הפרעת קשב וריכוז היא בעיה רפואית קשה שמשפיעה בצורה הרסנית על יכולתו של אדם להתרכז וללמוד לאורך זמן, אך למרבה הצער עדיין יש אנשים שמזלזלים בחשיבות התופעה ולא יודעים כיצד לזהות אותה. ראשית כל, דעו לכם כי אצל אדם ללא הפרעות קשב מתבצע באופן רגיל שחרור של הורמון הדופמין בין תא לתא במוח, וכך מתרחש התהליך בו ניתן להתמקד במשהו, אשר מתקיים הודות למנגנון איזון הורמונלי שמונע מכלל הדופמין להשתחרר בצורה בלתי מבוקרת. אצל אנשים עם הפרעות קשב, המנגנון הזה "יעיל מדי" ושומר על כל הדופמין בתוך התא וכך נוצר מצב בו ההורמון החיוני הזה לא עובר בין התאים, ולאדם יש חוט מחשבה קצר שמונע ממנו להתמקד בדבר מה לאורך זמן. ההתמקדות הזאת קצת שונה כשמדובר בזמן המחשב או הטלוויזיה שכן מכשירים אלו מספקים רמת גירוי גבוהה, ולכן משחררים במוח חומרים ממכרים ש"שואבים" את הצופה.
הכשל בשחרור הדופמין יוצר תגובת שרשרת שמשפיעה על עוד כ-15 חומריים כימיים במוח, לרבות האדרנלין הידוע. בזמן שהדופמין עובר באופן תקין בין תא לתא, כפי שקורה אצל אלו שלא סובלים מן התופעה, משתחרר במוח אדרנלין, ולכן לאלו הלוקים בהפרעת קשב - שתהליך מעבר הדופמין אצלם אינו פועל כנדרש - ישנו מחסור תמידי בהורמון זה. מכיוון שזה המצב שלכם, הם מתפקדים בצורה הטובה ביותר תחת לחץ: מבצעים עבודות רגע לפני זמן ההגשה או לומדים למבחן חשוב רק בלילה שלפניו - וזאת בגלל שתחושת הלחץ הזאת היא הגורמת לשחרור האדרנלין במוחם, ואז גם הדופמין מתחיל לעבור באופן מעט יותר טוב בין לתא לתא, עד למצב שבו הם יכולים להתרכז כמעט כמו כל אדם שאינו לוקה בהפרעה.
אדם עם הפרעות קשב נולד כך, ולכן לא מכיר מצב אחר אשר בו יש לו שקט בראש והוא יכול להתמקד בכמעט כל אחד מתחומי החיים. העניין העיקרי עבור אדם הסובל מתופעה זאת הוא החוויה האישית של הקושי בכלל, לאו דווקא בלימודים או בעבודה. הרבה פעמים, האדם עם הפרעות הקשב הוא אינטליגנט ולכן מצליח בלימודים, ועדיין חווית החיים שלו יכולה להיות מאתגרת: הוא חי בעולם מלא בגירויים שאין לו יכולת לסנן, קשה לו לישון בלילה ולקום בבוקר, כשגם ההתמודדות עם כל דבר שכרוך בארגון או בהסתגלות לשינויים לא פשוטה עבורו.
טיפול נכון לאנשים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז משלב בתוכו פתרון תרופתי יחד עם אימון קוגניטיבי התנהגותי. הריטלין, אותו חומר נודע ממנו צורכים בעלי הפרעות קשב, גורם למנגנון שמחזיק את הדופמין בתוך התאים להפסיק לעבוד לכמה שעות, אך הוא משפיע רק על 85% מהסובלים מהתופעה, כשאצל 15% הנותרים הכימיה עובדת בצורה קצת אחרת והריטלין לא מצליח למנוע מהדופמין להישאר בתאים. עבור אנשים אלו פותחו תרופות מיוחדות ופחות נפוצות, אך עדיין ניתן לקבלם דרך גורמי הטיפול המתאימים.
תכונות המאפיינות אנשים עם הפרעות קשב
כל הקריטריונים הבאים קשורים למנגנוני הוויסות, שמשתפרים מעט ככל שהגיל עולה, אך הם עדיין לא תמיד מתפקדים בדרך הנכונה כאשר מדובר באנשים עם הפרעות קשב.
1. ויסות שעון ביולוגי – מחזורי השינה והערות של אלו הסובלים מהפרעות קשב וריכוז הם מעוכבים, והם סובלים מחוסר יכולת ללכת לישון מוקדם או לקום מוקדם. עבורם, הירדמות בשעה סבירה של הלילה משולה לעלייה למיטה ב-5 אחר הצהריים עבור אדם שלא לוקה בהפרעה. בנוסף לכך, בבוקר לוקח להם זמן רב להתאושש והם לרוב קמים חסרי תיאבון.
2. ויסות רעב ושובע – ילדים שסובלים מהפרעות קשב לא חשים רעב רוב הזמן ולכן לא אוכלים, או שלהיפך – רגילים לאכול גם כשלא חשים רעב ולכן סועדים כל הזמן.
3. ויסות רגשי – קושי לצאת ממצבים רגשיים, לוותר על קו מחשבתי, להשתנות תוך זמן קצר ולהסתגל לשינויים רגשיים ומוחשיים שבסביבה.
4. ויסות חושי – חוסר יכולת לסנן גירויים שמתבטא ברגישות גבוהה לרעש, לאור, למגע ולגירויים חיצוניים נוספים. צריך להתחשב במצב הזה כי לפעמים חושבים שילד הוא מפונק, רק מפני שהוא לא מסוגל ללבוש חולצה מסוימת או להיות במקום רועש והמוני.
קיימות 3 דרישות יסוד להפרעות קשב:
1. מצוקה רגשית / חברתית / התנהגותית / לימודית.
2. המצוקה צריכה להתבטא בשתי מסגרות לפחות (לימודים ובית למשל).
3. חלק מהתופעות חייבות להופיע עוד לפני גיל 7.
באופן כללי, כאשר מאבחנים הפרעת קשב וריכוז, יש לוודא שלילד אין אוטיזם ברמה כלשהי ואין מאניה דיפרסיה (2 בעיות שעלולות להיות קשורות להפרעות ריכוז).
קריטריונים להפרעת קשב
אם מצאתם כי מתקיימים לפחות 6 מתוך 9 הקריטריונים הבאים, ישנו חשש לקיומה של הפרעת קשב וריכוז אצל הנבדק:
-
רתיעה מכל דבר שדורש קשב (חשש מהרצאות, ישיבות צוות וכדומה)
-
דעתו מוסחת בקלות
-
טווח קשב קצר
-
שכחנות שמתבטאת בדברים קטנים, למשל נבדקים ששוכחים למה הם נכנסו לחדר
-
נטייה לאבד דברים
-
קושי בסדר ובארגון
-
דחיינות ונטייה ל"מריחות" של פעולות ומטלות
-
ביצוע שגיאות הנובעות מחוסר תשומת לב (מדלגים על סעיפים במבחנים, כשיש פעולת חיסור מבצעים חיבור וכדומה)
-
לא שומעים כשמדברים אליהם (שכיח בעיקר מול מחשב / טלוויזיה)
קריטריונים להיפראקטיביות או אימפולסיביות
אם לפחות 6 מתוך 9 הקריטריונים הבאים מתקיימים, ישנו חשש לקיומה של הפרעה היפראקטיבית או אימפולסיבית אצל הנבדק:
-
תזזיתיות גם במצבי מנוחה ורוגע
-
הנבדק כל הזמן נמצא בתנועה או במהלך פעילות
-
ילדים שלא מפסיקים לזוז (אצל מבוגרים זה נדיר יותר)
-
נטייה ללקיחת סיכונים
-
דברנות (הדברנות נובעת, בין היתר, כי לאנשים כאלה אין יכולת להבחין בין עיקר לטפל ולכן מציינים את כל הפרטים הידועים להם, כמו כן, מאחר שחוט המחשבה שלהם קצר, אם הם לא יגידו משהו באותו רגע בו הם רוצים, לאחר מכן הם לא יזכרו מה רצו לומר)
-
הרעשות לא על ידי דיבור (תיפוף על השולחן או יצירת רעש בצורות אחרות)
-
אימפולסיביות - אנשים כאלה סובלים סבל ממשי כאשר הם נאלצים לחכות בתור או ברמזור וכדומה
-
קשיי איפוק (חייבים להגיד משהו עכשיו, למשל)
-
מציקנות (אצל ילדים כמובן – מטרידים בכוונה את הסביבה)
אם עלה בכם חשש כזה או אחר שאחד מבני משפחתכם לוקה בהפרעות הללו, שווה לבדוק את הנושא - אתם עשויים לחסוך ממנו תקופות קשות מאוד של מאמצי הסתגלות שלא בהכרח יצליחו. האבחון להפרעות קשב וריכוז הוא הליך רפואי שכולל מעבר על ההיסטוריה של האדם ושל הוריו, שכן לתופעה זאת יש נטייה תורשתית חזקה מאוד. כדאי לבצע בדיקה רפואית ופסיכיאטרית על מנת לזהות האם יש תחלואה נלווית כמו אובססיביות, דיכאונות וחרדות - הזנחת הטיפול במצבים הקיימים האלו תמנע טיפול יעיל בהפרעת הקשב. בדיקה טובה היא גם כלי עזר, שיאפשר לנבדק לזהות נקודות כשל וללמוד כיצד להימנע מהן. בנוסף, בדיקה חוזרת לאחר מתן ריטלין היא גם כלי אבחוני יעיל, כשאדם שלא נצפה אצלו שיפור לאחר צריכת החומר - סביר להניח שאינו באמת סובל מהפרעות קשב.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: