הפתעה מדעית - טעינו, מדוזה היא ייצור תבוני

עונת הרחצה נפתחת בגילוי חדש - מדוזה היא ייצור ימי שנחשב הרבה יותר מורכב ממה שידע המחקר המדעי עד היום.

לרוב, מדוזות נחשבות ליצורים חסרי חוליות, חסרי לב, חסרי מוח וחסרי עיניים המורכבות ברובן ממים בשילוב קמצוץ של מלחים מינרלים וחלבון, וכל ייעודן הוא להרעיל את חופי הרחצה ולקלקל לנו את הקיץ. המחקרים החדשים חושפים כי מדובר באחד הייצורים התבוניים ביותר שיש בים וכי בני האדם היו עד כה בורים מדיי בשיפוט ובמחקר שלהם...

מליסה בייטסון, אחת מעורכות המחקר הראשון מספרת כי המחקר בחן תגובות הורמונליות של ייצורים שונים לצד ההתנהגויות שלהם, מלבד המדוזות ודגי רכיכה אחרים, השתתפו גם דבורים. מממצאי המחקר עולה כי ההתנהגות של הייצורים הללו אינה רפלקס חסר משמעות, אלא תגובה מאורגנת וסיסטמטית למדיי שניתן לשרטט אל תוך דפוס התנהגות. "מדוזות הן לא סתם ייצור חסר חוליות שנושא בתוכו רעל" אומרת בייטסון "יש להן מערכת ראייה מורכבת שעוזרת לנווט בתוך הביצות והים. מערכת העצבים שלהן מתרכזת בעיקר במוח".

כן, אז המחקר החדש גילה שיש למדוזות מוח וגם יש להן עיניים (מטריצה של 24 ליתר דיוק) ומערכת עצבים שעוזרת להן לנווט את דרכן במים. אם עד היום נדמה היה לנו שכאשר מדוזה שוכבת על גבה היא בוהה בחוסר אונים בשמיים, הרי שבעצם היא מחפשת הדרכה וניווט.

ברוב המחקרים הקודמים, מדוזות תוארו כחוליה נמוכה בשרשרת הייצורים הימיים ובכלל בטבע, אך המחקרים החדשים מגלים כי לא די שיש להן מערכת עצבים, אלא שמערכת זו מתקדמת כמעט כמו אצל יונקים ובני אדם; כאשר רוב החיות מייצרות זרמים חשמליים באמצעות נתרן, המדוזות, בדומה לבני אדם, משתמשות לבחירתן בנתרן או בסידן שהן צורכות מהשמש כדי לייצר סוגים שונים של זרמים.
"לפיכך," אומר ד"ר ריצ'ארד סאטלרי, אחד מעורכי המחקר השני "מדוזה יכולה לשלוח כמויות כפולות של מידע דרך מערכת העצבים שלה, מה שמעצים את יכולות התקשורת שלה על פני ייצורים אחרים". עוד הוא מוסיף "מדוזה יכולה לעשות הרבה יותר ממה שאנשים חושבים. החקר עד היום כלפי הייצור חסר החוליות הזה היה שטוח".

  ד"ר דיוויד אלברט, מומחה לחקר מדוזות, מרחיק לכת 
  ומתעקש להכריז "למדוזה יש מוח!" במשך 6 שנים חקר
  ד"ר אלברט מדוזות במפרץ רוסקו-ביי בארה"ב, כאשר
  נקודת המוצא שלו הייתה סקרנות לגלות כיצד מתמודדות 
  המדוזות עם תופעת הגאות והשפל שנפוצה שם וכיצד הן
  מצליחות לסגל תגובה אחידה. הוא גילה כי ההתנהגות
  שלהן מאורגנת למדיי ואינה פסיבית כלל - "כאשר מתחיל
  השפל הן "רוכבות" על הגלים עד שהן מגיעות לנקודה עמוקה מספיק בשביל לצלול חזרה. הן שוהות במים הרגועים עד ששבה הגאות ובוחרות להיסחף חזרה אל תוך המפרץ". עוד הוא מצא כי מדוזות נעות במים עד שהן מוצאות מליחות מספקת שמתאימה להן.

שני המחקרים הסתיימו בנימה כי ייתכן ויש עוד אלפי התנהגויות של ייצורים אחרים שאנו ממהרים לשפוט דרך עולם המושגים שלנו, מבלי לאפשר דפוסי התנהגות שונים ובכך אנו בעצם משרטטים תמונת עולם שגויה.

ייתכן והעובדה כי גילינו כעת שהמדוזה אינה עוד רכיכה חסרת אופי המרעילה את מי הים , אלא שותפה שוות ערך לרחצה המלוחה - נגלה סלחנות כלפי הצריבות הכואבות שלה. מי יודע, אולי היא סתם סרקסטית...