מיד תועבר לדף המבוקש
רוהד: כן, בהחלט. עם זאת, הנגיף ככל הנראה מתקדם מהר יותר מכל נגיף אחר שאי פעם ראינו בעבר. זאת בין היתר מכיוון שתקופת הדגירה שלו אצל החולים היא ארוכה יותר, משמע שביכולתם להעביר אותו לאחרים לפני שהם יודעים שהם בכלל נגועים.
רואס: אנחנו עדיין מנסים להבין כיצד נגיפים באופן כללי צצים ומועברים. לדוגמה, אנחנו עדיין לומדים על תהליך ההשתנות והמוטציה של וירוסים ואילו סמנים גנטיים ואחרים גורמים להם להתפשט ולגרום למחלות אצל בני אדם.
פרלמן: אין ספק שמדובר כבר במגפה עולמית, ולדעתי זוהי פנדמיה (מגפה בעלת תפוצה רחבה שאינה נשלטת ויציבה).
שוורצברג: עד לתחילת דצמבר 2019, בני האדם מעולם לא נדבקו בנגיף הזה. עדיין אין לנו מספיק מידע שיעזור לנו לדעת כיצד הוא עתיד להתנהג.
רוס: אנחנו עדיין לומדים על הדרך שבה הווירוס מתפשט ודרך מי ישנה סבירות גבוהה יותר שיעבור לאחרים. עם זאת, לאחר עשרות שנים של ניסיון בהתמודדות עם מגפות בסדר גודל קטן יותר, בהחלט רואים שהדרך שבה אנו פועלים משפיעה על התפשטות של וירוסים.
פרלמן: שתי המשתנים האלה חשובים, ואין ספק שהפעולות שלנו ישפיעו על התפשטות הווירוס.
שוורצברג: מדובר בווירוס שעובר די בקלות מאדם לאדם. אסטרטגיות של בידוד אמנם עוזרות, אך ספק שיהיו יעילות מספיק כדי להכחיד אותו. עלינו למצוא אסטרטגיות נוספות להפחתת הסיכון להידבקות בו.
גריי: הווירוס הזה הוא רכבת מהירה שנוסעת ללא מעצורים, והבעיה איתה זה שהיא נוסעת לכל כיוון אפשרי בו זמנית. ייתכן שנאט את ההתפשטות של הנגיף, אך אני בטוח שבקרוב הווירוס יגיע לכל פינה בעולם.
רוהד: אני חוזה שהווירוס הזה יהיה בכל נקודה בעולם בשנה הקרובה. עם הזמן ובעזרת חסינות העדר (כשאנשים רבים הופכים לחסינים בפני הנגיף), הוא ככל הנראה יהפוך להיות יותר עניין עונתי, אך ישנה גם אפשרות שייעלם לחלוטין מהעולם בסופו של דבר.
פרלמן: אני חושב שישנה סבירות גבוהה שהווירוס הזה יחזור בתקופות קבועות, ושנראה אותו שוב בסתיו הבא.
שוורצברג: אין לי כדור קריסטל שחוזה את העתיד, אך הניחוש שלי הוא שנתמודד עם הווירוס הזה למשך זמן רב.
רואס: ממה שאנחנו יודעים מהניסיון עם סארס למשל ואפילו איבולה – איכות מערכת הבריאות במדינה יכולה לעשות את השינוי המשמעותי והגדול בדרך שבה הווירוס יתפשט.
שוורצברג: הירידה במקרי ההידבקות בסין היא בהחלט עובדה שיכולה לעודד את כל העולם, אך צריך לזכור שבסין יש מדיניות דרקונית, ויש לי ספק גדול אם בשאר מדינות העולם יפעלו כמו הממשלה הסינית.
רוהד: אני חושב שהבנו את הצורך הקריטי לדאוג לאפשרות של הענקת טיפול בכמות מתאימה, כמו טיפולי הנשמה. אני מקווה שהקהילה הרפואית לא מופתעת מהווירוס הזה, מכיוון ששיעורים דומים היינו אמורים ללמוד מהסארס וממגיפות של מחלות אחרות שפגעו בעיקר במערכת הנשימה של אנשים.
פרלמן: אני חושב שהווירוס הזה כבר די הפתיע את הקהילה הרפואית. ההפתעה הגדולה ביותר עם זאת יכולה להיות הדרך שבה ידעך או ישרוד, ואת זה איש עדיין אינו יודע.
גריי: עלינו לזהות האם יש מאגר בעלי חיים שמגביר את התופעה, וכן ללמוד באיזו תדירות ולמשך כמה זמן נדבקים אנשים מבלי לפתח תסמינים או סימנים להימצאותו בגופם.
רוהד: אני חושב שרוב המומחים היו רוצים לדעת את התשובה בנוגע לנשאים האסימפטומטיים – איך לזהות את אלו שגורמים להתפשטות הנגיף מבלי להראות תסמינים?
פרלמן: איך הנגיף גורם לזיהום בדרכי הנשימה התחתונות והעליונות, והאם טיפולים אנטי-ויראליים יכולים לעזור?
שוורצברג: עלינו להבין את תגובת המערכת החיסונית לנגיף. זה יעזור לנו לדעת עד כמה הבעיה הזו עלולה להיות חמורה – האם הווירוס עלול לתקוף שוב אנשים שחלו בו והאם נוכל לפתח נגדו חיסון יעיל?
גריי: אני לא חושב שיהיה חיסון שיכחיד את הווירוס לחלוטין מהעולם. אני חושב שזה יהיה יקר מאוד, וקשה מדי אפילו לחשוב על דבר כזה כרגע. אני משער שבמדינות מסוימות יתחילו לחסן אנשים תוך 12 חודשים, אך עד שנבין עד כמה החיסון בטוח ויעיל ייקח לפחות 18 חודשים.
רואס: ההערכה האופטימית של המומחים היא 12 חודשים.
פרלמן: חיסון יכול לעזור במידה מסוימת, אך אני בספק שזה יסיים את המגפה. ייקח חודשים ואף שנה או שנתיים עד שחיסון למחלה הזו יהיה זמין בכל רחבי העולם.
שוורצברג: החיסון יהיה זמין לכל הפחות תוך 12-18 חודשים.
רוהד: אנחנו מוקפים במיקרובים בכל יום ובכל מקום, ועם זאת לא הפסקנו לחיות. נסו לשמור על פרספקטיבה נכונה.
פרלמן: שטיפת ידיים ומודעות לסביבה הם דברים חשובים. פניקה לעומת זאת אף פעם לא עוזרת.
שוורצברג: הווירוס הזה מתפשט מאוד מהר וגורם לאחוזי תמותה גבוהים. עם זאת, צריך לזכור ש-80% מהאנשים שנדבקים בו חווים תסמינים קלים לכל היותר.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: