במיטה בחדר המלון, מצא לחרדתו שפריחה מוזרה מכסה את איבר מינו. ברגע שחזר ארצה, מיהר מנשה אל רופא העור שלו והציג בפניו את "החבר מכוכב אחר" שהופיע בתחתוניו. הדוקטור, שמעולם לא ראה דבר שכזה לפני כן, הורה למנשה לבצע סדרת בדיקות, שבסופה הודיע לו: "מצאנו שנדבקת בזיבה מונגולית, מחלת מין נדירה וקטלנית". "מה עושים דוקטור? איך אפשר לטפל בזה?" אמר מנשה ההמום. "הטיפול היחידי למחלה היא כריתת האיבר לצמיתות" ענה הרופא. פניו של מנשה החווירו כסיד: "כריתה? אין שום מצב! אני עוד צעיר ויש לי עוד הרבה להספיק! אני דורש חוות דעת שניה!". "זוהי ההחלטה שלך" ענה הרופא, "אתה מוזמן להתייעץ עם מומחים אחרים אם אתה מעוניין, אבל אני אומר לך שלפי כל הבדיקות שביצענו, הסרה היא האפשרות היחידה שלך". מנשה הנסער קם מכיסאו וללא מילה נוספת נמלט מחדרו של הרופא. כבר ביום שלאחר מכן הזדרז מנשה להגיע אל מרפאתו של צ'אנג, עובד תאילנדי ששימש גם כמומחה ב"רפואה אלטרנטיבית". מנשה, ששמע מחבר של חבר על סגולותיו של ה"רופא" בריפוי מחלות אקזוטיות קיווה שיימצא עבורו פתרון אחר... לצ'אנג הספיק מבט חטוף באיברו ההולך ונצבע בצבעים הזויים של מנשה, כדי להפטיר בעברית רצוצה: "אה, זיבה מונגולית... מאוד מאוד נדירה מחלה זאת". "כן, נו, את זה אני כבר יודע" זירז אותו מנשה חסר הסבלנות "הרופא שלי אמר לי שכדי לטפל בזה חייבים לכרות לי את האיבר!" צ'אנג פצח בצחוק רם, ניגש אל מנשה, טפח על שכמו ואמר "רופא טומטום, איזה בלאגן עושה. קופת חולים רק ניתוח לרצות. ניתוח הרבה כסף. רק כסף בראש של רופאים בישראל. ניתוח לא צריך". "וואו! אני לא מאמין!" צהל מנשה הנדהם והחל לקפוץ בחדר מרוב שמחה, "תודה לך דוקטור! תודה רבה! לא צריך לחתוך לי כלום!". "כן, ניתוח לא צריך" אמר צ'אנג עם חיוך ענק על פניו, "מחכה אתה בשקט שבועיים שלוש, המה שמו שלך כבר נופל לבד".

אחות בבית חולים לחולי נפש מסיירת בין חדרי המטופלים כדי לוודא שהכל בסדר איתם. היא עוברת בחדר הראשון ורואה את המטופל שם עומד מול הקיר וצועק עליו. ״מה אתה עושה שם רמי?״ היא שואלת, והבחור עונה: ״אני בשיחת ועידה מארגן נסיעת עסקים לאבי". האחות נדה בראשה קלות וממשיכה לעבר החדר השני. היא רואה את המטופל השני מסתובב סביב החדר ומחזיק בידיו מה שנראה כהגה דמיוני. ״מה אתה עושה אבי?״ שואלת אותו האחות. ״אני נוסע לצפון לעשות עסקים״, אומר לה אבי. היא נדה בראשה קלות ופונה אל עבר החדר השלישי. היא רואה שם את המטופל שוכב על המיטה שלו, מכנסיו מופשלים והוא נוגע בעצמו וגונח בקול. ״יוני! מה לעזאזל אתה עושה?״ צועקת עליו האחות. ״אני עם אישתו של אבי בזמן שהוא בצפון!״