בדיחות בנושא סוף מפתיע

גבר זקן התחתן עם אישה צעירה...
גבר זקן התחתן עם אישה צעירה...
מלון קטן ואלגנטי שנערכו בו חתונות רבות רחש וגעש לקראת החתונה המדוברת של גבר בן 95 עם צעירה יפיפייה בת 23. היה נראה שעובדי המלון והאורחים בו התרגשו יותר לקראת החתונה מאשר החתן, שנראה שברירי וכאילו הוא לא יעמוד בערב הכלולות עם כלתו הצעירה והנמרצת. בערב החתונה הכל התנהל כרגיל – החופה התקיימה בבית הכנסת של המלון, טבעות הוחלפו והחתן אפילו הצליח לשבור את הכוס. לאחר החתונה הזוג הטרי פרש לחדר הכלולות שלו ונעל את הדלת מאחוריו. האורחים נסעו לביתם ועובדי המלון היו סקרנים לראות מה יקרה בבוקר שלמחרת... בבוקר שלאחר ליל הכלולות, דלת חדרו של הזוג הטרי נפתחה ועובדי המלון הסקרנים חיכו לראות באיזה מצב יהיה החתן. למרבה ההפתעה, הייתה זו הכלה הצעירה שירדה למטה ונראתה תשושה ופרועה. הכלה ירדה אט אט במדרגות, תוך כדי שהיא אוחזת במעקה שלא ליפול ומבט המום על פניה. פקיד הקבלה נחלץ לעזרתה ושאל "מה קרה לך יקירתי? את נראית כאילו היית בשדה קרב!" הכלה פעורת העיניים הביטה בו והצליחה להגיב "אלוהים אדירים!!!" היא אמרה "הוא... הוא אמר לי שהוא התאפק, הצליח לעמוד בפיתויים וחסך במשך 75 שנים!!!" ענתה הכלה לפקיד. "ומה הבעיה בזה?" השיב הפקיד "תוכלו להשתמש בכסף שהוא חסך לכל מטרה." הכלה הסתכלה עליו במבט מותש ואמרה "הוא לא התכוון לכסף..."
הדחף של העובד במפעל החמוצים
הדחף של העובד במפעל החמוצים
אחרי שנים רבות שבהן הוא עבד במפעל לייצור מלפפונים חמוצים, בני ניגש יום אחד בבושה לאישתו כדי להתוודות בפניה... "רבקה, רציתי לספר לך שמשהו מאוד מוזר עובר עלי בזמן האחרון... בכל פעם שאני מגיע לעבודה אני רוצה לתקוע את המה שמו שלי בחותכת המלפפונים." האישה ההמומה הציעה לבעלה ללכת לייעוץ מיני כי זה דחף מאוד מסוכן, אבל בני לא הסכים ובמקום זאת הבטיח לה שהוא ישלוט בדחפים שלו. לאחר כמו שבועות בני חזר הביתה מהמפעל והוא נראה מצוברח מאוד, לאישתו היה ברור שמשהו לא בסדר. "בני למה אתה ככה? קרה משהו מיוחד בעבודה ביום?" "את זוכרת שלפני כמה זמן אמרתי לך שאני רוצה לעשות משהו מאוד לא ראוי לחותכת המלפפונים?" "אוי בני אל תגידי לי..." "כן, עשיתי את זה." "אתה בסדר?" "כן, האמת שזה היה ממש טוב." "אז למה אתה נראה ככה?" "כי פיטרו אותי כשגילו מה עשיתי." "ומה עשו כשגילו שזה היה עם חותכת המלפפונים?" "אה, גם אותה פיטרו."
הפנטזיה של נהג המונית
הפנטזיה של נהג המונית
מקור תמונה: nerium-oleanders
היו היה נהג מונית ירושלמי שהספיק להכיר כבר כמעט את כל הטיפוסים השונים שבעירו. הוא הסיע חרדים וחילוניים, יהודים וערבים, פקידי ממשל ובעלי בסטות, סטודנטים צעירים ובני גיל הזהב. היה רק "טיפוס" אחד שהוא מעולם עוד לא פגש בעבודתו, אבל כל זה השתנה כשיום אחד נכנסה למונית שלו נזירה צעירה ונאה במיוחד... במשך כל הנסיעה הנהג לא היה יכול שלא לבהות בנזירה דרך המראה שלו, עד שלבסוף היא שאלה אותו האם משהו מפריע לו. "אני אגיד לך את האמת", הוא אמר, "יש לי משהו להגיד לך, אבל אני לא רוצה להעליב אותך". "זה בסדר", היא ענתה, "אנשים כמוני קשה מאוד להעליב. אני בתחום הזה כבר הרבה זמן, שמעתי כבר הכל, ראיתי כבר הכל ושום דבר שתגיד לא יעליב או יפתיע אותי". הנהג חשב לרגע והמשיך "אם ככה, רציתי להגיד לך שכבר הרבה מאוד שנים יש לי פנטזיה לנשק נזירה...". למרבה הפתעתו הנזירה לא נרתעה ופשוט ענתה בפשטות: "אין לי בעיה להגשים לך את הפנטזיה הזאת, אבל יש לי שני תנאים". "מה התנאים?" שאל נהג המונית הנלהב. "1. אני לא מוכנה להתנשק עם גבר נשוי. 2. אתה צריך לדעת שמה שאתה מציע הוא חטא לא קטן ואתה צריך להיות מוכן לקבל את זה על עצמך" ענתה הנזירה הנאה. "אני רווק ואני מוכן לקבל את זה!" אמר הנהג הנלהב. "אם ככה תעצור לנו באיזו פינה שקטה ונראה מה אפשר לעשות בשבילך" אמרה הנזירה. לאחר שהמונית עצרה בסמטה אפלה השניים יצאו מהרכב והנזירה נתנה לנהג נשיקה ארוכה ולוהטת שהייתה גורמת אפילו לנערות ליווי להסמיק. לאחר המעשה השניים חזרו למונית והנהג פתאום החל לבכות. "מה קרה?" שאלה הנזירה המופתעת. "שיקרתי לך!" הוא ענה, "אני לא רווק ונדרתי נדר לאבא שלי ז"ל ביום החתונה שלי שלעולם לא אבגוד באשתי... אני לא יודע איך אני אחיה עם עצמי עכשיו כשנישקתי אישה אחרת...". "זה בסדר, גם אני שיקרתי לך. אני לא נזירה. קוראים לי איציק ואני בדרך למסיבת תחפושות".
הקבורה של החמות
הקבורה של החמות
ג'ורג' ואשתו אנג'לה – שני נוצרים אדוקים וחובבי ישראל, החליטו לטוס לטיול קיצי בארץ הקודש כשלמורת רוחו של ג'ורג', גם אמה הנודניקית של אנג'לה הצטרפה לטיול. במהלך השהות שלהם בירושלים, אמה של אנג'לה לקתה בהתקף לב ולפני שהגיעה לבית החולים, נפטרה... אנג'לה מוכת היגון לא יכלה לטפל בנושאים הבירוקרטיים ולכן ג'ורג' לקח את המושכות לידיו. ג'ורג' נפגש עם היועץ הישראלי לנושאים האלה שאמר לו: "אני משתתף בצערכם ואנסה לעזור לכם כמיטב יכולתי." "תודה" השיב לו ג'ורג', "כרגע אני צריך רק סיכום של ההוצאות כדי לתכנן מה לעשות." היועץ כחכח בגרונו ואמר: "ובכן, יש לכם שתי אפשרויות... האחת היא להטיס את גופתה של חמותך לארצות הברית, מה שיעלה לכם 5,000 דולר..." ג'ורג' פער את עיניו והשיב "זה נורא יקר... מה האפשרות השנייה?" היועץ הביט בו ואמר "האפשרות השנייה היא שאתם תביאו את חמותך למנוחה כאן, בירושלים, מה שיעלה 150 דולר." ג'ורג' חשב במשך מספר רגעים והשיב "אני מעדיף להחזיר אותה לארצות הברית, אנחנו נתמודד עם ההוצאות." היועץ חייך אליו באומרו "כנראה שממש אהבת את חמותך אם אתה מוכן להחזיר אותה לארצה במחיר הזה." "זה לא העניין..." השיב ג'ורג' ליועץ המבולבל, "פשוט אני מכיר מישהו שנקבר בירושלים לפני הרבה שנים... ביום השלישי למותו הוא קם לתחייה וזה סיכון שאני לא מוכן לקחת עם חמותי."
תייר אחד הגיע לחופשה בארץ...
תייר אחד הגיע לחופשה בארץ...
לאחר שנה שלמה של שלג וקור, יוהאן היה להוט מאוד לבלות את חופשת הקיץ שלו בישראל. בכל יום הוא טייל בעיר אחרת, ביקר באטרקציה חדשה או חקר שמורת טבע צבעונית. יום אחד הוא הרגיש שמגיע לו לנוח קצת, אז הוא החליט להתפנק ביום של שקט על חוף הים בתל אביב. עם בירה צוננת בתיק, כובע לראשו וספר בידו, יוהאן הגיע לחוף, מצא לעצמו מקום פנוי ונשכב על מגבת החוף שלו כדי לקרוא בהנאה בעודו מציץ מדי פעם כדי לראות את יופיין של הבחורות הישראליות. בלי לשים לב, הוא נרדם תחת השמש הישראלית הקופחת ושכב על החוף במשך שעות ארוכות עד שהרגיש שמישהו ניער את כתפו ואמר "אחי, תתעורר, כולך שרוף!" מבוהל ומבולבל, יוהאן לא הבין מה רוצים ממנו ומה הוא עשה רע, אבל כשהוא קם ללכת הוא ראה מה קרה... כל הרגליים שלו היו אדומות לגמרי, ועוד לפני שהוא הספיק לצרוח מכאבים, הבחור שהעיר אותו הזמין אמבולנס. יוהאן הובהל לבית החולים עם כוויות מדרגה שנייה ואושפז מיד כדי לטפל בהן. הרופא שקיבל את יוהאן קבע שהוא צריך טיפול של משככי כאבים, עירוי נוזלים, קרמים רפואיים לטיפול בכוויות וגם ויאגרה בכל ארבע שעות. האחות שהייתה אמורה לטפל ביוהאן הייתה מאוד מבולבלת מההוראות האלו, אז היא ניגשה לרופא ושאלה: "אני מבינה שהוא צריך תרופות חזקות נגד הכאבים, עירוי כדי לפצות על ההתייבשות וקרמים כדי לעזור לשקם את העור, אבל מה הקשר בין ויאגרה לכוויות?" "אין קשר" ענה הרופא, "אבל אחרי שהיא תתחיל להשפיע לפחות החלוק והשמיכה לא יגעו לו ברגליים."
המבחן של סוקרטס
המבחן של סוקרטס
מקור תמונה: DIMSFIKAS
נהוג לספר כי ביוון העתיקה רבבות אנשים היו פונים מדי יום לפילוסוף הידוע סוקרטס, כדי לשמוע את תובנותיו החכמות ולבקש את עצתו לגבי החיים. יום אחד, רץ אליו אחד ממכריו בהתרגשות ואמר: "סוקרטס אתה יודע מה שמעתי על דיוגנס?" "חכה רגע", ענה לו סוקרטס, "לפני שאתה מספר לי, הייתי רוצה שתעבור מבחן קטן שנקרא מבחן המסנן המשולש". "המסנן המשולש?" התפלא האיש. "בדיוק", אמר סוקרטס "לפני שאתה מדבר איתי על דיוגנס בוא נעצור רגע כדי לסנן את מה שאתה עומד להגיד. המסנן הראשון הוא אמת. האם אתה בטוח לחלוטין כי מה שאתה רוצה לספר לי הוא דבר אמת?" "ובכן לא לחלוטין", הודה האיש לאחר מחשבה קלה, "שמעתי על זה רק עכשיו ורצתי לספר לך!" "בסדר", המשיך סוקרטס, "אז אתה לא באמת יודע אם זה נכון או לא. עכשיו נעבור למסנן השני - המסנן של הטוב. האם מה שאתה עומד לספר לי על דיוגנס הוא טוב?" "לא, למעשה זה אפילו קצת רע..." ענה האיש. "אם כן..." אמר סוקרטס בטון כועס, "אתה רוצה לומר לי משהו על דיוגנס שעלול להיות רע, למרות שאתה לא בטוח שהוא נכון?" האיש משך בכתפיו במבוכה וסוקרטס המשיך: "אתה עדיין עשוי לעבור את המבחן אם תצלח את המסנן השלישי - שימושיות. האם מה שאתה רוצה לספר לי על דיוגנס הוא דבר שאוכל לעשות בו שימוש ממשי?" "לא, לא ממש..." גמגם האיש. "ובכן", סיכם סוקרטס, "אם מה שאתה רוצה לספר לי אינו בהכרח דבר אמת, הוא לא טוב ואפילו לא שימושי, למה לספר לי אותו או למישהו אחר?" האיש נשאר חסר מילים והמשיך לעמוד נבוך ומבויש, עד שלבסוף סוקרטס סובב אליו את גבו והלך. מהסיפור הזה ניתן ללמוד 2 דברים: 1- כמה חכם היה סוקרטס - פילוסוף דגול אשר זכה להערכה רבה אז וגם היום. 2- מדוע למרות כל חכמתו, סוקרטס מעולם לא גילה שדיוגנס ניהל רומן עם אשתו...
הגבר שסגר חשבון עם אשתו
הגבר שסגר חשבון עם אשתו
גבר אחד חוזר לביתו מוקדם מהעבודה, נכנס לחדר השינה ומגלה את אישתו במיטה עם מישהו אחר... הבעל הנסער רותח מזעם, מוציא שני אקדחים מהכספת שבארון הבגדים ומכריז על דו קרב בינו לבין הגבר הזר - מי שיצליח לשלוף מהר יותר ולהרוג את השני, יזכה באישה. הזר מסכים והשניים מחליטים שכדי למנוע את המראה הקשה של הקרב מהאישה, הם יערכו אותו במטבח. ברגע שהם נכנסים למטבח וסוגרים אחריהם את הדלת, פונה הבעל למאהב ואומר לו: "תשמע, האמת היא שאף אחד מאיתנו לא צריך למות... אני מציע שפשוט נשפוך קצת קטשופ על הרצפה, נירה שתי יריות באוויר ונישכב על הרצפה כאילו שאנחנו מתים. כשאשתי תשמע את היריות היא בטוח תיכנס לכאן כדי לראות מה קרה, ומי מאיתנו שהיא תיגש אליו ראשון - הוא זה שצריך להיות איתה". הגבר השני הסכים לתוכנית וכעבור כמה רגעים נשמעו בבית שתי יריות חזקות אחת אחרי השנייה. אחרי שניות בודדות האישה פרצה למטבח, ראתה את שתי "הגופות" על הרצפה, הסתובבה וצעקה לכיוון חדר המקלחת, "מותק אתה יכול לצאת, הם הרגו אחד את השני!"
איש העסקים שהתקשר לנערת ליווי
איש העסקים שהתקשר לנערת ליווי
ירון טס ללונדון לנסיעת עסקים, ולאחר יום של פגישות וסגירת עסקאות, הוא חזר לחדר שלו במלון בו שהה לבדו. הבדידות התחילה להעיק עליו, אז הוא החליט לצאת לסיבוב בעיר כדי לראות אנשים ומקומות מעניינים. הטיול הרגלי לא עזר להפיג את תחושת הבדידות והשעמום אך בדרכו חזרה למלון, ירון מצא מודעה על תא טלפון שעליה תמונה של בחורה מהממת ומספר טלפון שדרכו ניתן היה להזמין "עיסוי מפנק"... למרות החשש ירון החליט שחיים רק פעם אחת, אז הוא תלש את המודעה ומיהר חזרה למלון. כשהגיע לחדרו, ירון לא היסס, הרים את שפופרת הטלפון וחייג את המספר של הבחורה המסתורית שעל המודעה – יסמין. בעודו מחייג הוא דמיין בעיניי רוחו את שערה הארוך, שפתיה האדמוניות וחמוקיה המדהימים של יסמין, והחל להתרגש. תוך מספר שניות ענה קול נשי מהצד השני וירון חשב לעצמו 'איזה קול סקסי...'. הקול הנשי והמגרה שאל את ירון באנגלית רהוטה: "שלום אדוני, באיזה שירות אתה מעוניין?" ירון כחכח בגרונו וענה: "שלום, אני מתקשר בקשר לעיסוי". "אין שום בעיה אדוני", היא ענתה לו, "באיזה עיסוי אתה מעוניין?" "אמממ... תראי אני פה בנסיעת עסקים ופשוט חשבתי על איזה עיסוי שיעזור לי להירגע קצת או משהו כזה" אמר ירון בהיסוס, ואז החליט לתפוס אומץ ופשוט להגיד את האמת. "בעצם זה שקר... אני בודד ורוצה לעשות איתך אהבה... סוערת! פרועה! כזאת שתגרום לך לשכוח את השם שלך ותשבור את המיטה!" שום תגובה לא נשמעה במשך כמה שניות עד שהאישה לבסוף ענתה ואמרה: "אני מאוד שמחה שאתה אומר את האמת, אבל אני חושבת שאתה צריך לדעת שאם תשבור את המיטה תצטרך לשלם קנס ואם אתה רוצה להגיע לקו חיצוני אתה צריך לחייג 9 אחרת השיחה שלך מועברת לדלפק הקבלה."
מדוע הילדים שנשלחו לישראל בחרו להתנצר?
מדוע הילדים שנשלחו לישראל בחרו להתנצר?
יעקב, יהודי אמריקאי עם שורשים חזקים בקהילה, החליט לשלוח את בנו לישראל כדי שיספוג קצת מהקדושה של מדינת אבותיו. לאחר מספר שבועות בישראל, בנו של יעקב חזר ולהפתעתו של אביו – הוא התנצר. יעקב לא ידע מה לעשות, והוא פנה לחבר בקהילה שלו - אשר, כדי שיעזור לו. לאחר ששמע את דבריו של יעקב, אשר אמר: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לישראל לפני כמה זמן, וגם הוא התנצר שם!" שני האבות אובדי העצות החליטו לפנות לרב של הקהילה שיעזור להם עם הבעיה. לאחר ששמע את הסיפור של שניהם, הרבי השיב: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לישראל, והוא התנצר שם." לאחר שהבינו את הדפוס המשונה, שלושת הגברים החליטו לטוס יחדיו לישראל כדי לרדת לפשר העניין. הם נסעו לכותל המערבי והתפללו לבורא עולם במשך שעות ארוכות כדי שיתן להם תשובה. בתום התפילה שלושת האבות המיוסרים הרימו את ראשם לשמיים ושאלו את אלוהים: "שלחנו את הבנים שלנו לכאן ובמקום להתחזק, הם התנצרו! מה עלינו לעשות???" לאחר כמה רגעים מתוך השמיים בקע קול שאמר: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לארץ הקודש לפני כמה זמן..."
משפט רצח
משפט רצח
במסגרת משפט רצח שהתנהל בארה"ב בפני שופט וחבר מושבעים, כולם הבינו שלנאשם אין סיכוי. אמנם הגופה של הנרצח מעולם לא נמצאה, אך ראיות שונות קשרו את הנאשם למעשה. גם לשופט ולחבר המושבעים היה ברור שהרשעה והוצאה להורג הן רק עניין של זמן... בדיון האחרון, שנייה לפני שהסתיים המשפט, פנה השופט לסנגור ושאל "לפרוטוקול" האם יש לו מה להוסיף. להפתעת כולם קם הסנגור ואמר בביטחון: "רבותיי, בית המשפט עומד להרשיע היום אדם חף מפשע באשמת רצח שלא ביצע, ואני עומד להוכיח לכם את זה. אני מבקש מכולכם כרגע להסתכל היטב על דלת האולם, כי בעוד מספר שניות ייכנס ממנה 'הנרצח' בכבודו ובעצמו כשהוא בריא ושלם". השופט, חבר המושבעים ושאר יושבי האולם עצרו את נשימתם והסתכלו על הדלת בדריכות. חלפה חצי דקה, חלפה דקה, אך איש לא נכנס. פנה השופט בזעם לסנגור: "אף אחד לא נכנס, האם אדוני מנסה לעשות צחוק מבית המשפט?" ענה הסנגור: "כבודו צודק. אף אחד לא נכנס וגם לא ייכנס, אבל העובדה שכולכם הסתכלתם לעבר הדלת, משמעותה שהאמנתם שקיימת איזושהי אפשרות שכלל לא בוצע רצח. די בכך כדי לבסס ספק סביר ולזכות את הנאשם". השופט ויו"ר חבר המושבעים הסתכלו זה על זה בתדהמה. השופט הורה לחבר המושבעים לצאת ולהכריע בדבר אשמתו של הנאשם. לאחר חמש דקות חזר חבר המושבעים והתיישב במקומו. דממה השתררה באולם. השופט פנה לחבר המושבעים ושאל: "האם קיבלתם החלטה?" קם יו"ר חבר המושבעים ואמר: "כן כבודו. קיבלנו החלטה פה אחד". "ומהי החלטתכם?" שאל השופט. ענה יו"ר חבר המושבעים: "אשם!" הסנגור ההמום ניתר ממקומו וצעק: "אבל מה בדבר הספק הסביר? הרי כולכם הסתכלתם על הדלת!" ענה יו"ר חבר המושבעים: "אנחנו הסתכלנו על הדלת, אבל הקליינט שלך לא..."
הגבר המושלם שחיפש את האישה המושלמת
הגבר המושלם שחיפש את האישה המושלמת
יריב, גבר מוצלח ונאה בצורה בלתי רגילה, החליט כי זו זכותו המולדת להתחתן רק עם האישה המושלמת שיופיה משתווה לשלו כדי שיעמידו יחדיו צאצאים יפים לא פחות. כדי להשיג את המטרה שלו, יריב יצא לתור את העולם ולחפש את האישה שתעמוד בסטנדרטים הגבוהים שלו ושעמה יוכל לבלות את שארית חייו. לאחר חודשים ארוכים של חיפושים בכל יבשת, יריב הגיע לחווה קטנה בשוויץ וביקש להתארח בה. החקלאי האלמן שהחווה הייתה שייכת לו הכניס את יריב לביתו בסבר פנים יפות והציג בפניו את שלוש בנותיו. כאשר הן נכנסו לחדר, יריב נדהם מיופיין... כל אחת משלושת בנותיו של החקלאי הייתה יפה בצורה בלתי רגילה, ויריב החליט שאחת מהן תהיה אשתו המיועדת. בערב סיפר לחקלאי על התכניות שלו, והאב המאושר הסכים שיריב יצא לפגישה עם כל אחת מבנותיו כדי לבחור אחת מהן. לאחר המפגש עם הבת הראשונה, יריב ניגש לאביה ואמר: "היא באמת יפה, אבל יש לה אצבעות רגליים קצת עקומות, באמת, כמעט שלא שמים לב, אבל היא לא בשבילי". האב רק הניד בראשו, ובערב הבא יריב יצא לפגישה עם הבת השנייה. כאשר הם חזרו אמר לאביה: "היא באמת יפה, אבל קצת פוזלת, באמת, כמעט שלא שמים לב, אבל היא לא בשבילי". בערב השלישי יצא יריב עם הבת השלישית וכאשר חזרו אמר לאב: "היא מושלמת! היא כל מה שחיפשתי ואני חייב להתחתן עימה מיד!" החתונה אורגנה במהרה, וכמה חודשים לאחר מכן, נולד ליריב הילד המיוחל שעליו הוא חלם. האב הטרי נכנס לחדר התינוקות בבית החולים בציפייה לראות את הצאצא המושלם שלו, והזדעזע כשראה שהילד שלו שעיר, מכוער וכלל לא דומה לו. "איך זה יכול להיות???" אמר לחותנו שעמד לידו "הרי אני וגם אימא שלו יפים כל כך!!!" "ובכן" ענה החקלאי, "היא יפה, אבל היא הייתה קצת בהיריון כשהכרתם. באמת, כמעט שלא שמו לב..."
בעל מסעדה נדיב שזכה להפתעה מיוחדת
בעל מסעדה נדיב שזכה להפתעה מיוחדת
לאחר שטרח במשך חודשים ארוכים, בני הקים סופסוף את המסעדה שחלם עליה כל חייו עם מנות מיוחדות שלא הוגשו בשום מקום אחר. לאחר זמן קצר מאוד המסעדה התחילה להתמלא בכל ערב והפכה לשם דבר בכל רחבי הארץ. יום אחד נכנס רב מכובד למסעדה, התיישב והזמין את אחת ממנות הדגל האהובות בתפריט. בני שירת את הרב באופן אישי, ולאחר שסיים שזה סיים את הסעודה, בני ניגש כדי ללחוץ את ידו. כשהרב שלח את ידו לכיסו, בני אמר: "זה על חשבון הבית. אני רואה את זה כשירות לעם לשרת אותך. אני מתעקש". הרב ענה: "תודה לך איש יקר, מאחל לך שתצליח בכל צעד שלך". בני המחויך פנה למטבח וסיים את עבודתו. למחרת כשהגיע למסעדה, בני ראה קופסה עם 10 ספרי תורה מהודרים ומכתב תודה אישי מהרב. המחווה ריגשה את בני והוא החליט שעליו להמשיך להפגין נדיבות לכל אורח מכובד שייכנס למסעדה שלו. בערב של אותו היום נכנס למסעדה מפכ"ל המשטרה ובני לא האמין למזלו. כמו המקרה של הרב, בני שירת את המפכ"ל באופן אישי וסירב לקחת ממנו תשלום בתום הסעודה. "אני רואה את זה כשירות לציבור" אמר למפכ"ל. למחרת בני הגיע למסעדה וראה בכניסה 10 קופסאות של שוקולד איכותי ומכתב תודה מהמפכ"ל. עם חיוך על פניו ובליבו, בני החל לעבוד כרגיל. ביום השלישי ברצף, הגיע פוליטיקאי מכובד שרצה לסעוד במסעדה ובני, שכבר התרגל להיות גם מלצר, שירת אותו באופן אישי. בתום הארוחה בני ניגש לפוליטיקאי וכשזה עמד להוציא את הארנק מכיסו, בני עצר אותו ואמר: "זה על חשבון הבית. אני רואה את זה כשירות למדינה לשרת אותך. אני מתעקש". הפוליטיקאי חייך וענה: "אני לא אשכח את זה. תודה לך". בני הלך לישון באותו הלילה כשראשו מלא במחשבות על דברי הפרידה של הפוליטיקאי, וחלם על מתנות יקרות ערך שיחכו לו במסעדה. למחרת בני הגיעה למסעדה בשעות הערב ואכן ציפתה לו הפתעה מיוחדת: כל השולחנות היו מלאים בפוליטיקאים רעבים שבאו לאכול במסעדה הנדיבה...
למה יותם פירק את הבובה שוב ושוב?
למה יותם פירק את הבובה שוב ושוב?
הגננת של יותם שמה לב שבמשך מספר ימים הוא מפרק בובת פלסטיק בשעת המשחק. בהתחלה היא חשבה שאולי הוא סתם בודק ממה הבובה עשויה אז היא הניחה לו לנפשו. לאחר שעבר שבוע נוסף ויותם לא הפסיק לפרק את הבובה בכל יום, הגננת שלו החליטה לקרוא לאימו כדי לדבר על הנושא. אמו של יותם הגיע לגן, התיישבה לצדו והגננת התחילה לדבר: "בימים האחרונים יותם מפרק בובה מסוימת שוב ושוב, ואני חושבת שכדאי לדבר על זה." אמו של יותם השיבה: "הוא עושה את זה גם בבית אבל אין מה לדאוג, זה יעבור." הגננת של יותם לא הבינה למה הכוונה, ולפני שהיא פצתה את פיה, אמו לקחה אותה הצידה וסיפרה לה שאביו של יותם עזב אותה לטובת המזכירה שלו לפני שבועיים, וככה הילד מבטא את הכעס. הגננת הסבירה לה שיש צורך לחקור את ההתנהגות הזו היות והיא נמשכת זמן רב והאימא הסכימה. שתי הנשים חזרו למקומן והגננת פנתה ליותם ושאלה: "יותמי, אתה מפרק את הבובה כי אתה כועס?" יותם ענה בתמימות: "כן! כי אימא לא מביאה לי חטיף בבוקר כמו שאבא היה מביא לי וזה מעצבן אותי!!!" אמו המבולבלת של יותם השיבה: "אתה שובר את הבובה כי אתה חושב שהיא דומה לי...?" יותם השיב: "מה פתאום! היא דומה למזכירה של אבא!" אמו של יותם, שחששה שהוא גילה את האמת על אביו, שאלה: "ולמה אתה כועס על המזכירה של אבא?" יותם ענה: "אני לא כועס עליה, אבל שמעתי את אבא אומר פעם בטלפון שבכל פעם שהוא כועס על אימא הוא מפרק את המזכירה שלו ואז הוא מרגיש הרבה יותר טוב!"
זהירות, אלוהים מסתכל
זהירות, אלוהים מסתכל
לילה אחד ניסה גנב ערמומי לפרוץ לבית מפואר. הוא התגנב בשקט אל החצר האחורית, טיפס מעל הגדר, זחל על הדשא... כשלפתע שמע קול בחשכה "זהירות, אלוהים מסתכל עלייך!" הגנב קפץ במקום, הסתובב לאחור אבל לא ראה כלום והמשיך לזחול. "אלוהים מסתכל עליך!" שוב נשמע הקול, אבל הגנב לא ראה אף אחד. "אלוהים מסתכל עליך!!" הקול מתגבר ולפתע נגלה לפניו תוכי שהוצב בתוך כלוב בחצר הבית. "אתה אמרת את זה?" שאל הגנב. "כן!" ענה התוכי. זו הייתה הפעם הראשונה שהגנב שמע תוכי מדבר, שלא נדבר על תוכי עם ערכי מוסר ודת, אז הוא התעניין בו - "איך קוראים לך?" שאל. "נייג'ל" עונה התוכי. "נייג'ל?!" הופתע הגנב, ושאל את התוכי בפליאה: "איזה מטומטם יקרא לתוכי שלו נייג'ל?" התוכי צחק והשיב: "אותו מטומטם שקרא לרוטווילר שלו אלוהים!"
בדיחה גסה על ילדים שראו אישה ערומה
בדיחה גסה על ילדים שראו אישה ערומה
מני, בני ויוני נהגו ללכת יחדיו לביתם אחרי הלימודים והיו מעבירים את הזמן בנעימים עד שהתפזרו כל אחד לביתו. בכל יום מחדש, שלושת הבנים היו הולכים באותו מסלול, מדברים וחוקרים את הסביבה שלהם תוך כדי הליכה. יום אחד אחרי בית הספר, שלושת החברים החליטו ללכת במסלול שונה הביתה כדי לגלות דברים חדשים כמו שהם אהבו לעשות. בדרך החדשה, השלושה שמו לב לחור בגדר של בית פרטי, הציצו דרכו וראו לראשונה בחייהם אישה משתזפת בעירום לצד בריכה. עוד לפני שהספיקו לדבר על מה שראו, יוני החל לרוץ לביתו. מני ובני לא הבינו מה קרה והמשיכו ללכת הביתה כהרגלם. ביום שלמחרת שלושת הבנים הלכו במסלול החדש ולא עמדו בפיתוי של התבוננות דרך החור בגדר שחשף בפניהם את גופה הערום של האישה המשתזפת פעם נוספת. גם הפעם יוני ברח לביתו לאחר שראה את האישה, ומני ובני החליטו לבדוק את העניין... ביום השלישי להליכה באותו המסלול, הבנים לא עמדו בפיתוי והמשיכו במסורת ההצצה, אך לפני שיוני הספיק לברוח, מני ובני החזיקו בו. "מה קרה לך???" אמר בני, "מי בורח כשהוא רואה אישה ערומה???" יוני הנסער השיב "אימא שלי אמרה לי שאם אסתכל על אישה ערומה... אז... אז... אז אני אתאבן ואהפוך לפסל!" "איזה פסל?" אמר מני "אתה עדיין פה לא?" "זה כי הספקתי לברוח לפני שהתהליך הסתיים..." אמר יוני. מני ובני הביטו על יוני ואמרו יחד "השתגעת לגמרי!" יוני הזועף הסתכל על שני הבנים והכריז "לא השתגעתי!!!" ואז הצביע על מכנסיו, "כבר התחלתי להרגיש איך אני מתקשה שם כמו אבן!"
רוצים להתחיל את היום עם חיוך?
הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.