1. מבצר כפרלט
לאורך ההיסטוריה לא נמצאו עדויות רבות לבנייתו של מבצר כפרלט הממוקם מדרום ליישוב עתלית, או כפי שחלק מכנים אותו "מבצר הבונים". התארוך המשוער לבנייתו מתבסס על סגנונו האדריכלי - מדובר באחד המבצרים הבודדים בארץ ישראל בעל מגדלים עגולים שהצליחו לשרוד, וטכניקת הבנייה הזו מאפיינת בעיקר את התקופה הערבית, שקדמה לכיבוש ארץ ישראל על ידי הצלבנים בשלהי המאה ה-9. היסטוריונים ערבים מסוף האלף הראשון לספירה ציינו בכתביהם כי בתקופה הערבית נבנתה עיר בשם כפרלט בקרבת קיסריה, וכיום מקובל להניח כי אכן מדובר במבצר הזה.
בתקופה הכיבוש הצלבני, שימש המבצר כאזור בעל חשיבות עליונה הן בשל היותו המוצא לנתיבי הסחר הימיים שקישרו בין המדינות הצלבניות באירופה והן בשל היותו נתיב תנועה חשוב בין המדינות הצלבניות הצפוניות לירושלים. החל מהמאה ה-13 ועד הקמת מדינת ישראל המבצר היה בידי הממלכה הממלוכית ונחרב בתקופתה. בשנת 1948 נכבש על ידי ישראל וכיום הוא פתוח למבקרים ללא תשלום, אך אינו נמצא תחת תחזוקה שוטפת והגישה אליו אינה מוסדרת.
2. מבצר המונפור
על שלוחה צרה ותלולה בגדתו הדרומית של נחל כזיב שבגליל העליון הוקם באמצע המאה ה-12 המבצר היפהפה שאתם רואים בתמונה. בשונה מהרבה מאוד מבצרים אחרים, ובייחוד באזור ממלכת ירושלים והלבנט, המבצר הזה לא שימש כעמדה אסטרטגית נגד אויבי הממלכה, אלא כעיר מקלט עבור אבירי המסדר הטבטוני שהיו חשופים לאיומים מצד מסדרים צבאיים נוצריים אחרים שהיו מצויים בעיר עכו, שהייתה בירת הממלכה דאז.
על אף שלא שימש כעמדה צבאית, מבצר מונפור הוא אחת הדוגמאות היפות ביותר לבניה מבוצרת מימי הביניים של ארץ ישראל, והוא הצליח לשרוד התקפות רבות ושרידים רבים שלו נותרו עד ימינו. במורד השלוחה, על גדות נחל כזיב, נמצא מבנה בעל שלוש קומות שהצליח לשרוד ולשמור על תוואי צורתו המקורית וככל הנראה שימש כטחנת קמח ובית הארחה, או לפי הערכות אחרות כבית חולים.
3. מבצר אנטיפטריס (בינאר באשי - תל אפק)
תל אפק הוא אתר ארכיאולוגי מרשים השוכן במרכז הארץ, בתחומי הגן הלאומי ירקון, בין הערים פתח תקווה וראש העין. שורשיו של האתר נטועים בתקופה הכלקוליתית בארץ ישראל, ועל פני שטחו נערמו לאורך ההיסטוריה שכבות בנייה רבות מתקופות שונות, החל מהתקופה ההלניסטית, דרך הרומית הרומית ועד העות'ומנית. באתר, שמיושב קרוב ל-5,000 שנה ברציפות שוכן מבצר מרשים - מבצר אנטיפטריס - ששורשיו בתקופת האימפריה הרומית, אך מראהו בימינו הוא תולדה של הבנייה העות'ומנית שדרסה את השכבות הקודמות, בנתה אותו מחדש והעניקה לו את השם "מבצר בינאר באשי".
לאחר הקמת מדינת ישראל, הוצע להקים במקום פארק עירוני, אך הצעה זו נדחתה, דבר שהוביל לשנים של הזנחת האתר. בשנת 1971 הוקם לבסוף הפארק ו-4 שנים מאוחר יותר התגלה בו ממצא ארכיאולוגי מעניין - מילון תלת-לשוני בשפות השומרית, האכדית והכנענית שנכתב בכתב יתדות, שככל הנראה שימש את פקידי ממלכת מצרים להוצאת תעודות משלוח של מזון לארצות שונות.
4. מבצר עתלית
על אף מראהו המזכיר מראה טיפוסי של אחד מהאיים היוונים הסמוכים לנו, מבצר עתלית הוא אתר ארכיאולוגי מעניין במיוחד מתקופת ממלכת ירושלים הצלבנית. שורשיו של המבצר הם בשנת 1218 והוא הוקם על ידי אבירי המסדר הטבטוני והאבירים הטמפלרים, ביוזמת מלך ירושלים דאז, ז'אן דה בריין. בתקופה זו, אזור מפרץ עתלית היה בשיא תפארתו וההתיישבות הצלבנית בו הלכה והתרחבה, דבר שהוביל את הממלכה להקים את "מבצר דטרוא", שהיה למצודה קטנה שנועדה לאבטח את עולי הרגל הנוצריים מפני התקפות המוסלמים בדרכם לירושלים.
אך ההתקפות הכבירות על הנוצרים היו כבדות מנשוא, דבר שהוביל להקמת מבצר נוסף - שהוא מבצר עתלית. מתכנני המבצר שאפו שהמקום יהיה קרוב ככל הניתן לים כדי שיוכל לספק הגנה טבעית, ולכן מיקמו אותו על חצי אי בפינה הצפון-מערבית. האזור, שידע קרבות עקובים מדם והרס רב מעשה ידי אדם, נפגע גם לאורך השנים מאסונות טבע שלא הותירו ממנו שרידים רבים. כיום הוא נמצא בתחומו של בסיס חיל הים בעתלית והוא סגור לציבור.
5. מצודת בלמונט
מבצר צלבני נוסף מני רבים שנמצא בתחומי ארץ ישראל הוא מצודת "בלמונט" (מקור השם בצרפתית: "ההר היפה") הממוקמת על ראש תל, בסמוך לקיבוץ צובה, ועל פי ההערכות נבנתה באמצע המאה ה-12 על שרידי יישוב ביזנטי. סיפורו ההיסטורי של המבצר הקדום הזה הוא קצר במיוחד, מאחר שהוא נחרב 27 שנים לאחר הקמתו בעקבות קרב "קרני חיטין", שבו כוחותיו של צלאח א-דין הצליחו להביס את הצלבנים והחריבו את המבצר בהוראתו הבלעדית. בתקופה הממלוכית הוקם על חורבות המבצר כפר ערבי בשם סובא, שיושב ברציפות עד יוני 1948 עת נכבש על ידי חטיבת הראל במסגרת "מבצע דני". באוקטובר של אותה השנה הוקם ממערב לתל קיבוץ צובה.
באתר עצמו ניתן למצוא כיום שרידים ארכיאולוגיים מתקופת המבצר, ביניהם החומה החיצונית הבנויה מאבני גזית שהונחו על בסיס משופע חצוב בסלע. כמו כן, ניתן לחזות גם בשרידי המגדל ובבסיסים שתמכו בקומה שמעל, ששימשה למגורי המפקד וחייליו. בנוסף, ניתן למצוא שם שערים, מנהרת מילוט, כנסייה ובורות מים. מסביב לתל ישנם שרידים חקלאיים, מערכות מים ואפילו קברים מימי בית ראשון.
6. מצד נקרות
בלב לבו של הנגב החם, באזורים הצחיחים ביותר שקיימים במדינת ישראל, שוכן לו מצד נקרות, על גדות נחל נקרות. המבנה העיקרי בו הוקם על ידי הנבטים, שהיו שבטים שמקורם בחצי האי ערב והוא שימש עבורם כעמדת שמירה עד ההשתלטות הרומית בשנה ה-106 לספירה. האתר כולל ארבעה מבנים - המבנה הנבטי, המבנה הרומי, מגדל תצפית ובריכת מים.
המבנה הנבטי נהרס כליל ונשדד עד יסודותיו והשרידים האדריכליים הבולטים ביותר שנותרו בו הם של המבנה הרומי, שם ניצב מגדל מרובע בגובה של כ-3 מטר שעובי קירותיו מעל חצי מטר והיו בו שני חדרים. בממצאי חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום בתחילת שנות ה-80' נמצאו קערות מצוירות, נרות, מטבעות וסירי בישול של הנבטים, האופייניים למאה הראשונה לספירה.
7. מבצר ארבל
בגובה של כ-390 מטרים מעל פני הכנרת, על פסגת הר ארבל, שוכן לו מבצר מוקף חומות שנחצב בראש ההר. על פני השטח ניתן לחזות במערות, שככל הנראה שימשו למגורי אדם כבר בתקופה הפרהיסטורית; וכן, מדרגות המקשרות בין שלושת מפלסי המבצר, מקוואות ובורות מים.
בתקופת בית שני, אזור הגליל היה תחת שליטתו של הורדוס, שהוכתר למלך הגליל ושם לעצמו למטרה לדכא את המורדים שנמצאים באזור. תושבי ארבל נודעו כמי שהתנגדו לשלטונו של הורדוס, ולפי כתביו של יוסף בן מתתיהו בין השנים 39-40 לפנה"ס התבצרו במקום יהודים שהתנגדו להורדוס וחששו מדיכויו. הביצורים הגלויים לעין כיום מזוהים עם השלטון העות'מני מהמאה ה-17.
8. מבצר יחיעם
מבצר יחיעם היווה חלק משרשרת ביצורים שהוקמו על ידי הצלבנים שנועדה לשמור על העיר עכו, שהייתה בירתם לאחר נפילת העיר ירושלים לידי המוסלמים. בשנת 1208 המבצר הועבר לידי המסדר הטבטוני, אך כמאה שנים מאוחר יותר נהרס בידי הממלוכים - דבר שהותיר ממנו שרידים בלבד. במאה ה-18, מי שלקח יוזמה ושיפץ את האתר היה דאהר אל עומר, שהיה שליט אוטונומי ממוצא בדואי שביצר ערים רבות ברחבי הגליל ועודד את ההתיישבות היהודית בטבריה. מלבד שיפוץ המקום, אל עומר הוסיף בניינים בחלק העליון.
מבצר יחיעם מהווה את אחד מסיפורי הגבורה של מגיני יחיעם במהלך מלחמת העצמאות, ומגולל מאחוריו את הסיפור על אנשי הקיבוץ שנלחמו בעצמם נגד התוקפים והגנו על המקום מפני הערבים במהלך המלחמה. כיום, המבצר מהווה גן לאומי שבו מתקיימים סיורים, ביקורים ומופעי מחול.
9. מצדה
אחד המבצרים העתיקים והידועים ביותר בישראל הוא מבצר מצדה, שמגולל מאחוריו אירועים היסטוריים ודרמטיים במיוחד בתולדות העם היהודי, שהתרחשו בתקופת המרד הגדול בין השנים 66-73 לספירה. אירועים אלה צוינו בפרטי פרטים בכתביו של המצביא היהודי יוסף בן מתתיהו, שתיאר את השתלטותם של המורדים היהודים על פסגת מצדה; הקרבות הנואשים על המקום מול הלגיון העשירי הרומאי; ולבסוף תבוסת המורדים היהודים שבחרו להתאבד ולא לסיים את חייהם כעבדים של השלטון הרומי.
סיפורה המרתק וההיסטורי של מצדה מהווה את אחד הסמלים הבולטים ביותר של התנועה הציונית, שהשתמשה באירועים אלה כדי להנחיל לתודעה את החתירה לחירות, התחדשות לאומית וריבונות העם היהודי בארצו - ומעל הכול הסיסמה הידועה "שנית מצדה לא תיפול". בשנת 1968 הוכרזה מצדה כגן לאומי שאותו פוקדים מדי שנה תנועות נוער ותיירים רבים, ובשנת 2001 הוכר הגן כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: