כל מה שמצחיק בישראל ובישראלים! בדיחות עם הומור ישראלי או על התנהגות של ישראלים, על החיים בישראל ועל כל מה שמצחיק בארץ. נחצק פה קצת על עצמנו וגם על כל שאר העולם מנקודת המבט הישראלית המיוחדת שלנו!
בדיחות על ישראלים, בדיחות על ישראל, בדיחות על הארץ, בדיחות על ישראלים בחו"ל, הומור ישראלי, בדיחות ישראליות, ישראלים מצחיקים
בכניסה לעיר חלם היה בור גדול בכביש ובעלי עגלות שהיו נוסעים בלילה היו נכנסים לבור,
העגלה הייתה קופצת והנוסעים היו נחבטים בחוזקה בגג או ברצפת העגלה.
עד שהיו מביאים אותם לבית החולים, היה מצבם מחמיר וחלקם היו נופחים את נשמתם.
כינס ראש העיר חלם את מועצת החכמים כיצד לפתור את הבעיה.
הציע מנהל בית החולים:
"אני מציע להצמיד רופא לבור שייטפל מיידית בחולים וכך יינצלו חייהם".
אמר ראש העיר:
"זה רעיון טוב, אבל לא מספיק טוב".
הציע הממונה על העגלות:
"נצמיד אמבולנס לבור שיוביל במהירות את הפצועים לבית החולים".
אמר ראש העיר:
"זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב".
אמר מהנדס העיר:
"אני מציע לבנות בית חולים על יד הבור וכך יפונו החולים במהירות לבית החולים".
אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב!,
אני מציע לסתום את הבור ולחפור בור חדש ליד בית החולים!"
זוג פנסיונרים החליט לשבור את השגרה ולצאת לחופשה בשוויץ כדי ליהנות מהנופים, מהמראות ומהתרבות.
כשהם הגיעו לחדר המלון שלהם האישה התרגשה מאוד והחלה לעבור בין כל החדרים ולראות את כל הפינוקים שחיכו להם.
"תראה!" אמרה לבעל בהתרגשות "יש לנו בשירותים 2 אסלות!"
"את מתבלבלת" ענה הבעל "זה שירותים ובידה".
האישה עברה לסלון ומיד אמרה לבעלה, "תראה, יש לנו נוף של הר המון בלאן!"
"את שוב מתבלבלת" אמר הבעל "זה הר מטרהורן".
לבסוף האישה נכנסה לחדר השינה וקראה בשמחה: "תסתכל בחלון, יש פה איילה!"
"יקירתי יש לך 2 טעויות" השיב הבעל, "1, זאת לא איילה אלא פרה. 2, זה לא חלון אלא מראה…"
שלושה גברים ישבו יחד והתרברבו זה באוזני זה, עד כמה הנשים שלהם צייתניות.
הראשון, שהתחתן עם אישה אמריקאית, סיפר איך יום אחרי שחזרו מירח הדבש פקד עליה לעשות את כל עבודות הבית. "אומנם לקח לה מספר ימים להפנים" הוא סיפר "אבל ביום השלישי, כשחזרתי הביתה מהעבודה, הבית היה נקי, הכלים היו שטופים וככה זה מאז".
השני, שהתחתן עם איטלקייה, התרברב כי כבר בירח הדבש הודיע לאשתו שתפקידה הוא לנקות, לשטוף כלים ולבשל עבורו. "נכון, בהתחלה לא היו תוצאות" אמר "אבל ביום השלישי הבית היה נקי ומסודר וארוחת ערב טעימה חיכתה לי על השולחן. ככה זה מאז".
השלישי, שהתחתן עם אישה ישראלית, סיפר כי יום לאחר החתונה, הוא כבר הודיע לה שעליה לנקות את הבית, לשטוף כלים, לעשות כביסה ולגהץ את הבגדים - לפחות פעמיים בשבוע - לנקות חלונות ולהגיש לו ארוחה חמה בכל ערב. "נכון, ביום הראשון לא ראיתי כלום" סיפר "גם ביום השני לא ראיתי כלום. אבל ביום השלישי, רוב הנפיחות ירדה ויכולתי לראות במטושטש את הדרך למטבח, שם הכנתי לעצמי כריך ורוקנתי את הכלים מהמדיח..."
חקלאי מארה"ב שמע הרבה מאוד סיפורים על נפלאות הסוסים הישראליים ובפרט על הכוח והסיבולת שלהם, לכן הוא החליט לטוס לארץ ולקנות לו סוס שכזה.
הוא הגיע אל חוות גידול בישראל ופגש את אבי, מגדל סוסים שהסכים למכור לו את סוסו החכם והחזק ביותר: שמשון.
לפני החתימה על החוזה ביקש החקלאי האמריקאי מאבי הזדמנות לבחון את היכולות של שמשון ואבי נענה בשמחה.
השניים יצאו עם שמשון לשדה, שם אבי קשר את הסוס לעגלה ענקית ומלאה בחציר.
"אתה בטוח שהסוס שלך יצליח לסחוב את זה?" שאל החקלאי האמריקאי בחשש, "זה נראה כמו משא כבד מאוד."
"לא רק שהוא יסחוב את זה לבד, אני גם הולך לכוון אותו רק לפי הקול שלי והוא יעשה סיבוב שלם בשדה ויחזור אלינו בעיניים עצומות!" השיב אבי.
"את זה אני חייב לראות..." אמר החקלאי האמריקאי בציפייה ועמד לצד אבי בעודו קושר את שמשון לעגלה ומכסה את העיניים שלו בצעיף עבה. ואז, לתדהמתו של החקלאי, אבי החל לקשור לעגלה רצועות נוספות שאותן הוא חיבר לעגלה וזו לזו, מדי פעם הוא קרא בקול: "לפה ברון, לפה חנה, כל הכבוד חץ..."
לאחר מכן אבי נעמד ליד החקלאי ואמר לו: "עכשיו תראה מה זה סוס חכם! דיו חץ! קדימה חנה! יאללה ברון! קדימה שמשון!" למרבה ההפתעה שמשון החל למשוך את העגלה הענקית לבדו ולא הראה שום סימני עייפות או קושי. כשהוא הגיע לפינת השדה אבי החל לצעוק שוב: "חנה, לפה! חץ, סיבוב! ברון, הביתה! שמשון, אלי!" ושמשון הסתובב בנינוחות וחזר אל אבי והחקלאי ההמום כשהוא סוחב את העגלה.
"מעולם לא ראיתי דבר כזה!" אמר החקלאי, "כל מה ששמעתי על הסוסים הישראליים באמת נכון! אני מאוד אשמח לקנות את שמעון אבל קודם אני פשוט חייב לשאול משהו. למה אחרי שקשרת את הסוס לעגלה התחלת להתעסק עם רתמות מיותרות? ולמה כל הזמן אתה נתת פקודות לארבע סוסים ולא רק לאחד?"
"יש לזה הסבר מאוד פשוט", ענה אבי, "הסוסים הישראליים מאוד חזקים וחכמים, אבל הם לא מוכנים להיות פראיירים שעושים הכל לבד..."
איש עסקים סיני מגיע לביקור בישראל ולוקח מונית מנתב״ג לבית המלון בתל אביב.
בדרך רואה הסיני אוטובוס נוסע ואומר לנהג שהאוטובוסים הישראליים נוסעים ממש לאט, בזמן שבסין הם הרבה יותר מהירים.
אחרי כמה זמן רואה הסיני רכבת חוצה גשר ואומר לנהג שהרכבות בישראל זוחלות, בזמן שבסין הן דוהרות בקצב.
לאורך כל שאר הנסיעה איש העסקים מתלונן על כמה הכל מיושן ואיטי בישראל, ועל כמה הכל מהיר וחדשני בסין. הנהג מצידו לא מתערב ולא אומר דבר בחזרה.
בסוף הנסיעה כשמגיעים למלון, שואל הסיני את הנהג כמה זה יעלה לו, והנהג עונה: ״1,000 שקל, על המונה״. הסיני בהלם מוחלט, מוחה בפני הנהג ואומר לו: ״אתה צוחק? במדינה שלך האוטובוסים נוסעים לאט והרכבות זוחלות, ודווקא המונה רץ כל כך מהר? איך זה יתכן?״
מסתובב אליו הנהג ובחצי חיוך עונה: ״אדוני, המונה הזה מיוצר בסין״.
אוהד מכבי ת"א, אוהד מכבי חיפה, אוהד הפועל ת"א ואוהד בית"ר ירושלים יצאו יחד לעשות טרק בהרים. במהלך הטיול הם החלו להתווכח אחד עם השני מי מבינם אוהב את הקבוצה שלו יותר ונאמן לה.
לאחר הוויכוח הסוער הגיעו החבר'ה לראש ההר, ואוהד מכבי ת"א החליט להוכיח להם כמה הוא אוהב את קבוצתו יותר מהם - הוא לבש חולצה וצעיף בצבעים צהוב וכחול, צעק "זה בשבילך מכבי הקבוצה של חיי!" וקפץ מטה תוך כדי שהוא שר את המנון הקבוצה.
מיד אחריו ניגש אוהד מכבי חיפה, לבש בגדים בצבעי ירוק ולבן, נשא תפילה קטנה, צעק: "מכבי חיפה - את אהבת חיי וזה בשבילך!" וקפץ מטה תוך כדי שהוא מדקלם את שיאי הקבוצה.
כעת, היה תורו של אוהד הפועל ת"א להוכיח את נאמנותו. הוא ניגש לקצה ההר, לבש חולצה וצעיף בצבעי אדום ולבן, נשם עמוק... ועוד לפני שהצליח לפתוח את הפה הגיע אוהד בית"ר ירושלים וצעק: "זה למענך בית"ר!" ודחף את האוהד האדום מההר.
טיסת נוסעים הנמצאת מעל הים התיכון משדרת הודעת מצוקה:
"מדבר קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, איבדנו מנוע אחד ואנחנו מבקשים רשות לנחות בכל שדה תעופה במזרח התיכון, פרט לישראל".
אין כל תשובה.
"מדבר שוב קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, איבדנו זה עתה גם את המנוע השני ואני מבקש רשות לנחות בכל שדה תעופה פנוי במזרח התיכון, פרט לישראל".
אין כל תשובה.
"מדבר שוב קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, אנחנו נואשים, איבדנו זה עתה גם את המנוע השלישי, אני מבקש באופן קריטי ובהול רשות נחיתה בכל שדה תעופה במזרח התיכון, פרט לישראל".
עדיין אין כל תשובה.
לבסוף הקברניט התפרץ לרשת האלחוטית: "מדבר הקפטן של טיסה 174 של סוריה איירליינס, אנחנו טסים עם מנוע אחד בלבד והוא עומד להישרף כל רגע, אם לא ימצא לנו מיד מקום לנחות - אנחנו נתרסק. אני מבקש רשות נחיתה בכל שדה תעופה במזרח התיכון, אפילו בישראל".
לאחר מספר שניות נשמע בתא הטייס: "שלום לקברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, מדברים ממגדל הפיקוח של שדה התעופה בן גוריון, אנחנו רוצים לעזור!"
עונה הקברניט הסורי: "אללה הוא רחמן, בבקשה תן לי הוראות!"
מגדל הפיקוח: "האם אתה יודע ארמית?"
הקברניט הסורי : "לא..."
מגדל הפיקוח: "או. קיי, אז בבקשה תחזור אחרי: יתגדל ויתקדש שמה רבה..."
מאת: איציק מגן
יפנית אחת התחתנה עם בחור ישראלי ועברה לגור איתו בארץ.
העברית שלה לא הייתה כל כך טובה, אבל היא הצליחה איכשהו לתקשר עם בעלה.
הבעיה הייתה כשהיא הייתה צריכה לערוך קניות.
יום אחד הלכה לקצב וביקשה לקנות ירכי עוף, אך לא ידעה איך להגדיר את בקשתה.
היא הרימה את החצאית והראתה לו את הירכיים שלה.
הקצב הבין ונתן לה את ירכי העוף.
למחרת, ביקשה לקנות חזה עוף. שוב לא ידעה איך להגיד זאת,
אז היא, פתחה את כפתורי חולצתה והראתה לקצב את החזה.
היא קבלה את מבוקשה.
ביום השלישי רצתה לקנות נקניקיות, אז היא הביאה את בעלה ו....
רגע, מה חשבתם??? בעלה מדבר עברית!
אחד הקבלנים שאיתם עבדה הממשלה הציע לפקיד שמולו הוא עובד מכונית ספורט יוקרתית כהוקרה ל"שירותו האדיב" ול"ביסוס מערכת עבודה חלקה ונעימה לכל הצדדים". הפקיד הממשלתי סירב ואמר: "אדוני, הצעתך מאוד נדיבה, אבל מבחינה אתית אני לא יכול לקבל מתנות."
הקבלן הנהן בהבנה ואמר לו: "כל הכבוד על הערכים שלך, ומה אם אני אציע למכור לך את המכונית ב-50% הנחה?"
הפקיד חשב במשך כמה רגעים ואמר: "תעשה לי עוד 50% הנחה לעבודה עם חוזה ממשלתי, תוציא חשבונית שאוכל לקבל פטור ממס ואני אקח אחת בלבן ואחת באדום".
את הנאום הבא נשא פוליטקאי ישראלי טיפוסי. קראו אותו עד הסוף, האם הוא נשמע לכם הגיוני?
מפלגתנו ממלאת את כל התחייבויותיה כלפי הבוחר!
אם יש דבר בטוח שניתן לומר עלינו, הרי זה ש...
היושר, השקיפות והמלחמה בשחיתות - הם אבני היסוד להשגת מטרותינו.
נוכיח כי אין שטות גדולה יותר מהאמונה ש...
למאפיונרים ומקורבים תהיה השפעה בממשלתנו, כמו שהיה בממשל הקודם.
שלא יישאר מקום לספק -
הצדק החברתי יהיה אבן יסוד במדיניותנו הכלכלית והחברתית.
למרות זאת, עדיין ישנם כסילים המאמינים ומקווים ש...
ניתן יהיה להמשיך למשול בשיטת הקומבינות!
כשנעלה לשלטון נעשה את הבלתי אפשרי, כדי ש...
תסתיים שיטת הג'ובים והצ'ופרים לחברי המרכז!
בשום פנים ואופן לא נרשה ש...
ילדים וזקנים ירעבו.
נשלים את משימותינו חרף העובדה ש...
המשאבים הכלכליים יאזלו.
נשאר בשלטון עד אשר
יבינו כולם ש...
הננו הפוליטיקאים החדשים!
אם אתם חיים בישראל, כנראה שמשהו בנאום הזה נשמע לכם קצת מוזר. נסו לקרוא אותו מהסוף להתחלה!
רשות המסים בישראל יצרה קשר עם אמן ידוע, אשר עיצב עבורה מתנה סמלית - מחדד עפרונות שולחני. המתנה תוענק השנה על ידי מס הכנסה לכל בית ישראל, כאות תודה על כל מיליארדי השקלים שהם מרוויחים בזכותו מדי שנה בשנה.
עיצוב המתנה בא לבטא את היחס המיוחד, הידידותי ואף האינטימי, שרשות המסים הצליחה לבנות וליצור עם הציבור הישראלי לאורך השנים.
בחור אחד נסע לתל אביב לפגישה חשובה מאוד.
הוא הסתובב דקות ארוכות בחיפוש אחר חניה אך לא מצא מקום. הוא המשיך לחפש וכבר החל לאחר לפגישה החשובה.
מתוך יאוש הוא פנה בתחינה מעלה ואמר "אלוהים, אני יודע שהייתי לא בסדר, אבל אם תמצא לי חנייה אני מבטיח לאכול כשר, לשמור שבת, להניח תפילין וכל שאר המצוות, רק תמצא לי חניה!"
לא עובר רגע ורכב יוצא ממקום חנייה מושלם ברחוב של מקום הפגישה.
הבחור פונה השמיימה ואומר: "בעצם לא משנה, הסתדרתי לבד..."
שגריר ישראל באו״ם נאם בפני עצרת הארגון בזמן חג הפסח, ואמר כך:
״אני רוצה להתחיל את נאומי בסקירה היסטורית קצרה. לפני שנים רבות, משה רבנו הוביל את עם ישראל במדבר. היה חם מאוד, העם היה צמא, אז משה הכה במטהו על האדמה, ולפתע אגם הופיע באמצע המדבר. כל העם שתה, ומשה אפילו פשט בגדיו ונכנס לאגם לשחות. כשהוא יצא מן המים, הוא גילה לפתע שבגדיו נעלמו – כי ערבים גנבו אותם!״
באותו רגע קם הנציג הפלסטיני לעצרת ומיד צעק: ״זה שקר גס! לא היו בכלל פלסטינים אז!״
אמר השגריר הישראלי: ״או! מכאן בדיוק רציתי להתחיל...״
1. הסוד לדיאטה טובה זה בדיוק כמו הסוד לנישואין מאושרים: “תסתמו את הפה ותסבלו בשקט”.
2. איזה כיף זה להפעיל את המיקרוגל ולעצור אותו בדיוק כשהוא על 00:01 ,זה מרגיש כאילו הצלחת לנטרל פצצת אטום.
3. יהלום הוא החומר החזק ביותר בעולם, עובדה שהוא היחיד שמצליח להשתיק נשים.
4. קצת אירוני שליצור ששוכח ימי הולדת, שוכח ימי נישואין ושוכח להוציא את הילדים... קוראים זכר!
5. אמרתי לך כבר שאני שם עוד חמש דקות! תפסיק להתקשר כל רבע שעה...
6. השנה מחביאים את האפיקומן במעטפה של חברת חשמל, לאף אחד אין אומץ לפתוח אותה.
7. ביננו, אף אחד לא באמת ראה פעם מישהו מחליק ונופל על בננה.
8. קורנפלקס - כשאתה גם רעב, גם צמא וגם עצלן.
9. אתה סומך על הבנק שלך, מפקיד בידיו את כל הכספים והחסכונות שלך, והוא בתמורה קושר לך את העט.
10. ישראלי זה אחד שיכול לקנות בגדים ב-500 שקל, אבל אם יתקע לו שקל במכונה של המסטיקים הוא יעמיד את כל הקניון על הרגליים.
11. גוגל יקר, אתה מוכן לתת לי לסיים משפט לפני שאתה מתחיל לנחש?
12. האייפון שלי נפל מקומה שנייה ונשבר... מסתבר שמצב טיסה זה לא מה שחשבתי.
13. יש אנשים שעדיף לקנות להם גלידה מאשר לראות אותם שלוש פעמים.
14. להיות ישראלי זה לצחוק שעה על מישהו ואז להגיד "די, לא יפה מסכן..."
15. מה המשותף ליאיר לפיד והחרדים? שניהם עושים את רצון אביהם שבשמיים.
16. איך מדען מחזר אחרי מדענית? מציע לה ניסויים.
17. פיהוק הוא הדרך של הגוף להגיד שיש לך פחות מ-20% סוללה.
18. רק כשיתוש נוחת לך על הפנים, אתה מבין שתמיד יש דרך לפתור בעיות ללא אלימות.
19. אתה לא באמת קולט כמה אנשים אתה שונא, עד שאתה צריך לבחור שם לילד שלך.
20. אשתי עצבנית כי היא טוענת שאני ממציא פתגמים, אבל מה לעשות, הזברה לא רואה את הפסים של עצמה.
ישראלי אחד מסתובב בלילה ברחובות ניו יורק.
לפתע רכב מדליק עוצר לידו ובחלון הוא מבחין בג'ניפר לופז.
היא שואלת אותו: "בא לך להיכנס, לבלות ביחד?"
הבחור נדהם ממה שקורה וחר מילים לכמה רגעים וכשהוא מתאושש הוא עונה לה:
"לההה... עזבי, גם ככה אין סיכוי שמישהו יאמין לי".
אלוף משנה אחד בצה"ל מונה למפקד של בסיס במרכז הארץ. כבר בסיבוב הראשון שלו במחנה הוא שם לב לדבר מאוד מוזר: שני חיילים, לבושים באפוד מלא וחמושים בנשק, עומדים ושומרים במשמרות על ספסל נטוש בפאתי הבסיס שאף אחד לא יושב עליו. הוא התקרב לצמד השומרים ושאל אותם לפשר מעשיהם ומי נתן להם פקודה לשמור כאן. החיילים ענו לו שהם קיבלו את הפקודה מהרס"ר של הבסיס, ושמאז שהם הגיעו לכאן הם יודעים שיש חיילים ששומרים על הספסל הזה 24 שעות ביממה.
המפקד החדש עזב את החיילים ששמרו על הספסל וניגש ישירות למשרדו של הרס"ר, פתח את הדלת וביקש להבין מיד מה בדיוק העניין ולמה דואגים כל כך להגן על הספסל הזה. "האמת היא שאין לי מושג, המפקד" ענה לו הרס"ר, "אבל זאת פקודה שקיבלתי מהרס"ר הקודם שהיה כאן כשהגעתי לפני 10 שנים, והוא קיבל אותה מהרס"ר שהיה פה לפניו, שקיבל אותה מהרס"ר שלפניו – וככה הלאה. בקיצור, כבר 35 שנים שמוצבת פה שמירה על הספסל הזה כל הזמן".
אלוף המשנה נדהם מהתשובה של הרס"ר הנוכחי ומיהר למשרד השלישות כדי למצוא האם יש רישום שמעיד מי היה רס"ר הבסיס לפני 35 שנים. הוא מצא שהאיש, שכבר מזמן היה גמלאי צה"ל, עדיין חי ומתגורר ביישוב מרוחק ומבודד בצפון הארץ. באותו רגע הוא נכנס לרכב שלו והורה לנהג להסיע אותו לביתו של אותו רס"ר לשעבר – הוא היה נחוש לפתור את התעלומה סביב הספסל השמור בבסיס.
כשהגיע אל הבית, הרס"ר לשעבר ישב על כיסא נדנדה בפתח ביתו. מפקד הבסיס קרב אליו, הציג את עצמו וסיפר לו את הסיפור כולו – ובסוף פנה אליו ושאל אותו: "אז אתה מוכן להסביר לי למה, לעזאזל, צריך לשמור על הספסל הזה?"
"תשמע, אני לא מאמין לך..." הגיב הרס"ר לשעבר בתדהמה: "אתה רוצה להגיד לי שעד עכשיו הצבע שמרחנו עליו עוד לא התייבש???"
ביל גייטס החליט לערוך כנס ענק שבמהלכו ייבחר המועמד המתאים למשרת יושב ראש מיקרוסופט אירופה. לכנס הוזמנו 5,000 מתמודדים שכונסו והתיישבו באולם גדול. אחד מהמתמודדים היה מוריס כהן, יהודי טוניסאי המתגורר בפריז. מר גייטס הודה לכל משתתפי הכנס שהגיעו והתחיל לערוך את המיון לבחירת היו"ר. הוא המשיך ואמר שלמרות שהוא כבר לא מנהל החברה בפועל, עדיין חשובה לו מאוד איכות האדם שיתקבל לתפקיד, ולכן הסינונים יהיו קשים במיוחד.
בשלב הראשון הוא ביקש מכל מי שאינו יודע את שפת התכנות JAVA לקום ולעזוב. 2,000 אנשים קמו ויצאו מהאולם. מוריס כהן אמר לעצמו, "אני לא מכיר את השפה הזאת, אבל מה כבר אני יכול להפסיד אם אשאר? אני אנסה!".
בייל גייטס המשיך וביקש מהמועמדים שנשארו כי כל מי שאין לו ניסיון בניהול קבוצתי של 100 איש ומעלה, שיקום ויעזוב גם הוא את האולם. 2,000 אנשים נוספים קמו ועזבו. "אמנם אין לי ניסיון כזה, אבל מה אני יכול כבר להפסיד? מה יכול לקרות?" חשב מוריס כהן לעצמו והחליט להישאר באולם.
ביל גייטס ביקש בקשה נוספת מיושבי האולם שנותרו, והפעם כי כל מי שלא סיים את האוניברסיטה בהצטיינות - שיעזוב את האולם. 500 אנשים נוספים יצאו באכזבה. מוריס כהן אמר לעצמו "עזבתי את ביה"ס בגיל 15, אבל אין לי מה להפסיד", והוא המשיך לשבת.
לבסוף אמר ביל גייטס: "כל מי שאינו דובר את השפה הסרבו-קרואטית מתבקש לעזוב." 498 מועמדים עזבו את האולם. מוריס כהן חשב "אני לא דובר סרבו-קרואטית, אבל לעזאזל, אין לי מה להפסיד – אני נשאר".
מוריס מצא את עצמו באולם הגדול עם עוד מועמד אחד שנשאר אחרי שכולם עזבו. ביל גייטס הצטרף אליהם ואמר "כנראה שאתם המועמדים היחידים המדברים סרבו-קרואטית, לכן, אני מבקש לשמוע שיחה קצרה שתנהלו ביניכם בשפה זו."
בקור רוח פנה מוריס לעבר המועמד השני ואמר לו: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?"
המועמד האחר השיב: "שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה".
ראש עירייה (לא משנה איזו, רובם כאלה) רצה לבנות גשר חדש והזמין אליו קבלנים להצעות מחיר.
מגיע קבלן ערבי ונותן הצעה של מיליון דולר.
שואל אותו ראש העיר: "איך הגעת לזה?"
אמר: "שליש חומר, שליש פועלים השאר רווח" - ראש העיר שלח אותו הביתה...
הגיע קבלן רוסי ונתן הצעה של 2 מיליון דולר.
שאל אותו: "איך הגעת לזה"?
אמר לו: "שליש חומר, שליש פועלים, השאר רווח" - שלח גם אותו.
הגיע קבלן ישראלי נתן לו הצעה של 3 מיליון דולר.
שאל אותו ראש העיר: "איך הגעת לסכום הזה? אתה הכי יקר!!"
ענה לו: "מיליון בשבילך, מיליון בשבילי, ומיליון לקבלן הערבי שיעשה את העבודה".
הנה טכנולוגיה בדיונית שהייתה יכולה לפתור לנו כמה בעיות בשדה התעופה...
כך היה נראה הדיווח על הטכנולוגיה השימושית:
בישראל מפתחים מתקן בטחוני חדיש לשימוש שדות התעופה. הייחוד של המתקן החדש הוא בשמירה על צנעת הפרט, בניגוד לתחקורים והחיפושים המביכים.
מדובר בתא משוריין דרכו עובר כל נוסע, רק שבמקום צילום רנטגן, הוא מפוצץ מטעני חבלה וחומרי נפץ....
בישראל רואים את המתקן כחיובי לכל הצדדים, כך שהנוסעים מרוויחים גם פרטיות וגם ביטחון, מבלי להביך ולתייג אותם בגזענות.
המתקן הינו חסכוני גם לשירות בתי הסוהר ויקל על מערכת המשפט.
בקרוב, פיצוץ בשדה התעופה יהיה אירוע משמח, כיוון שמיד לאחריו תשמע בכריזה ההודעה: "אנו שמחים לבשר כי התפנה מקום על טיסה 1751 ללונדון. אל על מאחלת לכם טיסה נעימה!".
במהלך אחת ממלחמות ישראל, גדוד לבנוני התקדם אל עבר כוחות צה"ל כדי לתקוף אותם בהפתעה. לפתע שמעו החיילים הלבנוניים קריאה של חייל יחיד שהיה בתצפית מהצד הישראלי: "תיזהרו! לא כדאי שתתקדמו עוד! אני אולי לבד פה, אבל חייל אחד של גולני יכול לחסל 10 חיילים לבנוניים!"
המפקד של הגדוד הלבנוני החליט לענות לקריאה זו על ידי שליחת 10 חיילים לבנוניים לאותו חייל ישראלי. יריות נשמעו מכל עבר, ולאחר מספר שניות שקט שרר בשדה הקרב. שוב נשמע קול מהצד הישראלי: "הזהרתי אתכם... כדאי שתחזרו אחורה כי חייל אחד של גולני יכול לחסל אפילו 50 חיילים לבנוניים!"
המפקד של הגדוד הלבנוני רתח מזעם, ושלח 50 חיילים לבנוניים כדי להשתיק את החייל הישראלי החצוף. שוב נשמעו יריות מכל עבר, ולאחר מספר שניות – שקט מוחלט, עד שקולו של החייל הישראלי נישא שוב ברוח: "אתם לא לומדים... אם תמשיכו להתקדם אני אצטרך לחסל את כולכם – חייל אחד של גולני יכול לחסל גם 100 חיילים לבנוניים!"
המפקד של הגדוד הלבנוני החליט לתת את הכל ושלח כמעט את כל שאר הגדוד שלו כדי להשתיק באופן סופי את החייל הישראלי. שוב נשמעו יריות מכל עבר, ותוך מספר שניות בודדות נהיה שקט. רק חייל לבנוני אחד חזר למפקדו בזחילה וצעק: "אל תשלח עוד חיילים המפקד, זו מלכודת! יש שם שני חיילים של גולני!"
עיתון אחד ערך סקר ובו ביקש מהקוראים לכתוב מה, לדעתם, ההבדל בין פוליטיקאי לגנב.
תשובה אחת משכה את תשומת ליבם: "עורך יקר, חשבתי רבות על השאלה והגעתי למסקנה שההבדל הוא שאת האחד אני בוחר ואילו השני בוחר אותי.
בכבוד רב, דב ברמן."
כעבור שבוע צלצל עורך העיתון למר ברמן והודיע לו שהוא זכה בפרס.
"זה בגלל השנינות והמחשבה של התשובה שלי?" שאל הזוכר המאושר.
ענה העורך: "מר ברמן היקר, החלטנו לזכות אותך במנוי חינם לשנה בשל תשובה יפה ומעוררת מחשבה. אבל אם לומר את האמת אתה הזוכה כי אתה היחיד שהצליח למצוא הבדל כלשהו..."
המוסד, השב״כ וכוחות המשטרה רצו כולם להוכיח שהם הטובים ביותר בלכידת חשודים ופושעים, אז ראש הממשלה הציב בפניהם מבחן. הוא שחרר ארנב ביער וביקש מכל אחד מהם לתפוס אותו.
המוסד היה ראשון; מיד החלו לגייס חיות שירגלו בתוך היער וגם דאגו לתחקר את כל הצמחים שהיו עדים למה שקרה ביער לאורך העשורים האחרונים, זאת על מנת לקבל תמונת מצב מדויקת של השטח ושל הנפשות הפועלות בו. אחרי 3 חודשים של עבודה קשה, הם סיכמו בדו״ח שלהם שהארנב לא קיים ולמעשה מעולם לא הייתה חיה כזו בשם ״ארנב״ ביער.
כשהשב״כ נכנסו, הם יצאו משם תוך שבועיים ללא שום קצה חוט, אולם הם דאגו לשרוף את היער ולהרוג את כל מה שבתוכו, כולל את הארנב, מבלי להתנצל – זה הגיע לו.
כשכוחות המשטרה נכנסו, הם יצאו תוך שעתיים עם עכברוש מוכה שצעק ״בסדר, בסדר, אני ארנב, אני ארנב!״
צלם של ה-CNN, כתב של ה-BBC וחייל קומנדו ישראלי נפלו בשבי הכוחות של דאע"ש בסוריה והמתינו לגזר דינם. מנהיג הטרוריסטים סיפר להם שלפני שיערפו את ראשיהם, הם זכאים לבקש בקשה אחת אחרונה.
הצלם היה הראשון שאמר שמשאלתו האחרונה היא לקבל מצלמה, "כדי שאני אוכל לתעד את המקום ואת הרגע הזה, ואנשים ידעו שהייתי נאמן לתפקידי עד לרגע האחרון." אנשי דאע"ש מסכימים לתת לו להשתמש במצלמת הווידאו שלהם כדי לצלם את ההתרחשות והוא מיד מפעיל אותה ומתחיל להקליט.
לאחר מכן הטרוריסטים ניגשים לכתב ה-BBC, שמבקש מחשב נייד כדי לכתוב טור אחד אחרון לפני מותו, "כדי שאנשים יבינו איך הגענו לרגע הזה ומהן התחושות הקשות שאיתן צריכים להתמודד אנשים במצב שלנו." גם לבקשה שלו אנשי דאע"ש מסכימים, והכתב מתחיל להקליד במרץ בשנייה שהם מביאים לו מחשב.
בזמן שהצלם מצלם והכתב כותב, ניגש מנהיג הטרוריסטים לחייל הישראלי ואומר לו: "גם לכלב כמוך אנחנו מוכנים להיות אדיבים, מה המשאלה האחרונה שלך?"
"תבעטו לי בתחת", עונה לו החייל בשלווה.
"אתה עושה צחוק מהרגעים האחרונים שלך בעולם הזה?", שאל המנהיג.
"לא, אני רציני לגמרי. תבעטו לי בתחת", התעקש הישראלי.
בתגובה מנהיג הטרוריסטים סובב את החייל ובעט בו בעוצמה שהעיפה אותו לקצה השני של החדר, אך הוא התגלגל על גבו ושלף אקדח שהוסתר מתחת לחולצה שלו. חייל הקומנדו הישראלי המשיך את התנועה הרציפה כדי לירות במנהיג ובכל אנשיו שהיו בחדר, שלא הספיקו להגיב להתרחשות מרוב ההלם.
בזמן שהחייל עזר לכתב ולצלם לקום, השניים שאלו אותו למה הוא חיכה כל כך הרבה זמן לפני שהוא ירה בטרוריסטים ולמה לכל הרוחות הוא התעקש שהם יבעטו בו בתחת קודם לכן.
"אתם חושבים שאני מטומטם?", ענה להם החייל הישראלי, "אם הייתי ישר יורה בהם אז אתם הייתם אומרים שאני הייתי הצד התוקפן בכל הסיפור הזה!!!"
פרופסור מכובד, ראש המחלקה לבלשנות, עמד לפני אולם מלא סטודנטים ופתח בהרצאה.
"שימו לב" אמר המרצה "כי בשפה האנגלית שלילה כפולה, כלומר, צמד מילים שליליות במשפט, הופכת את המשפט כולו לחיובי" ועצר עצירה מלאת חשיבות.
"ואילו בשפה הרוסית, למשל..." המשיך הפרופסור המכובד "שלילה כפולה רק מחזקת את משמעותו השלילית של המשפט" ומיד המשיך לנאום -
"אך בשום שפה שבעולם, לעולם לא תמצאו צמד מילים חיוביות, אשר הופכות את המשמעות לשלילית!"
לא עברו שתי שניות ואחד הסטודנטים חדי המחשבה צעק לו מסוף הכיתה: "כן בטח..."
יום אחד מתרברב ציון בפני הבוס שלו: "אתה יודע, הבלוג שלי ברשת כל כך מפורסם, שאין אדם בתבל שלא מכיר אותי. אני חבר של כל הסלבס ברחבי העולם".
"לא מאמין", מפקפק הבוס, "תיכף תגיד לי שאם אני מתקשר לניקול קידמן היא תדע מי אתה..."
"ברור", צוחק ציון, מראה לבוס בסלולרי שלו את המספר של קידמן ומחייג: "הלו ניקול, מה המצב?"
"ציון!", צועקת קידמן, "למה לא באת אתמול?!"
"הייתי בעבודה", משיב ציון, "אבל שבוע הבא אני אצלך".
הבוס המום, אבל עדיין מסרב להאמין: "תיכף תגיד לי שאתה מכיר גם את ברק אובמה".
"בטח", צוחק ציון, ולוחץ בסלולרי על מקש הבית הלבן.
"ציון!", צועק אובמה, "בדיוק דיברתי עם נתניהו עליך! אני ומישל כבר נורא מתגעגעים!"
"בהזדמנות הראשונה אקפוץ לוושינגטון", מבטיח ציון.
"לא יכול להיות", מחוויר הבוס, "אתה עובד עלי. אני רוצה לראות בעיניים שלי שאתה מכיר מישהו מפורסם".
"סבבה", משיב ציון, "לאן בא לך לנסוע?"
"אם אתה מכיר את האפיפיור, אני נותן לך מה שאתה רוצה!", אומר הבוס.
השניים ממריאים לוותיקן ומגיעים למיסה השבועית. המוני מאמינים ממתינים שהאפיפיור ייצא למרפסת, וציון אומר לבוס: "חכה לי כאן".
חולפות עשר דקות, וציון יוצא למרפסת מחובק עם האפיפיור... מלמעלה הוא מצליח להבחין שהבוס שלו התעלף.
ציון רץ מהר למטה, מעיר את הבוס ושואל: "מה קרה?"
"תשמע", ממלמל הבוס, "כשיצאת מחובק עם האפיפיור, עוד איכשהו החזקתי מעמד. אבל כשתייר איטלקי לידי צילם אותך, ואז שאל 'מי זה הזקן שעומד ליד ציון??' פה כבר התעלפתי..."
ועדה ממשלתית מיוחדת החליטה לפתוח מרכז מחזור חדש בנגב, ואלפי טונות של ברזל, בקבוקי זכוכית ופלסטיק נאספו ורוכזו סמוך למקום הקמת המפעל העתידי. חברי הוועדה פחדו שמישהו יגנוב את כל החומרים האלו, ולכן החליטו להעסיק שומר שידאג לכך שאיש לא יתקרב למקום.
אך אז שאלו את עצמם חברי הוועדה: "איך השומר ידע לעשות את עבודתו בלי מישהו שינחה אותו?" ולכן הם הקימו מחלקה לתכנון והדרכה, ושכרו שני אנשים נוספים; אחד שיקבע את ההנחיות לשומר ואחד שיבדוק את יעילותן.
"רגע רגע..." חשבו חברי הוועדה, "אבל איך נדע שהשומר באמת מבצע את ההנחיות שמחלקת ההדרכה תעביר לו?" כדי להבטיח שהדבר אכן יתקיים, הורו חברי הוועדה להקים מחלקה לבקרת איכות, ושכרו שני אנשים נוספים; אחד שיעקוב אחר עבודתו של השומר ואחד שיכין דוחות מפורטים על התנהלותו בהתאם לתצפיות.
"איך אנחנו נשלם לכל האנשים האלה לפני שיש לנו בכלל מפעל?" שאלו את עצמם חברי הוועדה, ומיד הורו על הקמת מחלקת משאבי אנוש והעסקת 3 אנשים נוספים; מנהל משאבי אנוש, עוזר מנהל ורואה חשבון.
לפתע חברי הוועדה הבינו, "כבר יש לנו 8 עובדים ואפילו אין לנו מפעל! מי יהיה אחראי עליהם?" כדי לפתור את הבעיה הזו, הם הורו על הקמת חטיבת ניהול שתכלול 3 עובדים נוספים: מנכ"ל, משנה למנכ"ל ואיש תמיכה טכני.
לאחר כמה חודשים גילו חברי הוועדה שהם חורגים מהתקציב שנקבע להם והבינו שהם חייבים לבצע קיצוצים.
אז הם החליטו לפטר את השומר...
ראש המוסד לביטוח לאומי יצא לגמלאות וכעת שר העבודה והרווחה נאלץ למצוא לו מחליף. הוא הצליח לצמצם את האפשרויות שלו ל-3 פקידים שקיבלו המלצות חמות מאוד, אך רק אחד מהם יכול לקבל את הקידום ולכן השר החליט לערוך ראיונות אישיים עם כל אחד מהם כדי למצוא את האדם המתאים לתפקיד.
השר קרא לפקיד הראשון אל משרדו כדי לערוך ראיון קצר והתחיל להסביר לו את מהלך השיחה: "כפי שאתה יודע, אנחנו מחפשים מחליף לתפקיד ראש המוסד לביטוח לאומי וכדי לראות אם אתה מתאים אני רוצה לשאול אותך שאלה מקצועית חשובה - מה תעשה אם אני אבקש ממך להפחית את דמי הביטוח שתושבי המדינה משלמים ב-20%."
הפקיד חשב לרגע ואז אמר, "דבר ראשון, כדי לאזן את הקופות שלנו אני אתחיל בקיצוץ הוצאות הארגון ואצמצם את כל השירותים הלא חיוניים שלנו..."
"טוב די זה מספיק", אמר השר, "אני מצטער אבל אתה לא מתאים לתפקיד. צא החוצה וקרא בבקשה למועמד השני."
כשהפקיד השני נכנס למשרד, השר שאל אותו את אותה השאלה. "קודם כל צריך לעשות רפורמה מקיפה בארגון ולשנות את כל שיטת העבודה המיושנת שלנו..." החל הפקיד השני לענות, אבל גם הפעם השר קטע אותו באמצע דבריו, הודיע לו שהוא לא מתאים לעבודה וביקש ממנו לצאת מהמשרד ולהכניס את המועמד השלישי.
לאחר שהפקיד השלישי נכנס השר הפנה אליו את אותה השאלה: "מה תעשה אם אני אבקש ממך להפחית את דמי הביטוח שתושבי המדינה משלמים ב-20%?"
"זה קל מאוד, קודם כל אני אעלה את דמי הביטוח ב-30% ואחרי שנה-שנתיים אפשר יהיה להוריד אותם ב-20% בלי בעיה", השיב הפקיד השלישי, וכבר קיבל את תג העבודה החדש שלו...
שלושה תיירים - ישראלי, צרפתי וגרמני נתפסים בערב הסעודית שותים אלכוהול מוברח; הם נעצרים, מובואים למשפט ומקבלים עונש של 100 הצלפות שוט בגב לכל אחד.
כשמגיע יום העונש אומר להם השוטר שאחראי על ההצלפות: ״היום זה יום הולדתה של המועדפת בנשותיי, והיא ביקשה שאפגין היום קצת חמלה. אז אני נותן לכל אחד מכם בקשה אחת כדי להפוך את הרגע הזה לקצת פחות נורא עבורכם״.
הבחור הצרפתי מורשה לבקש ראשון, ובזחיחות צרפתית אופיינית אומר: ״הבקשה שלי היא שיצמידו כרית לגב שלי בזמן ההצלפות״. אז השוטר קושר כרית לגבו של הצרפתי, ואחרי 25 הצלפות הכרית נקרעת לחלוטין והשוטר ממשיך להצליף בגבו החשוף.
הצרפתי יורד מהמוקד פצוע וחבול - אחריו בא הגרמני, שמרגיש קצת יותר חכם, ואומר: ״אני רוצה שיקשרו לי שתי כריות על הגב״; אבל אחרי 50 הצלפות הכריות נקרעות, העונש נמשך וגם הגרמני יוצא מוכה וחבול.
לבסוף נקרא הישראלי לעונשו ואומר: ״אני רוצה 1000 כריות קשורות לגב!״
״אני אוהב את החוצפה שלכם, הישראלים״, אומר לו השוטר, ״אבל 1000 כריות זה לא ריאלי. יש לך בקשה אחרת אולי?״
ענה לו הישראלי: ״אז יאללה, תקשור את הצרפתי והגרמני לגב שלי״
איש אחד מת והגיע לגיהינום. שם הוא מגלה שלכל מדינה יש גיהינום משלה, וביכולתו לבחור את האחד שבו יעדיף לסבול לנצח.
הוא הולך לגיהינום של הגרמנים, שואל מה עושים שם ועונים לו כך: "קודם כל שמים אותך על כיסא חשמלי למשך שעה. אחר כך נותנים לך לשכב על מיטת מסמרים למשך שעה, ואחר כך השטן הגרמני בא ומכה אותך למשך שאר היום".
האיש לא התרשם לטובה מהגיהינום הגרמני, ולכן המשיך לבחון את הגיהינום של המדינות האחרות. הוא בדק את גיהינום ארה"ב, גיהינום רוסיה וגיהינום צרפת, אך גילה שבכולם יש את אותה שגרה יומית, בדיוק כמו בגיהינום הגרמני.
כשהגיע לגיהינום הישראלי הוא ראה תור ענק בכניסה. הוא הבין שכאן כנראה יש משהו שונה. כששאל מה עושים בגיהינום הישראלי אמרו לו שגם שם שמים אותו על כיסא חשמלי למשך שעה, נותנים לו לשכב על מיטת מסמרים למשך שעה ולאחר מכן השטן הישראלי בא ומכה אותו למשך שאר היום.
"אבל זה בדיוק אותו הדבר כמו בשאר סוגי הגיהינום", הוא אמר, "למה דווקא פה יש תור כזה ארוך?"
"אהה, זה בגלל שהכיסא החשמלי בדרך כלל לא עובד ולוקח כמה ימים עד שמגיע טכנאי לתקן אותו. מישהו גם תמיד גונב את כל המסמרים מהמיטה כדי למכור את המתכות, והשטן הישראלי היה פעם שר בממשלה, ככה שהוא מדי פעם פשוט בא, רושם נוכחות ואז הולך לשתות איפשהו בלי לעשות הרבה."
בחור טייל ברחובות פריז ולפתע ראה כלב רוטוויילר תוקף ילדה קטנה. מיד קפץ הבחור על הכלב, נאבק בו וחנק אותו. הילדה יצאה בשריטות קלות בלבד וכך גם הבחור.
מיד הגיעו כתבי טלוויזיה נלהבים ושאלו את הבחור: "אמור לנו מה שמך? כל פריז תשמע עליך, והכותרת הראשית בעיתון מחר תהייה: גיבור פריזאי הציל ילדה משיני כלב טורף!"
אמר הבחור: "אבל אני לא מפריז."
אמרו הכתבים: "אוקי, אז כל צרפת תשמע עליך והכותרת מחר בעיתון תהיה: גיבור צרפתי הציל ילדה משיני כלב טורף!"
אמר הבחור: "אבל אני לא מצרפת."
אמרו הכתבים: "אוקי , אז כל אירופה תכיר אותך והכותרת תהיה: גיבור אירופאי הציל ילדה משיני כלב טורף!"
אמר הבחור: "אבל אני לא מאירופה."
אמרו הכתבים: "אז מאיפה אתה!?
ענה הבחור: "אני מישראל."
אמרו הכתבים: "אוקי, אז כל העולם ישמע עליך והכותרת מחר בכל העיתונים תהיה: ישראלי הרג כלב של ילדה קטנה".