באתר תמצאו בדיחות מכל הסוגים. בדיחות לילדים, בדיחות למבוגרים, בדיחות מי זה, בדיחות טוק טוק, בדיחות על עדות, בדיחות על נישואים, בדיחות על בגידות, בדיחות על חיות, בדיחות קצרות, בדיחות ארוכות, שורות מחץ, משפטים מצחיקים, בדיחות קרש, בדיחות טפשיות, בדיחות משטרה, בדיחות של שורה אחת ועוד המון בדיחות מצחיקות.
גרוזינית אחת נכנסת לבר, מרימה את ידה באוויר, חושפת את שיערות בית השחי שלה לראווה ושואלת בקול: "מי פה גבר מספיק כדי להזמין לי שתייה?"
מיד ניגש אחד השיכורים ואמר לברמן: "תמזוג לבלרינה היפה הזו מה שהיא רוצה!"
הברמן התעניין לדעת למה השיכור קורא לה בלרינה, ולאחר ששאל השיכור ענה: "אין מצב שהיא לא בלרינה - תראה איך היא מרימה את הרגל שלה גבוה!"
בנתב"ג החליטו להגביר את האבטחה והתחילו לפתוח כל מזוודה כדי לבדוק לעומק מה יש בתוכה.
פתחו מזוודה של איש אחד והוציאו ממנה 7 זוגות תחתונים. האיש הנבוך הסביר, “אחד ליום ראשון, אחד ליום שני, אחד ליום שלישי..."
פתחו מזוודה של חרדי והוציאו ממנה 6 זוגות תחתונים. החרדי הנבוך הסביר, "אחד ליום ראשון, אחד ליום שני, אחד ליום שלישי... בשבת אני לא מתרחץ אז אני לא מחליף תחתונים."
אחריו הגיע גרוזיני וגם לו פתחו את מזוודה, אך הפעם הוציאו ממנה 12 תחתונים. הגרוזיני התחיל להסביר, “אחד לינואר, אחד לפברואר, אחד למרץ…”
שלושה בחורים מערביים היו בטיול בערב הסעודית. יום אחד, במהלך טיול במדבר הסעודי, הם פתאום נתקלו באוהל גדול ומפואר. הם נכנסו לבדוק וגילו שמדובר בהרמון בו חיות 100 נשים יפהפיות. אז הם התחילו להתחבר אל הנשים, להתקרב אליהן ולנסות להתחיל איתן.
פתאום נכנס לאוהל המפואר השייח׳ של המקום.
״מה זה? אני הבעלים של כל הנשים האלו!״ אמר השייח׳ ל-3 הבחורים, ״אף אחד אחר לא יכול לגעת בהן חוץ ממני. אתם חייבים לשלם על מה שעשיתם. לפי המסורת, אנחנו צריכים להעניש אתכם בדרך שתואמת למקצוע שלכם!״
הוא פנה לבחור הראשון ואמר לו: ״מה המקצוע שלך?״
ענה לו הבחור בחרדה: ״אני שוטר״.
״אז אנחנו נירה בשמוליק שלך!״ הכריז השייח׳.
אז פנה לבחור השני ושאל אותו: ״ומה המקצוע שלך?״
הבחור השני, רועד כולו ומגמגם, ענה: ״אני כבאי״.
״אז אנחנו נשרוף את השמוליק שלך!״ קרא השייח׳.
אז פנה השייח' אל הבחור השלישי ושאל אותו: ״ומה המקצוע שלך?״
הבחור השלישי כולו רועד ומיוזע, חשב לרגע, בלע רוק ואז ענה: ״אני? אני מוכר סוכריות על מקל...״
גרוזיני אחד יצא לדייט עם מישהי והלך לו די טוב איתה. הם חזרו לבית שלו, ושם היא התחילה להתפשט.
היא הורידה את החולצה והגרוזיני אמר לה: "אצלנו בגרוזיה לנשים יש צמר בבית שחי."
היא הורידה את המכנסיים והגרוזיני אמר לה: "אצלנו בגרוזיה לנשים יש צמר על הרגליים."
היא הורידה את התחתונים והגרוזיני אמר לה: "אצלנו בגרוזיה לנשים יש צמר בין הירכיים"
בסוף לבחורה נמאס והיא שאלה אותו: "תגיד, באת לדפוק או לסרוג??"
תייר מערבי שהגיע לערב הסעודית יצא לטיול ברחבי המדבריות של המדינה. יום אחד, בעודו צועד במדבר הוא רואה פתאום לצידו שייח׳ סעודי רכוב על גמל. הוא מסתובב אליו ורואה שמאחורי השייח׳ על הגמל יש אישה עטופה בורקה שהולכת ברגל מאחור.
התייר פונה אל הסעודי ואומר לו: ״תגיד לי, מי זאת?״ ״זאת אשתי״ עונה לו הסעודי.
״לא היה נחמד יותר אם היא הייתה רוכבת על הגמל יחד איתך?״ תמה התייר.
״לפי הדת והתרבות שלי״ אמר הסעודי, ״האישה כפופה לגבר. כשהיא הולכת מאחורי היא מראה עד כמה שאני מכובד״.
למרות שהוא חשב שזה מוזר ופוגעני כלפי לנשים, התייר לא הגיב ולא אמר לשייח׳ דבר. הוא החליט פשוט ללכת בשביל אחר ודרכיהם התפצלו. מאוחר יותר באותו היום, דרכיהם של השניים שוב נפגשו, אך הפעם התייר שם לב שהאישה הולכת לפני הגמל.
התייר פנה לשייח׳ ואמר לו: ״מוקדם יותר אמרת לי שזה שאשתך הולכת מאחוריך זה סימן לכבוד, אבל עכשיו היא הולכת מלפניך ומלפני הגמל, למה?״
הסעודי הסתובב אל התייר ואמר לו: ״כאן זה שטח צבאי, יש מוקשים״.
בחור אחד מתקשר לאימא הפולנייה שלו אחרי הרבה זמן שלא התקשר אליה.
“מה שלומך, לאן נעלמת לי?” שואלת האימא.
“הייתי עסוק אימא, ויש לי משהו חשוב לבשר לך.”
“נו, מה?”
“אני מתחתן… עם אתיופית.”
“אההה, נו, יופי ילד שלי, אתה הבן שלי ואני אוהבת אותך, אז מילא!”
“רגע, אבל יש עוד משהו חשוב.”
“מה עכשיו?”
“ההורים שלה רוצים לבוא אלינו לשישי-שבת, להכיר אתכם.”
“נו טוב, שיבואו, מה לעשות. אתה הבן שלי ואני אוהבת אותך. יהיה בסדר.”
“אבל איפה הם יישנו, אימא?”
“אהה, אתה והכלה האתיופית שלך תישנו בחדר שלך. ההורים שלה יישנו בחדר שלי ושל אבא ואבא יישן בסלון.”
“אימא, ואיפה את תישני?”
“אני? עד יום שישי אני כבר אמות…”
שני שכנים, אחד גרוזיני ואחד פרסי, הלכו לרופא כדי לנסות להתחמק משירות המילואים. הגרוזיני אמר לפרסי, "חכה תראה איך אני יוצא ממנו עם עם דחייה לשירות". ואכן, תוך 10 דקות הוא יצא מהרופא עם מסמך שחרור. "איך עשית את זה?!" שאל הפרסי. הגרוזיני ענה, "פשוט דחפתי שטר של 100 שקל לתחת ואמרתי לו שיש לי טחורים."
הפרסי חשב לעצמו שהוא יכול להיות חכם יותר, ודחף שטר של 20 שקל לתחת לפני שנכנס לרופא. כשנגמרה הבדיקה, הרופא אמר לו, "נראה שאתה כשיר למילואים".
"אבל יש לי *טחורים*!" אמר הפרסי לרופא, "גם למי שהיה קודם היה טחורים ואותו שחררת!"
"אהה כן," אמר הרופא, "אבל המקרה שלו היה גרוע פי 5 משלך."
שלושה ילדים פרסים מתלוננים על אביהם אחד בפני השני.
ילד 1: "אבא שלי קמצן! בארוחת יום ההולדת שלי הוא הכין לי רק 3 מנות!"
ילד 2: "אבא שלי עוד יותר קמצן! בארוחת יום ההולדת שלי הוא הכין לי רק 2 מנות!"
ילד 3: "אבא שלי יותר קמצן משלכם! לי הוא הכין רק 5 מנות בארוחת יום ההולדת!"
שני הילדים שאלו אותו איך זה הופך אותו ליותר קמצן, והוא ענה: "הוא הכין אותן מהשאריות של הארוחות שלכם!"
פרסי אחד היה לקוח קבוע בבית המרקחת, שם כל הרוקחים כבר הכירו אותו ואת מנהגיו. הוא היה קונה תמיד את הגרסאות הזולות ביותר של התרופות הגנריות, וגם תמיד ביקש לקחת דוגמיות הביתה של כל מיני מוצרים.
יום אחד הוא נכנס לבית המרקחת וביקש מהרוקח מברשת שיניים חדשה כי נפל סיב ממברשת השיניים שלו. הרוקח, שכבר הכיר את אופיו של הפרסי שנכנס אליו, לא יכול היה להתאפק ושאל: "למה אתה צריך מברשת שיניים חדשה אם נפל רק סיב אחד ממברשת השיניים שלך?"
הפרסי ענה: "כי זה היה הסיב האחרון..."
פרסי אחד שכב במיטתו על ערש דווי, והוא היה ממש דקות ספורות לפני נפיחת נשמתו האחרונה. לאורך כל חייו הוא בזבז כמה שפחות כסף, ומעולם לא חשף בפני משפחתו כמה הון צבר. כעת אשתו, ילדיו ואחיו היו סביבו וציפו לשמוע ממנו כמה כסף יש לו להוריש.
הפרסי שאל: "אשתי היקרה, את פה לידי?"
"כמו תמיד," אמרה אשתו.
"וילדיי החמודים, אתם פה לידי?" שאל הפרסי.
"כמובן אבא, אנחנו פה," אמרו ילדיו.
"והאחים שלי, שליוו אותי כל חיי, אתם פה?"
כולם כבר התחילו לאבד סבלנות, עד שאשתו של הפרסי אמרה: "כולם פה יקירי!"
"אז למה האור במטבח דולק?!"
ומת...
פרסי אחד אירח את כל חבריו בשישי. כולם התיישבו לאכול, ולמרכז השולחן הגיעה צלחת אורז פרסי ענקית - רק אורז. כולם התחילו לקחת אורז לצלחת, אך לא מילאו אותה יותר מדי מכיוון שרצו לשמור קצת מקום למנה הבאה שתגיע. אחרי זמן מה אשתו של הפרסי שאלה האם להביא את העוף, והוא אמר לה, "עוד לא."
האנשים המשיכו לחכות ולאכול את האורז בסבלנות, והאישה שוב שאלה, "להביא את העוף?"
"עוד לא," ענה הבעל.
אותו הדבר המשיך לקרות עד שכל האורחים כבר התמלאו לגמרי מהאורז והצלחת הגדולה כמעט התרוקנה. ואז שוב שאלה האישה, "להביא את העוף?"
"עכשיו אפשר להביא את העוף," אמר הפרסי.
אשתו פתחה את דלת המטבח, ולחדר האוכל נכנס תרנגול והתחיל לאכול את כל האורז שנפל על הרצפה.
מורה לביולוגיה לימדה את הכיתה שלה על לווייתנים. היא סיפרה לכיתה שמבחינה פיזיולוגית זה בלתי אפשרי שלוויתן יבלע בן אדם שלם, כי למרות שזו חיה עצומת מימדים הבטן שלה קטנה מאוד. באותו שלב אחת התלמידות בכיתה הרימה את ידה וביקשה לדבר.
״אבל המורה, בשיעור תנ״ך למדנו שלוויתן בלע את יונה הנביא בשלמותו.״
"תגידי לי באיזה שיעור אנחנו? התעצבנה המורה על התלמידה, והמשיכה להתעקש שלוויתן לא באמת יכול לבלוע בן אדם במציאות.
אז התלמידה אמרה: ״אוקיי, כשאגיע לגן עדן אני אשאל את יונה״.
המורה, שרצתה להתחכם קצת, אמרה לה: ״ומה אם יונה הלך לגיהנום?״
״במקרה הזה את תוכלי לשאול אותו״.
מורה בבית הספר מעבירה שיעור לכיתה ושמה לב שהתלמיד ניר לא כל כך מרוכז. אז היא פנתה אליו פתאום מול כל הכיתה ושאלה: ״ניר, אם יש 3 ברווזים שעומדים על הגדר, ירית באחד והפלת אותו – כמה ברווזים יש עכשיו על הגדר?״
ענה לה ניר: ״אפס״.
״איך הגעת לתשובה הזו?״ שואלת אותו המורה. עונה ניר: ״בגלל שהירייה הפחידה את כולם, אז הם עפו משם״.
״יפה״ אמרה המורה, ״אמנם התשובה הנכונה היא 2, אבל אהבתי את צורת החשיבה שלך״.
״המורה, אני יכול לשאול גם אותך שאלה?״ תהה ניר. ״כן״, השיבה המורה.
״אם את רואה שלוש נשים עומדות ליד דוכן גלידה, האחת מלקקת את הגלידה שלה, השנייה מוצצת אותה והשלישית נוגסת בה – מי נשואה?״
המורה חושבת רגע ומשיבה בספק: ״זאת שמוצצת את הגלידה שלה?״
״יפה״, אומר לה ניר בתגובה ״אמנם התשובה הנכונה היא זאת שיש לה טבעת נישואין, אבל אהבתי את צורת החשיבה שלך״.
מורה בבית ספר נכנס יום אחד לפאב, מתיישב מול הבר ומזמין בירה. ״אני כל כך שחוק״ הוא אומר בקול עייף ונרגן לברמן, ״מערכת החינוך בישראל בקושי מתפקדת וכל בתי הספר מנוהלים בצורה כל כך מחפירה עלובה״.
״אם ככה אז אני מניח שזה באמת נכון מה שאומרים...״ אומר לו הברמן.
שואל המורה: ״מה אומרים?״
עונה לו הברמן: ״שבית הספר מכין אותך לחיים האמיתיים!״
אישה ובעלה נכנסו לבית מרקחת והתחילו לשאול שאלות מוזרות: האם הרוקחים בודקים את התוקף של התרופות שהם מוכרים? האם חברות התרופות בודקות את היעילות של המוצרים שלהן לעומק?
הרוקח שאל את הזוג מה בדיוק הבעיה, והאישה הסבירה: "על אף השימוש בגלולות האלה בכל פעם, אני ממשיכה להיכנס להריון!"
הרוקח המבולבל שאל את האישה האם היא נוטלת את הגלולות מדי יום, והאישה אמרה: "לא, בעלי לוקח אותן מדי יום".
"מה?!" שאל הרוקח המופתע.
"כן," אמרה האישה, "אחרי שקראנו את כל תופעות הלוואי האפשריות, בעלי אמר, 'מותק, אני לא חושב שכדאי שתיקחי את הגלולות האלה. זה יותר מדי מסוכן. תני לי לקחת אותן'."
חוואי אחד עבר לגור בעיר והחליט ללכת להתפלל לראשונה בבית הכנסת השכונתי. הוא מגלה שהאנשים בבית הכנסת רכלנים מאוד, וכולם נידו אותו בגלל המראה המוזנח שלו. אחרי שהסתיימה התפילה ניגש אליו הרב ואמר לו, "תראה... בבית הכנסת הזה אנחנו נוהגים להתלבש יפה לפני שאנחנו באים."
"אבל אני רק חוואי פשוט. אין לי בגדים אחרים חוץ מאלה. מה אני יכול לעשות?"
"נסה לדבר עם אלוהים", אמר הרב, "סמוך עליו, הוא יגיד לך מה לעשות."
בשבוע שלאחר מכן החוואי חזר לבית הכנסת עם בגדים מעט שונים, אך הם לא היו טובים יותר מאלו שלבש לפני כן. הרב קטע את התפילה ופנה אל החוואי בתקיפות, "לא אמרתי לך לדבר עם אלוהים ולשאול אותו מה ללבוש לפני שאתה בא לפה?"
"אמרת, בטח שאמרת, כבוד הרב," ענה החוואי.
"ועשית את זה?", נזף בו הרב.
"ברור שעשיתי את זה, כבוד הרב." אמר החוואי.
"ומה אלוהים אמר לך ללבוש?" שאל הרב.
החוואי אמר, "האמת, כבוד הרב, הוא לא ממש ידע. הוא אמר שאף פעם לא יצא לו להתפלל בבית הכנסת הזה."
הפסיכיאטר הראשי בבית המשוגעים ערך למבקר במוסד, סטודנט לפסיכיאטריה, סיור במקום. לקראת סיום הסיור הוא תיאר למבקר את המבחן שמבצע הצוות הרפואי של המוסד כדי לוודא אם אדם אכן צריך לשהות בו כמטופל: ״אנחנו ממלאים אמבט במים ונותנים לנבדק כפית, כוס ודלי...״
״אה!״ אמר המבקר עוד לפני שהפסיכיאטר הספיק להשלים את דבריו, ״אז האדם הנורמלי ישתמש בדלי כדי לרוקן את האמבטיה, נכון דוקטור?״
״לא״ השיב הפסיכיאטר בנימה רצינית וחמורת סבר, ״למעשה האדם הנורמלי פשוט יוציא את הפקק של האמבטיה ויוריד את המים. אז תגיד... אתה תרצה שאסדר לך כאן חדר פרטי או עם שותפים?״
שלושה ציידים סיפרו אחד לשני עד כמה הכלבים שלהם חכמים.
אחד אמר: "פעם יצאתי לצוד, לקחתי את הרובה אבל שכחתי את התחמושת בבית. נתתי לכלב שלי להריח את הקנה והוא מיד רץ והביא לי את התחמושת."
"זה כלום", אמר השני, "אני פעם יצאתי לצוד, לקחתי את התחמושת ושכחתי את הרובה. נתתי לכלב שלי להריח את התחמושת והוא מיד רץ והביא לי את הרובה."
"זה לא מרשים אותי", אמר השלישי, "אני פעם יצאתי לשחות עם אשתי באגם והיא שכחה לקחת בגד ים. נתתי לכלב שלי להריח את השמלה שלה והוא מיד רץ והביא לי את הרובה, התחמושת ואת השכן."
אישה אחת נכנסת לבית מרקחת ושואלת את הרוקח איפה יש קונדומים ענקיים. הוא מפנה אותה למדף הנכון והיא ניגשת אליו.
אחרי חצי שעה הרוקח שם לב שהאישה עדיין שם ופשוט עומדת ליד המדף. "את צריכה אולי עזרה?" הוא שואל אותה.
"לא, תודה," עונה האישה, "אני פשוט מחכה לראות מי קונה אותם."
כתב אחד מגיע לחווה כדי לעשות כתבה על משק הפרות. הוא פונה לחוואי כורדי שעומד ליד שתי פרות ומראיין אותו.
מראיין: "כמה חלב מייצרות הפרות שלך?"
חוואי: "איזו, השחורה או הלבנה?"
מראיין: "השחורה."
חוואי: "שני ליטר ביום."
מראיין: "והלבנה?"
חוואי: "שני ליטר ביום."
מראיין: "איפה הן ישנות?"
חוואי: "השחורה או הלבנה?"
מראיין: "השחורה."
חוואי: "באסם."
מראיין: "והלבנה?"
חוואי: "באסם."
מראיין: "הפרות נראות בריאות מאוד... מה אתה נותן להן לאכול?"
חוואי: "לשחורה או ללבנה?"
מראיין: "לשחורה."
חוואי: "חציר."
מראיין: "וללבנה?"
חוואי: "חציר."
המראיין התחיל להתעצבן ואמר: "למה אתה ממשיך לשאול אותי אם אני מתכוון לשחורה או ללבנה אם התשובות הן אותו דבר?!"
חוואי: "אהה, זה כי השחורה שלי."
מראיין: "והלבנה?"
חוואי: "גם שלי."
רוני ומוטי הם שני בחורים ששהו יחד בבית משוגעים. יום אחד רוני הלך לשחות בבריכה של המוסד, אבל החל פתאום לטבוע; אז מוטי שבדיוק היה גם הוא באזור הבריכה, קפץ למים והציל אותו. מוטי משה את רוני מהמים, העניק לו טיפול ראשוני מהיר ואז הצוות פינה את רוני חזרה לחדרו.
מאוחר יותר באותו היום האחות הראשית ניגשה למוטי ואמרה לו: ״כל הכבוד על מה שעשית שם בבריכה. זה היה מעשה שהוכיח שאתה אדם רציני ומתפקד, לכן אנחנו נשחרר אותך לביתך עוד היום״.
״תודה רבה לכם!״ אמר מוטי בהתרגשות, ״אני ממש שמח לשמוע״.
״אבל לצערי יש לי גם חדשות עצובות,״ המשיכה האחות הראשית ואמרה: ״מוקדם יותר היום, קצת אחרי שהצלת אותו מטביעה, רוני חברך נטל את חייו״.
״מה? אני לא מאמין? הוא הרג את עצמו?״ קרא מוטי בזעזוע, ״הוא דווקא נראה די בסדר בפעם האחרונה שראיתי אותו״.
״מתי הייתה הפעם האחרונה שראית אותו?״ התפלאה האחות הראשית.
ענה לה מוטי בתמימות: ״הלכתי מקודם לחדר שלו והוא עדיין נראה לי קצת רטוב, אז תליתי אותו לייבוש״.
בחור אחד מובא לבית משוגעים והפסיכיאטר הראשי שואל אותו מה שמו.
עונה לו הבחור: ״אני בן גוריון!״
אומר לו הפסיכיאטר: ״אתה יודע, יש לנו כבר כמה ראשי ממשלה כאן. שרון, שמיר, בגין, אפילו לוי אשכול...״
"תגיד לי נראה לך שאני משוגע?" צועק עליו הבחור, "אני לא איזה ראש ממשלה שמת לפני שנים!״
"אז באמת קוראים לך בן גוריון?"
"כן! שדה התעופה הכי גדול של ישראל!"
אחות בבית חולים לחולי נפש מסיירת בין חדרי המטופלים כדי לוודא שהכל בסדר איתם. היא עוברת בחדר הראשון ורואה את המטופל שם עומד מול הקיר וצועק עליו. ״מה אתה עושה שם רמי?״ היא שואלת, והבחור עונה: ״אני בשיחת ועידה מארגן נסיעת עסקים לאבי". האחות נדה בראשה קלות וממשיכה לעבר החדר השני.
היא רואה את המטופל השני מסתובב סביב החדר ומחזיק בידיו מה שנראה כהגה דמיוני. ״מה אתה עושה אבי?״ שואלת אותו האחות. ״אני נוסע לצפון לעשות עסקים״, אומר לה אבי. היא נדה בראשה קלות ופונה אל עבר החדר השלישי.
היא רואה שם את המטופל שוכב על המיטה שלו, מכנסיו מופשלים והוא נוגע בעצמו וגונח בקול. ״יוני! מה לעזאזל אתה עושה?״ צועקת עליו האחות.
״אני עם אישתו של אבי בזמן שהוא בצפון!״
שני מאושפזים בבית משוגעים מתכננים לברוח. הם חומקים באמצע הלילה מהמבנה המרכזי, אבל אז רואים את החומות הגדולות שמקיפות את המוסד ומבינים שלא יוכלו לטפס עליהן. הם עולים לגג של המבנה על מנת לנסות לקפוץ משם אל מעבר לחומה – אבל אז הם רואים מה המרחק בין הגג לחומה ומחליטים שזה מסוכן מדי.
אומר משוגע אחד לחבר: ״טוב, אנחנו לא יכולים לקפוץ, אז מה שנעשה זה שאני אדליק את הפנס שלי ואתה תלך על קרן האור שיוצאת ממנו עד למעבר לחומה״.
המשוגע השני הסתכל עליו בכעס: ״תגיד לי, אתה חושב שאני מטומטם או מה? אני יודע שאתה תכבה את הפנס בדיוק כשאני אהיה באמצע הדרך!״
דייב, שהיה דייר בבית משוגעים, החל לכתוב מכתב. הפסיכיאטר של המקום ניגש אליו ושאל: ״היי דייב, מה אתה עושה שם?״
דייב ענה: ״אני כותב מכתב לעצמי״. ״באמת?״ עונה לו הפסיכיאטר, ״ומה כתוב בו, במכתב הזה?״
״מאיפה לי לדעת ד״ר? עדיין לא קיבלתי אותו!״
מקור תמונה: www.fotech.clאורי שוטט יום אחד סביב גדרותיו של בית משוגעים שהיה לא רחוק מביתו.
פתאום הוא שמע מעבר לגדר, בחצר המוסד, מטופלים קוראים בקצב אחיד: ״16, 16, 16, 16, 16...״ ככה פעם אחרי פעם. 'מה נסגר איתם שהם ככה חוזרים על המספר הזה?' תהה אורי. כשהוא גילה שיש פרצה בגדר המוסד, הוא החל לזחול פנימה כדי לראות מה קורה שם.
פתאום הוא הרגיש מכה חדה בגב, הוא נפל אחורה ומישהו אחז אותו, כיסה את עיניו וצרח. תוך כדי שאורי נאבק בתוקף שלו ומנסה להשתחרר, הוא שמע פתאום את כל המשוגעים מסביב מתחילים לקרוא בקצב: ״17, 17, 17, 17...״
בחור אחד התחיל לעבוד במוסד לחולי נפש. המנהל נתן לו הדרכה, וממש בסופה שאל אותו אם יש לו שאלות. ״כן״ השיב הבחור החדש ושאל, ״איך אתם יודעים אם אפשר לשחרר מטופל מהמוסד?״
״טוב, זה די קל״ השיב המנהל, ״אנחנו שואלים את המטופל שאלה פשוטה ובהתאם לתשובתו אנחנו קובעים אם לשחרר או שצריך להאריך את השהות. בוא אני אתן לך דוגמה״. המנהל קורא לאחד המטפלים ושואל אותו: ״תגיד לי בבקשה, כמה זה שש כפול שש?״ המטופל משקשק, עצבני ובסוף עונה בחוסר ביטחון: ״1000?״ ״לא!״ מטיח המנהל במטופל, מניד בראשו ואומר למטפלים שלצידו: ״תנו לו עוד 6 חודשים כאן!״
ואז הוא מתפנה לשאול מטופל שני, את אותה שאלה: ״כמה זה 6 כפול 6?״. המטופל בתגובה מקפץ מעלה ומטה וצורח: ״פברואר! זה פברואר!״
״הו אלוהים, מה פתאום?״ צועק המנהל ומורה למטפלים ״תנו לזה עוד שנה כאן!״
לבסוף פונה המנהל למטופל שלישי, ושואל אותו: אולי אתה תוכל סוף סוף להגיד לי כמה זה 6 כפול 6?״
״בוודאי״, עונה המטופל ״התשובה היא 36!״
״הו, סוף סוף תשובה נכונה״ מתרשם המנהל, ״נראה לי שאפשר לשחרר אותך. רק תגיד לי בבקשה, איך ידעת את זה?״
״מה? זה קל״ עונה לו המטופל, ״פשוט חילקתי 1000 בפברואר!״
מרוקאית אחת מתקשרת לרופא שלה ואומרת לו שהוא חייב לבוא לבדוק את בעלה. הרופא מגיע במהירות, בודק את הבעל נותן לו כוס מים ואז לוקח את האישה לצד לשיחה.
"טוב תקשיבי אין דרך יפה להגיד את זה, הבעל שלך סובל מהתמוטטות עצבים, הוא חייב לקבל עכשיו המון מנוחה ושקט."
המרוקאית שואלת את הרופא: "ומה עושים במצבים כאלה?"
- "הנה קחי כדורי שינה."
- "ומתי לתת לו אותם?"
- "זה לא בשבילו."
מרוקאית אחת התחילה לסבול מכאבי ראש נוראיים אז היא קבעה תור אצל הרופא שלה. אחרי שיחה קצרה וכמה שאלות, הרופא שולח אותה לעשות בדיקת דם ולחזור אליו עם התוצאות.
אחרי כמה ימים המרוקאית חוזרת והרופא מבשר לה: "גילינו את הבעיה, יש לך מחסור חמור בוויטמינים. הדבר הכי חשוב שאת צריכה להתחיל לעשות זה לקחת כל יום כדור B12".
"אוי דוקטור אני מצטערת אני לא יכולה" השיבה המרוקאית, "בישתיים עשרה אני חייבת לאסוף את הילד מהגן!"
שני בחורים שמאושפזים בבית משוגעים עומדים בתור כדי להיכנס לוועדת השחרורים. נכנס הראשון לחדר והפסיכיאטר הראשי שואל אותו: "תגיד, מי גילה את אמריקה?"
עונה לו הבחור: "כריסטופר קולומבוס".
שואל הפסיכיאטר: "ומתי זה קרה?"
עונה הבחור: "לפני 300 שנה בערך".
שואל הפסיכיאטר: "האם חייזרים קיימים?"
עונה הבחור: "יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך".
אומר הפסיכיאטר: "אוקיי, אתה משוחרר, תאסוף את הדברים שלך, אתה משוחרר".
יוצא הבחור מהוועדה שמח וטוב לב, עם חיוך על הפנים. הוא פונה לבחור השני שממתין ואומר לו: "תשמע, זה קל, פשוט תענה ככה: 'כריסטופר קולומבוס', 'לפני 300 שנה בערך' ו'יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך".
הבחור השני נכנס לחדר הוועדה, והפסיכיאטר מתחיל לשאול אותו שאלות: "איך קוראים לך?"
עונה הבחור: "כריסטופר קולומבוס".
שואל הפסיכיאטר: "ומתי נולדת?"
עונה הבחור: "לפני 300 שנה בערך".
שואל הפסיכיאטר: "תגיד, אתה שפוי?"
עונה הבחור: "יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך..."
עבור לבא-במייל
