המעמד האוניברסלי של הר סיני

הקדמת העורך:

אנו נמצאים בעיצומם של ימים כואבים, בהם הפשע והאלימות ברחובות שולטים בכל מהדורת חדשות. נדמה כאילו הותר כל רסן והמוסר אבד בים של כאוס. דווקא בימים בהם אנשים פוחדים לצאת לרחוב, אנו רוצים להיזכר במקור של המוסר האוניברסלי, זה שחל על כולם; יהודים, ערבים, אפריקאים, בריטים אמריקאים, סינים וכן הלאה. לא משנה מי אתה, מאיפה באת ומה הנסיבות - למעשי רשע אין תירוצים. מפליא שגל האלימות שוטף אותנו דווקא לפני חג השבועות, בו קיבלו היהודים והעולם כולו את כללי המוסר החיוניים כל כך לקיומנו. יהודים או לא, מאמינים או לא, בואו נקווה שהחג הזה יסמן תפנית בעלילה.

מאת: הרב בנימין בלך

באדיבות www.aish.co.il
אתר עם חכמת חיים

האם רק היהודים צריכים לחגוג את חג השבועות?

לא רק היהודים צריכים לחגוג את חג השבועות.

לא צריכים להיות יהודים, לא צריכים להיות דתיים, כדי להכיר בכך שמה שקרה בהר סיני היה אחד הרגעים החשובים ביותר בדברי ימי העולם.

אפילו הסיבה לבחירת המקום המדויק בו נמסרו עשרת הדברות, באה להדגיש את אוניברסאליות המסר שלהם. מדוע, שואלים המפרשים, בחר אלוקים לתת את מצוותיו על הר במדבר, ולא חיכה עד שבני ישראל יכנסו לארץ ישראל? בדיוק משום כך: ארץ ישראל היא הארץ של עם ישראל. למדבר אין בעלים – ולכן הוא שייך במידה שווה לכולם.

דברי האלוקים לא נועדו לעם אחד בלבד, אלא לעולם כולו, משום שהם מבטאים את המפתח לקיום העולם.

מה הופך את המסר שקיבלנו בהר סיני לכל כך רלוונטי ונחוץ עבור העולם כולו?

בפשטות - העיקרון של חוק, של הוראות מסוג "עשה" ו"אל תעשה". ההבנה שיש דברים שהם נכונים וטובים, ואחרים שאינם. דחיית תרבות הרלטיביזם שמצליחה למצוא מעט טוב בכל דבר, ואפילו השפל ביותר, משום ש"מי אומר שדרך החשיבה שלנו נכונה יותר מזו של אנשים אחרים?"

אין סוף לתירוצים שבלקסיקון הליברלי. המחבל של האחד, הוא לוחם החירות של השני. אנשים גונבים משום שהם עניים. אנשים רוצחים כי הם מרגישים מקופחים בגלל החיים האומללים שהיו להם. אנשים עושים כל מיני דברים רעים, ולפני שנבוא לדון אותם עלינו להיות הוגנים ולברר אם הם קיבלו מספיק אהבה בילדותם, או שמא האשמה אינה שלהם אלא של החברה.

שירו של 'השוטר קרפקי' במחזמר המפורסם, סיפור הפרברים, מתאר בשנינות את תמצית הפילוסופיה השגויה הזאת:

    סמל קרפקי החביב,
    אתה חייב להבין,
    זאת הצורה בה גדלנו,
    שבגללה אנחנו מאבדים שליטה.
    האמהות שלנו מסוממות,
    האבות שלנו שיכורים.
    אוי אלוקים, טבעי שאנחנו מושחתים!

לאלוקים יש יותר אמון בבני האדם, מאשר לאלה שטוענים שצריכים לסלוח לאנשים על הכל, רק משום שהם לא מסוגלים לא להיות רעים.

לכל אדם יש סיבה למעשיו. אפילו היטלר מצא דרך להצדיק רצח עם, כאמצעי להשבחת הגזע האנושי. הרלטיביזם התרבותי מאלץ אותנו להודות שיתכן והוא צדק. ולמיטב ידיעתנו, כפי שהעזו לטעון כמה פסיכולוגים חשובים, ייתכן שהעובדה שאמו לא הניקה אותו מספיק, גרמה לו לחסך באהבה שכמובן יצר שנאה עצמית, שהופנתה כלפי חוץ, ועוררה את הצורך לרצוח 6 מליון יהודים...

הסיבות שבגללן אנשים עושים רע, אינן מצדיקות את המעשים.

לא כל העניים חייבים לפנות לפשע. בתוכנית הפרידה של אופרה וינפרי, מגישת תוכניות האירוח המפורסמת, היא סקרה את חייה שהחלו בכפר במיסיסיפי, בתנאי עוני ודלות קשים, עד להפיכתה לאחת הנשים החזקות והמשפיעות בעולם. גם בעוני העמוק ביותר, עדיין יש לנו בחירה חופשית ואפשרות להחליט כיצד לבחור.

ומפסגת הר סיני, אלוקים לימד את העולם שישנם דברים מוחלטים, שקיימים, כללים שעלינו לציית להם בכל מצב שהוא, משום שבלעדיהם החברה האנושית לא תוכל להתקיים.

"לא תרצח" – ולא משנה למה לא נראה לך שזה חל עליך.

"לא תנאף" – אפילו אם אשתך לא מבינה אותך, האישה האחרת יותר יפה, וחוץ מזה, "הרי במילא אף אחד לא ייפגע, אם אף אחד לא ידע".

"לא תגנוב" – אפילו אם בעזרת ההון החדש שלך הפכת לפילנתרופ גדול, והשם שלך מרוח על כל מבנה ולוח הקדשה.

בעשרת הדברות יש רק 172 מילים. אף אחת ממצוות אלה אינה מפתיעה או יוצאת דופן. הן ברורות וממוקדות. הן נעוצות באמת ומייצגות את דברי בורא העולם.

כוחן נובע ממקורן האלוקי. בלעדיהן, ובלעדי כוחן המוסרי, העולם כבר היה מזמן נחרב.

גיבורת חג השבועות היא רות, ואת המגילה המספרת עליה אנחנו קוראים בחג. מדוע היא זכתה לכבוד הזה?

למרות שרות נולדה לא יהודייה, היא מצאה את דרכה לאמת התורה, שנמסרה על הר במדבר ונועדה לעולם כולו. לכן, דווקא ממנה יצא דוד המלך, ולעתיד לבוא גם המשיח – שבסופו של דבר יביא את העולם כולו לקבל את המתנה המיועדת לכולם, שניתנה בהר סיני.

האם אין זו סיבה מספקת כדי שכולם ישמחו בחג הזה?