ירושלים בירת ישראל היא ככל הנראה העיר הנחשקת ביותר משחר ההיסטוריה ועד ימינו אנו - דורות רבים חלמו וייחלו להגיע ליום בו יוכלו לחוש ולנשק את אבניה ולזכות להלך ברחובותיה. העיר אמנם נכבשה על ידי אימפריות גדולות ועמים רבים אשר גרשו ופיזרו את תושביה היהודים בתפוצות, אך כמעט כולם נעלמו כלא היו לאחר שהם השאירו את חותמם על העיר היפה והמסתורית הזו. חרף כל התלאות שעבר עמנו במהלך כל הדורות שחלפו, תמיד הייתה בלבנו תפילה חרישית לשוב אל העיר על מנת לחברה יחדיו, כדברי דוד המלך בספר תהילים. כיום, 51 שנים מאז איחודה של העיר לאחר מלחמת ששת הימים, כולנו יכולים ליהנות מיופייה ולחקור את סמטאותיה. כי אם יש דבר אחד שבהחלט אפשר להגיד על ירושלים, זה שהיא עיר מלאה בהפתעות, ואתם עומדים להכיר 14 מהן...
1. על פי הנתונים העדכניים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גודלה של העיר ירושלים הוא 125,100 דונם ומספר התושבים בה עומד על כ-882,652 נפש. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבין כלל היהודים החיים בירושלים, 32% מגדירים את עצמם חרדים, 28% מסורתיים, 21% - לא דתיים כלל ו-17% – דתיים.
2. בירושלים יש 56 שכונות, הגדולה ביותר ביניהן היא שכונת רמות אלון המוכרת יותר בשם רמות, ואילו שכונת גילה היא הגבוהה ביותר מכולן. נווה יעקב היא הצפונית ביותר, ומנגד הר חומה היא השכונה הדרומית ביותר.
3. הרובע הארמני הוא הרובע הקטן ביותר בעיר העתיקה והוא מונה 2,819 תושבים. האזור מכונה בשם הזה עוד מהמאה ה-19 ורובו מוקף חומה המהווה שטח פרטי סגור של המנזר.הקהילה הארמנית נמצאת בירושלים עוד משלהי המאה ה-4 לספירה.
4.בוויה דולורוזה נמצאת כניסה למקום שלא הרבה מכירים מכיוון שהוא נראה כמו עוד קפלה - בית תפילה נוצרי - אך מדובר בעצם בבריכה תת קרקעית בת כ-2000 שנה, הקיימת במקום עוד מימי בית שני, ואם תבקרו כאן תוכלו לרדת אליה ולסייר בתחומה.
5. לירושלים יש 8 שערים ולכל שער יותר משם אחד:
השער החדש בחומת ירושלים נפרץ בשנת 1889 על פי בקשת כמרים נוצרים, כדי להקל על המעבר בין המנזרים משני צדי החומה. שער זה נקרא גם"שער עבדול חמיד" על שם הסולטאן העות'מאני עבד אלחמיד שהסכים לפרוץ אותו.
שער שכם נבנה בשנת 1538 על ידי העות'מאנים על בסיס שער רומי קדום שחלק ממנו נהרס. שמותיו הנוספים הם: "שער דמשק", מכיוון שהוא הוביל צפונה לעבר סוריה, ו"שער העמוד" (באב אל עמוד בערבית) בעקבות העמוד שניצב בעבר בכיכר שלפני השער.
שער הפרחים – באב א-זהרה או שער הורדוס נמצא בחלק הצפוני של חומות ירושלים, והוא משמש כאחת הכניסות לרובע המוסלמי. שם השער הוא שיבוש של שמו הערבי "באב אל-סאהרה" שמשמעותו – שער הסהרורים, אך עם השנים נעשתה החלפה מהגיית ס' להגיית ז', שהפכה את משמעות שמו לפרחים – זהרה.
שער האריות נבנה בשנים 1538-1539 יחד עם שיפוץ חומות העיר, שמו ניתן לו בשל האריות החקוקים על חזיתו והיו סמלו של הסולטאן הממלוכי בייברס. לשער האריות יש 9 שמות נוספים והוא השער בעל מספר השמות הגדול ביותר מבין כל השערים של חומות העיר העתיקה.
שער הרחמים מורכב משני פתחים החסומים בלבנים, כששמו של הפתח הצפוני הוא "שער התשובה" ושמו של הדרומי הוא "שער הרחמים". שער זה היה היחיד ששימש כדרך הישירה להר הבית, אך הוא נסתם על ידי הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר. על פי המסורת הנוצרית דרך שער זה נכנס ישו לירושלים ולכן הוא נקרא גם"שער הזהב".
שער האשפות הוא הכניסה הכי קרובה לכותל. הוא נבנה במחצית המאה ה-16 כחלק מפרויקט שיקום חומות העיר והוא נקרא גם באב אל-מע'ארב'ה – שער המערביים או שער הסילואן בשל היותו סמוך לכפר השילוח-סילואן. אזור השער היה המקום המוזנח והעני של העיר ושימש בתקופה הצלבנית כבית מלאכה של הברוסקאים, העוסקים בענף עיבודה עור.
שער ציון זכה לשמו המוכר בשל ההר אליו הוא מוביל, אך הוא נקרא גם שער דוד בשל קרבתו לקבר דוד. בנוסף הוא נקרא גם שער הרובע היהודי, או שער היהודים מכיוון שהוא משמש ככניסה לרובע היהודי. הכניסה לשער היא בזווית של 90 מעלות ונועדה להקשות כניסתם של כוחות אויב לעיר במקרה של פלישה.
שער יפו נבנה בשנת 1538 וזכה לשמו בשל העובדה שממנו יצאה הדרך העתיקה שמוליכה מערבה אל נמל יפו, ששימש אז כנמל הראשי של האזור. הצלבנים קראו לו שער דוד בשל קרבתו למגדל דוד והמוסלמים כינו אותו באב אל-חליל – שער חברון כיון שמשם יצאה גם דרך דרומית לכיוון חברון ובית לחם.
6. שכונת נחלאות היא גוש של שכונות ותיקות בלב העיר, ונקראת כך בשל העובדה שהיא מחולקת ל-31 נחלות שהיו מעיין שכונות חצר כפי שהיה מקובל באותם ימים על ידי הקהילות היהודיות. השכונות הוקמו על ידי יהודים, אנשי היישוב הישן בעיר העתיקה, כחלק מפרויקט היציאה מהחומות, ואת השכונות החדשות יותר הקימו בני עדות המזרח שעלו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
7. מאורעות תרפ"ט היו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד ערביי ארץ ישראל כנגד היישוב היהודי הישן, אשר החלו בסוף אוגוסט 1929. במהלך המאורעות נפצעו 339 יהודים ונרצחו 133 איש. אחד מהאירועים שהובילו לפרוץ המאורעות היה אירוע תפילה המוני של מאות יהודים בכותל, אשר הציבו במקום גדר הפרדה בין גברים ונשים בניגוד לסטטוס-קוו של אותה התקופה.
8. ירושלים נשלטה שנים רבות בידי הרומאים אשר שינו את שמה של העיר ל"קולוניה איליה קפיטולינה", קולוניה = מושבה, איליה = נגזרת של שם משפחתו של אדריאנוס, וקפיטולינה = מבטא את שלושת האלים הקפיטוליניים של רומא.
9. העיר העתיקה של ירושלים בנויה על שטח כולל של 850 דונמים, הכוללים את עיר דוד והר ציון שנמצאים מחוץ לחומות. אזור זה מחולק ל-4 רבעים: הרובע היהודי, המוסלמי, הנוצרי והארמני. החלוקה של העיר החלה במהלך המאה ה-15 לספירה.
10. על פיחוקי העזר העירוני בירושלים אשר נקבעו על ידי הבריטים בשנת 1918, כל מי שבונה בית או מבנה כלשהו מחויב לצפות כל קיר חיצוני של בחיפוי אבן מסותתת, חוק זה נקבע על מנת לשמור על אופייה, צביונה וייחודה של העיר, ותקף עד היום.
11. בעת העתיקה ירושלים הייתה עיר יבוסית עד שדוד המלך כבש אותה בשנת 1004 לפני הספירה לערך, והפך אותה לבירת ממלכתו. ירושלים הקדומה, יבוס, שכנה על גבעה קטנה מדרום לעיר העתיקה של ימינו ושטחה היה כ-50 דונמים בלבד.
12.חומת ירושלים שאנו מכירים כיום נבנתה בהוראתו של הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון, "המפואר". אורכה של החומה כארבעה וחצי קילומטרים, גובהה 10 מטרים והעובי הממוצע שלה הוא כשניים וחצי מטרים. בניית החומה ארכה ארבע וחצי שנים, אך היא לא באמת הושלמה מעולם.
13. בכפר השילוח, המוכר גם כשכונת סילואן, אפשר למצוא 50 מערות קבורה, חלקן מימי בית ראשון, לצד קבר בת פרעה, שהוא היחיד שהוקם כמבנה חצוב ולא כמערה. בשנת 1881 התגוררו בכפר יהודים תימנים שעלו ארצה וגורשו משם בשנת 1938 בלחץ שלטון המנדט. נכון לשנת 2016 חיות בכפר למעלה מ-62 משפחות יהודיות.
14.משנת 1948 ועד 1967 שלטה הממלכה הירדנית על מזרח ירושלים ועל שטחי יהודה ושומרון. לכל אורך תקופת השלטון הירדני ליהודים אסור היה להתגורר בעיר העתיקה, וזאת בפעם הראשונה מזה למעלה מאלף שנים, מאז ימי הממלכה הצלבנית. במהלך השנים הללו נהרסו ונבזזו כמעט 60 בתי כנסת יהודיים בני מאות שנים ורבים מהם הפכו לדוכני חיות או לשירותים. בתי הקברות היהודיים בני 2,500 שנה שהיו על הר הזיתים הושחתו, אלפי מצבות עתיקות נופצו והשתמשו בהם לחומרי בנייה, בין היתר עבור הקמת מלון אינטרקונטיננטל, אשר נבנה על אדמת בית הקברות ואליו נסלל כביש גישה מעל לקברים יהודיים עתיקים.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: