לא רבים מודעים לכך, אך שפת האם שלנו יכולה לעצב את תהליכי החשיבה שלנו. לדוגמה, בעוד שאצלנו בשפה העברית נהוג להפריד בין כחול כהה (כחול) וכחול בהיר (תכלת), וכך גם ברוסית למשל, באנגלית נוטים לשייך את שני הגוונים לצבע הכחול (Blue), זאת על אף שקיימת מילה גם לכחול בהיר בשפה האנגלית (Teal). למרבה ההפתעה, על פי מחקרים שנערכו בנושא ובחנו את היכולת להבדיל בין גווני כחול כהים ובהירים, דוברי הרוסית הגיבו מהר יותר מדוברי האנגלית, ותוצאות דומות נראו גם בהקשר למילים שמתארות כיוונים שונים ותחושת התמצאות. כעת, במחקר חדש שפורסם במגזין NeuralImage, ראיות נוספות שופכות אור על תהליכי החיווט שבמוח (כשהשפות שנבחנו הן ערבית וגרמנית) וביכולתן להיות בעלות משמעות עצומה בעתיד ובהקשר לטיפולים נוירולוגיים.
תהליך עיבוד השפה במוח
מדענים הראו פעם אחר פעם כיצד השפה מעובדת ומיוצרת על ידי רשת סבוכה של חלקים שמקושרים אחד לשני במוח, ובעיקר בהמיספרה השמאלית. מחקרים אף הוכיחו שמסלולים מסוימים במוח מקושרים באופן ישיר לתהליכים שקשורים לשפה, כמו סמנטיקה (משמעות המילים), תחביר ופונולוגיה (הקשר בין הצליל לשפה); תהליכי החשיבה שקשורים לסמנטיקה ולתחביר מתרחשים בהמיספרה השמאלית, בעוד שמידע אחר שקשור לשפה, ובמיוחד זה שנוגע לצליל ולאינטונציה שלה, מעובד בהמיספרה הימנית בלבד או בשני צדי המוח יחדיו. משם המידע משתלב עם מידע הסמנטי והתחבירי שעובד בצד השמאלי, וכך המוח מבין ומפרש את השפה כולה.
יש כ-7,000 שפות שונות ברחבי העולם, ועל אף שאותם חלקי מוח עיקריים מעורבים בתהליך ההבנה והדיבור של כל שפה, ישנם דפוסים שונים שבהם המוח פועל במהלך עיבוד כל שפה. הסיבה לכך הם הבדלים סמנטיים, תחביריים ופונולוגיים, וההשפעה שלהם היא כלל לא קטנה, כשהם יכולים ממש לשנות את מבנה המוח. דוגמה לכך ניתן לראות במחקר שנערך בשנת 2009, בו נחשף כי לדוברי אנגלית ולדוברי סינית יש ריכוז שונה של תאי מוח אפורים ולבנים באזורי עיבוד השפה.
ערבית וגרמנית: ההבדלים בחיווט של המוח
במחקר הנוכחי החוקרים רצו להשוות את אופן החיווט של המוח באזורים שמקושרים לעיבוד השפה אצל דוברי ערבית וגרמנית כשפת אם. החוקרים בחרו דווקא את שתי השפות האלה מאחר שהן שונות כמעט לחלוטין מבחינה סמנטית ותחבירית; ראשית, שתיהן שייכות למשפחות אחרות, כשהערבית היא שפה שמית, ובעוד שגרמנית היא שפה הודו-אירופית; שנית, גרמנית היא שפה הרבה יותר מורכבת מבחינה תחבירית, בעוד שהשפה הערבית היא בעלת סמנטיקה מתקדמת יותר. לדוגמה, בשפה הערבית נוטים להשמיט הברות קצרות, והמשמעות ואופן הביטוי של מילים בערבית מתבסס יותר על ההקשר לנושא שעליו מדברים מאשר בגרמנית. בנוסף, הכתיבה בערבית היא מימין לשמאל, ואילו בגרמנית היא משמאל לימין.
כל העובדות האלה הסתמכו על תוצאות מחקרים קודמים בנושא שכבר הראו כי ההבדלים אכן משמעותיים. לדוגמה, במחקר משנת 2006 הוכח כי במוחם של דוברי גרמנית יש יותר פעילות באזורים שקשורים לעיבוד תחביר בעת הבנת השפה, ובמחקר משנת 2019 נמצא כי אצל דוברי ערבית ישנה פעילות גבוהה יותר באזורים שמעורבים בעיבוד סמנטי להבנת השפה. במחקר הנוכחי, החוקרים השתמשו במכשיר MRI כדי לחקור את הקשרים והדפוסים שבפעילות המוח ולזהות מצבורי חומר לבן שמקושרים לתהליכי השפה שונים במוח.
המשתתפים בשתי הקבוצות הראו קשרים משמעותיים בחלקו השמאלי של המוח – העיקרי בעיבוד השפה. עם זאת, דוברי הגרמנית הראו קשרים חזקים יותר בכל אזור של המוח שקשור לעיבוד השפה בנפרד – בחלק הימני ובחלק השמאלי. דוברי הערבית לעומתם הראו קשרים חזקים יותר בין שני חלקי המוח, וזה ככל הנראה עקב המורכבות הסמנטית של השפה הערבית והעובדה שהיא נכתבת מימין לשמאל. דבר נוסף שהתגלה הוא שאצל דוברי הגרמנית ישנו קשר חזק יותר בין תהליכים תחביריים בחלקו השמאלי של המוח, בעוד שאצל דוברי הערבית נמצא קשר חזק יותר בין האזורים שמקושרים לתהליכים סמנטיים.
האם שפה יכולה לעצב את האופי שלנו?
המחקר הזה הראה לנו ששימוש בשפת האם לאורך כל החיים גורם לשינויים מבניים במוח שייחודיים לדוברי השפה הזו, וזה מה שאמר על כך ד״ר אלפרד אנוונדר, אחד ממחברי המחקר ומומחה לנוירופסיכולוגיה במכון Max Planck: ״המחקר תומך מאוד בטענה שלפיה הסביבה ושפת האם משפיעים על התפתחות המוח ומעצבות את הקשרים שבו, מה שמשפיע באופן ישיר על תהליכים קוגניטיביים שמתרחשים במוח. זה עשוי לרמז לנו שהאופי שלנו לאו דווקא טבוע בנו, אלא הוא תוצאה של שנים רבות של חוויות.״ במילים אחרות, השפה שאיתה גדלתם משפיעה באופן גלוי וברור על האופי שלכם ועל תהליכי החשיבה שלכם.
״זה נכון במיוחד בילדותנו,״ הוא ממשיך ומסביר. ״כשהמוח שלנו הוא בעל היכולת החזקה ביותר להסתגל, השפה שנלמד יכולה ליצור בסיס לייחודיות של המוח שלנו. אך פרט להבנת התהליכים השונים שמתרחשים במוח בעת עיבוד שפות שונות, עשויות להיות לזה השלכות קליניות משמעותיות, למשל פיתוח טיפולים מותאמים אישית לאנשים שזקוקים לשיקום נוירולוגי.״
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: