"סיפורו של..." - ניצולי שואה חושפים את עדותם האישית

משה קפטן היה ילד קטן ממשפחה יהודית מסורתית שנשלחה לגטו דומברוביצה במערב אוקראינה. בערבו של יום כיפור 1942 נשלחו יהודי הגטו לעבודה על ידי הגרמנים - אך מהר מאוד התברר כי השילוח לעבודה משמעותו רצח. אך משה הקטן ומשפחתו הצליחו להינצל מן המוות לא רק פעם אחת, אלא פעמיים, בזכות מזל ובזכות מה שנדמה כהשגחה עליונה...

לישראל קליינמן, שהיה בימי השואה צעיר יהודי מהעיירה קיילצה בפולין – תקופה זו הייתה כמו סרט רע שכתבו תסריטאים חולניים. אמנם הוא ומשפחתו הספיקו לברוח מן הצורר הגרמני שפלש לעיירתם, אך מאוחר יותר הנאצים השיגם – וישראל הופרד ממשפחתו ונשלח לגטו קרקוב. מכאן ואילך עבר הצעיר היהודי מסכת ייסורים, שבסופה אמנם הצליח להינצל מפני המוות, אך גם לאחר המלחמה הכאב והקושי לא נעלמו.

שאול אורן היה ילד צעיר מהעיר יאבוז'נו בפולין כאשר פרצה המלחמה, והוא ואחיו משה נשלחו – לאחר תלאות רבות – למחנה המוות באושוויץ. את סיפור ההצלה המיוחד שלו, שכלל גם פרידה כפויה מאחיו היקר, קשה להסביר במילים שלנו, וכדאי לראות את הסרטון כדי לשמוע זאת במילותיו שלו.

מרים וודיסלבסקי, ילידת 1931, הייתה רק בת 10 כשהגרמנים פלשו לכפר הפולני ורוקביץ' שבו נולדה, וגרשו אותה ואת משפחתה לגטו המקומי. לאחר שתושבי הגטו, 10 במספר, נתפסו ונרצחו על ידי הגרמנים, הצליחו מרים ואימה לחמוק מהגורל האכזר, ומצאו מקלט בעיירה צ'כית קטנה. מרים ואימה התחבאו במשך שנים, וסיפורה של האישה האמיצה הזו על אותה תקופה קשה מכמיר לב, אך גם מעורר תקווה גדולה, בזכות ההצלה שזכו לה.

בשלהי המלחמה לאחר שעברה תלאות רבות, הגיעה אלקה בורנשטיין – ילדה יהודייה מטרנסילבניה שברומניה שהתייתמה מהוריה עוד לפני המלחמה – אל מחנה פליטים גרמני. אלקה נאלצה כמובן להסתיר את זהותה היהודית, והיא אומצה על ידי אחות גרמניה, שלקחה אותה לחיות איתה בכפר הגרמני ממנו באה, יחד עם הוריה שהיו תומכי הנאצים. מבלי דעת, הצילה המשפחה הגרמנית את חייה של אלקה הקטנה, שהמשיכה להסתיר את שורשיה, אך היא בתורה - עם סיום המלחמה - הצליחה להציל גם אותם.

במהלך תקופת השואה, פרצו בגטאות השונים כמה אירועי מרד וגבורה – ביניהם כמובן מרד גטו ורשה הידוע. אך המרד הראשון שהתרחש בגטו קרה בגטו לחווא שבפולין, בספטמבר 1942, בהנהגת צעירים יהודיים מתנועת בית"ר ובסיוע היודנראט של הגטו. יוסי חן, שהיה ילד באותה התקופה, ניצל בזכות המרד האמיץ הזה – וסיפור הבריחה שלו, בחסות המולת פעולת הגבורה הזו, מרגש ביותר.

לציפורה פייבלביץ' שנולדה בטרנסילבניה, הייתה משפחה אוהבת ובית יפה, מלא בחברים, אורחים וחום. הכל השתנה בשנת 1942, כאשר הכובשים הנאצים שלחו אותה ואת משפחה לאושוויץ. ציפורה, בעלת השיער האדמוני, נותרה לבדה בעולם, עם אחותה בלבד – אך החליטה שהיא לא תשבר, ואף העזה לעמוד בגלוי אל מול קצין נאצי שכינה אותה "שועל אדום". סיפור הינצלותה הוא פלא אף בעיניה...

אסתר מירון הייתה נערה יהודייה הונגריה פטריוטית כשפרצה המלחמה והיא הצטרפה למחתרת הקומוניסטית שהתנגדה לנאצים. יום אחד הופיעו בפתח ביתה שוטרים הונגריים מלווים בקציני אס.אס ולקחו אותה למעצר. במהלך הזמן עברה אסתר חקירות קשות אך לא נשברה ולא הסגירה את חבריה. אומץ הלב שהפגינה אסתר, שאף נשלחה מאוחר יותר לאושוויץ ושרדה את הסלקציות של ד"ר מנגלה, מעורר הערצה ממש.

בלה דנן, ילידת ליטא, נכנסה עם כל משפחתה לגטו קובנה – ומשם יצאה בחיים רק עם שתי אחיותיה. הן הועברו למחנה העבודה שאנץ שבליטא, שם הוכרחו לעבוד במיון ושטיפת מדיהם של חיילים נאציים שחזרו מן החזית, ושמחו לראות כמה שיותר דם על הבגדים - כי כך הן ידעו שהגרמנים מפסידים. בלה ניצלה מן התופת רק בזכות התושייה של אחיותיה הגדולות, וכדאי לכם לשמוע את סיפורה המרתק.

יהודית אשריאל, ילידת העיירה האטוואן שבהונגריה, נשלחה בשנת 1944, כשהיא בת 18 בלבד – אל מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו יחד עם בני משפחתה. לאחר מספר חודשים שבהם הצליחה לשרוד במחנה המוות, נשלחה יהודית לעבודות כפייה במפעל התעשייה AEG עם קבוצת יהודים נוספת. תושייתה של יהודית, והקשר שהיא רקמה עם המהנדס שהיה אחראי עליה, הוביל להצלתה ולהצלת הקבוצה שהייתה עימה.

אברהם אפלבאום גורש עם משפחתו בשנת 1942, בעודו ילד, אל גטו בעיירה רפולבקה החדשה שבפולין דאז. בגטו חויבו היהודים בעבודות כפייה, אך אברהם שהבין כי סכנה גדולה עורבת להם החל בבניית מחבוא בבית שבו התגוררה משפחתו. אברהם ומשפחתו, יחד עם 13 אנשים עברו להתגורר באותו מחבוא – עד שיום אחד אולצו לצאת משם בעקבות הוראת הנאצים לקיום מסדר ליהודים בכיכר העיר. רק בזכות תחינת של סבתו חזר לבסוף אברהם אל המחבוא שהקים, וחייו ניצלו.

רק בת 10 הייתה יהודית יגרמן, ילידת קרלובי וארי שבצ'כיה – כאשר הגיעה עם משפחתה מגטו טרזינשטט אל אושוויץ בשנת 1940, ומספר קועקע על זרועה. את התקופה המזוויעה הזו, מספרת יהודית, היא עברה רק בזכות אימה שנטעה בה ובאחרים את האמונה כי יש אלוהים והם עוד ינצלו. סיפורה המצמרר של יהודית, הכולל אף סכנת מוות בתאי הגזים, ללא ספק ממחיש את הכאב יחד עם התקווה והגבורה.