יום כיפור: התחלה מלאה תקווה

מאת: אמונה ברוורמן

באדיבות www.aish.co.il
אתר עם חכמת חיים

זה בטח מוזר וקצת מבלבל להיות עורך של מגזין לבישול. מטבע הדברים, כלומר מטבען של מגבלות הזמן, הוא נאלץ להכין את גיליון-פסח, על אווירת האביב שבו, באמצע הקור של פברואר. בטח קשה במצב כזה להיכנס לאווירה של שמש חביבה ואוויר מבושם בניחוחות פריחה.

ככה אני מרגישה כשאני מנסה לחשוב על יום כיפור לפני ראש השנה. הייתי כל כך עסוקה במחשבה מרוכזת על המשמעות של ראש השנה ואיך הייתי רוצה לנצל את היומיים האלה, שנראה לי שלא נותר מקום ליום כיפור.

ובכל זאת, למרבה האירוניה, אם אני חושבת קודם על יום כיפור (יום בקשת המחילה מה'), זה נותן לי ראייה רחבה יותר במה אני צריכה לצמוח בשנה הבאה. אותם תחומים שבהם אני מכה הכי חזק על הלב, הן הנקודות המדויקות שבהן עליי להתמקד לקראת ראש השנה, האתגרים הייחודיים לאישיות שלי.

יום כיפור הוא גם מאיים וגם מעורר תקווה. הוא מאיים משום שלכל אחד מאיתנו יש המון עבודה לעשות. הוא מאיים משום שאיננו יודעים מה תביא עלינו השנה הבאה. הוא מאיים משום שאנחנו מרגישים כל כך תלושים וחסרי אונים.

ובכל זאת הוא נושא תקווה. ברוב ימי הצום אני לא מרשה לילדיי הקטנים לאכול שום מעדנים – "לא אוכלים ממתקים ביום עצוב לעם ישראל." אבל יום כיפור הוא יום טוב והם מנשנשים להם בשמחה. זה יום מלא תקווה משום שאפשר לזכות במחילה. זה יום מלא תקווה משום שאנחנו יכולים לנקות את השולחן הרוחני שלנו. זה יום מלא תקווה משום שאנחנו יכולים להתחיל מחדש. ובמקום להרגיש חסרי אונים, להבין שהבחירה מונחת בידינו.

המתנה שה' נותן לנו ביום כיפור, היא האפשרות להתחיל מחדש. כולנו מכירים את כוחה ההרסני של 'הדבקת תווית'. נער שרוצה לפתוח דף חדש צריך לעבור בית ספר, לפעמים יותר מפעם אחת. הוא פשוט לכוד עמוק כל כך בתוך הדימוי הקודם שיש לו אצל החברים והמורים. דימוי שנובע מתוך התרשמות קודמת ודעות קדומות.

ביום כיפור, אנחנו יכולים להתחיל מחדש בלי ללכת לשום מקום (אפילו לבית הכנסת!). זהו שינוי פנימי וזו הזדמנות מדהימה. לא משנה בני כמה אנחנו, לא משנה מה העבירות שלנו, יש לנו "צו חנינה". זה לא לגמרי בחינם. אנחנו צריכים לעבוד בשביל זה. אנחנו צריכים לרצות להשתנות.

רבותינו מתרים בנו שאנחנו צריכים להתקדם בצעדים קטנים, שאם ננסה לשנות יותר מדי – נתייאש, ובסופו של דבר לא נשנה כלום. אמנם אנחנו צריכים להתקדם בצעדים קטנים, אבל לחשוב בגדול. אנחנו חייבים להאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה.

ואנחנו יכולים לעשות את זה. אנחנו לא חייבים להיות מוגבלים על ידי שגיאות העבר, על ידי החששות שבולמים אותנו. יש לנו כוח לעשות את זה, משום שהבחירה מונחת בידינו. יש לנו כוח לעשות את זה, משום שהאפשרויות בלתי מוגבלות. יש לנו כוח לעשות את זה, משום שהקב"ה רוצה שנצמח ונתקדם. יש לנו כוח לעשות את זה, משום שאנחנו צריכים רק לבקש והוא כבר יעזור.

בראש השנה, אנחנו מכניעים את עצמנו למלך. אנחנו משעבדים את רצונותינו לרצונותיו. ואז, ביום כיפור, הקב"ה מרומם אותנו. כעת אנחנו מוכנים לחזור לעולם. כעת אנחנו מוכשרים להילחם בדרקונים. עכשיו יש לנו הכוח לצמוח ולהשתנות. עכשיו יש לנו תמיכה ממלך מלכי המלכים.

יהי רצון שהקב"ה ישמע את כל תפילותינו בשנה זו, אלה של התקוות האישיות ואלה של החלומות הקולקטיביים - ויהי רצון שכולנו ניחתם לטובה.