maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

כיצד גברים מושפעים מנשים יפות?

רוב הסרטים ותוכניות הטלוויזיה מלאים בסצנות של גברים שלא מצליחים לתקשר עם אישה יפה. במקרים רבים, המחזרים הפוטנציאלים מוצאים את עצמם מתנהגים בטיפשות, למרות, ואולי דווקא בגלל, המאמצים שלהם להרשים. אם חשבתם עד היום שרק אצלכם המוח משתבש, תופתעו לגלות שאתם לא לבד!

גבריםבשנים האחרונות, נערכו לא מעט מחקרים על ההשפעות הקוגנטיביות השונות שחווים גברים לפני ואחרי אינטראקציה עם נשים. כך למשל, מחקר שנערך בשנת 2009 מצא שדי לגבר במפגש קצר עם אישה מושכת, כדי שיחווה ירידה בביצועים המנטאליים. כעת, מחקר עדכני יותר מאוניברסיטת רדבונד בהולנד, מחדד את האבחנה וטוען כי הליקוי הקוגנטיבי יכול להתרחש גם ללא אינטראקציה ממשית.

במחקר ההולנדי, החוקרת סאנה נאוטס ועמיתיה, ערכו על קבוצת סטודנטים 2 ניסויים שהתבססו על מבחן סטרופ.

מבחן סטרופ הוא כלי מדידה שפורסם באנגלית בשנת 1935 על ידי הפסיכולוג ג'ון רידלי סטרופ, אך נחשב עד היום לדרך מקובלת להעריך את היכולות האנושיות לעבד מידע סותר. המבחן מבוסס על הצגת מילים המתארות צבעים, אך כתובות בצבעים אחרים, כאשר המשתתפים מתבקשים לקרוא במהירות את צבע המילה ולא את המילה הכתובה.

אפקט סטרופ

מבחינה קוגנטיבית מדובר במבדק תובעני למדיי, שכן המוח שלנו מתקשה להתעלם ממשמעות המילה ולבודד רק את הצבע. סדרת מבדקים מצאה שכשאנשים עייפים מנטאלית, הם נוטים להשלים את המשימה בקצב איטי יותר.

בתחילת הניסוי התבקשו הסטודנטים לעבור את מבחן סטרופ. לאחר השלמת המבחן, הם התבקשו לקחת חלק במשימה אחרת, שלכאורה איננה קשורה למבחן. במשימה זו, הם הושבו ליד מסך מחשב, כשלמולם מצלמת אינטרנט והתבקשו לקרוא בקול רם מספר מילים הולנדיות. החוקרים אמרו להם כי במהלך ההקראה, משתתפים אחרים יצפו בהם וינסו לקרוא את השפתיים שלהם. לצורך הניסוי, המשתתפים לא קיבלו שום פרט מזהה על האדם ש"צופה" בהם מלבד אם הוא זכר או נקבה, והם הובלו לחשוב כי אותו אדם יכול לראות אותם דרך מצלמת האינטרנט, אך לא מסוגל לתקשר איתם. לאחר "משימת קריאת השפתיים", המשתתפים נדרשו לעבור מחדש את מבחן סטרופ.

בעוד שהביצועים של הנשים לא השתנו או הושפעו ממינו של "הצופה", אצל גברים שחשבו שנשים צפו בהם, הביצועים במבדק השני היו גרועים. החוקרים הבחינו כי הליקוי הקוגנטיבי התרחש למרות שהגברים כלל לא תקשרו עם האישה שלכאורה צפתה בהם.

הניסוי השני שערכו החוקרים, התחיל אף הוא במבחן סטרופ, אך לאחריו לא התבצעה "משימת קריאת השפתיים" כמו בניסוי הראשון, אלא נערך מבחן סטרופ נוסף בתנאי צפייה חדשים. למחצית מהמשתתפים אמרו שגבר צופה בהם ולמחצית אמרו שאישה צופה בהם. בפועל, לא צפו בהם בשום שלב.

שוב הוכיחו הביצועים כי נשים לא מושפעות ממין הצופה (בין אם הובלו לחשוב שגבר צופה בהן או אישה). לעומת זאת, אצל גברים שחשבו שאישה צופה בהם, הביצועים השניים במבחן היו נמוכים בהרבה. לפיכך הסיקו החוקרים כי גם הציפייה לאינטראקציה עם בת המין השני, יש בה כדי להפריע לרמת התפקוד הקוגנטיבי של גברים.

 

בחברה של היום, אנשים מתקשרים לעיתים קרובות באמצעות הטלפון או האינטרנט, כך שלרוב, הדרך היחידה להסיק על מינו של האדם היא באמצעות השם או הקול. המחקר ההולנדי מעלה את האפשרות שגם אם האינטראקציות הללו מוגבלות מאוד, הרי שרק הרעיון של תקשורת עם בנות המין השני, יכול להשפיע על רמת התפקוד הקוגנטיבי של גברים. למרות שהניסויים כשלעצמם לא מציעים הסברים פיזולוגיים מדוע הדבר מתרחש, החוקרים מציעים כי הסיבה לכך היא שגברים קשובים יותר להזדמנויות זוגיות. לטענתם, העובדה שכל המשתתפים הגברים היו הטרוסקסואליים צעירים ורווקים, מעלה את הסיכוי שהם ראו באישה שצופה בהם בת זוג פוטנציאלית.

בנוסף, מאמינים החוקרים כי התוצאות קשורות לציפיות חברתיות במילוי התפקידים המסורתיים של גברים ונשים, כמו גם ללחץ שמופעל על גברים בניסון להרשים נשים. בהתאמה, מחקרים קודמים מצאו שככל שאיכפת לגברים לעשות רושם טוב יותר, כך המוח שלהם נכנס להרבה יותר סטרס והם נדרשים להשקיע הרבה אנרגיה נפשית.

באופן כללי, זה לא מפתיע שבכל פעם שאנו עומדים בפני מצבים בהם אנחנו מודאגים מהרושם שאנחנו עושים, אנו עשויים לחוות קושי בחשיבה או בדיבור. גם אם הטענה שנשים הופכות גברים לטיפשים יותר, נכונה - לגברים עדיין יש את השיטות שלהם לנהל שיחה עם בחורה מבלי להתבלבל...


ליקטה וערכה: טל עזר

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: