על פניו הם נראים נקיים, אך האם הם נקיים באמת?

מדעני מזון מאוניברסיטת אוהיו רצו לבדוק אם השיטה הרווחת של שטיפה ידנית במים קרים, באמת מחסלת את החיידקים שמצטברים על הכלים המלוכלכים. הם הופתעו לגלות כי גם כאשר נשטפו במים, רוב החיידקים עדיין נשארו על הכלים!

הרבה מאוד מסעדות נסגרות בגלל שהן לא עומדות בתו תקן הבריאות הסטנדרטי. אין זה בהכרח כי הן מזלזלות וקונות סבון כלים זול או שהן מבצעות שטיפת-חלטורה במדיח כלים תעשייתי - הן פשוט לא לוקחות בחשבון כי הסיבה העיקרית להצטברות חיידקים על הכלים תלויה בטמפרטורת המים! פשוט כך.

אומנם הכיור שלנו בבית אינו מהווה מסוף לכמויות ענק של כלים, אך די במספר צלחות, כוסות וסכו"ם כדי לייצר את אותו אפקט של זיהום והרעלה. מה שנראה לנו מספיק נקי, הוא לא נקי באמת!

כדי לחקור את השפעת טמפרטורת המים על ניקיון הכלים, ביצעו החוקרים טקטיקות שונות של שטיפת כלים. תחילה, הם לכלכו כלים בשאריות גבינה, ביצים, ריבה וחלב ואז הוסיפו חיידק מסוג אי-קולי וחיידק מסוג ליסטריה. שני מזהמים אלה יכולים לשרוד בפרקי זמן ארוכים, במיוחד כאשר הם עושים דרכם על מזון יבש שנדבק לכלים. במידה והכלים  לא נשטפים ביסודיות (והכוונה ביסודיות, היא לא רק עד שהצלחת נראית נקייה), הם יכולים לגרום להתפרצות מחלות.

החוקרים השאירו את החיידקים ואת האוכל לעמוד במשך שעה, ולאחר מכן ניסו שילובים שונים של שטיפה וחיטוי לפני שמדדו את רמת האורגניזמים המיקרוסקופיים על הכלים.

מהיכן מגיעים האורגניזמים?

• מהחומציות הטבעית שבפה שלנו; הם עוברים בדרכי הנשימה ובדרכי העיכול, נמצאים בחלל הפה, סביב השיניים ונעים כזיהום ויראלי.
• מחומרי ניקוי, מטליות וסקוצ'ים המשמשים אותנו לשטיפה ידנית.    
• ממגע ידיים לא שטופות בכלים.
• ממגע של הכלים זה עם זה בתור כיור עמוס.  
• מחיידקים הנמצאים בחלל המטבח, בעיקר בחדרים לא מאווררים שיש בהם הרבה לחות.  

"מיקרו-אורגניזמים הם קטנים יותר משהעיניים יכולות לזהות" מסביר מלווין פסקאל, מדען מזון מאוניברסיטת אוהיו ואחד ממובילי המחקר "העובדה שרק בדיקות מעבדה יכולות לאתר אותם היא בעייתית, שכן רבים מאיתנו חיים בתחושה שמה שאנחנו לא רואים הוא לא קיים, אך במקרה זה של חיידקי המזון, העובדה כי הם אינם נראים, לא משפיעה על פוטנציאל הזיהום שלהם, כך שעלינו לסמוך לא רק על העיניים שלנו".

פסקאל מסביר כי יש סוגים שונים של כלי מטבח שעוברים שטיפה במהלך היום, אך רובם ככולם מהווים בית גידול לחיידקים, כך שלמרות שכלי חרס נשטפים ביתר קלות מכלי פלסטיק, עץ או פלדה, הרי שטיפול קפדני ואחיד לכולם, יכול לנקות את הפוטנציאל המזהם ולחסל את קלות הדעת שיש לנו בנוגע לשטיפה.

המחקר מצא כי שטיפת כלים במים חמים ולאחר מכן טבילה בחומר חיטוי יכולה לחסל כמעט את כל החיידקים, גם כאשר הם מצופים בחומרים יבשים.

על סמך תוצאות המחקר, ארגון ה-FDA פרסם המלצות שטיפה בשלושה שלבים:

1. לשפשף את הכלי עם סבון במים חמים בטמפרטורה של 44 מעלות צלזיוס, לפחות.
2. לשטוף את הכלי במים קרים.
3. לטבול בחומר מחטא.

המדענים הוסיפו המלצות משלהם:

1. לנקות את הכלי מיד לאחר השימוש, לפני שהמזון מתייבש והצטברות החיידקים גדלה.

2. יש להקפיד ולשטוף ביתר יסודיות סכו"ם עם שיניים ששאריות המזון יכולות לדבוק בו כמו גם קעריות וכוסות שהיה בהם חלב.

3. להימנע מלשתות בכוסות שעמדו בכיור או על השיש זמן ארוך ולא נשטפו.

4. על פי רוב, מדיח כלים מבצע שטיפה יסודית בהרבה משטיפה ידנית (הוא גם חסכוני יותר במים).

5. מחקרים רבים מראים כי הסקוצ' שנח לצד הכיור, יבש או רטוב, הוא בית גידול לחיידקים. יש להחליף אותו לעיתים תכופות או לחטא אותו במים חמים בתדירות גבוהה.

6. שימוש במוצרים המכילים דטרגנט - תרכובת כימית הפועלת כחומר ניקוי וחיטוי, יעילה לשימוש במים קשים וחומצות. רוב חומרי הניקוי מכילים 'דטרגנט' אך חפשו אותו במוצרים הידידותיים לסביבה המאפשרים לדטרגנט להתפרק.

7. שימוש בחומץ! דילול סבון הכלים בחומץ ביחס של 10% חומץ ו-50% מים יכול להוות חומר חיטוי מצוין. כמו גם חומץ יעיל מאוד לניקוי מיקרוגל, קומקום, סירים וקרש חיתוך. 

8. מודעות ועירנות. 

נכון, רובינו לא אוהבים לשטוף כלים ומעדיפים לצמצם את הפעולה למינימום זמן ומינימום השקעה. אך בעשותינו כך, אנו נשארים עם מקסימום חיידקים!