החל מעורכי דין ועד לשרברבים, יש לנו כאן בדיחות בשבילכם על כמעט כל בעלי המקצוע והעבודות שיש!
בדיחות על עורכי דין, בדיחות על רופאים, בדיחות על שרברבים, בדיחות על בעלי מקצוע, בדיחות על קבלנים, בדיחות על סוכני ביטוח, בדיחות על עבודה, בדיחות על מורים, בדיחות על נהגי מוניות.
מקור תמונה: canva.comביום חם אחד, באחת מהאוניברסיטאות המובילות בישראל, נכנסו לחדר המרצים פרופסור למשפטים, פרופסור לפיזיקה, פרופסור לכימיה ופרופסור לסטטיסטיקה. פתאום אחד מן הפחים בחדר, שהיה בסמוך לחלון, החל לעלות באש ולבעור.
הפרופסור לפיזיקה, שהיה הראשון לשים לב לשריפה שהתלקחה, ישר הכריז: "אנחנו חייבים לשים את הפח הזה במקפיא כך שהטמפרטורות בו ירדו מתחת לנקודת ההתלקחות והאש תדעך!"
הפרופסור לכימיה הגיב לו מיד: "לא, מה פתאום! אנחנו צריכים לכסות את הפתח של הפח כך שהאש תכלה את כל החמצן שלה ובהיעדר שרשרת תגובה היא לא תוכל להמשיך להתקיים!"
הפרופסור למשפטים הצהיר לעומתם: "תפסיקו בבקשה להאשים את הקורבן, אתם עדיין צריכים להוכיח מעל לכל ספק סביר שהפח הזה אכן עולה באש!"
בעוד הפח ממשיך לבעור, הפרופסורים הריחו לפתע ריח נוסף של עשן שמגיע מצד אחר של החדר. הם סובבו את הראש וראו את הפרופסור לסטטיסטיקה רץ כשמשוגע מסביב לחדר ומצית פריטים נוספים באש!
"מה לעזאזל אתה עושה?" הם צעקו עליו כאיש אחד.
"מה אתם רוצים?" השיב להם הפרופסור לסטטיסטיקה, "אני בסך הכל מעלה את הסתברות שמישהו עם קצת יותר יכולת מאיתנו יבוא לטפל בעניין הזה!"
פרסי אחד נכנס לחנות הכלבו השכונתית שלו, כזו שבה כולם מכירים את כולם, ומתחיל לעבור בין המדפים. המוכר מזהה אותו וניגש לשאול: "מה שלומך? מה מביא אותך אליי היום?"
"אני צריך מסרק" ענה הפרסי.
"מה קרה?" שאל המוכר, "אין לך אחד בבית?"
"יש, אבל נשברה לו שן" ענה הפרסי.
"ובגלל שן שבורה אחת אתה קונה מסרק חדש?"
"אין מה לעשות" ענה הפרסי, "זאת הייתה האחרונה…"
מקור תמונה: depositphotos.comשני חברים נפגשים אחרי תקופה ארוכה. הראשון מספר לשני "התחתנתי ומה אני אגיד לך, החיים בזבל."
"למה", שואל חברו, "מה קרה?"
"אל תשאל", עונה החבר הראשון, "היא שוטרת במחלקת התנועה."
"אז מה?" אומר השני, "בטח יש לכם הרבה אקשן במיטה לא?"
"איזה אקשן ואיזה נעליים, כבר בירח הדבש היא נתנה לי דו"ח על אי שמירת מרחק, מהירות מופרזת וחניה במקום אסור..."
משקיע קנה מפעל בעיירה קטנה והוא הלך לבקר את תחנת כיבוי האש המקומית כדי לראות האם אנשיה יוכלו להגן על הנכס שלו משריפה. מהר מאוד הוא הבין שלא: בתחנת הכיבוי יש רק כבאית ישנה ומעלת חלודה לצד צוות קטן של מתנדבים חסרי הכשרה.
"חברים אני מתנצל, אבל אני אפנה למכבי האש בעיר הגדולה הכי קרובה ואסגור איתם שאשלם להם במיוחד כדי להגיע לכאן אם תהייה שריפה במפעל שלי" אמר המשקיע והלך לדרכו.
כמה חודשים לאחר מכן התרחיש הגרוע מכל התגשם ואש פרצה במפעל. הבעלים התקשר למכבי האש בעיר הגדולה, אך כאשר הם הגיעו האש כבר הייתה חזקה מדי והם החליטו שזה לא בטוח להיכנס למפעל. הם הקימו מחסומים מסביב כדי למנוע מאנשים להתקרב למפעל הבוער, אבל ברגע שסיימו הם לפתע ראו את הכבאית הישנה של התחנה המקומית דוהרת במהירות לעבר המפעל ולא עוצרת…
כעבור שניות הכבאית של התחנה המקומית ריסקה את המחסום והמשיכה לדהור לעבר המפעל עצמו. הכבאית התרסקה לתוך המבנה, מוטטה קיר שכיבה חלק גדול מהשריפה ומיד צוות המתנדבים המקומי יצא ממנה והחל לנסות לכבות את האש בכל אמצעי אפשרי. מפקד הצוות שהגיע מהעיר הגדולה ראה את האומץ והמאמץ של מכבי האש המקומיים והחל לצעוק: "קדימה חבר'ה, בואו נעזור להם!" אחרי כמה שעות של עבודה משותפת הם הצליחו להציל חלק גדול מהמפעל.
בעל המפעל הנרגש ניגש למפקד התחתנה המקומית בסוף האירוע ואמר: "אם אתה והאנשים האמיצים שלך לא הייתם כאן, המפעל שלי היה נשרף! אני רוצה שרק אתם תגנו על הנכס שלי מעכשיו ואני גם רוצה לתרום לכם 50 אלף שקל! יש לך מושג מה תרצה לעשות עם הכסף?"
מפקד התחנה חשב רגע וענה: "תודה, זה סכום יפה ואני לא יודע איך נוציא את כל הכסף, אבל דבר ראשון - מחר בבוקר מחליפים בלמים לכבאית!"
איש אחד עובר ליד מסעדה ורואה בחלון שלה שלט שעליו כתוב: 'אם תזמינו מנה שאין לנו במטבח, תקבלו מיליון דולר!'
הוא נכנס למסעדה עם חיוך ערמומי וכשהמלצר שואל אותו מה הוא ירצה להזמין, האיש אומר: "נזיד קרנף בבקשה". להפתעתו, המלצר לא מתרגש בכלל מההזמנה, הוא פשוט הלך למטבח וחזר כעבור כמה דקות עם קערה של נזיד קרנף בדיוק בהתאם לבקשה. האיש, המום, אכל את הארוחה היקרה ועזב בכעס לאחר ששילם.
למחרת, הוא חזר עם אותו חיוך ערמומי וכאשר המלצר ניגש אליו, הוא אמר שהוא רוצה להזמין "סטייק כריש לבן עם קוויאר". המלצר מגיב באדישות פעם נוספת, נכנס למטבח ומביא לאיש את המנה המבוקשת בלי להגיד מילה. פעם נוספת האיש המתוסכל נאלץ לשלם חשבון אסטרונומי וללכת הביתה בלי מיליון דולר.
ביום השלישי שוב מגיע האיש למסעדה, מתיישב ומבקש מהמלצר "כריך פילה של בת ים מניקה". המלצר נכנס למטבח וכעבור כמה דקות חזר עם 2 תיקים מלאים בשטרות כסף בשווי מיליון דולר. האיש קרא בשמחה ובהתרגשות: "ידעתי! אין לכם בת ים!"
אז המלצר ענה לו בנימוס, "למעשה יש לנו אדוני, אבל נגמר לנו הלחם."
מדובר במורה ליסודי, שאחרי שהחליטה לעשות שינוי בשיטת הלימוד שלה ולכלול יותר מבחנים, התחילה לקבל תלונות מהורים, שהם לא מרוצים ממה שהילדים מספרים על מה שקורה בכיתה.
התלונות הלכו והתגברו עם הזמן וכללו הגזמות פרועות וסיפורים על דברים שאף פעם לא התרחשו בכיתה, אז במקום לענות לכל הורה באופן פרטי המורה פשוט שולחה הודעה לכולם:
"שלום לכל הורי הילדים של ג'3. בעקבות הרבה פניות שקיבלתי בזמן האחרון, אני מבקשת מכם לא להאמין לסיפורים של הילדים שלכם על מה שקורה בכיתה. בתמורה, אני מתחייבת לא להאמין לסיפורים שלהם על מה שקורה אצלכם בבית, ותאמינו לי שאני שומעת הרבה..."
רואה חשבון אחד גנב כספים בשווי מיליוני שקלים עד שיום אחד הוא כמעט ונתפס בשל ביקורת שגרתית. בערב של אותו יום, רואה החשבון ישב להתפלל ליד המיטה ואמר: "בבקשה אלוהים, שלא יתפסו אותי... אני יודע שמה שעשיתי היה רע, אבל העבודה שלי היא הדבר היחידי שיש לי בחיים ואני לא יכול ללכת לכלא..."
להפתעתו, הוא לפתע שמע קול צלול ועמוק שהשיב לו: "אסכים לבקשתך ואיש לא יגלה מה עשית, אבל בתנאי אחד! בעוד שנים מהיום, אתה תמות ברעידת אדמה".
רואה החשבון היסס לרגע, אך מיד התעשת ואמר: "בסדר גמור, אני מסכים! רק שאיש לי יגלה מה עשיתי..."
בשנים הבאות רואה החשבון חי חיים רגועים ומאושרים. הוא אפילו התקבל לעבודה חדשה ברשות המיסים, התחתן ושכח לחלוטין מההסכם.
יום אחד, בעודו מבלה בכנס של רשות המיסים בבניין משרדים חדש ויוקרתי, הרגיש רואה החשבון שהאדמה מתחילה לרעוד והבניין החל ליטות הצידה. מיד הוא נזכר בהסכם שאליו הוא התחייב, ירד על ברכיו והחל להתפלל: "אלוהים, אני זוכר את העסקה שלנו ואני מקבל את גורלי, אבל אתה לא הולך להרוג את כל האנשים שבבניין הזה רק בגללי נכון?"
קול צלול, עמוק ומוכר ענה לרואה החשבון: "אתה צוחק עלי? עבדתי שנים כדי שכולכם תהיו באותו בניין באותו הערב!"
שיכור אחד התרוצץ ברחוב וצעק לכל עבר: "מדינה על הפנים! מדינה על הפנים!"
שוטר עצבני שעבר באזור רץ לכיוונו של השיכור ושאל אותו "מה אמרת!?"
השיכור השיב לו, "על הפנים של מדינה, חרא!"
השוטר תפס את האיש, אזק אותו באזיקים ולקח אותו למעצר בתחנת המשטרה.
יום למחרת, כאשר השוטר והשיכור נכנסו לבית המשפט, טען השיכור בפני השופט שזה נכון שהוא אמר ‘מדינה על הפנים’, אך כוונתו הייתה לאיראן.
השופט כעס על השוטר שסתם בזבז מזמנו והאשים אדם חף מפשע, לכן לא רק שהשיכור שוחרר, השופט גם גזר על השוטר קנס והשעייה מתפקידו בשל ניצול סמכויותיו.
כשהם יצאו מבית המשפט אמר השוטר לשיכור: "אני לא מבין... איך זה שאתה מתפרע ומקלל ואני מקבל קנס ועונש???"
"לא אמרתי לך?" ענה השיכור, "מדינה על הפנים…"
מורה חדש לגיאוגרפיה הגיע לבית הספר, והופתע ממה שהוא ראה. כל הילדים הלכו מכות, קיללו וזרקו כיסאות, וחלקם אפילו שתו אלכוהול ועישנו.
״שלום כיתה,״ אמר המורה בחשש.
״לך תזד***!״ צעק אחד התלמידים.
המורה היה המום, יצא מהכיתה ונכנס מיד לחדרו של המנהל כדי לשאול מה פשר הדבר הזה – איך מחנכים ילדים כאלה?
המנהל אמר, ״תבין, הכיתה הזו היא כיתה מיוחדת. הילדים האלה מגיעים ממשפחות הרוסות וצריך לדעת איך להצית את הסקרנות שלהם. בוא איתי אני אראה לך.״
המורה והמנהל נכנסו לכיתה, והמנהל צעק מיד: ״מה קורה יא בני ז****?״
״המנהל, יא מלך, מה אתה עושה פה?״ אמר אחד התלמידים.
״תגידו יא קקות, מישהו מכם יודע איך מפוצצים גלובוס?״
״מה זה גלובוס?״ שאל אחד הילדים.
״או! על זה בדיוק ידבר איתכם היום המורה החדש לגיאוגרפיה!״
שלושה סופרים, משה יוסי ודודי, נסעו לכנס מיוחד של סופרים בארה"ב והזמינו עצמם חדר בקומה 75 של מלון ענק שממוקם באחד מגורדי השחקים של ניו יורק. בשעות הלילה המאוחרות, כשהכנס כבר נגמר, שלושת הסופרים הגיעו למלון שלהם וניגשו לקבלה כדי לקבל את המפתחות לחדר שלהם.
"אני ממש ממש מצטער רבותי, אבל כל המעליות עוברות כרגע תחזוקה ואי אפשר יהיה להשתמש בהן עד ל-6 בבוקר" אמר פקיד הקבלה. "לבינתיים הדרך היחידה שלכם להגיע לחדריכם היא בעזרת המדרגות".
משה היה סופר שהתמחה בקומדיה וסאטירה, יוסי במותחנים וספרי אימה, ודודי כתב רומנים וספרים טרגיים. בשל השוני בין הסגנונות השונים שלהם, השלושה החליטו שכדי להפוך את העלייה במדרגות לפחות משעממת, כל אחד מהם יספר סיפורים תוך כדי הטיפוס כדי להעביר את הזמן לאחרים.
הם התחילו לטפס ומשה סיפר לחבריו את הסיפורים הכי מצחיקים שלו על מערכות יחסים בין גברים לנשים, סיפורים מהצבא וטיולים בעולם. כשהשלושה הגיעו לקומה ה-25 הם צחקו כל הזמן והיו במצב רוח מרומם מאוד.
כשהם המשיכו לטפס יוסי התחיל לספר כמה סיפורים משלו על מעשי רצח שמעולם לא פוענחו, היעלמויות מסתוריות ותעלומות שהותירו בלשים חסרי אונים. כשהשלושה הגיעו לקומה ה-50 הם היו מרותקים לכל מילה שיצאה לו מהפה ומפוחדים לחלוטין…
ואז דודי התחיל לדבר ואמר לחבריו: "אני רוצה להתחיל בסיפור הכי עצוב וטרגי שכנראה שמעתם עד היום" הוא פתח ואמר. "היה היה אדם בשם דודי ששכח את המפתח לחדר בקבלה…"
גברת זקנה אחת נכנס לחנות ירקות וביקשה מהירקן שיביא לה 7 ק"ג של תפוחי אדמה.
הירקן עזר לה בשמחה, אבל ברגע שהוא עומד להכניס את תפוחי האדמה לשקית, הגברת הזקנה עוצרת אותו ואמרה: "אתה יכול בבקשה לארוז לי כל תפוח אדמה בנפרד בנייר?"
"אין בעיה" השיב הירקן, וארז כל תפוח אדמה בנפרד.
"עוד משהו גברת?" שאל הירקן.
"כן" היא ענתה לו, "אני צריכה 4 ק"ג בצל, תוכל בבקשה גם אותם לעטוף לי בנפרד עם נייר?".
"יאללה גברת, נעשה את זה בשבילך" אמר הירקן וארז לה את הבצלים. "עוד משהו?" הוא שאל בסיום.
"כן" ענתה הגברת הזקנה, "אני צריכה גם 7 ק"ג של גזר..."
"ותני לי לנחש", קטע אותה הירקן, "את רוצה לעטוף כל אחד בנפרד".
"אוי זה יהיה נפלא!" ענתה הזקנה.
הירקן ארז לגברת את הגזרים ושם אותם בשקית ביחד עם כל שאר הקניות שלה.
"ותגיד לי רגע בחור" שאלה הזקנה, "מה זה שיש שם מאחוריך בארגזים האלה?"
הירקן האדים וענה לה: "זה ענבים גברת והם לא למכירה!"
אישה אחת נכנסה לקצביה רגע לפני הסגירה ושאלה, ״נשאר לכם עוד עוף טרי?״
הקצב פתח את דלת המקפיא, הוציא משם את העוף היחידי שנותר, שם אותו על המשקל, ויצא שהוא שוקל 1.5 ק״ג. האישה הסתכלה על העוף ועל המשקל ושאלה, ״יש לך אחד גדול יותר?״
הקצב נכנס למקפיא עם העוף ביד, הוציא אותו שוב כאילו היה עוף חדש, שם אותו על המשקל, ובלי שהאישה שמה לב, הוא גם הניח את האצבע טיפה על המשקל, עד שהצג הראה 2 ק״ג.
״מעולה,״ אמרה האישה, ״אז תארוז לי את שניהם בבקשה.״
חוואי אחד נסע במהירות מופרזת לביתו של שכנו מהחווה הסמוכה, דפק בדלת בעוצמה שכמעט הפילה אותה מצירה, ובעוד שהוא שוצף וקוצף, מי שפתח לו את הדלת היה ילד בן 9 תמים למראה.
״אבא שלך בבית?״ החוואי שאל בצעקה.
״לא אדוני, הוא נסע לעיר,״ ענה הילד, שנותר רגוע.
החוואי היה עקשן, ושאל את הילד, ״אז איפה אימא שלך, היא בבית!?״
״לא אדוני״, ענה הילד ברוגע, ״היא נסעה לעיר עם אבא שלי.״
העצבים של החווי התחלפו בתחושת תסכול, הוא רטן לעצמו ואז שאל, ״מה עם אחיך, מתן? הוא בבית?״
״לא אדוני, הוא עם אימא ואבא שלי,״ אמר הילד.
החוואי עמד שם במפתן הדלת למשך דקה שלמה עם פרצוף זועף, ממלמל לעצמו מילים ורוטן.
״אני יכול לעזור לך במשהו, אדוני? אתה צריך ללוות מאבא שלי כלים? אני יודע איפה הם נמצאים. או שאולי אתה רוצה שאשאיר לאבא הודעה?״
״ובכן״, אמר החוואי באי נוחות, ״האמת היא שאני ממש צריך לדבר עם אבא שלך ישירות. זה בנוגע לאחיך, מתן. הוא הכניס את רחלי שלי להריון.״
הילד חשב לרגע ואז אמר, ״כן, תצטרך לדבר עם אבא שלי על זה. אני יודע שהוא לוקח 500 שקל לפרה ו-750 שקל לסוס, אבל אני לא יודע כמה הוא לוקח על מתן.״
חקלאי מצליח ובעל חווה חקלאית ענקית בטקסס הביע עניין באילן היוחסין ובהיסטוריה של המשפחה שלו, וגילה להפתעתו שיש לו שורשים יהודיים. הוא החליט לעלות לארץ ישראל, לכן ארז תיקים, עלה על מטוס, ועבר לחיות במושב בצפון.
כשהגיע לשם הוא פגש תושב מקומי שהסכים לערוך לו סיור במושב, וגם לקח אותו לפאב המקומי כדי לשתות בירה, שם הם ישבו ודיברו ארוכות. אחרי שהחוואי הטקסני סיפר על שורשיו, הוא סיפר למקומי שיש לו ניסיון בחקלאות, והפלא ופלא – גם אותו מקומי היה חקלאי!
״ספר לי, איך זה להיות חקלאי בטקסס?״ ביקש המקומי.
״בשמחה,״ אמר הטקסני. ״אני מאוד אוהב את החווה שיש לי שם. אם תתחיל את הבוקר על הטרקטור ותיסע מצדה המזרחי למערבי, ייקח לך יותר מיום שלם להגיע לקצה השני, ואותו הדבר נכון גם לגבי נסיעה מדרום לצפון – לוקח יותר מיום לעבור מצד לצד של החווה שלי!״
״אני יודע בדיוק על מה אתה מדבר״, אמר המקומי, ״גם לי יש טרקטור כזה.״
שופט נכנס לאולם שלו כשהפנים שלו אדומות מכעס והוא מזמן אליו את שני עורכי הדין שמולו.
הוא פנה אל עורך הדין של התובע ונזף בו: "אתה שלחת לי מעטפה עם 10,000 דולר כדי שאני אפסוק לטובך - בושה!"
"ואתה!" פנה השופט אל אל עורך הדין של הנתבע, "אתה שלחת לי מעטפה עם 15,000 דולר כדי שאני אפסוק לטובך!"
"לאור זאת" אמר השופט לאחר שנרגע, "יש רק דבר אחד שאפשר לעשות" ומסר לעורך הדין של הנתבע מעטפה.
"מה יש במעטפה?" שאל עורך הדין המבולבל.
"צ'ק על סך 5,000 דולר. עכשיו אפשר לנהל משפט הוגן!"
שלושה ילדים מתווכחים למי יש את האבא הכי מהיר.
"אבא שלי הכי מהיר" אמר שלומי בגאווה, "הוא עובד בתור בנאי והוא יכול לזרוק לבנה מהקומה החמישית, לרוץ למטה במדרגות ולתפוס אותה לפני שהיא פוגעת בקרקע!"
"זה כלום!" אמר גיא, "אבא שלי יותר מהיר! הוא קשת מקצועי והוא יכול לכוון חץ לתוך ראש של זאב, לירות אותו ואז לרוץ ולתפוס את הזאב עוד לפני שהחץ פוגע!"
"וואו" אמר לביא, "אבל אני חושב שאבא שלי מהיר הרבה יותר!"
"למה אתה חושב ככה?" שאלו שלומי וגיא בסקרנות.
"אבא שלי עובד כבר 20 שנה במשרד הפנים״ ענה לביא, ״הוא אמור לסיים לעבוד ב-5 בערב, אבל הוא כזה מהיר שהוא בבית כבר ב-2 בצהריים!"
אימא אחת מגיעה למרפאה של רופא שיניים כדי לאסוף את הבן הקטן שלה אחרי טיפול.
"הטיפול עבר בהצלחה גברת שושנה והבן שלך מתאושש בחדר. בבקשה תגשי לקבלה ותשלמי 400 שקל" אמר לה הרופא.
"איך 400 שקל? אתה אמרת לי שזה יעלה רק 100 שקל ואני יודעת טוב מאוד שזה המחיר שאתה לוקח מכל האימהות שבאות לעשות כאן טיפולים עם הילדים שלהן!" התעצבנה האימא.
"זה נכון גברת שושנה" אמר רופא השיניים, "אבל הבן שלך צרח כל כך הרבה לפני ההרדמה ש-3 אימהות אחרות ברחו עם הילדים שלהן!"
צרפתייה אמריקאית ופולנייה, יושבות בבית קפה ומשוויצות בהישגים של הבעלים שלהם.
אומרת הצרפתייה: "בעלי ז'אק מצליח מאוד במקצוע שלו, הוא זכה בהרבה פרסים ותחרויות". "מה הוא עושה?" שאלו החברות שלה, והצרפתייה השיבה "מייצר יין".
"זה נחמד" אומרת האמריקאית, "אבל בעלי ג'ון מצליח יותר. יש בעבודה שלו בונוסים ענקיים ואף פעם לא חסר לנו כסף". "מה הוא עושה?" שאלו החברות שלה, והאמריקאית השיבה "בנקאי".
"פרסים וכסף זה לא הכל" אומרת הפולנייה. "הנה קחו למשל את בעלי יענקל, הוא כל כך מצליח שבעבודה שלו יש מתחתיו עשרות אלפי אנשים!"
"רגינה זאת לא חוכמה" התערבה הצרפתייה, "כולם יודעים שבעלך קברן!"
מקור תמונה: depositphotos.comשמעון היה איש עסקים מפוקפק מאוד שהועמד למשפט אחרי שרימה את מס הכנסה בסכומים אדירים והפך למיליונר. הוא פנה לעורך דין הכי בכיר במדינה ששמע את פרטי המקרה והרגיע את שמעון בהבטחה: "עם כל כך הרבה כסף בחיים לא תלך לכלא!"
אחרי שנים של ישיבות, העברת מסמכים, חקירות, דיונים בבית משפט וערעורים לכל גורם אפשרי, הוא קיים את ההבטחה שלו!
עורך הדין יצא לפנסיה מוקדמת ושמעון נכנס לכלא בלי שקל על התחת.
מטופל במוסד לחולי נפש עמד להשתחרר אחרי שנים ארוכות של אשפוז וטיפולים. כדי לוודא שהוא מוכן לעולם האמיתי, הרופא הבכיר של המוסד מראיין אותו ושואל: “מה את מתכנן לעשות אחרי שחרורך?”
“אני הייתי חוקר פיזיקה גרעינית וחשבתי לחזור לעסוק בתחום שלי”, מספר לו המטופל, “התמקדתי בפיתוח כלי נשק וזה היה מלחיץ מאוד, לכן מהיום אני אתמקד רק בתיאוריה ואשמור על השפיות שלי.”
“יפה” משיב הרופא.
“אני יכול גם ללמד” ממשיך המטופל, “יש סיפוק אדיר מגידול הדור הבא של המקצוע.”
“מעולה”, מתלהב הרופא
“או שאני אכתוב”, מוסיף המטופל, “כדי שגם אנשים מחוץ לאקדמיה יוכלו לרכוש ידע מהעולם המדהים של פיזיקה גרעינית.”
- “חשיבה נכונה בהחלט.” אומר הרופא, תוך כדי כתיבה נלהבת של מכתב השחרור למטופל.
- “כן, זה מה שאעשה״ ממשיך המטופל מבלי לעצור, ״ואם כל אלה לא יצליחו, אני תמיד יכול להמשיך להיות קומקום…”
אישה אחת שמתגוררת בבניין מגורים הסמוך לכביש סואן גילתה שבכל פעם שאוטובוס עובר מתחת לחלון ביתה, הוא מרעיד את ארון הבגדים שלה שמרעיש בצורה יוצאת דופן. יום אחד היא החליטה לשים לזה סוף והיא התקשרה לנגר שיבוא לאבחן את הבעיה ולטפל בה.
במשך דקות ארוכות הנגר בחן את הארון, ואז התייאש ואמר: "אני מצטער גברתי, אני לא רואה פה שום בעיה", ואיך שסיים את המשפט עבר אוטובוס מתחת לבית והארון התחיל לרעוד ולהשמיע קולות צורמים.
הנגר לא האמין למשמע אוזניו וחשב לעצמו שהוא חייב לגלות מה גורם לארון להשמיע צלילים כל כך מוזרים. הוא הרהר במשך כמה שניות ואז הציע לאישה שהוא ימתין בתוך הארון עד שיעבור אוטובוס נוסף ואולי כך יצליח לפענח את שורש הבעיה.
בינתיים בעלה של האישה חזר מהעבודה הביתה, נכנס לחדר, פתח את הארון וגילה נגר שעומד שם ומסתכל עליו במבוכה. הגבר הביט באשתו בגועל, ואז פנה שוב לגבר שבארון: "תגיד לי, מה לעזאזל אתה עושה בתוך הארון שלי?!"
הנגר השיב: "אתה תאמין לי אם אספר לך שאני בסך הכל מחכה פה לאוטובוס?"
גבר אחד חזר הביתה לאחר יום עבודה ארוך וגילה שאשתו ממררת בבכי בסלון. הוא ניגש אליה בעדינות, ושאל אותה: "מה קרה אהובתי?"
"זה הרוקח הזה" היא ענתה, "בסך הכל התקשרתי אליו הבוקר לשאול שאלה והוא ממש העליב אותי!"
הבעל העצבני החליט לנסוע מיד אל הרוקח ולדרוש את התנצלותו. כשהגיע לבית המרקחת הוא ניגש בכעס רב אל הדלפק, הציג את עצמו ועוד לפני שהצליח להוציא מילה נוספת מהפה הרוקח אמר לו: "רק רגע, תקשיב גם לצד שלי בסיפור הזה..."
ואז הוא התחיל להסביר: "השעון המעורר שלי לא צלצל הבוקר, אז איחרתי לעבודה. יצאתי מהבית מבלי לאכול ארוחת בוקר, וכל כך מיהרתי שאפילו שכחתי את המפתחות של האוטו בתוך הבית. אז הייתי צריך לחזור בחזרה ואז גיליתי שהמפתחות של הבית כנראה נפלו לי בדרך, אז נאלצתי לשבור את החלון ולפרוץ לבית של עצמי."
"... אז לקחתי את המפתחות, רצתי לאוטו, נהגתי במהירות מופרזת וקיבלתי דו"ח. אחרי זה המשכתי לנסוע וקיבלתי פנצ'ר בגלגל. ועד שסוף סוף הגעתי לבית המרקחת, חבורה של אנשים חיכתה שם וגידפה אותי. אז נכנסתי במהירות לעבודה, הטלפון לא הפסיק לצלצל ואנשים לא הפסיקו להיכנס. עודף שהייתי צריך להחזיר לאחד הלקוחות נפל על הרצפה והתגלגל מתחת לשולחן, אז התכופפתי להרים אותו, אבל כשקמתי בחזרה דפקתי את הראש בשולחן. וכל הזמן הזה הטלפון המשיך לצלצל וצלצל! אז בסוף עניתי, וזו הייתה אשתך על הקו. היא שאלה אותי איך משתמשים במדחום לפי הטבעת..."
"אוקיי, ומה הבעיה עם זה?!" שאל הבעל.
"שום בעיה, אדוני, פשוט אמרתי לה לאיפה היא צריכה לדחוף אותו..."
פילוסוף, מתמטיקאי ופיזיקאי נפגשו בבית קפה.
המתמטיקאי פונה לפיזיקאי ואומר: "אתה יודע, פיזיקה זה לא כזה ביג דיל, זה בסך הכל מתמטיקה יישומית."
השלושה צוחקים בהנאה, אז גם הפילוסוף מחליט לעקוץ ופונה אל המתמטיקאי: "ואתה יודע, מתמטיקה היא בסך הכל פילוסופיה יישומית."
שוב השלושה צוחקים ואז המתמטיקאי פונה לפילוסוף: "צחוקים איתך... טוב, עכשיו תסתום את הפה ותביא כבר את הקפה שביקשתי."
מקור תמונה: depositphotos.comהרופא המקומי בעיירה קטנה עמד לעבור תפקיד והוא נפרד לשלום מכל המטופלים שלו. בסוף היום הוא פגש את סבתא רחל, האישה הכי מבוגרת באזור.
- "שתדע לך ד"ר, אין שום סיכוי שמי שיחליף אותך יהיה טוב כמוך!"
- "זה מחמיא מאוד גברת רחל, אבל אני בטוח שהרופא שיגיע אחרי יהיה מעולה."
- "אין שום סיכוי!"
- "את לא צריכה להגזים גברת רחל, באמת שיש המון רופאים טובים בעולם."
- "באמת? אז איך אתה יכול להסביר לי שכבר 50 שנה כל פעם שמגיע לפה רופא חדש הוא אידיוט גרוע יותר מהקודם?"
פרופסור באוניברסיטה, מנכ"ל של חברת הייטק ושרת בית ספר שהיו חברים טובים יצאו יום אחד לטיול ביער. לפתע הם פגשו פיה שהציעה להגשים לכל אחד מהם משאלה אם יעבוד יום אחד בעבודה של אדם אחר.
הפרופסור אמר: "אני אהיה מורה בתיכון, כמה קשה כבר יכול להיות ללמד נערים על נפלאות המדע". לפתע צצה באמצע היער כיתה של תלמידים רועשים וחצופים, ולמרות שניסה לשמור על קור רוח, הפרופסור מהר מאוד איבד את עשתונותיו וזרק את כל הגירים, שהתנפצו לרסיסים על רצפת היער.
המנכ"ל אמר: "אני אהיה מלצר, כמה קשה זה כבר להעביר אוכל מנקודה א' לנקודה ב'". לפתע צצה באמצע היער מסעדה גדולה, אך כבר אחרי שעה של התעסקות עם לקוחות עצבניים שהחזירו את המנות שלהם והתלוננו ללא הרף, המנכ"ל איבד את עשתונותיו וזרק את כל המגשים והאוכל על רצפת היער.
השרת אמר: "אני אהיה אמן", ולפתע צץ באמצע היער סטודיו עם כל הציוד הנדרש ליצירת אומנות. לאורך היום השרת לקח את רסיסי הגירים ומרח אותם על קנבס עד שנטמעו בו לחלוטין וצבעו אותו בשלל צבעים. הוא לקח גם את הצלחות השבורות והאוכל שנמרח על רצפת היער, הדביק את שברי הצלחות לקנבס בצורת עיגול ויצר ציור של כדור הארץ - כולל כל היבשות שעליו - בעזרת האוכל.
הפיה ראתה את יצירת האומנות הנפלאה, והחליטה להעניק לו משאלה. "אני רק רוצה רק למכור את היצירה הזו", אמר השרת. לפתע צצו מבקרי אומנות וקונים פוטנציאליים באמצע היער, שבחנו את יצירת האומנות, וכל אחד מהם הציע עליה מחיר אחר וגבוה יותר, עד שבסופו של דבר השרת מכר את היצירה שלו במיליון דולר.
הפיה אמרה לשרת: "יכולת פשוט לבקש כסף - למעשה עשית את הכול בעצמך ואני רק עזרתי לך להשיג את מה שהיה דרוש לך להצלחה. איך עשית את זה? מה הסוד שלך?"
"זה פשוט", אמר השרת, "יש לי תואר באומנות".
בסקר שערכה המדינה נשלחו שאלונים לאנשי מקצוע מתחומים שונים כדי לבדוק כיצד יענו על שאלה אחת פשוטה: כמה זה 2+2?
מתמטיקאי שהשתתף בסקר ענה בפשטות: "4"
סוציולוג שהשתתף בסקר ענה: "לפי עניות דעתי התשובה המתבקשת היא זו שתואמת לנורמות בחברה, לכן התשובה היא 4."
רואה חשבון שהשתתף בסקר ענה: "כמה אתם רוצים שזה יהיה?"
מקור תמונה: depositphotos.comלפקיד ממשלה אחד היה משעמם במשרד, אז הוא התחיל לנבור בתוך הארונות והמגירות כדי לחפש משהו מעניין ולהפתעתו הוא מצא מנורת קסמים ישנה. הוא שפשף אותה ומהמנורה יצא ג'יני ענק שהבטיח להגשים לו 3 משאלות.
"מה זאת בדיחה? נראה לך שאני באמת מאמין לשטויות האלה?" אמר הפקיד, "המשאלה הראשונה שלי היא שמישהו כאן יביא לי כוס קפה נורמלית".
"בוצע!" אמר הג'יני.
פתאום הופיעה על השולחן של הפקיד כוס הקפה הכי מושלמת בעולם; מלאה בארומה וטעם ובדיוק במידה הנכונה של איזון בין מים וחלב. הפקיד המזועזע הבין שהוא בזבז לחלוטין את המשאלה הראשונה שלו, אז הוא חשב ארוכות לפני שפנה שוב אל הג'יני ואמר: "המשאלה השנייה שלי היא לגור על אי טרופי מפנק, מוקף בנשים יפות שיתאהבו בי ממבט ראשון".
"בוצע!" אמר הג'יני, ולפתע הפקיד מצא את עצמו באי מושלם ומלא בנשים עוצרות נשימה שחייכו אליו והזמינו אותו להתקרב אליהן. "ג'יני עשית עבודה מדהימה!" אמר הפקיד הממשלתי, "המשאלה השלישית שלי היא שמעתה והלאה אני לא אצטרך לעשות יותר שום דבר בשביל אף אחד!"
"בוצע!" אמר הג'יני ולפתע הפקיד מצא את עצמו שוב יושב במשרד שלו...
מקור תמונה: Marco Verch Professional Photographerמישו וינקו הם שני רומנים, לכל אחד מהם יש מסעדת קבבים משלו, ושתי המסעדות פועלות זו מול זו, האחת מול השנייה. המסעדה של ינקו מצליחה מאוד, אבל של מישו הרבה פחות.
יום אחד מישו אוזר אומץ, הולך לינקו ואומר לו: ״תגיד לי, ידידי, איך זה שאתה כל כך מצליח? מה המתכון הסודי שאתה משתמש בו לקבב הרומני שלך?״
״ובכן תשמע״ אמר לו ינקו, ״זה פשוט. אני משתמש במתכון הישן של אמא שלי עליה השלום. אני לוקח חתיכה ענקית של לחם, מוסיף לה המון המון תיבול, מוסיף להכל את החתיכה הכי קטנה ודקה של בשר שאני יכול לפרוס, ואז...״ ינקו מנמיך פתאום את קולו ולוחש, ״אני מגרד פנימה קצת אוכל לחתולים, וזאת תערובת הקבב שלי...״
״אה-אה! תפסתי אותך״ אמר לו מישו בהתלהבות, ״עכשיו אני יודע מה הסוד שלך! אתה מוסיף בשר לקבב!״
ישראלי אחד ישב באזור הטרקלין בשדה תעופה גדול; פתאום בשולחן לידו התיישבה אישה יפה במיוחד, לבושה במדים של דיילת. אז הבחור החליט ללכת להתחיל איתה בצורה מקורית, על ידי כך שינסה לזהות באיזו חברת תעופה היא עובדת ולהגיד לה את המוטו שלה כמשפט פתיחה.
בהתחלה הוא חשב שהיא בבריטיש איירוויז, אז הוא פנה אליה באנגלית ואמר לה בחיוך שרמנטי: ״לטוס, לשרת?״, האישה אפילו לא הסתכלה לכיוונו.
אז הוא חשב שאולי היא באייר פרנס ואמר לה: ״לזכות בלבבות העולם?״ והיא עדיין לא הגיבה בכלל, רק בהתה בו בעיניים תמהות.
בייאושו, הוא ניסה עוד הפעם, וניחש שהיא עובדת בחברת התעופה המלזית; ״להתעלות מעל לצפיות?״ הוא אמר לה.
לפתע האישה היפה הלבושה כדיילת אמרה לו בכעס חסר סבלנות: ״תגיד, מה לעזאזל אתה רוצה ממני?״
״אה, הבנתי״, אמר לה הבחור בטון מאוכזב למדי, ״את באל-על...״
יהודי אחד הגיע לשערי הוותיקן ודרש לשוחח עם האפיפיור. הקרדינלים והשומרים זיהו את היהודי כאדם שבא ממשפחה מכובדת וותיקה מאוד בירושלים, אך ביקשו ממנו להתרחק מהמקום. האפיפיור בדיוק עבר באזור וביקש לבדוק על מה כל המהומה. אחד מהקרדינלים אמר לו שיש כאן יהודי ממשפחה ותיקה מאוד בירושלים שדורש להיפגש עם עוד רממותו בכבודו ובעצמו. אז האפיפיור אמר: ״אני מוכן לראות את האיש הזה, תכניסו אותו ללשכה שלי״.
אז הקרדינלים הביאו את האיש ללשכת האפיפיור והשניים התיישבו לשיחה.
האפיפיור שאל את היהודי: ״מה אני יכול לעשות בשבילך?״
והיהודי בתגובה שואל אותו: ״כבודו מכיר את הסעודה האחרונה?״
״כן, בוודאי״, אומר האפיפיור, ״זה הרי אחד מהאירועים הכי מקודשים בהיסטוריה שלנו״.
״אז שתדע לך שהמשפחה שלי היא בעלת המסעדה שאירחה את הסעודה הזו״, אמר לו האיש בכעס והניח לפתע על השולחן קבלה מצהיבה, ״והנה החשבון שעד היום לא שולם!״
בנקאי צעיר מחליט שהגיע הזמן שיקנה לעצמו בפעם הראשונה חליפה מחויטת בהתאמה אישית, אז הוא הולך לאחד החייטים בעיר ומבקש ממנו להכין לו חליפה. החייט מודד אותו מכל הכיוונים, שואל אותו לגבי צרכיו והעדפותיו ומורה לו לחזור עוד שבוע.
כעבור שבוע חוזר הבנקאי לחייט, שמגיש לו את החליפה שתפר לו. הבנקאי שם על עצמו את החליפה המחוייטת, מסתכל במראה ומתרשם עמוקות. החליפה נראית עליו נהדר והוא מרגיש שהוא כבר יכול להתחיל לעשות עסקים. הוא ממשיך להסתובב בהנאה מול הראי, שולח ידיים אל עבר המכנסיים – ופתאום שם לב שאין שם כיסים.
״תשמע״, הוא אומר מופתע לחייט, ״לא תפרת לי פה כיסים במכנסיים״.
״לא אמרת לי שאתה בנקאי?״ שואל אותו החייט.
״איך זה קשור?״ עונה הבחור.
״נו״ משתומם החייט על השאלה, ״מי אי פעם שמע על בנקאי שלא מכניס את הידיים שלו לכיסים של אחרים?״
עבור לבא-במייל
