פעם היה יותר טוב - מהותה של נוסטלגיה

אח, הימים הטובים ההם. המוזיקה, המראות והצלילים של מקום אשר לעולם לא נוכל לחזור אליו. מרחק הזמן מפריד בינינו, לא משנה כמה נתאמץ, לא נוכל לשחזר אותו. אבל מדוע זיכרונות של זמנים שעברו ממלאים אותנו בהרגשה של נוסטלגיה? מדוע הזיכרונות הללו כה שונים מזיכרון ארוחת הצהריים מיום שלישי שעבר?

אז שימו את המשקפיים הורודים שלכם ובואו נצא לטיול מזורז במוח שלנו בזמן שנסקור את המדע מאחורי הנוסטלגיה.

מהי נוסטלגיה בכלל?

המדף בספריית המדע העוסק בנוסטלגיה הוא צר להחריד, אבל יש כמה מחקרים מרתקים אשר ניסו להבין את מהותה של הנוסטלגיה, והסיבות מאחורי אותה הרגשה חמימה שאנו מקבלים כשאנו נזכרים באירועי העבר הרחוק.

לא מפתיע כי נושא הנוסטלגיה קשור קשר הדוק לזיכרון שלנו וכיצד הוא פועל. זכרונות אלה של העבר שלנו מכילים בדרך כלל אירועים חשובים, אנשים שאכפת לנו מהם, ומקומות שבילינו בהם זמן. מה שאולי קצת מפתיע הוא שנוסטלגיה כמעט תמיד מיוחסת לזכרונות חיוביים – אפילו כאשר הגירוי אשר מפעיל את הזיכרון הוא משהו שלילי. לדוגמא, אנו יכולים להריח משהו מסריח ולזכור את הפעם האחרונה שהרחנו אותו ריח מסריח, ואז לחייך בחושבנו על הזמן ההוא בו הרחנו את אותו ריח מסריח. חוש הריח, וגם חוש המגע, הם אכן הגורמים החזקים ביותר להתעוררות של זכרונות ושל נוסטלגיה – ריח של בושם שלא הרחנו מזמן יכול להחזיר אותנו במצמוץ העין 20 שנה אחורה. הסיבה לכך היא שעיבוד המידע החושי שנאסף דרך האף שלנו ודרך חוש המגע שלנו עובר קודם דרך חלק במוח הנקרה האמיגדלה, מושב הרגשות במוח.

מה הטעם בנוסטלגיה?

המוח הוא איבר רגיש בצורה מדהימה לאנרגיה, ובממוצע הוא משתמש ביותר גלוקוז מאשר משתמשים כל השרירים שלך יחד. כך שכמובן המוח לא פועל בדרך כלל ללא סיבה ומבזבז משאבים. אז מה היתרון בלהרגיש נוסטלגיה?

מחקר אחד מעניין בנושא מצא כי אנשים אשר דיווחו על הרגשות נוסטלגיה גם חוו רמה גבוהה יותר של קשר חברתי וגם בטחון עצמי גבוה יותר. על פני השטח עובדה זו לא מרעישה במיוחד. לא נקדיש את המאמר הזה לניתוח בטחון עצמי, שכן הדבר ייקח סדרת ספרים, אך הבעיות הנובעות מחוסר ביטחון עצמי הינן ידועות: דיכאון, פקפוק עצמי, חוסר מוטיבציה. לא ממש סיכון חיים בעולמנו המודרני, אבל קטלני לאבותינו הפרימיטיביים יותר. אם הם ויתרו על הניסיון ליצור אש או למצוא מזון משום שהמחשבה על כך היתה קשה להם מדי, לא הייתם קוראים את המאמר הזה, משום שהמין האנושי לא היה שורד.
בהקשר זה, נוסטלגיה עשויה להראות כמו תרופה טבעית לדיכאון, משהו להיאחז בו כדי לשמור על המוטיבציה, פעם בכדי ללכוד ציד, היום בכדי לקום מהמיטה בבוקר.

נוסטלגיה היא נוזלית וכן גם זיכרונותינו

מוחנו איננו מחשב, והזיכרונות שלנו אינם מקודדים בחומרה. כל פעם שאתה משתמש בזיכרון הוא עלול להשתנות קצת ולקבל קצת מהתכונות של הרגע בו נזכרת בו. הסיבה היא שאנו עתה מוסיפים עוד שכבה לזיכרון, והיא הפעם בו נזכרתם בו. לדוגמא: אם תשאפו בושם, אולי תיזכרו במשהו שקרה לפני 20 שנה, אבל אולי גם תזכרו שנזכרתם בזה גם לפני שבוע. הזיכרונות השתלבו. כמה שסיטואציית ההיזכרות דומה יותר וקורה יותר, כך סביר יותר שתתווסף לזיכרון המקורי.

דוגמא מצוינת היא האכזבה הרבה שהביעו מעריצי סדרת הסרטים "מלחמת הכוכבים" כשיצאו סרטים חדשים בסדרה. רבים מאיתנו זוכרים את הסרטים המקוריים בחיבה ובאהבה, והסרטים החדשים לא רק אכזבו רבים, אלא גרמו לגילויי שנאה של ממש. הסבר חלקי לתגובה זו הוא כי הסרטים החדשים נדמו כהתקפה על זיכרון נוסטלגי. הם יצרו שכבה נוספת לזיכרון המקורי, ועתה לא ניתן להפריד בינם. הדימוי נהרס והנוסטלגיה עורערה. תחושות של כעס ושנאה עולות טבעית מהניגוד הזה.

זיכרונות חדשים המתווספים לישנים אינם תמיד דבר רע. כאשר אנו באים לטפל באדם עם פוביה, אנו מנסים ליצור זיכרונות חדשים ומנחמים שיתקשרו לזיכרון הטראומתי. למשל, אדם המפחד פחד מוות מציפורים יכול להתגבר על כך בעזרת יצירת זיכרונות נעימים עם ציפור שיר לא מזיקה, עד אשר הזיכרון החדש דוחק את הרגש השלילי ומתגבר עליו.

נוסטלגיה מזויפת

דברים היו יותר טובים "בזמנים ההם". אבל האם הדברים היו באמת טובים יותר בעבר מאשר הם עכשיו? כיצד אנו משווים את הזיכרונות הנוסטלגיים מהתיכון לתקופת הטיפש עשרה העגומה, המלאה בפצעונים, זעם והורמונים משתוללים?

בזמן שאני כותב את המאמר, שיר ישן של מייקל ג'קסון משנות ה 80 מתנגן ברדיו, ואני חושב לעצמי 'אה, שנות ה 80 החביבות'. אך הנה הבעיה – מעולם לא הקשבתי למייקל ג'קסון בשנות ה-80. מה קורה כאן? מדוע אני מרגיש נוסטלגי למשהו שלא באמת קרה לי?

מחקר אחר רמז כי במקרים מסוימים הרגשות החיוביים הבאים עם נוסטלגיה הם בעצם רק ההרגשה החיובית אשר אנו מרגישים כשאנו מעלים זיכרון ישן בצורה נכונה, ולא את הרגש המקורי שהתלווה לזיכרון. הרגש החיובי הוא יותר ברירת מחדל רגשית. לדוגמא, בכלל לא אהבתי את מייקל ג'קסון בילדותי. אך כשאני שומע את שיריו הישנים חיוך עולה על פני ואני מתמלא בתחושה נוסטלגית נעימה. הרגש המקורי לא מאוחזר עם הזיכרון, ומוחלף על ידי התחושה הנוסטלגית.

בואו נזכור את הזמנים הטובים

אין הרבה ספרות מדעית על נוסטלגיה, אבל כמה דברים הינם מוסכמים.

נוסטלגיה הינה טובה במיוחד בלגרום לנו להרגיש טוב יותר כאשר ההווה קשה לנו. זוהי יד מעודדת על כתפנו המזכירה לנו זמנים טובים, חברים טובים, ומדוע זה נפלא להיות בחיים.

ועתה אני חושב שאלך למצוא תחנה המנגנת דוראן דוראן.