סמל ראשון מאיר טל (בישקול) ז"ל

מאיר בן מרדכי ואביבה. נולד ביום ו' באדר תשי"ב (2.3.1952) ברחובות.

מאיר גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971 ונשלח לחיל-הים כדי לעבור קורס-חובלים. לאחר חודשים-מספר החליט לעזוב את הקורס והוצב לחיל-השריון.

בתקופת קרבות-ההתשה ברמת-הגולן, ביום י"ז באייר תשל"ד (9.5.1974), נפל מאיר בקרב.

מה לכתוב לך כל מילה ומשפט לא תתאר אותך,
את האשיות שלך, את יופיך ואת חוכמתך.
אתה כל כך חסר לי, למשפחה ולחברים.
אני יודעת שאתה עכשיו מלאך שנאסף למרומי השמיים, כל כך צעיר, היית כפרח - פרח מזן נדיר.
למרות שחלפו כלכך הרבה שנים אתה עדיין איתי: במחשבות ובחלומות וכשהשקט מקיף אותי, צף הגעגוע והחושך יורד.
אני חולמת אותך והזיכרון שמעיף אותי כה גבוה. אני חולמת אותך ומה שנותר לי מאז שנח גופך צלקת שרוטה היטב, צלקת שמונחת כצפירת דומיה.
היית מלאך והלכת מלאך, תמיד תיהיה המלאך שלי.
זוכרת את הימים ששמרת עליי וסללת לי את הדרך.
אתה שם למעלה, אתה גם פה איתי. בשבילי אתה עדיין קיים. יודעת שאתה שומר עליי מכל רע, יודעת שאתה פה. לא אשכח אותך לעולם. תמיד תיהיה איתי, אחי היקר, לו רק יכולתי לספר מילותי כבר חוורו, עיפו מתוחלת, שקופות מבע,
דוממות ודומות.

בן מרדכי ואביבה. נולד ביום ו' באדר תשי"ב (2.3.1952) ברחובות. חמש שנות-לימוד עשה בבית-ספר יסודי בחיפה, המשיך וסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר 'מעלות הנביאים' ואחר-כך למד שנתיים בבית-הספר התיכון 'אבן פינה' שבחיפה. לאחר-מכן החליט מאיר לשלב עבודה בלימודים והתחיל ללמוד בתיכון-ערב - ובבקרים עבד כפקיד-חניך בבנק. הוא היה עלם-חמודות, מנומס ואדיב, חביב וחברותי, בעל חוש הומור ורוחב-לב. תמיד היה חבר טוב, מסור ונאמן, המוכן לעזור לכל-אדם.

מאיר גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971 ונשלח לחיל-הים כדי לעבור קורס-חובלים. לאחר חודשים-מספר החליט לעזוב את הקורס והוצב לחיל-השריון. הוא עבר קורס-מקצועות בבית-הספר לשריון ואחר-כך המשיך ועבר קורס מפקדי-טנקים. בסיום הקורס הוענקה לו דרגת סמל, והוא נשלח ליחידת-שדה כמפקד-טנק. ביחידתו החדשה התאקלם מהר והיה אהוד ומקובל על כל אנשיה. הוא היה חייל טוב, מסור ואחראי, וכמפקד היה מקפיד לנהוג בחייליו בהגינות, בחברות וביושר.

במלחמת יום-הכיפורים השתתף עם יחידתו בקרבות רמת-הגולן. הוא גילה אומץ-לב, תושייה ודבקות-במטרה, ועל-כך הוענקה לו דרגת רב-סמל.

בתקופת קרבות-ההתשה ברמת-הגולן, ביום י"ז באייר תשל"ד (9.5.1974), נפל מאיר בקרב. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "מאיר נפל במערכה בעת מילוי תפקידו בצפון המובלעת שברמת-הגולן. מאיר שירת ביחידת-שריון ברמת-הגולן כמפקד-טנק וכסמל-מחלקה, היה אהוד על חייליה וידוע כמפקד מצטיין. מילא את כל המוטל עליו בדייקנות ובנאמנות, ביושר ובמסירות. דמותו של מאיר שמורה בלבנו, ודרכו - מופת לחיילי היחידה...".

משפחתו עשתה להנצחת שמו בבית-הכנסת 'מקור ברוך' שבחיפה.

מנציחה: אחותו, מזל אזולאי.